אחרי עשרות שנות מחקר, ממצאים ראשונים מצביעים על קיומם של הגלים המסתוריים
מדענים מגלאי LIGO בארצות הברית הכריזו בפעם הראשונה על גילוי של גלי כבידה. מנהל הגלאי, דיוויד רייצה (Reitze), דיווח כי בספטמבר אשתקד נצפו גלים שנוצרו מהתנגשות של שני חורים שחורים לפני 1.3 מיליארד שנה. מאז ספטמבר שקדו החוקרים בגלאי על בדיקת הנתונים ואימותם, והערב (חמישי) הכריזו על הגילוי.
תחזית בת מאה
אלברט איינשטיין חזה את קיומם של גלי כבידה כבר ב-1916, כחלק מתורת היחסות הכללית. הוא תיאר תנועה של גופים במרחב-זמן עקום, שמובילה לידי כך שפועל ביניהם כוח כבידה. אפשר למשל לחשוב על כדור באולינג שמונח במרכז טרמפולינה גדולה: הכדור הכבד מותח את הבד והקפיצים ומעקם את משטח הטרמפולינה. אם נניח שם כדור טניס, הוא יתגלגל ויימשך אל כדור הבאולינג בגלל השקע שיוצר הכדור הכבד. בצורה דומה כוכבים מעקמים את המרחב-זמן סביבם והגופים האחרים הנעים במרחב-זמן העקום נמשכים אליהם. הכוח הפועל בין הכוכב והגופים השונים הוא כוח הכבידה.
עכשיו נתקדם צעד נוסף: אם נניח שני כדורי באולינג במרכז הטרמפולינה ונניח להם לחוג זה סביב זה, התנועה שלהם תגרום לכך שמשטח הטרמפולינה ינוע וישנה את צורתו בהתמדה. אם נסתכל על שולי המשטח נראה שגם הם נעים, כי תנועת הכדורים יוצרת גלים במשטח שמתקדמים מהמרכז אל הקצה. בדומה לכך, לפי תורת היחסות, כשכוכבים גדולים ומסיביים נעים במחזוריות במרחב-זמן, הוא מתעקם ומשתנה באופן מחזורי ונוצרים בו גלי כבידה.
הדים קלושים
מאז התחזית של איינשטיין ניסו פיזיקאים למדוד את גלי הכבידה הללו, אך המשימה אינה פשוטה כלל, משום שהגלים האלה חלשים מאוד. כוח הכבידה הוא החלש מארבעת הכוחות הפיזיקליים, וגלי הכבידה הם למעשה שינויים זעירים בכוח הכבידה שמתקדמים במרחב. ככל שמתרחקים ממקור הגלים הם דועכים, ולכן הסיכוי לגלות גלים חלשים שהתקדמו מרחקים עצומים ביקום ודעכו קטן מאוד ודורש מכשירים רגישים במיוחד.
אחת הדרכים למדידת כוחות חלשים היא הגברת האותות באמצעות תופעת התהודה (רזוננס) – תגובה חזקה מאוד של מערכת לתדר מסוים שנקרא “התדר העצמי של המערכת” או “תדר התהודה”. דוגמה נפוצה לכך היא נדנדה תלויה. אם נדחף אותה, אפילו דחיפה חלשה, בקצב קבוע המתאים לתדר התהודה שלה, התנודה תגדל מהר ונוכל להגיע לגבהים. אם ננדנד את הנדנדה בקצב שונה מתדר התהודה שלה התגובה כבר תהיה הרבה יותר חלשה והדחיפה לא תהיה אפקטיבית.
הניסיון הראשון למדוד גלי כבידה נעשה באמצעות “מוט ובר” – מכשיר שהמציא ג’וזף ובר (Weber) בשנות ה-60. המכשיר כולל מוטות אלומיניום גדולים וכבדים שרועדים כשגל כבידה עובר דרכם. אם גל הכבידה ירעיד את המוטות בתדר התהודה שלהם, התגובה תהיה חזקה והמוטות ירעדו בתנודות גדולות.
ב-1968 הכריז ובר שהצליח למדוד בשיטה הזו גלי כבידה, אך ניסיונות לשחזר את המדידות שלו לא העלו דבר ונראה שהוא טעה בניתוח המדידות ולא התייחס נכון לרעשי רקע. הניסיון של ובר אמנם לא צלח, אך הוא פתח את החיפוש אחרי גלי כבידה והניח את היסודות לחוקרים אחרים שהמשיכו אחריו.
