סיקור מקיף

מהנדס טוען כי יבנה חללית כמו האנטרפרייז ממסע בין כוכבים בתוך 20 שנה

ספינת דור 1 אנטרפרייז תוכל להגיע לירח בתוך שלושה ימים ולמאדים בתוך 90 יום, לעבור מכוכב לכת לכוכב לכת ולהוריד בכל מקום חלליות רובוטיות מכל הסוגים – רכבי קרקע, מל”טים ייעודיים וכמובן לווינים.

מאת ננסי אטקינסון

תרשים של הדור הבא של חללית הכוכבים אטנרפרייז. איור BuildTheEnterprise.org
תרשים של הדור הבא של חללית הכוכבים אטנרפרייז. איור BuildTheEnterprise.org

בסדרת הטלוויזיה מדע בין כוכבים, החללית הראשונה מסוג אנטרפרייז נבנתה בשנת 2245. ואולם לאחרונה הציע מהנדס – והוא פרט זאת בפירוט רב – לבנות גרסה בקנה מידה מלא מונעת ביונים של האנטרפרייז שתחזיק כבידה של 1G – הזהה לזו שעל פני הקרקע של כדור הארץ. לדבריו, בטכנולוגיה הנוכחית תארוך הבניה כ-20 שנה.

“יש לנו את האפשרות הטכנולוגית לבנות את הדור הראשון של ספינת החלל הידועה בשם USS Enterprise ולכן עלינו לעשות זאת” כותב יוצר האתר Build The Enterprise המסתתר מאחרי השם BTE – דן.

ספינת דור 1 אנטרפרייז תוכל להגיע לירח בתוך שלושה ימים ולמאדים בתוך 90 יום, לעבור מכוכב לכת לכוכב לכת ולהוריד בכל מקום חלליות רובוטיות מכל הסוגים – רכבי קרקע, מל”טים ייעודיים וכמובן לווינים.

הארגון השלים בינתיים את התכנון הקונספטואלי, את מפרט הספינה, לוח הזמנים למימון וכמעט כל פרט אחר שניתן להעלות על הדעת. האתר הושק השבוע ומכסה כמעט כל היבט של הפרויקט.

האנטרפרייז הנוכחית תיבנה כולה בחלל, יהיה לה חלק מסתובב שבו ייעשה חיקוי לכוח המשיכה של כדור הארץ, חלק שייראה כצלחת, והוא יהיה זהה בגודלו ובצורתו לאנטרפרייז של מסע בין כוכבים.

גודלה של החללית אנטרפרייז בהשוואה למבנים הגדולים ביותר על כדור הארץ. איור: BuildTheEnterprise.org
גודלה של החללית אנטרפרייז בהשוואה למבנים הגדולים ביותר על כדור הארץ. איור: BuildTheEnterprise.org

“בסופו של דבר, הקונפיגורציה של הספינה תהיה תפקודית” אומר דן, אף כי התכנון שלו נע קדימה יותר מהביצועים בטכנולוגיה של היום. גרסה זו של האנטרפרייז תהיה שלושה דברים בספינה אחת – ספינת חלל, תחנת חלל ומסוף חלל. אלף בני אדם יוכלו לחיות על סיפונה בו זמנית, הן כחברי צוות או כמבקרים הרפתקנים.

אמנם הספינה לא תנוע במהירויות גבוהות מהאור (וורפ או קפיצת חלל), מנוע היונים שיתוגבר בכור גרעיני של 1.5 גיגהוואט, יאפשר לה לנוע בתאוצה מתמדת כך שתוכל להגיע למקומות מעניינים במערכת השמש. שלושה כורים נוספים ייצרו את כל החשמל הנדרש לתפעול הספינה.
קוטרו של איזור ה’צלחת’ יהיה 536 מטרים, כאשר גלגל כבידה מרחף מגנטית יצור כוח משיכה של ג’י אחד.

המשימה הראשונה של אנטרפרייז תהיה לשרת כתחנת חלל וכנמל חלל ולאחר מכן לצאת למשימות לירח, מאדים, נגה, מבחר אסטרואידים ואולי אפילו אירופה – הירח המסתורי של צדק, שם ייעשה שימוש בלייזר של הספינה לא לצרכי מלחמה אלא כדי לחדור דרך מעטה הקרח של הירח הצדקי ולאפשר לסקור את האוקיאנוס שמתחתיו.

כמובן, כמו כל החלליות כיום, הנעלם הגדול במאמצים שאפתניים תהיה להשיג את אישור הקונגרס לספק לנאס”א את המימון לפרויקט של 20 שנה. ואולם BTE דן כבר חשב על כל הפרטים ולדבריו מדובר בשבריר אחוז הנדרש להעלאת מסים, שלא ישפיע הרבה גם בתקופה כלכלית קשה כמו של היום. המגבלה היחידה היא הדמיון, לדבריו.

