מבצע אפולו והגברת המודעות הסביבתית

הגעה לפחות למסלול סביב הירח סיפקה לאסטרונאוטים של אפולו נקודת תצפית ייחודית על כדה”א בה רואים את כולו, והתניעה את המודעות הסביבתית בציבור

לפני ארבעים שנה יצאו האסטרונאוטים של אפולו להרפתקאה לגילוי הירח. הם סיימו אותה בכך שגילו את כוכב הלכת שלנו. עיקר התובנה מצויה בתמונה אחת – התמונה שבה רואים את כדור הארץ תולה מעל קרקע הירח. הראשונים שהקיפו את הירח היו האסטרונאוטים של אפולו 8. לפי התוכנית הם היו אמורים לצלם אתרי נחיתה אפשריים למשימות הבאות על הצד הקרוב אלינו וכן את פני השטח בצד המרוחק. קודם לכן, רק משימות רובוטיות צילמו את הצד המרוחק של הירח.
כאשר החללית הגיחה מאחורי הירח הופתעו האסטרונאוטים ונדהמו ממראה כדור הארץ מעל אופק הירח. ביל אנדרס מיהר לצלם תמונה שבה נראה כדור הארץ, מבלי שהבקשה לכך תימצא בתוכנית המבצע. התזמון שלהם לא יכול היה להיות טוב יותר. היה זה ערב חג המולד, 1968, אחת השנים הסוערות בהיסטוריה של ארה”ב והעולם כולו. התמונה הציעה נקודת מבט נדרשת למה שמכונה “הבית”.

לראשונה בהסטוריה, התבוננה האנושות בכדור הארץ ולא ראתה רק פאזל של מדינות ויבשות על מפה שטוחה אלא את כל כוכב הלכת בלא גבולות, כדור שביר ויפה המרחף לבדו בשממה המסוכנת. צלם הטבע המנוח גלן רוול (Rowell) תיאר את התמונה כתמונה הסביבתית המשפיעה ביותר שצולמה אי פעם.
“התמונה שינתה את כל התפיסה של האנושות” אומרת קריסטן אריקסון ממטה נאס”א בוושינגטון. “ותמונה דומה שצולמה בידי האסטרונאוטים של החלליות אפולו 11-17 חידדה את ההשפעה של המראה הראשוני הזה.

תמונות אפולו של הכדור הכחול הגדול תידלקו את ראשוני מקימי התנועות הירוקות והובילו לצי של הלוויינים המודרניים הצופים על כדור הארץ שבהם נאס”א משתמשת לנטר ולחזות מזג אוויר, לחקור את החור באוזון, את שינויי האקלים ועוד. כמו המצלמה של אנדרס, לווינים אלה שינו את הדרך שבה אנו רואים את כדור הארץ. וכל זאת השגנו באמצעות הנסיון להגיע לירח.

האסטרונאוטים של אפולו בכוחות עצמם השתנו כאשר צפו בכדור הארץ מנקודת המבט הייחודית שלהם בחלל. “המראה שינה את חיי” אמר ראסטי שוייקארט, אסטרונאוט אפולו 9. “אתה יכול רק לראות את הגבולות של הטבע מלמעלה, לא את הגבולות מעשה ידי אדם.” אמר יוג'ין קרנן, שהשתתף בשתי משימות אפולו: 10 ו-17. “זו אחת החוויות המרגשות ביותר שאי פעם עברתי.”

אפולו 17 היתה המשימה המאויישת האחרונה לירח. מאז, אף אחד לא היה במקום שבו הוא יכול לצוף ולבהות בכל כדור הארץ בו זמנית. לצוות של תחנת החלל הבינלאומית יש מבט מרהיב על כדור הארץ, אך לא על כולו. מכיוון שתחנת החלל נמצאת במסלול נמוך סביב כדור הארץ, רק חלק מכוכב הלכת יכול להראות בכל רגע נתון. אי אפשר להתחרות בנוף שרואים מהירח.

בקרוב נחזור. נכון לעכשיו החללית LRO מקיפה את הירח ואוספת נתונים קריטיים הדרושםי למדעני נאס”א כדי לתכנן את המשימות המאוישות. נאס”א שוב חורתת על דגלה משימה מורכבת לירח – הפעם כדי להשאר.

ישנן סיבות חשובות לחזור. אסטרונאוט המעבורת בדימוס, ג'וזף אלן (Allen) סבור כי כוכב הלכת שלנו הוא אחת מהן: “עם כל הטיעונים בעד ונגד החזרה לירח, אף אחד לא הציע שנשוב לשם כדי להתבונן על כדור הארץ. אך הדבר זו למעשה אחת הסיבות החשובות ביותר.”

באחד השימועים האחרונים לקראת מינויו למנהל נאס”א אמר האסטרונאוט בדימוס צ'ארלס בולדן: “חלמתי על היום שבו כל אמריקני יוכל לטוס לחלל ולראות את היופי והאצילות של כוכב הלכת שלנו.”

עד אז, רק מעט אסטרונאוטים יבצעו את המסע עבור כולנו, והם ישאו מצלמות משוכללות אלפי מונים מאלו שבתקופת אפולו.

לידיעה באתר נאס”א