סופר אלמוני חזה ב-1882 את הטלוויזיה בעלת המסך השטוח והשעון הדיגיטלי. הקוראים מתבקשים לסייע בחיזוי הטכנולוגיה של שנת 2100
טקסט ויקטוריאני שנשכח, שנכתב על ידי סופר סקוטי לא מפורסם, חזה בדיוק לא רע את התפתחות הטלוויזיות בעלות המסך השטוח, רכבות הקליע והשעונים הדיגיטליים. הספר, שנכתב בשנת 1892 ופורסם תחת שם עט, הוא ספר מדע בדיוני שעלילתו מתרחשת בשנת 2000 ומתארת רבות מההמצאות המודרניות והשינויים החברתיים בדיוק לא רע.
מעט מאוד ידוע על הסופר ג’יי מקאלף, שחי ככל הנראה בסנט אנדריוס שבסקוטלנד וכתב ככל הנראה רק ספר אחד אחר – מדריך למשחק הגולף. עותק נדיר של ספרו “גולף בשנת 2000”, או “בפני מה אנחנו עומדים”, שנכתב בשם העת ג’ק (J.A.C.K), אמור להימכר במכירה פומבית בסקוטלנד. מה שמראה שגם ספר מוזמן עבור אגודת גולף יכול להיות מעניין מבחינה ספרותית.
בסיפור “סיפורו של שחקן הגוף אלכסנדר גיבסון”, נופל הגיבור לשינה עמוקה ב-24 במארס 1892 ומתעורר ב-25 במארס 2000, וכצפוי מגלה שהעולם סביבו השתנה.
הוא נדהם מההזמנה שקיבל מהמארחים שלו לראות שחקן קומדיות מופיע בתוך “יריעה כהה של זכוכית בשטח של 12 רגל מרובע”. טוב, מדובר בטלוויזיה בעלת מסך שטוח, ואפילו לא טלוויזיה עם מסך רחב, אך זה ניחוש לא רע בהתחשב בכך שהוא כתב את הסיפור 30 שנה לפני ההמצאה של הטלוויזיה הפרימיטיבית הראשונה. התוכנית שלו הועברה, כמובן, מאולם תיאטרון בווסט אנד של לונדון על מסך קסם, שבו התמונות מוקרנות באמצעות מערכת של מראות וכבלים.
הוא גם חזה הקמת רכבת תחתית מהירה במיוחד, המקשרת את ניו יורק ולונדון בפחות משלוש שעות. הדבר אפשרי, אבל כנראה לא כדאי מבחינה כלכלית. מה שכן, חלקים מהרכבת התחתית של לונדון עדיין משתמשים בטכנולוגית המאה ה-19. רכבת קליע, אם כי לא תת קרקעית, הוצגה לראשונה ביפן ב-1964. מקאלף גם תיאר שעונים דיגיטליים וחזה את המזעור האלקטרוני. הוא סיפר על טבעות המראות את הזמן במספרים, במקום במחוגים. התיאור צופה אפוא את פיתוחו של השעון הדיגיטלי, שנוצר 80 שנים לאחר כתיבת הספר.
טלוויזיות, רכבות מהירות, שעונים דיגיטליים ושחרור האישה – כל אלה נחזו בסיפור, החוזה עולם של נוחות, שבו משחק הגולף הוא החשוב ביותר. העותק, שנמכר במכירה הפומבית היה שייך לספריתו של שחקן הגולף המקצועי ובעבר הקפטיין של ה-PGA, אלן ווקר.
מפתיע לחשוב שמישהו בשנת 1892 חשב על הרעיון של הטלוויזיה והשעונים הדיגיטליים. זו הייתה תקופה שבה היו קפיצות טכנולוגיות, אבל רק מישהו עם דמיון כמו של ליאונרדו דה וינצ’י או ה.ג. וולס עשוי היה לבצע תחזיות מדויקות כאלה.
הוא גם צפה את שחרור האישה ואת השוויון בתעסוקה, אף כי חזון העתיד שלו משובץ גם בהרבה wishful thinking. הוא צפה שהנשים והגברים ילבשו בגדים דומים, וכי הנשים תעשינה את כל העבודות שבוצעו בזמנו בידי גברים. הוא גם חזה שלמעלה ממחצית החברים בפרלמנט הבריטי יהיו נשים, וכי נדיר יהיה למצוא פקידים גברים. הגברים ייהנו ממעמדם החדש ויבלו שעות רבות על משטח הגולף.
“החלום של חיי במישור הקודם התגשם. אני בר מזל לראות בהתגשמות זאת. הנשים עובדות בעוד הגברים משחקים גולף. נהדר”, מסכם גיבור הסיפור את התלהבותו מהעתיד.
ביניים: דיוקים ופספוסים
במה J.A.C.K. דייק?
* טלויזיות בעלות מסך שטוח
* רכבות קליע
* שעונים דיגיטליים זעירים
* רכבי גולף ללא נהג
* ביגוד יוניסקס
* נשים עובדות במקצועות גבריים
* קיומן של תחרויות גולף בינלאומיות
במה הוא טעה?
* שליטה על מזג האוויר כדי לאפשר תנאים טובים לקיום משחקי ספורט
* החלפת שמלות הערב במכנסים קצרים בצבע השני
* חברת פנאי, שבה בני האדם עובדים פחות מבעבר
* פרלמנט בעל רוב נשי – בבריטניה רק 18% מחברי הפרלמנט הן חברות. בישראל השיעור אפילו נמוך יותר.
* עולם אובססיבי לגולף. טוב, פה הוא היה חייב משהו לספונסרים…