עם השנים הוקמו עוד גלאים של גלי כבידה, שפועלים בשיטות דומות. ביניהם היו גלאי AURIGAבצפון איטליה או הגלאי של אוניברסיטת ליידןבהולנד, המורכב מכדור מתכת כבד במקום מוטות. גם הם לא הניבו תוצאות עד כה.
רגישות גבוהה
האמצעי המתקדם ביותר למדידת גלי כבידה, שאחראי גם לשמועות הנוכחיות בנושא, הוא הגלאי LIGO (ראשי תיבות של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory), בארצות הברית. הוא נבנה בעלות של כ-620 מיליון דולר בשיתוף פעולה של 14 מדינות. יותר מ-900 מדענים עוסקים בתכנון ובביצוע ניסויי המדידה בשתי מערכות הגילוי, בלואיזיאנה ובמדינת וושינגטון.
המדידה של LIGO מתבססת על שיטה שנקראת “אינטרפרומטריה” – ראשית מפצלים קרן לייזר לשני כיוונים שונים (שתי זרועות). בקצה כל זרוע יש מראה שמחזירה את הקרניים לנקודת הפיצול, שם הקרניים שבות ונפגשות, ועוברות התאבכות. אם גלי האור חוזרים ושניהם בשיא הגל, הם יגבירו זה את זה (התאבכות בונה). אם גל אחד בשיאו והשני הפוך לו הם יבטלו זה את זה (התאבכות הורסת). באמצעות גלאי עוצמה אפשר להבחין בין שני המקרים ולדעת אם הקרניים עברו מרחק שווה.
כשגל כבידה עובר באזור הניסוי, המרחב-זמן מתרחב ומתכווץ והמרחקים שעוברות שתי הקרניים משתנים. בהתאם לכך תשתנה גם תבנית ההתאבכות, ואת השינויים האלה מנסים למדוד ב LIGO. הבעיה היא שגל הכבידה ייצור שינוי קטן מאוד, של כ-10 בחזקת מינוס 19 מטר (עשירית מתוך החלק המיליארד של החלק המיליארד של מטר, כלומר בערך 1/10,000 מגודלו של פרוטון!). כדי למדוד את השינוי הזה נחוץ גלאי מאוד רגיש וצריך גם לדעת להבדיל בין גל הכבידה לבין רעשים רעשים חיצוניים, שיכולים להיגרם מרעידות אדמה זעירות או אפילו ממכונית שנוסעת בקרבת מקום.
LIGO הוא האינטרפרומטר הגדול והרגיש ביותר בעולם. קרני הלייזר נעות בתוך צינור רִיק שאורך כל זרוע שלו ארבעה קילומטרים. בקצות הזרועות יש מראות והקרניים עוברות ביניהן 400 פעם, כלומר כל קרן עוברת מסלול של 1,600 ק”מ לפני שהיא מגיעה לגלאי עצמו! המסלול הארוך הזה מגביר את הרגישות של המערכת ואת יכולתה להבחין גם בשינויים זעירים. הגלאי גם מבודד מרעידות ומרעשים חיצוניים, כדי לוודא שימדוד רק את השינויים בתבנית ההתאבכות שנובעים מגלי כבידה.
ב-14.9.2015 נקלטו בגלאי LIGO תנודות שנוצרו מהתנגשות של שני חורים שחורים במרחק 1.3 מיליארד שנות אור. כל אחד מהם כבד פי 30 בערך מהשמש שלנו, אף שקוטרם כ-150 ק”מ בלבד. שני החורים השחורים חגו זה סביב זה והתקרבו זה לזה בהדרגה, עד שהתאחו לחור שחור אחד באירוע אלים שיצר גלי כבידה חזקים מאוד. הגלים האלה יצאו למסעם בזמן שהחיים על כדור הארץ היו רק בראשיתם, אך בסופו של דבר הגיעו לכאן ויצרו תנודות זעירות בקרני הלייזר של LIGO.
