ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על נטייה הומוסקסואלית. בהנחה כי גברים הומוסקסואלים מביאים פחות ילדים – כיצד נטייה זו ממשיכה להתקיים?
נעם לויתן ודינה וולודרסקי, מתוך גליון 120 של כתב העת גלילאו, אוגוסט 2008
על פי תיאוריית האבולוציה, פרט המתאים לסביבתו שורד ומעמיד צאצאים, וכך מעביר את הגנים שלו הלאה. לאור זאת, דומה שקשה להסביר תכונה כגון הומוסקסואליות, המוכרת בקרב בעלי-חיים רבים – תמנונים, אווזים, איילים ועוד.
כיצד ייתכן כי הומוסקסואלים – שסביר כי יביאו לעולם פחות צאצאים, אם בכלל, ממקביליהם ההטרוסקסואלים – קיימים? הרי צפוי כי תכונה המונעת העמדת צאצאים תיעלם מהאוכלוסייה במהלך הברירה הטבעית. במחקר שפורסם בכתב-העת המקוון PLoS ONE, הציעו אנדראה קאמפריו צ'אני (Camperio Ciani) ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה שבאיטליה מודל שנועד לענות על שאלה זו.
גנים ונטייה מינית
אף שעדיין לא זוהו גנים הקשורים ישירות להומוסקסואליות בגברים, ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על תכונה זו. ממחקרים בתאומים, למשל, התברר כי לתאומים זהים יש סיכוי גדול יותר להיות בעלי נטייה מינית זהה מאשר לתאומים לא-זהים, ממצא המצביע על השפעה גנטית על הנטייה המינית. מאחר שקיימות כאמור עדויות כי הגנטיקה משחקת תפקיד בקביעת הנטייה המינית, פיתחו קאמפריו צ'אני ועמיתיו מודלים אחדים שנועדו לאפיין את הגורמים הגנטיים – הגן או הגנים – המשפיעים על הומוסקסואליות בגברים, תוך התייחסות לתכונות נוספות של הומוסקסואליות גברית.
החוקרים החלו בפיתוח המודלים תוך התייחסות לכך שגברים הומוסקסואלים אמנם מהווים רק אחוזים בודדים מהאוכלוסייה, אך אפשר למצאם במהלך כל ההיסטוריה האנושית, בכל מקום בעולם ובכל שכבות האוכלוסייה – מעצבי שיער, זמרים, לוחמי סיירת, כמרים ואחרים עשויים להיות הומוסקסואלים. התכונה מעולם לא נעלמה כליל, וכן לא התפשטה באוכלוסיית האדם. נוסף על כך, כאשר בוחנים אילנות יוחסין של גברים הומוסקסואלים, מוצאים שיש להם יותר קרובי משפחה הומוסקסואלים מצד האם מאשר מצד האב.
החוקרים התייחסו גם למחקרים אחדים, ובהם מחקר שנערך ב-2004 בראשות קאמפריו צ'אני, שעל פיהם לאמהות של גברים הומוסקסואלים ולדודות שלהם מצד האם יש יותר ילדים, כלומר הן פוריות יותר, מאשר הדודות מצד האב ונשים שאינן קרובות משפחה של הומוסקסואלים.
מרבית המודלים שהציעו החוקרים לא ענו על כל הדרישות – במקצת המודלים הגן או הגנים המשפיעים על הומוסקסואליות התפשטו באוכלוסייה או נעלמו כליל, ובמודלים אחרים ריבוי ההומוסקסואלים בצד האם של המשפחה לא בא לידי ביטוי.
הגנים שמגבירים משיכה לגברים
המודל שתאם את הדרישות בצורה הטובה ביותר כלל שני גנים, שלפחות אחד מהם נמצא בכרומוזום X, כרומוזום שבגבר יש רק עותק אחד ממנו ומקורו באמו בלבד. גנים אלה, על פי המודל, הגבירו את פוריות הנשים, אך הקטינו את פוריות הגברים הנושאים אותם. תופעה זו, שבה תכונה מגבירה את ההצלחה הרבייתית של זוויג אחד על חשבון הזוויג האחר, קרויה sexually antagonistic selection, והיא ידועה זה כבר בחרקים, בעופות וביונקים.
