סוף סוף שיבוט אנושי: תא גזע של חולה ספציפי הושג לראשונה בהסטוריה באמצעות שיבוט

פריצת הדרך עשויה להצית שוב את הויכוח באשר לשיבוט למטרות ריפוי. החוקר הראשי עצמו אמר שהחלק הקשה ביותר היה צליחת הבירוקרטיה האמריקנית הקשוחה בכל הקשור למחקרים בעוברים

חוקרים מהאוניברסיטה הרפואית והמדעית של אורגון נטלו תאי עור מילד בן שמונה הסובל ממחלה גנטית נדירה והחדירו את גלעינו לתוך תא ביצית של תורמת במקום גלעין הביצית ובכך שיבטו לראשונה בהסטוריה עובר, ממנו נטלו שורות תאי גזע המכילים את ה-DNA של הילד החולה, כדי שכעת ניתן יהיה להשתמש בהם בניסויים שונים, בדרך למציאת תרופה או טיפולים טובים למחלה, שזהותה לא נמסרה.
.
לפני כ-15 שנה דיברו על התקווה הגדולה של המהפכה הביורפואית (או מהפכת הביומד): השימוש בטכניקות שיבוט ליצירת רקמות מתאימות לחולה ספציפי שתוכלנה יום אחד לרפא מחלות החל מסכרת ועד פרקינסון. מאז, הגישה נכנסה לויכוח סוער בתחום האתיקה, ולא בתחום המדע הטהור, עלתה לכותרות בכמה מקרי הונאה, ובשנים האחרונים נפלה בצילה של טכנולוגיה מתחרה – תאי הגזע המושרים.

מרבית הקבוצות שעסקו בכך ויתרו מזמן על השיטה הבסיסית – ייצור תאי גזע עובריים לחולה ספציפיים באמצעות שיבוט. הויכוח היה האם אנו בכלל זקוקים לשיבוט תרפויטי?
מחקר שפורסם השבוע ע”י שוקרט מיטאליפוב, מומחה לביולוגיה רבייתית באוניברסיטה המדעית רפואית של אורגון ועמיתיו, עשוי להחיות מחדש את הויכוח. מיטאליפוב ועמיתיו יצרו תאי גזע עובריים מחולה ספציפי באמצעות שיבוט, והם מוכיחים כי הטכנולוגיה ראויה לקידום.

שיבט תרפויטי או העברה של גלעין תא סומטי (SCNT) החלה באותן שיטות ובאותם תהליכים ששימשו לשיבוט הכבשה דולי בשנת 1996. גלעינים מתא תורם מרקמת גוף (לרוב תאי עור) הוחדרו לביצית לא מופרית שגלעינה הוסר. הביצית תיכנתה מחדש את ה-DNA של התא התורם והפכה אותו לעובר שהתחלק עד שהגיע לשלב הבלסטוציסט. התאים הללו נקצרו וגודלו במעבדה לשורות תאי גזע המתאימים גנטית לתורם ויכולים להפוך כמעט לכל סוג תא בגוף.

מדענים רבים ניסו ליצור תאי גזע אנושיים בשיטה זו, ורכולם נכשלו. וו סוק הוואנג מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול בדרום קוריאה דיווח על שתי הצלחות ב-2004 וב-2005. הסתבר ששתיהן היו מפוברקות. בינתיים בבעלי חיים אחרים ההצלחה היתה טובה יותר ומיטאליפוב דיווח על יצירת תאי גזע עובריים משובטים בקופים בשנת 2007. דיטר אגלי, מומחה לרפואה רבייתית בקר תאי הגזע של ניו יורק הצליח ביצירת שורות תאי גזע אנושיים, אך רק כאשר גלעין הביצית נשאר בתוך התא. כתוצאה מכך, לתאים היה מספר לא נורמאלי של כרומוזומים, דבר שהגביל את השימוש בהם.

מיטאליפוב וקבוצתו החלו במחקר שלהם בספטמבר 2012, כשהם השתמשו בביציות מתורמת צעירה שנבחרה לאחר קמפיין פרסומי של האוניברסיטה. בדצמבר, לאחר מספר כשלונות, בדצמבר, החלו תאים מארבע השתלות שונות להתפתח במבחנה ונראו כמו מושבות תאים. מסהיטו טצ’יבאנה, מומחה פוריות מסנדאי, יפן, שסיים שנה חמישית במעבדתו של מיטליפוב הצליח להעבירם לצלחות פטרי, ומיטאליפוב המשיך לעקוב אחריהן גם בחופשת חג המולד.
ההצלחה הגיעה לאחר טריק טכני קטן. החוקרים השתמשו בוירוס סנדאי לא פעיל (הידוע בכך שהוא מעורר התמזגות של תאים) כדי לאחד את הביצית ותאי הגוף, וזרם חשמלי כדי להפעיל את התפתחות העובר. בניסיון הראשון שלהם הם יצרו שישה בלסטוציסטים, אך לא שורה יציבה של תאי גזע. הם הוסיפו קפאין המגן על הביצית מפני הפעלה מוקדמת.

אף אחת מהטכניקות אינה חדשה, אך החוקרים ניסו אותם בכמה שילובים בלמעלה מאלף קופים לפני שעברו לבני אדם. הם ביצעו את השיפורים לפרוטוקול

בתשובה לשאלה למה החוקרים המתינו כל כך הרבה זמן לאחר ההצלחה של הניסויים בקופים ב-2007, אמר מיטאליפוב ל”סייינס” כי הזמן הזה נדרש כדי לנווט ברגולציה החזקה בארה”ב בכל הקשור למחקרים בעוברים.

יתרון אחד של השיטה בה נקטו מיטאליפוב ועמיתיו היא שהיא אינה דורשת שימוש בעובר וביצית מופרית, נושא שעדיין נתון לויכוח אתי גדול אלא רק לביצית לא מופרית.

להודעה של החוקרים באתר האוניברסיטה
כנס IATI-ביומד שיפתח ב-10 ביוני

שני כנסים בארץ אמורים לדון בין היתר גם בסוגיות אלה:
הכנס הבינלאומי לרפואה מותאמת אישית ב-30 ביוני בהרצליה