החוקרים הצליחו לאמת את מקור הגלים משום שהפרעה דומה נקלטה בהפרש של כמה אלפיות השניה, תחילה בגלאי בלואיזיאנה ואחר כך בגלאי דומה במדינת וושינגטון. תצפית כזאת גם מחזקת את ההערכה שמדובר באירוע קוסמי ממשי ולא ברעש רקע, וגם מאפשרת לחוקרים לזהות את הכיוון שהגלים הגיעו ממנו, וכך להתחקות אחרי מקורם.
החוקרים הסבירו עוד כי האות שנוצר בהתנגשות כזו הוא בעל מאפיין ייחודי – תדירותו ועוצמתו גדלות בהדרגה עד לנקודת השיא של התמזגות החורים השחורים, ואחר כך הן דועכות בהדרגה. המאפיינים האלה חושבו על פי התחזית של איינשטיין והממצאים התאימו לחישובים בדיוק רב.
להשלים את הפאזל
המקום המבודד ביותר מרעשים ומהפרעות חיצוניות הוא החלל. לכן שיגרה סוכנות החלל האירופית (ESA) בסוף 2015 את החללית LISA Pathfinder, שהיא בעצם אינטרפרומטר מעופף. LISA (קיצור של Laser Interferometer Space Antenna) נושאת שתי מסות זהות, במרחק של 38 ס”מ זו מזו, ומודדת בדיוק רב את מרחקן באמצעות אינטרפרומטר קטן.
המדידה הזאת לא יכולה להבחין בגלי כבידה, אבל היא תאפשר למדענים להבין את התנועה היחסית בין המסות בחלל, למדוד רעשי רקע שונים ולבדוק טכנולוגיות חדשות. בהתאם לתוצאות הניסוי יוכלו לתכנן את הפרויקט הבא – LISA/eLISA, שבו שלוש חלליות יהיו במרחק של מיליוני קילומטרים זו מזו וייצרו יחד אינטרפרומטר ענק שיוכל למדוד גלי כבידה.
מיזם eLISA היה במקור תוכנית משותפת של סוכנות החלל האירופית והסוכנות האמריקאית (נאס”א), אולם ב-2011 ויתרו האמריקנים על מעורבותם משיקולי תקציב והאירופים המשיכו בו לבדם, למרות העיכובים והקשיים.
לפני כשנתיים הכריזו חוקרים מהטלסקופ BICEP בקוטב הדרומי שהם מדדו עדויות לגלי כבידה בקרינת הרקע הקוסמית– קרינה אלקטרומגנטית בתחום המיקרוגל (אורך גל של סנטימטרים אחדים) שמגיעה אלינו מכל הכיוונים בשמיים. קרינת הרקע נוצרה כ-400 אלף שנה אחרי המפץ הגדול, עם היווצרם של האטומים הראשונים מחלקיקי היסוד, והיא נמצאת בכל מקום ביקום. על פי הממצאים שעוררו עניין רב בקהילת הפיזיקה ובתקשורת העולמית, גלי הכבידה שנבעו מהמפץ הגדול יצרו תבניות בקיטוב של קרינת הרקע הקוסמית, ואותן מדדו החוקרים מ-BICEP.
למרבה הצער, לאחר ניתוח מעמיק יותר של הנתונים, ומדידות מגלאי נוסף, התברר שהשינויים בקיטוב נוצרו בגלל חלקיקי אבק בחלל שאת השפעתם לא העריכו נכון בתחילה. כך נגנזה עוד הכרזה על גילוי של גלי כבידה.
הסקרנות הרבה שמעוררים הגלים האלה לא נובעת רק מהסיכוי לאשר תחזית של איינשטיין מלפני מאה שנים. מדידה של גלי כבידה תיתן לנו מידע על גרמי שמיים שאינם מפיצים קרינה אלקטרומגנטית רבה כמו אור נראה או גלי רדיו, למשל כוכבי נייטרונים או חורים שחורים. גלי הכבידה יספקו הצצה מרתקת לפיזיקה בשדות כבידה חזקים מאוד, שכיום אנחנו יודעים עליה מעט מאוד. “אנו פותחים צוהר חדש ליקום”, הכריז רייצה בהודעה על הגילוי. “תחום האסטרונומיה בגלי כבידה יאפשר לנו לראות דברים שלא ראינו עד כה”.