קאמפריו צ'אני ועמיתיו טוענים כי על פי תוצאות מחקרם, סביר כי הגנים המשוערים מגבירים את המשיכה לגברים הן של נשים והן של גברים הנושאים אותם. תכונה זו מקטינה את סיכוייהם של הגברים להעמיד צאצאים ולהעביר את הגנים שלהם לדור הבא. לעומת זאת, בנשים הסיכוי לכך גדל, ומאפשר לגנים כאלו לשרוד באוכלוסייה בשיעור נמוך אך יציב.
מחקרם של קאמפריו צ'אני ועמיתיו מצביע על גורמים גנטיים המגדילים את הסיכוי של גבר הנושא אותם להיות הומוסקסואל, מבלי להתייחס להשפעה נוספת, הסביבתית, על הנטייה המינית – למשל, לסיכוי המוגבר של גבר להיות הומוסקסואל ככל שיש לו יותר אחים גדולים, שנולדו לפניו. עם זאת, המודל שנמצא במחקר מציג פתרון פשוט לשאלה כיצד קיימת הומוסקסואליות, וכן הסבר לכך שהתכונה נפוצה יותר בשושלת האימהית של הגבר ההומוסקסואל. על פי המודל, הגנים להומוסקסואליות שרדו מאחר שהם מקנים יתרון לנשים הנושאות גנים אלה, ואחוז הגברים ההומוסקסואלים באוכלוסייה עשוי לשקף את אחוז הנשים הפוריות-יותר באוכלוסייה.
יש לזכור כי מחקר זה מציג מודל אפשרי לתופעה קיימת, אך אין הוא מוכיח שהומוסקסואליות היא גנטית. כדי לבחון את המודל יש לבודד ולזהות את הגנים המדוברים.
30 תגובות
אבי (לא בליזובסקי):
יש אמנם סיבות רבות לחשוב שהומוסקסואליות היא גנטית אבל אפילו בדבריך הבאת הסברים שאינם גנטיים.
נדמה לי שאין מחלוקת (בקרב המדענים) על כך שההומוסקסואליות מולדת אבל – כפי שציינת אף אתה – אחת הסיבות יכולה להיות נעוצה בסביבה אותה מוצא העובר ברחם אימו והרי תסכים אתי שסביבה זו אינה משפיעה על הגנים שלו.
גם כל הפרטים הפיזיולוגים שהבאת (שאין לי לא הידע ולא הכלים לבחון את נכונותם) אינם שייכים לעניין כיוון שאפילו אם ההומוסקסואליות גנטית, אין פירוש הדבר שהברירה הטבעית תעודד התאמות גופניות לטובת יחסים הומוסקסואליים כי היא לא "מרוויחה" מזה כלום – אדם שאינו מביא צאצאים לא יביא אותם בין אם יתקל בצואה ובין אם לא.
אינני אומר שהתופעות עצמן אינן קיימות – אני רק אומר שגם אם הן קיימות – סיבתן אינה ברירה טבעית להתאמת הגוף ליחסים הומוסקסואלים. סיבתן חייבת להיות אחרת.
הוגין:
אני דווקא מסכים עם הגדרתך את ההומוסקסואליות כמחלה אבל אינני מסכים עם דעתך באופן כללי.
מדוע אני מסכים עם הגדרת ההומוסקסואליות כמחלה?
מפני שכדי שהשפה תהיה שימושית יש צורך בהגדרה פשוטה ומובנת של מילים.
מהי מחלה?
אפשר לנסות להגדיר מחלה על ידי ציון כל התופעות שאנו מכנים מחלה. כלומר – ליצור רשימה שבה כתוב חצבת, אדמת, פוליו, גחלת ….ועוד).
