מספר כוכבי הלכת הגיע כבר ל-326, אך לארבעת האחרונים שהתגלו יש ייחודיות וראשוניות בכך שהם גם צולמו פיזית. האחד בידיעה נפרדת צולם ע”י האבל, והשלושה האחרים צולמו כמערכת אחת המקיפה כוכב צעיר * האם מעכשיו נוכל לראות כוכבי לכת במערכות אחרות במו עינינו?
אסטרונומים גם הצליחו ללכוד בתמונה אחת מערכת שמש מרובת כוכבי לכת, דומה לשלנו המקיפה כוכב אחר. זאת בעקבות כוכב הלכת הראשון שצולם בידי טלסקופ החלל האבל. מערכת השמש שצולמה ממצפה ג'מיני בהוואי, מקיפה כוכב צעיר מאובק בשם HR8799, השוכן במרחק 140 שנות אור מכדור הארץ, וגודלו פי 1.5 מגודל השמש.
שלושת כוכבי הלכת שמסתם בהתאמה פי 10,10 ו-7 ממסתו של צדק מקיפים את הכוכב. גודלם של כוכבי הלכת יורד בהתאם למרחק מהכוכב, ממש כמו כוכבי הלכת הגזיים במערכת השמש, ויש שם עוד כוכבי לכת, אך המדענים אומרים כי טרם ראו אותם.
“אנו מנסים לצלם כוכבי לכת מזה שמונה שמים, ללא הצלחה וכעת הצלחנו לצלם שלושה כוכבי לכת בבת אחת” אמר ברוס מקינטוש, אסטרופיסיקאי מהמעבדות הלאומיות לורנס ליברמור.
האסטרונומים השתמשו באופטיקה המתקנת, בתחום האינפרה אדום הקרוב, ובניגודיות הגבוהה במצפי קק וג'מיני וכך הם הצליחו לראות את כוכבי הלכת המקיפים את HR8799.
“מזה למעלה מעשור אנו יודעים על קיומם של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש בזכות שימוש בטכניקות לא ישירות. ואולם סוף סוף הצלחנו לקבל למונה אמיתית של מערכת שלמה” אמר מקינטוש. “זו אבן דרך בחיפוש ואפיון מערכות פלנטריות המקיפות כוכבים.”
כוכבי הלכת מרוחקים מהכוכב האם שלהם פי 24,37 ו-67 פעמים המרחק שבין כדור הארץ לשמש. כוכב הלכת החיצוני במערכת החדשה מקיף את השמש שלו בתוך דיסקת אבק המלאה שברים, הדומה לחגורת קיפר שנוצרה מהשביטים המקיפים את השמש מעבר למסלול נפטון, או פי 30 המרחק שבין כדור הארץ לשמש. “מדובר בדיסקה המאסיבית ביותר המקיפה את כל הכובים שאנו מכירים עד כה ברדיוס של 300 שנות אור מכדור הארץ, אמר פרופ' בן צוקרמן מאוניברסיטת UCLA.
הכוכב ההורה הוא כוכב כחול בהיר, מטיפוס A. המדענים בדרך כלל מתעלמים מטיפוס זה של כוכבים בתצלומים ישירים מכיוון שהם לא מאפשרים ניגודיות טובה בין הכוכב הבהיר לכוכבי הלכת החוורים. ואולם יש להם יתרון אחד על השמש – מוקדם יותר בתקופת חייהם, הם שומרים על דיסקה גדולה מסביבם ולפיכך הם יכולים ליצור כוכבי לכת מאסיביים שאותם קל יותר לאתר. הכוכב הוא גם צעיר, בן פחות מ-100 מיליון שנה, ומשמעות הדבר היא שכוכבי הלכת עדיין בוהקים בחום מתקופת היווצרותם.
“לראות את כוכבי הלכת באורח ישיר, כלומר להפריד את אורם מאור הכוכב – מאפשר לנו לחקור אותם באופן פרטני, ולהשתמש בספטקרוסקופיה כדי ללמוד על תכונותיהם, כגון הטמפרטורה או ההרכב, אמר מקינטוש.”
