יתושים מהונדסים-גנטית ינסו להכחיד את המלריה

המלריה גובה כשלושה מיליון נפשות בשנה; גן המונע מיתושי האנופלס להעביר את הטפיל עשוי לחסל אותה

מאת תמרה טראובמן

חקר המלריה מתפתח: מדענים, המנסים לפתח אמצעים למלחמה במחלה – שממנה מתים מדי שנה מיליוני בני אדם – יצרו בשיטות הנדסה גנטית יתוש שאינו מסוגל להעביר את הטפיל הגורם למחלה. החוקרים מודים כי הפיתוח נמצא בשלבים ראשוניים, אך הוא מעורר תקווה שבעתיד יצליחו מדענים להכחיד את המחלה, או להפחית בשיעור ניכר את מספר הנדבקים בה.

מחלת המלריה נכחדה כמעט לגמרי במדינות המתועשות, אך במדינות המתפתחות היא נשארה מקור לסבל רב. לפי ההערכות האחרונות, נדבקים במחלה מדי שנה 300 מיליון עד 500 מיליון בני אדם – בעיקר באפריקה – וכשלושה מיליון בני אדם מתים כתוצאה ממנה בשנה. ההתפשטות המדאיגה של המחלה נובעת בעיקר מכישלון התוכניות להדברת יתושי המלריה, האנופלס, באמצעות מדבירי מזיקים, ובשל העמידות לתרופות הקיימות שפיתח הטפיל.

בני אדם נדבקים בטפיל המלריה במסלול הדבקה מעגלי: יתושי אנופלס מוצצים דם של יונק נגוע ומעכלים את דמו. אחר כך, טפיל המלריה עובר ממערכת העיכול של היתוש אל בלוטות הרוק שלו. כך, כשהיתוש הנגוע יעקוץ אדם, יעבור הטפיל לדמו.

הרעיון של צוות המחקר היה לחסום את מעבר הטפיל ממערכת העיכול אל בלוטות הרוק של היתוש. ראש צוות המחקר, פרופ' מרסלו ג'ייקובס-לורנה מאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב שבקליבנלנד, אמר בראיון טלפוני, כי בדרך זו הטפיל אמנם יכול להדביק את היתוש, אך לא לעבור אל בני האדם. לדברי ג'ייקוב-לורנה, אם ישחררו יתושים מהונדסים כאלה בטבע, הם עשויים להתרבות, להשתלט בהדרגה על בתי הגידול של היתושים הרגילים, ולהחליפם.

בשנה שעברה, גילו ג'ייקובס-לורנה ועמיתיו מולקולה ששמה ,SM1 המונעת מטפיל המלריה לעבור ממערכת העיכול לבלוטת הרוק של היתוש, ואת הגן האחראי לייצור מולקולה זו החדירו החוקרים ליתוש. מחקרם מתפרסם בגיליון הנוכחי של כתב העת המדעי “.”.Nature

בסדרת ניסויים, הראו ג'ייקובס-לורנה ועמיתיו, כי הסבירות שהטפיל יימצא בבלוטות הרוק של יתושים מהונדסים, שניזונו מדם של עכברים נגועים, ירדה ב-%.80 למעט מקרים בודדים, לא הצליחו יתושים אלה להעביר את טפיל המלריה לעכבר אחר.

במאמר פרשנות שנלווה לפרסום המחקר, כתב ד”ר גארת ליסט מהמעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית בגרמניה, כי הפיתוח החדש התאפשר הודות להישגים הרבים בחקר המלריה בשנים האחרונות, בהם פענוח טיוטה של גנום יתוש האנופלס שפורסמה לפני כמה חודשים. “זו עבודה חדשה ומרגשת, ומייצגת עידן חדש בחקר המלריה”, אמר.

עם זאת, גארת ציין, כי עוד נותרה דרך ארוכה עד להשלמת הפיתוח. לדבריו, ג'ייקובס-לורנה השתמש בטפיל הגורם למלריה במכרסמים, “ולא ברור אם (אותה מולקולה) גם יעילה נגד טפילים אנושיים”. בנוסף, אמר ליסט, לפני שמשחררים את היתוש המהונדס לטבע, יש לוודא היטב שהוא לא יגרום נזק אקולוגי.

ג'ייקובס-לורנה סבור, שאם המולקולה שבה השתמשו במחקר הנוכחי אינה יעילה נגד הטפיל שגורם למחלה באדם – יימצאו מולקולות יעילות אחרות, הדומות לה. “בינתיים”, הוא אומר, “זו הוכחה של עקרון: מבחינה מדעית ניתן להנדס יתוש שלא יעביר מלריה”.

על המכשולים האפשריים שמונה ליסט, מוסיף ג'ייקובס-לורנה את העמידות שהטפיל עלול לפתח כנגד המולקולה, המקשה עליו להגיע לבלוטות הרוק.
“כדי לטפל בחשש זה, יהיה חשוב שישתילו ביתוש יותר מגן אחד, כך שכל גן יעכב את התפתחות הטפיל באמצעות מנגנון שונה”. לדבריו, הוא ועמיתיו כבר החלו לנסות לזהות גנים כאלה.

* אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