זו כמובן הגדרה לא שימושית – במיוחד כאשר עם התפתחות המדע נרצה לשנות את הרשימה.
אפשר להגדיר מחלה כדבר שגורם לאדם סבל אבל איך מודדים סבל? יש אנשים שסובלים מכך שמישהו על ידם אינו מקיים את חוקי הדת ונתקלתי גם באדם שאמר שהעובדה שלקה בניוון שרירים גרמה לו לראות את העולם אחרת והוא פשוט מאושר שלקה בה.
אני חושב שההגדרה אובייקטיבית הקרובה ביותר לאינטואיציה המקורית אחרי המילה "מחלה" היא "תכונה יוצאת דופן הפוגעת בסיכויי הגנים של היצור הנושא אותה לשרוד".
במובן זה – ההומוסקסואליות היא מחלה.
מי שעקב אחרי תגובותי בעבר יודע שתמיד יצאתי נגד הניסיונות לפגוע בכבודם של ההומוסקסואלים או, רחמנא ליצלן, לקיים בהם את מצוות הדת ולהרגם. אז איך זה מסתדר?
זה מסתדר משום שלדעתי אין לקשור את היותו של אדם חולה במחלה כלשהי בין אם היא חשוכת מרפא ובין אם לא – בערכו של האדם.
יש לנו נטייה לעשות כזה קישור וברור גם מקורה האבולוציוני של נטייה זו. זה מקרה פרטי של התופעה הקרויה "ברירת זוויגים" (ואני מציע למתעניינים לשים לב לכך שזה בדיוק הפוך ממה שרבים מזהים עם עיקרון ההכבדה).
לאור נטייה זו רובינו גם איננו רוצים להיות מסווגים כ"חולים". גם זה ברור מאותה סיבה.
אני חושב שכחברה המודעת גם לצו המוסרי של "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" עלינו לנסות ככל יכולתנו להתנתק מן הנטייה לקשור מחלה בירידת ערך כללית.
אינני אומר שאין לצייטת לנטייה זו בהקשר של ברירת בני זוג אבל בכל הקשר אחר נטייה זו היא פשוט תוצר לוואי מזיק.
שימו לב שבמקרה המיוחד של ההומוסקסואלים ההחלטה קלה במיוחד כי לדעתי – למעט הפחד מתגובת הסובבים בנושאים שאינם קשורים לברירת זויגים – ההומוסקסואלים דווקא מעדיפים לחיות מחוץ לארון ואינם ניזוקים כלל מכך שהטרוסקסואלים אינם בוחרים בהם כבני זוג.
עד כאן הסיפור הארוך על סיווג ההומוסקסואליות כ"מחלה".
עכשיו לעניין הריפוי:
קודם כל צריך להיות לך ברור, הוגין, שאין שום דרך נפשית למגר מחלה גנטית כי אינינו יכולים לשנות את הגנים שלנו.
אינני כופר בכך שיש למצבנו הנפשי השפעה – לפעמים מכרעת – על בריאותנו – אבל זה נכון רק כל עוד מדובר במחלות שמקורן מחוץ לגוף ויכול גם להשפיע על קצב התפתחותה של מחלה שמקורה בגנים.
ניתן, כמובן, לשלוט בהתנהגות המינית מבלי להירפא אבל מה הטעם? זה בסך הכל גורם לאדם סבל.
אם הומוסקסואל רוצה – משיקולים סביבתיים – לפעול בניגוד לנטייתו המולדת – שום דבר לא מונע זאת ממנו (אם כי, במקרה זה, עליו/עליה לחלוק את הידיעה עם בת/בן זוגו/זוגה כדי לאפשר להם להביא עובדה זו בחשבון) אבל רוב ההומוסקסואלים אינם רוצים בכך ואין, לדעתי, שום הצדקה ללחוץ עליהם לפעול אחרת מכפי שהם רוצים.