הפיזיקאים מקווים במיוחד שמדידת גלי הכבידה תוביל סוף סוף לפיתוח תיאוריה מאוחדת: מערכת משוואות שתחבר את הכבידה לשלושת הכוחות הפיזיקליים האחרים (הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש), ותאפשר להסביר את רוב התופעות ביקום באמצעות תיאוריה פיזיקלית אחת. זו היתה השאיפה הגדולה של איינשטיין ושל פיזיקאים רבים אחרים במאה ה-20 והיא נשארה משאת נפשם של הפיזיקאים גם במאה ה-21. אולי היכולת לאתר סוף סוף את גלי הכבידה החמקמקים תקרב את המדענים צעד אחד נוסף להגשמת החלום הזה.
חגי אדרי, דוקטורנט במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן למדע
הכתבה פורסמה לראשונה באתר דוידסון און ליין של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עוד בנושא באתר הידען – מוקדם יותר הערב
27 תגובות
http://www.scientificamerican.com/article/lisa-pathfinder-reports-record-breaking-gravitational-wave-results/?WT.mc_id=SA_WR_20160608
יתכן…
צודק. חשבתי שאתה יותר אינטילגנטי…
נסים,
היה מאוד רצוי שתחשוב לפני שאתה מגיב,
כדי שלא יהיה צורך “לעזוב את זה”….
יתכן…
עזוב את זה…
“גאות ושפל” ?
תוצאה של משיכת המים לכוון הכבידה…
זה הכל…
יתכן…
חשוב על גאות ושפל – זו תנועה שנובעת משינוי יומי בשדה הכבידה של הירח (וגם השמש אבל זה לא משנה). שינוי זה הוא גל בתדר נמוך מאד, אבל זה עדיין גל.
נסים
“תנועת הירח גורם לגל כבידה” ?
מה זה ?
יתכן…
גם התנועה של הירח סביינו גורם לגל כבידה. להבנתי, מה שמעניין הוא שהגלים נעים במהירות האור – לזה לא היה אישוש לפני כן.
להנתי הצנועה,
גילוי גלי הכבידה עשוי לערער את התאוריה “המשלימה”
בנושא עיקום המרחב והזמן…
וכי מה גורם שגלי-הכבידה יתעקמו ?
לא ברור לי על מה ההתרגשות ?
הרי היה ברור שכבידה מפעילה כוח בין שתי מסות…
איך יכול כוח כזה לפעול אם לא בגלים ?
לא מובן לי מה הקשר בין גלי הכבידה
לשאר טענותיו של אינשטיין על עיקום המרחב והזמן…
לאכילס, תמיד יש אפשרות שהם טעו ורובם שם לא האמינו שאות שהם קיבלו הוא אמיתי בהתחלה אבל יש להם כמות אדירה של מכשירים שמנטרים גם את המערכת עצמה וגם את התופעות הסביבתיות שיכולות להשפיע על המערכת שלהם, ניתן לראות ברחבי האינטרנט גם בכתוב וגם ישירות בראיונות לאיזה עומק הם נכנסו כדי לחשב את האופציות השונות שיכולות להשפיע על תוצאות הניסוי, להבדיל מהניסוי שנעשה בקוטב הדרומי שבדק את ההשפעה עקיפה של פולירזציה של האור כתוצאה משינוים במרחב זמן של היקום הוא מלתחילה התקבל ביותר ספקנות אצל הרבה מדענים ומבדיקות שהם עשו יותר מאוחר הם הבינו שהם לא הצליחו להראות בצורה ברורה את התופעה בלי ההפרעה מהאבק של הגלקסיה שלנו למרות שזה עוד לא סוף פסוק גם לגבי הבחינה של היקום בתחום הזה הם ואחרים יבנו מערכת שמצליחה להוציא את השפעה של האבק של הגלקסיה שלנו ואז נוכל לקבל גם תמונה ברורה בדיקה של הפולריזציה של האור, עוד דבר שצריך לזכור שכיום המדע נגיש יותר מהיר יותר ושקוף יותר, אם פעם השיחות של אינשטיין וחבריו היו בגדול נחלת צוות מדענים קטן כיום כבר הרעיון בקפיטריה מגיע לציבור שזה מצריך מאיתנו להבדיל טוב יותר איך זה עובד מהקפיטריה עד התאוריה ועד ההוכחה
