חוקרים בכירים במרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל אביב פרשו בפני יו”ר וועדת המדע של הכנסת את התחזיות שצריכות לשמש כלי תכנון למקבלי החלטות. עורך הידען היה שם
לדברי ד”ר שרן הדבר משבש את התכנון המדעי ארוך הטווח ובסופו של דבר פוגע בהחלטות הכלכליות המתקבלות במדינה. באירופה הנושא מקבל היום תשומת לב, וכל המדינות הגדולות משקיעות בו לפחות מיליון יורו בשנה. המרכז עובד גם מול השוק האירופי ובמסגרות מסוימות כמו תוכנית המסגרת השישית למו”פ הואאף זכה במכרזים לביצוע ניתוחים ותחזיות.
על הממשלה לעודד עבודה מהבית
בהמשך האירוע הציגו כמה מומחים מן המרכז את התחזיות שלהם לתחומים שונים. אחד המחקרים עסק בישראל ואירופה בחברת המחקר ובו סקרו ד”ר יואל רבן וד”ר טל סופר היבטים שונים של סקר e-Living על אימוץ טכנולוגיות מידע במשקי הבית. הסקר נערך במקביל בשש מדינות – בריטניה, נורווגיה, גרמניה, איטליה, בולגריה וישראל במסגרת התוכנית החמישית של האיחוד האירופי.
ביניים: המחשב האישי עוצר את האינטרנט
הממצאים העיקריים שהתגלו בדו”ח הם: תלות גבוהה בין אימוץ אינטרנט למשתנים דמוגרפיים (הכנסה, השכלה), יכולת השימוש במחשב הינם חסם להתפשטות השימוש באינטרנט- במילים אחרות הזהות המוחלטת בו הגישה לאינטרנט היא בעיקר ממחשבים בולמת את התפתחות האינטרנט בשל קיומה של אוכלוסיה גדולה הפוחדת מהמחשב. הדבר ייפתר לדברי ד”ר רבן, כאשר ניתן יהיה להיכנס לאינטרנט מהטלפון ומהטלוויזיה הדיגיטלית.
עוד עולה מהסקר כי שיעורי הנטישה של האינטרנט גדולים בקרב משתמשים חדשים; 20 אחוזים בממוצע הינם ‘סרבני מחשב’ – רובם מבוגרים שפרשו מהעבודה.
נתון השוואתי מעניין: הישראלים גולשים באינטרנט הרבה יותר אפילו מהסקנדינבים – בממוצע בכל המדינות שהשתתפו בסקר מקדישים אנשים חצי שעה ביום לגלישה באינטרנט ובישראל – למעלה משעה.
חרדים, ערבים ועולים משתמשים פחות באינטרנט, כך שהישראלים הותיקים גולשים למעשה הרבה יותר משעה ביום.
השימוש באינטרנט דוחק מעט את הצפיה בטלוויזיה, אך כמעט ולא משפיע על פעילויות פנאי מרכזיות. האינטרנט משלים ולא מחליף פעילויות פנאי.
עוד עולה מהמחקר כי ל-64 אחוז ממשקי הבית יש להם מחשב, 50 אחוז ממשקי הבית ניגשים לאינטרנט.
“הפער הזה הולך ונסגר. תוך שנתיים-שלוש. זה תהליך שלוקח זמן. יש הרבה אנשים שנכנסים לאינטרנט מהיר, אלו אנשים שלא היה להם מחשב בעבר.
באותו דוח גם נבדקו ההיבטים המגדריים – הבדלי השימוש בטכנולוגית המידע בין גברים לנשים. לדברי ד”ר טל סופר נשים נוטות לראות את המחשב יותר מפחיד ותלותי מאשר הגברים.; גברים מוצאים את המחשב יותר חיובי מאשר הנשים ואולם הפערים הולכים ומצטמצמים .