אגב, הוגין, בקשר לתגובתך לאבי (כן בליזובסקי), היא אינה תואמת משפט שזכור לי שאמרת במקום אחר וזה שדמיונך אינו כפוף למציאות אלא להיפך.
אבי
לא אמרתי שיש לי השפעה על הטבע.אלא הוא שאני משקפת אותו על הצד היפה ביותר
ולכבודו!!!כי אני כברי מתוכו,וכך גם אתה אם תרצה או לא תרצה זה כך!ועליך לקדש עצמך
למענו-בכבוד גדול עבורו!
הלוואי שתבין לשפתי,הלוואי..
הוגין.
יהודה היקר מאוד ,למאודו של אבי היקר בראש.
ברגע שאתה משתמש ביחס הרוב לדבר מה על מנת להצדיק או לחזק את דבריך,מורה הדבר שאין מקומך בטוח ב-100 האחוזים של ראייתך.ואכן כל הרואים רק לחלקיות הפוטנציאל הכולל,נחוץ להם את דעת הרוב כל מנת לחזק את דברם.
מה שאין כך מקומי הרואה 100 אחוז בעצמי ואינני צריכה לחיזוקים שלכם.
אך,אך,אין זה נכון כלל כוון שאז עולה השאלה מה שווה המאה אחוזים שלך עם אינם משרתים לכלל?ואם אין אחד נוסף שרואה כמותך אבד כל הידע שלך לעולם..
אבל איזה מזל!!איזה כייף יש "יהודה" שנותן לי מפעם לפעם גם זיק קטן של כייף.
אז יהודה,תמשיך להתנגח בי באווירה טובה ,מבחינתי גייס את כל החברה..שלך כנגדי
או לטובת התובנה העמוקה.
רק טובה קטנה עשה לי ולעצמך:אל תלך לאיבוד מגאוות גברים עיוורת יתרה…כי אז ..המסה ביקום תצדיק את הצד ששנינו מתנגדים לו כל-כך.
הוגין.."וגאוות משפחתיות"למינם..
להוגין היקרה מאד
אני האדם האחרון שיכפיף עליך לחץ חברתי. ולהצדקת דבריי אומר אמירה נוספת:-
מגיביי הידען מאמינים בקיום מסה אפילה!
תאמיני לי הוגין שרובם מאמינים. אז מה?
סבדרמיש יהודה אינו מאמין בקיום המסה האפילה.
מה שטוב במדע, שאי אפשר לכפות אותו, אפילו לא בצורה דמוקרטית. איש באמונתו יחיה.
ולאבי
למה אתה חושב שלהוגין אין לה השפעה על הטבע. אתה טועה!
גם לי יש השפעה על הטבע, לך יש, ובטח ובטח שלמיכאל יש,
לכל אחד יש השפעה על הטבע ואפילו רבה!
על אפקט הפרפר שמעת?, ניפנוף כנפיים שיביא להוריקן?
חתימה טובה הוגין שלנו
חתימה טובה אבי מותק
עוד מעט אני אשלח לך את המאמר שלי. תתכונן מבחינה נפשית.
חתימה טובה לכל קוראיי ומגיביי הידען!
סבדרמיש יהודה
אודין, אני מבין שאת סבורה שיש לך השפעה על הטבע שיוכל להשתנות כרצונך. מה לעשות. את טועה.
ליהודה
נראה שוב,שלא קראת להתייחסויות הקודמות שנתתי לעניין זה.
לפעמים יש לי ציפיות "מוזרות".לפחות מהחברה החושבים שהם אינטלקטואלים באתר המדעים!להתייחס ביתר כובד ראש לתגובתי.
ושים לב מה אתה כרגע כתבת!"מגיביי הידען ברובם אינם מתייחסים להומו סקסואליות כמחל.נקודה."
אמור לי,איזה סוג לחץ חברתי ניסית כרגע להכפיף עלי ?אה??