באיזה שלב אנחנו גם בזה יש ויקוחים בין המדענים כמה משקל לתת לתאוריה לפני שהיא מוכחת כל אחד לפי טעמו האישי כמספר המדענים, לגבי הביטחון שלהם בהוכחה זה בא גם מזה שהם ניטרו כל דבר שהם חשבו שיכול להשפיע על התוצאות שלהם זה לקח להם חודשים לעשות את זה כי האות הוא כבר היה בספטמבר וגם מזה שאות שהתקבל הוא מתאים בצורה מדהימה לפרמטרים שונים שנחזו בתאוריות וסימולציות שנבנו במשך
שנים רבות כולל הבדלי הזמן שבו הגיע האות לשני הגלאים כך שהם אפילו יודעים את האיזור הכללי שממנו זה יצא אבל זה עוד יותר ישתפר כאשר יכסו עוד גלאים מהסוג הזה,
גלי הכבידה הם חלשים מאד אם זה רק גופים עם מסה אדירה בשינוי מצב מסוגלים ליצור גל שאותו אנו יכולים לגלות עם הגלאים שלנו,
נראה לי שלכאורה אתה ממעיט מהיכולות של המין האנושי להבין את היקום ולנצל מרגע ההבנה את היכולות שלו
ג’יימס קלרק מקסוול במאה ה 18 פיתח את המשוואות האלקטרו מגנטיות שלו, מי היה מאמין שתוך עשרות שנים גוליילמו מרקוני יפתח את הרדיו מעולם של קיטור לעולם של חשמל של טלביזיה רדיו טלפון נייד
ניתן מאיזה כפר נדח בכדור הארץ לדבר ישירות לתחנת החלל הבין לאומית או לבית של כל אחד מאיתנו זה היה ממש מדע בדיוני חשמל זה מדע בדיוני שקיים כיום בכל בית המחשב שממנו אני כותב האתר שבו אנו מתקשרים ומגיבים כל אלו דברים מדהימים שאנו לוקחים כמובן מאליו זה תוצאה של מליוני ואולי מליארדי איש שעובדים יחד ומתפתחים בקצב שהוא לא לינארי אלה מעריכי, מבחינת עולם המדע כבר עכשיו יש תשובות וכבר יש תיחום
של חלק מהתאוריות כך שמבינת המדע המידי זה חשוב מאד בעשרות השנים הקרובות יבנו גלאים שכנראה יוכלו לראות לשברירי השניה הראשונה של התחלת היקום זה דבר מדהים שאיזה יצור אנוש שרק לפני כמה עשרות אלפי שנים לא היה עסוק בקיום בצורה שלא כל כך רחוקה משאר קרובי המשפחה שלנו כמו משימפנזה הגיע ליכולת הבנה כל כך עמוקה כמו שהגענו ואנו רק בהתחלה
נראה כי התקבל האישוש הנותן את הגושפנקא לגילוי גלי הכבידה.
באותו הזמן בדיוק כשנקלטו גלי הכבידה ב 15.9.15 קלט טלסקופ קרני-גמא ע״ש פרמי למשך 0.4 שניות קרני גמה קצרים שנפלטו ככל הנראה מאותו המקור (התנגשות של חורים שחורים גורמת לפליטה של קרני גמא בעקבות ׳בליעה׳ של גזים ופלזמה). ובכן, עוד לא עבר שבוע והסיפור מתחיל להיות מעניין יותר מכפי שסברו תחילה.
למי שמתעניין להלן הלינק למאמר של הצוות מפרמי:
http://gammaray.nsstc.nasa.gov/gbm/publications/preprints/gbm_ligo_preprint.pdf
לספקן
אני מסכים עם נסים. ההיתוך הקר הוא בלוף, כל תרחישי
הקונספירציה מתעלמים מכך שהעולם כולו משווע לאנרגיה נקיה
ובפרט כשמעצמה כמו סין קונה נפט וגז ומזהמת עצמה לדעת,
לא מקרה הוא שדווקא מדענים סינים הגיעו לטמפרטורות
המקרבות היתכנותו של כור היתוך גרעיני חם.
בעניין השימוש בתגלית אזכיר לך שאת היסודות התיאורטיים
ללייזר הניח איינשטיין ב 1916 – וגם אז לא רבים העריכו
שתוך 100 שנה ימצאו לתיאוריה הזאת יישומים כמו שאנו
מכירים היום.