4 תגובות
לדעתי, המעניין והמלהיב ביותר בכתבה זו הוא השימוש באופטיקה המתקנת, שהינה למיטב ידיעתי ה"מילה האחרונה" בתחום האופטיקה הטלסקופית ועולה בביצועיה אפילו על יכולת ההפרדה (רזולוציה) של טלסקופ החלל האבל. מה שמלהיב עוד יותר את הדמיון הוא, כי עם השתכללות הטכנולוגיה הזאת, יתכן ונוכל, בעתיד הלא כל כך רחוק, לצפות בפלנטות קטנות וקרות עוד יותר מאלו הניצפות כיום.
מסכים עם כל מילה.
מעניין… בעוד כמה זמן, כשהשמש שלנו תתחיל להתנפח ותהפוך לענק אדום, כדור הארץ יתחמם מאוד כך שלא ניתן יהיה לחיות עליו (זה יקרה הרבה לפני). האם זה אומר שכוכבי לכת מרוחקים יותר שהיום קפואים לחלוטין יתחממו? האם זה אומר שלפחות בצעדים קטנים ניתן יהיה לישב את הירח טיטאן למשך כמה מיליארדי שנים? ואולי שהענק האדום יתחיל להתקרר ניתן אולי יהיה לחזור הביתה?
בברכת חברים,
עמי בכר
עמי:
גם מציאתם של כוכבי לכת מעניינת – פשוט כדי לבדוק תיאוריות שונות בדבר אופן היווצרותם של כוכבים ומערכות פלנטאריות.
כמובן שכוכבים בעלי פוטנציאל לנשיאת חיים מעניינים יותר אבל כדי לדעת אם כוכב מסוים עומד בתנאים צריך קודם כל למצוא אותו.
אינני נכנס כאן לשאלה מהם התנאים המאפשרים חיים. כמובן שאנו נותנים יותר הסתברות לתנאים הדומים לאלה השוררים כאן אבל כולנו גם מודעים לכך שלא נהוג להסיק יותר מדי ממדגם סטטיסטי של דוגמה אחת.
עדיין, כוכבים דמויי ארץ מעניינים יותר – לא רק בגלל אפשרות התפתחות החיים שם אלא גם כיעד אפשרי להגירה – אם וכאשר הדבר יתאפשר (בנושא זה – בגלל פערי הזמן – עדיף כמובן לחפש כוכבים שיהפכו לדמויי ארץ כאשר יחלוף הזמן של הגעת האור מהם לכאן והגעת המשלחת מכאן לשם, אבל כל זה, כמובן, עדיין, ואולי לעולם, בגדר מדע בדיוני).
מה שחשוב במאמר הנוכחי – כפי שמודגש בגופו – זו העובדה שיכולתנו הגוברת לראות את הכוכב באמצעים אופטיים מגדילה את יכולתנו לזהות את התנאים השוררים בו ובכלל זה, לראות אם הוא עשוי לתמוך בחיים.
הייתי ממקד את המחקר על מציאת כוכבי לכת מיוחדים:
ברור שיש אין ספור כוכבים ומן הסתם סביבם יהיו כוכבי לכת.
אנחנו רואים את זה במערכת השמש והיום גם במערכות כוכבים אחרות.
נו, זה לא מפתיע שכח המשיכה פועל.
מה שלדעתי יש לנסות זה למצוא כוכבי לכת שהטמפ’ עלייהם או בסביבתם היא בין מינוס לפלוס מאה מעלות צלסיוס. ברגע שנמצא משהו כזה יש לרכז את כל הטכנולוגיה שלנו למחקר שלהם. הם צריכים גם להיות ותיקים מספיק (נניח כמה מיליארדי שנים) כדי שציביליזציה תוכל להתפתח עלייהם.
אני לא כל כך מבין מה מעניין בלהגיד שיש כוכבי לכת. אני כן מבין שזה מעניין לדווח על הטכנולוגיה שלנו, שהיום יכולה להתבונן בהם, למרות שהם בהירים פי מיליארד מהכוכב שהם סובבים סביבו. אבל זה עניין מתודי. הזמן והטכנולוגיה מתקדמים ומתגברים על מכשולים כאלה.
בברכת חברים,
עמי בכר