מותר לחשוב באתר "הידען".לא יתכן ששייכות מכל סוג תנטרל את חופש הביטוי.וגרוע מכל
את האחריות האישית (גם אם לא בקשר נסיבתי ראשוני)לשכל בריא..וכל היוצא פועל ממנו.
ישנם מצבים שהשייכות אינה פוטרת מאחריות אישית.ולא משנה כלל איזה אירגונים יעשו למען,איזה פוליטיקות וכו.!
הוגין.
להוגין
למה לרפא?, הרי הומוסכסואל הוא לא חולה. האם היית אומרת על ג’ינג’י שירפא את עצמו? לאדם איטר יד ימינו (שמאלי) שירפא לימני?
נהיה קיצוניים יותר. נניח שימצאו טיפול גנטי ש”ירפא” את ההומוסקסואליות. יהפוך גבר הומוסקסואל לחובב נשים, אני עדין אשאיר את זכות הבחירה אם לקבל את הטיפול הגנטי בידי ההומוסקסואל. הרי שיהיה מדובר על חברים ובני זוג שאתה עלול לנטוש.
מגיביי הידען ברובם אינם מיתייחסים להומו סקסואליות כמחלה. נקודה.
חתימה טובה וצום קל.
סבדרמיש יהודה
עדיין ולמרות כל הדברים שציינת,מסוגל ומחוייב אדם לרפא את עצמו.
וכשם שישנם האנשים שאף ריפאו עצמם מסרטן מכוח רצון עצום ואמון- נכון.
כך הרצון להתגבר על אותו גנום פגום מתאפשר..לעת רצון.
כל היתר הינם תוצר של עצלות חברתית וחוסר הכרה עמוקה ומשחררת.
זאת דעתי הנחושה.
הומוסקסואליות היא גנטית וזו עובדה מדעית, לכן; לא משנה כמה תתקשו לקבל את העובדה ולנסות לסלף אותה בדעותיכם המיותרות ,יש צורך לקבל עובדה כאדם בוגר המוכן לקבל את האמת.
הוכחה נוספת לכך שהגורם הוא טבעי / גנטי היא שברגע החדירה אצל זכרים (ברקטום) הטחורים שנמצאים בפתח הרקטום (פי הטבעת) מכינים את המערכת המינית האחורית אצל הזכר לחדירת הפין , ולכן ברוב המקרים , הצואה לא נתקלת בפין מבצע החדירה.**(המערכת בעיכול גורמת לנסיגת הצואה לאחור ע”י תנועת השרירים לאחור וזאת לאחר החדירה -בהתחשב בחדירה אטית , ולא חדירה מהירה אשר לא נותנת לתהליך להתבצע כראוי, אותו דבר כמו אצל סטרייטים) .
כידוע , הטחורים הם בצורת הענבל כמו שיש בפתח הצינור ממנו בולעים את המזון-הענבל יוצר הכנה להמשך הצינור בכדי שתהיה בליעת מזון ללא קשיים וחנק.
הסיבה לכך שבד”כ אנו נחנקים , היא שהמזון לא תמיד נוגע בענבל או שהמזון לא נלעס כראוי ולכן , חדירת המזון גורמת לחנק. כנ”ל גם לטחורים הנמצאים בפתח הרקטום.
חוץ מזה , במשך הלידות שיש לאם , רמת הטסטסטורון(ההורמון הזכרי) יורדת ולכן יוצרת משיכה לגברים .
יש לזכור כי הומוסקסואליות אינה נטייה מינית , אלא ברירה טבעית . (אם קרה אז אין דרך חזרה).
כמו שלכל גן יש את התכונה להתבטא במפתיע (למשל ;מחלת הסרטן)”הגנום כפצצה מתקתקת” גם לגן האחראי להומוסקסואליות יש האפשרות הזו: הגן יכול להתבטא לאחר שאדם נישא לאשה , אדם המתעורר בבוקר ומגלה משיכה מינית שהייתה לו לנשים בטרנספוזיציה למשיכה מינית לגברים. ויש אף הנולדים עם המשיכה.