היכולות שמפתח המדע היום (חומרים, מיחשוב, רובוטיקה),
בקצב הולך וגדל, מקשות על חיזוי
זמני הפיתוח של יכולות חדשות נוספות.
אכן, לכל אורך ההיסטוריה, שימשו מלחמות כזרז טכנולוגי
ומדעי (הדוגמאות הבולטות ביותר הן כמובן הטכנולוגיות
הגרעינית והרקטית) כיום, כאשר המעצמות מנהלות
מלחמות דרך שליחים, הן פחות משקיעות בקידמת
הטכנולוגיה – ועדיין יש סיבות לאופטימיות גם בלי מלחמות
גלובליות…כמו חיפוש אחרי מקורות אנרגיה חדשים
או חיפוש מחצבים בחלל בעתיד.
לא הצלחתי להבין למה איינשטיין הראה שכח המשיכה הוא עיוות של
הזמן / מרחב ע”י גוף בעל מאסה והעיוות הוא זה שאחראי למשיכה,
כך שכח המשיכה הוא לא בדיוק כח אלא סוג של דינמיקה.
אז איך קוראים לאנרגיה שהמאסה עצמה מעוותת את המרחב / זמן ?
safkan
אחת הסיבות שההיתוך הקר לא מקבל פרסום היא שזה בלוף.
אכילס
אתה צודק. בשנים האחרונות הפיסיקאים סיגלו לעצמם מנהג לפרסם תגליות שלא עברו שלב בידוק רציני. נראה לי שהסיבה לכך היא שהם רוצים לקבל תקציבי מחקר נוספים.
כבר היה לפחות פעם אחד מקרה בו “גילו” גלי גרביטציה ואחר כך הסתבר שה”גילוי” היה מוטעה. הגלים כל כך חלשים בעוצמתם עד שקשה להבדיל ביניהם לבין הפרעה אחרת (במאמר מוזכר עניין הטעות הזו)
נטע,
לידיעה הזו, בין אם נכונה או לא, אין שום השפעה מעשית על חיינו: לא נוכל להפיק ממנה תועלת בזמן הנראה לעין (אולי עוד מליון שנים נפיק ממנה תועלת).
לעומת זאת – אני מתקומם על כך שתגליות בטוחות לאין שיעור בדבר אנרגיה זולה מריאקציות גרעיניות קרות זוכות לחשיפה אפסית ולביזוי.. כורי אנרגיה גרעינית קרה יכנסו לשימוש הציבור כנראה תוך 10 שנים, הם עשויים להחליף בהדרגה את כל תעשיית ייצור האנרגיה תוך (נאמר) 50 שנה. כור גרעיני ראשון עובר ניסוי שדה שנתי לצורך כשירותו הכלכלית לשיווק, הניסוי עומד להסתיים כנראה במארס 2016. אם ניסוי השדה יתן תוצאות מספיקות – יוחל בייצור ושיווק מייד, אם ניסוי השדה לא יתן תוצאות מספקות הכור יתוכנן מחדש כדי שהביצויים שלו יהיו יותר אמינים, לאחר העיצוב מחדש יהיה כנראה ניסוי שדה ממושך נוסף.
במקביל יש אב טיפוס של כור דומה שיפיק חשמל במישרין (ללא צורך בטורבינות). כרגע עדיין לא ברורה היעילות שלו וזה יבחן בחודשים הקרובים. אם היעילות תהיה מספקת יפותח כור גרעיני לשימוש ביתי שישמש גם לחימום וגם לצריכת חשמל ביתי: אין כרגע לוח זמנים אבל לא מדובר בשנים רבות.
כזאת ידיעה מרעישה עם כ”כ מעט תגובות או תהודה בעיתונות. פשוט עצוב ומלמד על כמה הבורות פושה בנו.
שאלה
יש השערה או מדידה מה מהירות ההתפשטות של גלי כבידה במרחב היקום (מצד אחד הגל ‘יוצר’ את המרחב ואולי ההגדרה ‘נע בו’ אינה מדויקת אבל מצד שני הטענה בדווחים שמדובר במדידת גל שהגיע מארוע ביקום שקרה לפני זמן נתון)?
