ידענים: פרויקטי מדע לנוער

מאת 13 באפריל 2008 3 תגובות

ויקטור צ'רנוב, נועה בכנר-חיננזון וירון פוקס ישתתפו בתחרות הגמר שתתקיים ב-5 במאי, 19:00 בחמד"ע, תל אביב ביחד עם עוד ששה שעלו מירושלים ות"א

זוכי תחרות הקדם של פיימלאב בטכניון. מימין לשמאל: רים טאהא, ירון פוכס, ערן טוך, עמית קני, נועה בכנר-חיננזון, גדי אלכסנדרוביץ', טל דניאל, רביד ברק וויקטור צ'רנוב.

זוכי תחרות הקדם של פיימלאב בטכניון. מימין לשמאל: רים טאהא, ירון פוכס, ערן טוך, עמית קני, נועה בכנר-חיננזון, גדי אלכסנדרוביץ', טל דניאל, רביד ברק וויקטור צ'רנוב.

האם קיימת דרך פשוטה ויעילה לחסל את הסרטן? האם באמת סורקים מנועי החיפוש ברשת מיליוני אתרים בפרק זמן של שניות? והאם הילדים שילדתי הם אכן שלי?

בסוגיות אלו ואחרות עסקו המתמודדים בתחרות FameLab 2008 באזור הצפון, שהתקיימה בטכניון ב-1 באפריל. FameLab היא תחרות בינלאומית בתקשורת מדעית של המועצה הבריטית, המתקיימת בישראל זו השנה השניה. שלבי התחרות המוקדמים מתקיימים בשלושה מוקדים בארץ, והשנה לקחו על עצמם פרופסור שמעון גפשטיין, ראש המרכז לנוער שוחר מדע, ורועי צזנה, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה, לארגן את התחרות בטכניון. רועי הגיע למקום השני בתחרות FameLab 2007 הארצית, והחליט להביא את התחרות גם לטכניון בשנה הנוכחית. פרופסור גפשטיין הרים ברצון את הכפפה ובמהרה רקמה התחרות עור וגידים, בחסות המועצה הבריטית. כדי לעודד את ההשתתפות בתחרות ולהעלות את הרמה תרם הטכניון מלגת לימודים כפרס ראשון בתחרות.

במסגרת תחרות FameLab עולים מדענים צעירים לבמה וחולקים עם הקהל שלל של סיפורי מדע מרתקים, כל אחד בשלוש דקות בלבד. נושאי ההרצאות נעים בין סוגיות מדעיות ייחודיות (האם ניתן לבנות ספינות מבטון?) ועד נושאים פשוטים שאנו נתקלים בהם בחיי היום-יום – אך מעולם לא טורחים לחשוב עליהם לעומק (באיזה וילון כדאי לי לבחור בשעשועון טלוויזיה?). נושאים אלו ואחרים מועברים בשנינות ובחן, בהתלהבות שקשה להסתיר וברצון עז לשתף את הקהל בנסיונם של המרצים עם עולם המחקר והמדע.

המתמודדים בתחרות בטכניון הרצו מול קהל גדול וצוות שופטים מיומן, שבחן את ההרצאות הן מבחינת הדיוק המדעי והן מבחינת סגנון ההצגה. צוות השופטים כלל פרופסורים מהטכניון, לצד אנשי מדיה מנוסים.

תשעת המתחרים שהעפילו לשלב חצי הגמר בשעות הערב, הרצו על נושאים שונים ומגוונים בפני הקהל המרותק.

טל דניאל, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, הפתיע את הקהל בשאלה כיצד יכולים מנועי החיפוש ברשת לסרוק מיליוני אתרים ולהניב תשובות למשתמש המצוי תוך מספר שניות. הוא הסביר כי למעשה מנועי החיפוש ברשת אינם סורקים מיליוני אתרים בבת-אחת, אלא משתמשים באינדקס מצומצם של עשרות-אלפי אתרים, המתעדכן באופן קבוע.

רביד ברק, במסלול לתואר שני בתכנית לננו-טכנולוגיה בטכניון, תיארה כיצד פועל עקרון ההרכבה העצמית בטבע, ומדוע חומרים מסוימים מסוגלים להתחבר זה לזה וליצור סדר מתוך כאוס.