לכתבה ביוניברס טודיי

32 תגובות

  1. If it is driven with a constant acceleration of 1g, why the dish? It will create variable acceleration of zero to 2g every turn. No human could live there for long.

  2. אפשר גם להיות פסימיים ולחזות שחללית בסדר גודל כזה תהווה כלי לעליונות צבאית למדינה הראשונה שתצליח לבנות אותה עם יכולת לפגוע בכל מקום על פני כדור הארץ ללא הפרעה. אבל אני מקווה שאם פרוקייט כזה יתממש הוא יהיה דווקא סמל לשיתוף פעולה גלובלי. כמו תחנת החלל הבין לאומית.

  3. דרור

    קשה להצביע על פיתוח כלשהו בעיקר מראש, שהוא לא ישמש בעתיד כחלק מכלי משחית.

  4. אני מאוד שמח שאבי פרסם את הכתבה. אלה הדברים שנותנים השראה ומריצים קדימה את הטכנולוגיה והידע המדעי.
    אני כמעט בטוח שאם היו מפרסמים כתבה על האחים רייט או על מפתח הטלוויזיה במה שהיה אז בזמנו מקביל לאתר אינטרנט אז גם היו טוקבקים בסגנון ” מה זה הדבר ההזוי הזה”, “מה אתם מפרסמים בעיתון הרציני הזה את השטויות האלה..” וכו’.

    אגב, יש עוד משהו שמאיץ פיתוח טכנולוגי בטירוף תוך שנים ספורות . קוראים לזה “מלחמת עולם”.

    (נראה לי שעדיף כל מיני תמהונים שדוחפים רעיונות מתקדמים ומעוררי השראה)

  5. 20 שנה? את תחנת החלל הבינלאומית בונים כבר כמה? 10? 15? וזו כולה חתיכת פח שלא זזה לשום מקום

    קצת הזוי אבל יאללה, שינסה, להזיק זה לא יכול ומי שלא מעז לא מנצח.

  6. שטויות
    כל הקטע של האנטפררייז זה הוורפ דרייב שמאפשר להגיע לצד השני של הגלקסיה בתוך מינוס 10 דקות
    מנועי היונים זה רק להתישר במסלול הגאוצנטרי
    בלי וורפ דרייב זה הולך להיות סרט מצ’עמם לכל המשתתפים

  7. And jobes copied the ipad from TNG.
    JLP read daily reports in pads.
    the list goes on and on…
    wait for the holodeck.

  8. ספקן- ברור שזה יהיה בחלקים, אין אופציה אחרת הרי. הבעיה היא שמדובר בכמות חומר שהיא מאות בסדרי גודל מתחנת החלל, ואת תחנת החלל אנחנו בונים כבר יותר מ-10 שנים בחלקים חלקים..

  9. הממממ….
    20 שנים….
    ואני חשבתי שרק חובבי המאגיה והמיסטיקה לוקים בשגיונות והזיות….
    מילא בעית החומר שניתנת לכריה בחלל ,אבל תהיו רציניים ,20 שנים ?! אולי 200 שנה הייתי אומר שהאתר הפך לקיקיוני עם מאמרים הזויים שכאלה .
    חשבתי שהאתר עוסק פרופר במדע מוצק ולא בפליטי אברבנל הסובלים מהזיות חמורות.

  10. קרחוני.

    עניין המשקל הכולל אינו עיקר הבעיה. מעלים לחלל הקרוב חלקים-חלקים וההרכבה נעשית בחלל (כמו שבונים את תחנת החלל ISS).

    לא קראתי את המאמר מכיוון שעל פניו הקריאה היא ביזבוז זמן. לא תיתכנה קפיצות טכנולוגיות אדירות. הבחור שאומר שביכולתו לבנות ספינת חלל תוך 20 שנה בקפיצת 100 מדריגות פיתוח (בבת אחת) נראה לי בחור שרלטן.

  11. בלי להיות מומחה גדול, זה לא רק המחיר- זה האפשרות הטכנית- מכונה בגודל כזה תדרוש כמה אלפי טונות של חומר שיהיה צריך להעלות מכדור הארץ? נעזוב את זה שמחיר קילו שמעלים למסלול הוא אלפי דולרים, נניח שיש לנו כסף- אני בספק אם אפשר לבנות מספיק משגרים שיכולים לעשות “סיבובים” הלוך חזור להעביר כמות כזו של חומר בשיטת העלאת כבודה למסלול שיש לנו כיום: אתה תצטרך יותר מכל המהנדסים שיש בכדור הארץ שיעבדו רק על זה, כל שיגור לוקח חודשים של הכנה ואחריו צריך לעשות אוברול לכל המשגר (ולהחליף אחוז רב מאוד ממנו אם לא את כולו)..