גברים מעורבים ביותר פעילויות אינטרנט באופן כללי .אצל נשים אין קשר לשנות הנסיון. אצל גברים ככל שיש למשתמש יותר שנות נסיון הוא גם משתמש יותר זמן. אחת המסקנות אליה הגיעה סופר היא שהממשלה צריכה לעודד עבודה מהבית ולימוד מהבית וכך לחשוף את הנשים לסגור את הפער הדיגיטלי.
ביניים: שילוב של ננוטכנולוגיה, ביולוגיה מדעי המחשב ומדעי המוח
ד”ר אהרון האופטמן הגדיר חיזוי טכנולוגי לא כ”עתידנות” אלא ככלי לתכנון כלכלי. “יש יותר מעתיד אחד, אנחנו צריכים לזהות את העתידים הללו ולכוון כל האפשר לעתיד הרצוי לנו. בפרט יש למצוא את הקשר שבין המגמות הטכנולוגיות לבין המגמות החברתיות-תרבותיות. כך לדוגמה, בודקים במכון השפעות מאקרו של שינויים טכנולוגיים על תעשייה וכלכלה – השלכות על עבודה, תרבות, פנאי, חינוך ועוד.
האופטמן מביא מחקר שערכה חברת מריל לינץ’ אודות חילופי הטכנולוגיות. לפי המחקר, פיתוחים בסיסיים במדע ובטכנולוגיה מופיעים פעמיים במאה ומובילים ליצירת עושר מאסיבי, עד אשר השפעתם מתפוגגת ואז מופיעה המהפכה הבאה. המהפכה הקודמת – זו של המיחשוב טרם הגיעה לשיא השפעתה על חיי היום יום – דבר הצפוי להתרחש ב-2025. הדבר הבא שהשפעתו תתפוגג רק ב-2081, לאחר שישאיר את השפעתו על חיי היום יום יהיה הננוטכנולוגיה או ליתר דיוק השילוב של ננוטכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, שבינתיים זוכה לכינוי ננו-ביולוגיה. חיבור של שני אלה עם מערכות מידע, תוצר המהפכה הנוכחית, יביא אותנו לרמה אחרת לחלוטין של התפתחות טכנולוגית שקשה לנו אפילו לתפוס אותה כיום. במרכז עובדים היום על חיזוי והערכה בננו-ביולוגיה; ממשקי מוח-מכונה ושילוב של כל זאת ביחד עם תהליכים קוגניטיביים.
גם בתחום המחשבים עדיין לא הגענו לידי מיצוי הפוטנציאל. אם כיום מתלהבים מאינטרנט מהיר בקצב של 1.5 מגה לשניה, בתוך 15-20 שנה נדבר על קצבים של 40 טרהביט או 40 אלף מגה – אלפי מונים מהר יותר.
כמובן שלרוב מדובר בתחזיות לתקופות סבירות קדימה, וכדוגמה מביא האופטמן תחזית תיקשוב שערך המכון המקביל ביפן עבור ממשלת יפן ב-2001. לפי התחזית הזו: ב-2013 נעשה שימוש נרחב במחשבים ניידים עם מסכים גמישים דמויי נייר; בערך באותו הזמן ייעשה שימוש נרחב בועידות וידאו בתלת ממד בהדמיה ריאליסטית; ב-2025 יחליפו מערכות מומחה את עורכי הדין ,השופטים ורשמי הפטנטים; וב-2029 תפותח יכולת לקרוא מידע האגור במוח האנושי. התחזית האחרונה אולי לא תתרחש במדויק אבל היא נותנת תחושה של המיזוג האדיר בין ננוטכנולוגיה, ביולוגיה, מדעי המחשב והמוח האנושי, עליה מדברים כיום במכוני החיזוי.
בכל אופן שניים מהתחומים נראים כבר היום בהתמזגותם: ננוטכנולוגיה וביולוגיה – כאשר מדברים על מחשבי DNA מצד אחד (כלומר שימוש בחומרים ביולוגיים לייצור מחשב) ומהצד השני – ננו-רובוטים שיטיילו במחזור הדם וירפאו אותנו ממחלות שונות- שימוש בננוטכנולוגיה לצרכי רפואה. החיבור עם מדעי המחשב הוא טבעי – שכן ההתפתחויות בשתי התחומים כמו למשל פיענוח הגנום או מודלים לבניית ננורובוטים לא היו יכולים להתקיים ללא תוצרי מהפיכת המידע.
