סיקור מקיף

בדרך לרכב המונע במימן

ענקית הדלק אקסון-מוביל, יחד עם חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון ושותפים נוספים, בדרך לפיתוח מערכת לייצור מימן בתוך הרכב

פרופ' מוטי הרשקוביץ, סגן נשיא ודיקן  למחקר ופיתוח של אוניברסיטת בן-גוריון. צילם: דני מכליס.
פרופ' מוטי הרשקוביץ, סגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח של אוניברסיטת בן-גוריון. צילם: דני מכליס.

ענקית האנרגיה אקסון-מוביל (ExxonMobil) הכריזה על שיתוף פעולה עם קווסט-אייר טכנולוג'יז (QuestAir Technologies), פלג-פאואר (Plug-Power) ומרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לייצור מסחרי של הרכב הראשון בעולם בעל מערכת להפקת דלק מימני המותקנת על הרכב עצמו. המערכת החדשה צפויה להיות יעילה עד 80% יותר ממנועי השריפה הפנימית המקובלים כיום ולהפחית את פליטה הפחמן הדו-חמצני עד 45%.

הטכנולוגיה מכילה מלכודת גופרית שמבוססת על פיתוח, שמוביל מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית, בהנהגתו של פרופ' מוטי הרשקוביץ, סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח של האוניברסיטה ומנהל מרכז בלשנר, בשיתוף עם פרופ' מירון לנדאו ויהודית רייזנר, מהמחלקה להנדסה כימית.

על פי ההסכמים, פלג-פאואר תשאף להתקין במלגזות, בהיקף מסחרי, טכנולוגיות ייחודיות שפותחו על-ידי אקסון-מוביל, קווסט-אייר ומרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון. המערכת משתמשת בדלק פחמימני נוזלי – בנזין, סולר, אתנול או ביו-דיזל – ממירה אותו למימן על הרכב עצמו ומשתמשת בו להנעת מנוע תא-דלק.

“בפיתוח מערכת הממירה דלקים פחמימניים למימן על הרכב עצמו אנו מקווים להשיג יתרונות משמעותיים בתחום הבטיחות והעלות בהשוואה לרכבי מימן אחרים, תוך הפחתת הנזק לסביבה” אמר ד”ר אמיל ג'יקובס, סגן הנשיא למחקר, פיתוח והנדסה של אקסון-מביל.

“עדיין ארוכה הדרך לפני שטכנולוגיה זו תיושם בהיקף רחב במכוניות נוסעים, אך טמון בו פוטנציאל יעילות עד כדי למעלה מ-80% בהשוואה לטכנולוגיות של מנועי בעירה פנימיים, תוך הורדת פליטה של דו תחמוצת הפחמן לכדי 45%. השימוש בטכנולוגיה זו במיוחד במסגרות מסחריות, הוא שלב חשוב בהצגת היתרונות הפוטנציאליים שטכנולוגיה זו יכולה להציע בטווח הרחוק”, אמר ד”ר ג'קובס.

רוב אבות-הטיפוס הקיימים של רכבי-מימן מונעים במימן דחוס בלחץ גבוה או במימן נוזלי, המופץ לתחנות תדלוק מיוחדות ומאוחסן על הרכב. כדי להגיע לשימוש מסחרי נרחב ברכבים אלו יש לפתח תשתיות משמעותיות לייצור מימן ולהפצתו. כיוון שהמערכת של אקסון-מוביל משתמשת בדלקים קונבנציונאליים ומייצרת את המימן לפי דרישה, אין צורך בתשתיות חדשות. בנוסף נמנעות הסכנות הבטיחותיות הכרוכות בהובלה ואחסון של מימן.

“בזכות המנהיגות ויכולות המחקר של אקסון-מוביל וכן המצוינות הטכנית של השותפים, מצאנו דרך להקטין את המערכת המייצרת מימן, כך שניתן יהיה להתקינה על כלי רכב ולחברה לתא דלק”, אמר ד”ר ג'קובס. “כיוון שהמערכת אינה דורשת שינויים בתשתיות הפצת הדלק – בניגוד למערכות המשתמשות במימן דחוס – אנו יכולים לסייע ליצרנים להגיע מהר יותר לשיווק רכבים מונעי-מימן על כל יתרונותיהם הסביבתיים”.

להכרזה היום קדמו שנות עבודה משותפת של אקסון-מוביל, פלג-אייר ומרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.בהסכם שנחתם ע”י חברת ב. ג. נגב, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון. כל אחד מהשותפים במחקר פיתח רכיבים מסוימים במערכת הדלק המימני. המערכת מבטיחה יעילות גבוהה, התנעה מהירה, מחיר נמוך ובעיקר הפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני לעומת המכוניות של היום.

מערכת הדלק המימני כוללת ממיר מתקדם של דלק למימן שפותח על-ידי אקסון-מוביל, מערכת להפרדת המימן שפותחה בקווסט-אייר ומערכת S-Trap לטיפול בגופרית שפותחה בשיתוף עם מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

*אקסון מוביל, חברת הנפט הגדולה בעולם. החברה האמריקאית מובילה בעקביות במחקר ובפיתוח והיא נחשבת לאחד מיצרניות הגדולות בעולם של הידרוגן באמצעות בתי הזיקוק והרשתות העולמיות שלה.

*מרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מהווה גוף מקשר בין המחקר האקדמי לתעשיה, התומך בחוקרים העוסקים בפיתוח המצאותיהם למוצרים בעלי ערך מסחרי. המרכז, שהוקם בשנת 1995, מחויב למחקר בסיסי, העוסק בפיתוח תהליכים קטליטיים חדשניים.

9 תגובות

  1. בהנחה שמדובר על מערכת שמפרידה מימן מפחמימן – יווצר בתהליך גם פחמימן כבד ולכן בכל תדלוק יהיה נדרש לסלק אותו מהרכב

    מה שדורש פינוי בחזרה לבית הזיקוק

    תגובות ??

  2. לפי מה שהבנתי – לא מדובר בהנעת רכב מימני אמיתי המפיק מים טהורים (ע"י תא-דלק) , אלא ברכב בעל מנוע בעירה פנימית השורף מימן כמו רכב רגיל השורף דלק נפט .

  3. ליהודה
    די ברור שהמנוע החדש יהיה יותר יעיל מהישן
    וזאת לפי המילה ‘יותר’.

  4. לא ברור. אם דלק רגיל הופך גם כאן לאנרגיה למה נוצרת רק חצי מכמות הדו חמוצת הפחמן? להיכן נעלם חצי מהפחמן?
    גם המשפט הבא לא ברור: ציטוט:-

    טמון בו פוטנציאל יעילות עד כדי למעלה מ-80% בהשוואה לטכנולוגיות של מנועי בעירה פנימיים,
    סוף ציטוט.

    יש פה כפל לשון.
    האם הכוונה שיעילותו של המתקן היא ס"ה פי 1.8 לפחות ממנוע רגיל או שהכוונה היא שהוא יעיל רק 0.8 ממנוע רגיל (או טיפה יותר)
    שיהיה לנו שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.