    וזה בלי לדבר על ההתכנות הטכנולוגית- יחס משקל אנרגיה של כור גרעיני הוא טוב, אבל להביא את כל עשרות הטון הללו למהירות שמביאה למאדים תוך כמה חודשים? ואחרי זה צריך לעצור את האינרציה של המפלצת הזאת..

  12. דן, זו קפיצה גדולה מדי, בכל פרמטר (וכל זה לפי הנתונים שלו)

    משקל: כמעט פי 200 מהחללית הכי גדולה עד כה (תחנת החלל הבינלאומית) – מ 450 טון ל 80,000 טון.
    כמות אנשים: מ 7 ל 1000
    הספק חשמלי: פי 20 בערך.
    וזה לפני שדיברנו על להזיז אותה מהמקום.

    תסתכל על זה ככה: אי אפשר לבנות בניין בן 200 קומות כשהבניין הכי גבוה שבנית עד עכשיו הוא בן 2 קומות, חייבים להיות שלבי ביניים, ומכל שלב לומדים.

  13. לי זה דווקא נשמע מעניין:

    ״הארגון השלים בינתיים את התכנון הקונספטואלי, את מפרט הספינה, לוח הזמנים למימון וכמעט כל פרט אחר שניתן להעלות על הדעת״.

    לאור ההתקדמות המואצת והמהירה של הטכנולוגיה נראה שבתוך 20 שנה הרבה דברים שכיום נראים עדיין בלתי אפשריים יהיו ישימים.

    הייתי רוצה לשמוע ביקורת עניינית לגבי התוכנית שהם הציגו (מישהו שקרא אותה וראה את הפרטים הטכניים ואת הפתרונות) ולא רק ״זה לא נראה לי״.

  14. ואני טוען שאני סופרמן… אין ביקורת על כתבות ? זה מתאים יותר לצהובן מדע.

  15. “המדע בדיוני של אתמול – המציאות של מחר”

    גם מכשיר הסלולארי של מוטורולה הסטארטק הועתק כמדומני מאותה הסידרה, היו כאלו שהיו סקפטים לגבי היכולת ליצור קשר טלפוני באלחוטי מכל נקודה ובמכשיר שגודלו קטן מכף היד והועתק מהסדרה בדיונית.

    לכן, אם נפסיק להתעסק במלחמות ונשקיע יותר במדע ופחות בדת, אז יש סיכוי.

  16. הויכוח :
    מה קודם למה פתרון הבעיות החברתיות על כדור הארץ או כיבוש החלל.
    נראה לי שאם נפתור קודם את הבעיות החברתיות ממילא נוכל גם להגיע לחלל.
    לעומת זאת לא ניראה לי שאם נגיע לחלל הבעיות החברתיות ממילא יפתרו.

  17. גדול מהחיים
    חזון יוצר מציאות
    שם כסף עכשיו כדי להיות חלק ממציאות לא ארצית

  18. ואני טוען שאפשר לבנות את זה ב 19 שנה.
    יאללה
    כתבה חדשה, כל הטקסט אותו דבר למעט שם המדען ומשך הזמן.

  19. ילד מגיע הביתה בוכה, מה קרה ילדי שואל אביו, דני אומר כל הזמן “אבא שלי יכול לטוס לכל מקום ביקום”,בגלל זה, אני כול הזמן עצוב ובוכה, מה אני אעשה אבא , תגיד גם אתה אותו הדבר, השיב אביו.

  20. בדרך כלל אני לא מגיב כאן.
    אבל לפני חזיונות עתידיים צריך לפתור את בעיית מעלית לחלל, פתרון של בעיה זו תזניק את כל תעשיית החלל.
    כי בסוף הכול עלות ותועלת, ואת התועלת לא תמיד רואים בטווח הקרוב.
    (ושום ממשלה לא תשקיע עכשיו, בכדי שיקצרו את הפירות בעוד עשרות שנים)

    לכן מעלית לחלל תצליח להוזיל את כל השינוע לחלל, וכל חברה קטנה תוכל לנסות את עתידה בחלל
    ובכך יפרוץ דרך חדשה ללא עלויות גבוהות.
    בתקציב שעשיו מתקצבים את NASA אפשרי לעשות פי כמה יותר משימות מורכבות, יקרות ומרתקות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.