ביניים: תצפית מן החלל
ד”ר אברהם טל הציג את המחקרים שבהם שותף המרכז ואשר עוסקים בתחום החישה מרחוק. לדבריו מגבלות המיחשוב מנעו מתחום החישה מרחוק לפרוח בעבר למרות שהוא קיים כבר משנות השבעים. זאת משום ששידור תמונות מהחלל היה מאוד כבד באמצעי המיחשוב שהיו קיימים אז. היום זה כבר תחום סטנדרטי ובכל האוניברסיטאות פועלות מעבדות לעיבוד תמונה. התמונות מצולמות לעיתים בכמה אורכי גל וכך מתאפשר לנתח את התמונות לצרכי תכנון אורבני, חקלאות, ייעור, ועוד. אחת העבודות הנמצאות כיום בניתוח היא חיזוי אזורים מועדים לבולענים לחוף ים המלח. במפות הללו אנחנו רואים איזורים של בולענים שכבר קיימים ושהתופעות של רטיבות וטמפרטורה מופיעות בהן אבל אין בולענים. עליית מפלס הים גרם להעלאת מי תהום מתוקים והמסה של המלח והתמוטטות.
תופעה אחרת – נביעות שנמצאות בתוך הים. אנחנו רואים את זה לפי טמפרטורות פני הים. המים פחות מלוחים והם מתאדים ומקררים את השטח מסביבם. גילינו שיש רצף של נביעות עד איזור עינות קנה, סמר.
מחקר אחר עסק בצילום תרמי של כל ים המלח בלילה. העבודה לנציבות המים נעשתה ב-8 תאריכים שונים כדי לוודא שזו תופעה. הנביעות הללו מצביעות על כניסה של מים פחות מלוחים – מליחים או מתוקים שאולי מצביעה על מקום שבו ניתן לקדוח לתוך מי התהום ולהפיק מים לשימוש.
עוד מחקר שהציג טל הוא צילום תרמי בלילה של איזור המרכז וצילום תרמי בשעות הבוקר של איזור חיפה.בצילומים הללו רואים במפורש את אי החום האורבני. העיר בולעת הרבה קרינה במשך היום ומשחררת אותה בצורה איטית בלילה, בגלל החומרים שמנהם בנויה העיר, בניגוד לאזורים החקלאיים המתקררים אחרי השקיעה. אפשר לזהות כמעט כל עיר לפי כתם החום.בבוקר יש הבדלים של 10-12 מעלות בין האזורים העירוניים לאזורים השכנים. רואים לפי הצבעים כי הכרמל הוא אזור קריר בעוד האזורים התעשייתיים מאוד חמים.
ים המלח – משאב מבוזבז
ולאחר שאברהם טל הזכיר את ים המלח, דיברה ד”ר מירה מרקוס-קליש על תכנון אסטרטגי שהוזמן לבקשת מרכז מו”פ ים המלח כדי ליזום, לעודד ולתמוך במחקרים מדעיים שהינם בעלי ערכך יישומי במיצוי הפוטנציאל הרפואי והכלכלי התורמים לפיתוח בר-קיימא של איזור ים המלח. המסקנה היא שים המלח הוא משאב חים למדינה ויש צורך שמישהו ירים את הכפפה ויקים שם מרכזים משולבים של מרפא, חקלאות, תעשייה ותיירות כדי למשוך לשם אוכלוסיה ופעילות כלכלית.
ח”כ פולישוק-בלוך הודתה לחוקרים על ההרצאות המעניינות וביקשה מהם להופיע בישיבות הבאות של וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (כל חוקר בנפרד) – בין היתר לישיבה שתעסוק בנשים בהייטק וישיבה אחרת שתעסוק בבולענים בים המלח. היא קראה להגביר את הקשר בין האקדמיה לבין קובעי המדיניות.
לאתר המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל אביב