גדי אלכסנדרוביץ', הלומד לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, תיאר בעיה מתמטית הלקוחה משעשועוני הטלוויזיה והראה את הסכנה בהסתמכות עיוורת על אינטואיציה לעומת חישובים מתמטיים הגיוניים.

עמית קני, דוקטורנט בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, הרצה על הנושא: "מדוע ביו-דלקים גורמים לא גורמים לפליטה מוגברת של גזי חממה (בניגוד למה שפרסמו מספר מדענים בריטים)"

רים טאהא, הלומדת לתואר דוקטור במדעי הרפואה, גוללה בפני הקהל את סיפורם של התאים הסרטניים וכיצד הם הופכים לגידול קטלני המאיים על חיי החולה. היא המשיכה וסיפרה על דרך טיפול חדשה שעשויה לסייע במלחמה הבלתי-פוסקת בסרטן.

ערן טוך, דוקטורנט ומרצה בתחום מערכות המידע, עמד על הבעייתיות ברשת המידע הנוכחית, והסביר מדוע רשת סמנטית עשויה להיות הפתרון הטכנולוגי הבא.

שלושת המועמדים שהעפילו לגמר:

ויקטור צ'רנוב, דוקטורנט בפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל (דורג שלישי מהמתמודדים), הדגים במילים, בתנועות ידיים ובמעשים כיצד נעה מפרשית שמש במרחביו הריקים של החלל.

נועה בכנר-חיננזון, דוקטורנטית בטכניון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית (דורגה שנייה מהמתמודדים), הסבירה על דרך פעולתו של הלב, וחשפה כי לא-רק שהוא מתכווץ, אלא הוא גם מבצע פעולה של סחיטה, בדומה לזו שאנו עושים עם סמרטוט רצפה רטוב.

ירון פוקס, דוקטורנט בפקולטה לביולוגיה בטכניון (דורג ראשון מהמתמודדים וכן 'חביב הקהל'), חשף כי קיימת אמת באגדה האורבנית העתיקה, וכי אמהות אכן יכולות ללדת ילדים שאינם שלהן. הסיבה לכך היא שחלק מבני-האדם מכילים בתוך גופם תאים שאינם שייכים להם. הם נקראים 'כימרות', על שם יצור מהמיתולוגיה היוונית שגופו היה מורכב ממספר חיות שונות – נחש, אריה ועז. בדומה לכך, איברי הרביה של חלק זעום מבני-האדם אינם באמת שלהם, אלא התפתחו מתוך התאים של האמהות שלהם, שחדרו לתוך גופם בשלב העוברי. כתוצאה מכך, יכולים לקרות מצבים בהם ילד שנולד לאם מסוימת לא מכיל את המטען הגנטי של אמו, אלא את המטען הגנטי של סבתו. על פענוח אגדה מרתקת זו, דורג ירון במקום הראשון בתחרות בטכניון וזכה במלגת לימודים בטכניון.

בסופו של הערב התפזר הקהל כשהוא עייף אך מסופק. זה היה ערב של למידה ושל הנאה, של מדע המועבר היטב – בעניין, בהתלהבות ובמידה. אך בפני המתמודדים שהעפילו לגמר עוד דרך ארוכה. ביום שני בשבוע הבא (7.4) הם יצטרפו למועמדים הנוספים מרחבי הארץ אשר העפילו לגמר ויעברו סדנה יוקרתית בת יומיים לשיפור מיומנויות התקשורת המדעית שלהם בהשתתפות מנחים מבריטניה ומישראל. הסדנה תכין אותם לאתגר הגדול העומד בפניהם בחודש מאי הקרוב – תחרות הגמר הארצית של FameLab 2008.

3 תגובות ל “שלושה מועמדים מהטכניון נבחרו השבוע לעלות לגמר FameLab”

  1. איסמעיל חמזה רמאדן

    אני לצערי לא מגיעה השנה הזה אבל ביגדול התישובה לישאלות זה
    הוא במפורש לא! נתפגש בישנה הבאה וביהצלחה רבה לינועלה

    איסמעיל חמזה רמאדן

הוספת תגובה

  • (will not be published)