יש לזכור כי אנו בני אדם , והעולם בו אנו חיים מלא שלל אפשרויות גנטיות , פיסיות וכו.
אם אנו מוצאים סיבה לתופעה כלשהי , יתכן והתופעה הנ”ל פועלת במספר אפשרויות אחרות ולאו דווקא באפשרות אחת לתופעה שנמצאה (למשל : ההקבלה בין תופעות “הגנום האנושי כפצצה מתקתקת” ,להסבר לתופעות כמו הומוסקסואליות , פדופיליה, אקרומטופיליה(משיכה לחסרי גפיים) ,זיאופיליה וכו’ וכו’.
הומספיאנס=מוח אטלנטי=מוח קר=מוח נחש.
כל הנלווה הינם גרורות דאז לכלל המשתקף בקודקודים המוחיים דהיום וההיבטים המצויינים
בכתבה זו.
הוגין:למען הבנותיכם ברב.
יובל בסקוטלנד:
כללית, מחשבתך נראית לי נכונה אבל בוא תחשוב עוד צעד אחד הלאה.
החוקרים גילו שיש יותר מקרי הומוסקסואליות במשפחת האם.
בסך הכל מה שתיארו החוקרים הוא פחות או יותר מקרה פרטי של הרעיון שהעלית אבל בדיוק המקרה הפרטי שמביא נתון זה בחשבון (כאשר במקום מפגש בין שני אללים רסציביים יש מפגש בין אלל רסציבי לבין "לא כלום").
נכון שאופן הצגתך את הדברים מצביע על כך שקיימות כנראה אפשרויות נוספות.
לעיני עומד הדגם של אנמיה חרמשית:
הגן לאנמיה חרמשית הוא רצסיבי, כלומר על מנת שהמחלה תתבטא צריכים שני האללים לקודד את התכונה השלילית. מאידך, אם אף אחד משני האללים אינו מקודד חרמשיות, ימות הנושא ממחלה אחרת (מלריה). יוצא מזה, ששכיחות הגן למחלה האחת לא פוחתת כל עוד המחלה השניה מאיימת.
ובהשלכה להומוסקסואליות: אני מתאר לעצמי שיש מערכת של מספר גנים או אללים אשר הרכב שלהם קובע את הנטיה המינית. מי שנושא את כולם יהיה הומוסקסואל. מי שלא נושא אף אחד, יהיה סטרייט. אך במי שנושא רק את חלקם יימצאו תכונות מועילות כגון אינטואיציה טובה, כושר אמנותי וכדומה.
למדתי כבר תואר שני בהנ"ל.
בהצלחה.
אדון “למס’ 15”
לא הבנת את דברי.
למד קצת עברית לפני שאתה מגיב.
בהצלחה
מכות פטיש על הראש הם התנייה שלילית. תלמד קצת פסיכולוגיה לפני שאתה כותב.
בהצלחה.
אדון "למיכאל":
קודם כל, אני מקווה שלא זה שמך.
חוץ מזה – קראתי הרבה על התניות ואין להן שום קשר לדבריך.
הרי ההתניות נוצרות, לדבריך, על ידי גרימת עונג – אבל מה גורם עונג?
האם אתה יכול להעלות בדעתך שתלמד להתענג ממכות פטיש על הראש?
יש כנראה מצבים שבהם הנטיה המינית מושפעת מן הנסיבות (על פי הסיפורים, חתכן שכליאה בבית סוהר היא מצב כזה) אבל באופן כללי זה פשוט לא נכון.
משיכה מינית היא לא רק גנטית אלא גם נלמדת כתוצאה מחוויות.
תקרא קצת על התניות. התנייה חיובית לדבר מה שגורם לך עונג.
התנצלות:
כשאני מצטט מוויקיפדיה – אני תמיד משתמש בגרסה האנגלית.