עלתה לי מחשבה מעניינת ואשמח לשמוע תגובות מנומקות : מה אם אין ארבע כוחות ומרחב עקום כתוצאה מהמסה , כי אם שלוש כוחות ( אלקטרומגנטי, גרעיני חזק וחלש ) ומרחב עקום שהטופוגרפיה שלו היא הכבידה בכבודה ובעצמה ? על פי זה גלי הכבידה הנ”ל במידה והם קיימים הם בעצם תנודות גליות שעוברות במרקם המרחב בעצמו כאשר התנודה היא אוליי גם בממדים גבוהים מהממדים שבהם אנו ״תקועים״? הכבידה היא כח חלש וקשה למדידה כי העיקום של המרחב הוא מזערי. מעניין אם אלו שטויות בעלמא או שמגיע לי פרס נובל.
עלתה לי מחשבה מעניינת ואשמח לשמוע תגובות מנומקות : מה אם אין ארבע כוחות ומרחב עקום כתוצאה מהמסה , כי אם שלוש כוחות ( אלקטרומגנטי, גרעיני חזק וחלש ) ומרחב עקום שהטופוגרפיה שלו היא הכבידה בכבודה ובעצמה ? על פי זה גלי הכבידה הנ”ל במידה והם קיימים הם בעצם תנודות גליות שעוברות במרקם המרחב בעצמו כאשר התנודה היא אוליי גם בממדים גבוהים מהממדים שבהם אנו ״תקועים״? הכבידה היא כח חלש וקשה למדידה כי העיקום של המרחב הוא מזערי. מעניין אם אלו שטויות בעלמא או שמגיע לי פרס נובל.
שטויות, עד שלא יבינו לחלוטין אם האור הוא גל או חלקיק אז כל הספקולציות המגולמות במחקר בתופעת ההתאבכות אין להן שום תוקף
לא הבנתי אם תרגום האירוע של התנגשות שני חורים שחורים פוענח
אך ורק ע”י LIGO או גם ע”י אמצעי תצפית אחרים ?
מעניין להצליב את האירועים שיתגלו בעתיד עם קרינה אלקטרומגנטית
שמגיעה מאותו הכיוון באותן עוצמות משתנות ובאורכי גל מקבילים
לגלי הכבידה.
מעניין אם אפשר למשל “לראות” את מסלול של שבתאי או השמש או
כל גורם אחר שגלי הכבידה ממנו חזקים דיו, על גבי הפלטפורמה החדשה
הזו ? או שהיא בעיקר מזהה אירועים שמתחילים עם “חתימת כבידה”
שמשתנה הצורה חדה ?
גם כפי שישנו עידוש כבידתי לקרני אור (ואולי גם לשאר הספקטרום ? ),
אז האם או איך קורה עידוש כבידתי לגלי כבידה ?
ככל שאני קורא אני יותר ויותר נדהם שכבר מיהרו להכריז על התגלית כברת תוקף. עצם זה ששני גלאים במרחק של 3000 ק״מ אחד מהשני איתרו דפוס דומה של תנודות בשעה מסוימת עדיין לא משכנע אותי במיוחד (האם נשללה האפשרות של השפעות סיסמיות או מאורעות קוסמים למשל?) ובפרט כי המאורע התרחש במרחק עצום של 1.3 מילארד שנות אור. הייתי מצפה לראות תוצאות ממקורות יותר קרובים כמו העל-צביר של וירגו הנמצא במרחק של ״רק״ 100 מליון שנות אור. בכל אופן, הערכות מדברות על גילוי שני תופעות דומות בשנה, ועתה עם מערכות הרגישות יותר אולי יש דברים בגו. הבעיה היא האנשים של LIGO ישמיהרו להכריז על תגלית כברת תוקף, הם איך לומר, ׳דרכו את האקדח לפני המועד׳.
האירוניה היא שבשנת 1936 איינשטין עצמו הטיל ספק בקיומם של גלי כבידה ונימק את טענותיו במאמר עם נתן רוזן תחת הכתרת ״האם גלי הכבידה קיימים בכלל?״ עורכי ׳הפיזיקל ריווי׳ דחו את המאמר ובסופו של דבר פורסם ב ׳ז׳ורנל של מכון פרנקלין׳ תחת כותרת יותר מרוככת ״על גלי כבידה״