אני יודע שזה קצת מכביד על חלק מן הקוראים אבל זו הדרך היחידה להפנות אותם למידע אמין.
הגרסה העברית של וויקיפדיה היא פשוט מתחת לכל ביקורת.
אייל:
אתה טועה טעות גסה.
משיכה מינית אינה נלמדת. היא מולדת. אני יודע – לפחות לגבי עצמי – שמעולם לא עלתה על דעתי האפשרות של יחסי מין עם גבר.
אני שייך לדור שבילדותו השיחות על נושאי מין לא היו נפוצות ואיש לא הכין אותי מעולם לכך שאי פעם אמשך מינית למישהו או משהו. זה פשוט הגיע בהפתעה (נעימה) וזה היה מכוון בכיוון ברור מאד.
כשנודע לי שיש הומוסקסואלים הייתי די המום כי לא הבנתי איך אדם יכול לחוש כך ואני מדגיש – זה לא שהייתה בי ביקורת על אדם כזה – פשוט לא הבנתי כי בשום ניסיון אינטרוספקטיבי לא יכולתי לזהות בעצמי ולו רמז למשיכה מסוג זה.
הרבה דברים אתם דברתי חוו את הנושא בצורה דומה ולימים, כשיצא לי לשוחח עם גברים הומוסקסואלים, התברר לי שאצלם היה התהליך דומה וההבדל היחיד היה שמשיכתם כוונה לגברים ולא לנשים.
מחקרים שנעשו העלו ספק רב ביחס לשאלה אם יש בכלל אנשים בעלי משיכה לשני המינים.
אין ספק שיש אנשים המתנהגים כך אבל הסיבה היא כנראה אי נכונות להודות בהומוסקסואליות.
במחקרים הנ"ל בדקו באמצעות מכשירים את העוררות המינית שנוצרת אצל אנשים שטענו לדו מיניות כאשר מראים להם תמונות של גברים ונשים ותמיד זוהתה תגובה רק כלפי אחד המינים.
הרעיון של יישום ברירת שארים בהקשר זה נראה לי מופרך מסיבות רבות ואמנה כמה מהן:
הומוסקסואליות קיימת גם בבעלי חיים שכלל אינם דואגים לצאצאיהם.
אצל בני אדם נוטים רוב ההומוסקסואלים להתרחק ממשפחותיהם שאינן מפגינות סובלנות כלפי התופעה.
ביצורים הטרוזיגוטים שבהם זיווגי קרובים אינם נפוצים, הבאת צאצאים משל עצמך מביאה לשימור הגנים באופן יעיל יותר מאשר הגנה על צאצאי אחיך (ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Eusocial )
עמי בכר:
בסעיף 3 בתגובתך התייחסת לפוריות המופחתת באופן שונה מזה שאליו התכוון המשורר.
הכוונה במאמר היא להפחתת הפוריות כתוצאה מהומוסקסואליות ולא כתוצאה מאיכות ירודה של הזרע.
כן, כן – Kin.
אכלתי והייתה לי רק יד אחת להקלדה. לא ידעתי שכין סלקשן זה ברירית שארים בעברית. יפה. תודה על התיקון.
בברכת חברים,
זה שדם אחיו זועק אליו מהאדמה
עמי, למה בלועזית?
kin selection = "ברירת שארים"
לארי סתר,
מה שאתה מתאר ידוע בשם "כין סלקשן". זה מסביר הרבה תופעות חברתיות ובין היתר קיומם של נשים הרבה מעבר לגיל הפוריות. נשים פוריות בערך שליש מזמן חייהן (בגילאי 15-45). אחת הסיבות שהוצעו כייתרון הוא עזרה בגידול הנכדים והנינים וכן העברת ידע וחכמת חיים שנרכשה בהרבה שנים לצאצאים ולצאצאייהם.
מיכאל-יהודה………………….
הומו-ספיאנס?……………………….
חוק שני:אין מקריות.
מעניין ונשמע הגיוני – אותו מערך גנים שגורם להומוסקסואליות, מגביר פוריות אצל נשים, לפיכך שיעור ההומוסקסואלים נשמר, למרות שרבייתם פחותה.
לפני מספר שנים כתבתי בידען זה מאמר ששואל אותה שאלה אך נותן תשובה אחרת – ההומוסקסואליים עזרו בטיפול באחאיהם (שם כולל לאחים ואחיות) שנשאו גנים להומוסקסואליות ולפיכך שיעורם באוכלוסיה נשאר. את הרעיון הזה מצאתי בספרים מלפני כשלושים שנה. רעיון זה מבוסס כמובן על תובנה ולא על מחקר גנטי או אנתרופולוגי.
בתור הומוסקסואל, אין בי את היכולת, כמו לשאר החוקרים, להצביע בוודאות על המקור והסיבה לתופעה זאת. אך דבר אחד ידוע באוכלוסיית הגייז, הנטיה איננה נרכשת וכן אינה נובעת מבחירה. הנטיה נראת טיבעית ונורמאלית כאילו היא הדרך הישרה. בין אם אדם מדחיק את העובדה או מחליט להשלים איתה, הנטיה נשארת זהה.
הנטיות והתנהגויות קשורות לזכרון גנטי-(סודות עידנים קדמונים).
הנטיות יכולות להתכוונן על ידי התקדשות לרוח,שהיא-היא-היא.
לאחר גמר תיקון-ושיקום הכללי (בעיתות סוף מחזור אנושות) ימצא שוב האיזון הנכון.
מחקר זה חשוב לתובנות הכלל.
משום שמדובר על פרטים רבים, לפי מיטב ידיעתי. אני נוטה לדבוק בטענה שבני האדם הם דו מיניים והומוסקואליות לא רק בעלת מרכיב גנטי אלא גם בעלת העדפה.
אי אפשר להתעלם מעשרות מחקרים שמצביעים על כך שהומוסקסואליות היא גנטית.
ייתכן ויש פרטים שרוצים לנסות ולדעת איך זה, אך זה לא גורם להם להפוך להומוסקסואליים לגמרי, גם לאחר החוויה.
לדעתי זה שטויות במיץ. הומוסקסואליות זאת העדפה מינית. יש מלא אנשים שמנסים בגלל שהם רוצים לדעת איך זה או שהם נמשכים. לדעתי כולנו דו.
מעניין מאוד.
1) אני לא בטוח שהומוסקסואליות נמצאת רק באחוזים בודדים באוכלוסיה.
2) אם אותו גן על כרומוזום X גורם למשיכת יתר לגברים, הן בגברים והן בנשים, הרי שסביר להניח שאחוז הלסביות במשפחה של הומו יהיה נמוך יותר מאשר בשאר האוכלוסיה. את זה ניתן לבדוק וזה יכול לחזק את ההשערה.
3) אני מתקשה (אולי מתקשה היא לא המילה המתאימה כאן, אבל בכל זאת) לקבל את עניין הפוריות המופחתת הנגרמת על ידי הגן "המעודד" הומוסקסואליזם בגברים, שהרי כבני אדם אנו שולטים היטב בזמני יחסי המין שלנו ומודעים למצבי הריון וכדומה – מה שפחות נהיר בעולם החי. על כן גם גבר שהפוריות שלו פחותה – אם כי לא באופן אקוטי, יוכל להפרות אישה פוריה אחרי אי אילו נסיונות. זה לא פשוט כמו שאני מציג את זה, אבל כשמישהו רוצה להכניס את אשתו להריון ויש לו את המכשור הנכון והרצון הנכון (שוב, ללא פגיעה אקוטית ביכולת הפריון) הרי שהדבר ניתן הרבה יותר מכפי שהוא ניתן בעולם החי, בו אין בחירה ותכנון תבוני.
בברכת חברים,
עמי בכר