ידענים: היקום | פיסיקה קוונטית

מאת 2 בנובמבר 2012 93 תגובות

כך טוענים שני מדענים אוסטרלים החוקרים את הטכיונים 

גרף תלת ממדי מתאר את היחסים בין שלוש מהירויות שונות v, u  ו-U, כאשר  v היא המהירות של צופה שני הנמדדת על ידי הצופה הראשון, u היא המהירות של חלקיקים נעים הנמדדים על ידי הצופה השני ו-U היא המהירות היחסית של החלקיק עבור הצופה הראשון. הדמיה:  Hill and Cox

גרף תלת ממדי מתאר את היחסים בין שלוש מהירויות שונות v, u ו-U, כאשר v היא המהירות של צופה שני הנמדדת על ידי הצופה הראשון, u היא המהירות של חלקיקים נעים הנמדדים על ידי הצופה השני ו-U היא המהירות היחסית של החלקיק עבור הצופה הראשון. הדמיה: Hill and Cox

ד"ר גלי וינשטיין
תורת היחסות הפרטית של איינשטיין מספקת תיאור מדויק של תופעות הטבע בתנאי שהמהירות היחסית של הגופים בטבע אינה יכולה להיות שווה ואף לעבור את מהירות האור.

בתורת היחסות הפרטית ישנן שתי משוואות ידועות: הראשונה היא משוואה עבור המסה היחסותית של הגוף שהיא פרופורציונית למסת המנוחה שלו (ככל שגוף נע יותר מהר, כך המסה היחסותית שלו גדולה יותר) והשנייה המשוואה המפורסמת של איינשטיין: E = mc^2. לפי משוואה אחרונה זו לעצם חומרי הנע במהירות האור ידרשו מסה אינסופית וכמות אנרגיה אינסופית כדי להגיע למהירות האור. שתי המשוואות האלה הן תקיפות עבור מהירויות יחסיות שהן קטנות ממהירות האור, ולכן הן מראות התנהגות סינגולארית – כלומר הן נשברות – כאשר המהירות היחסית שווה למהירות האור.
איינשטיין טען ב-1907 שלא תתכן מהירות על-אורית מכיוון שאם נניח שמהירות הגוף יחסית למערכת כלשהי היא גבוהה ממהירות האור, אזי תמיד נוכל לבחור מהירות כך שהזמן יהיה קטן מאפס. כתוצאה יהיה זה אפשרי לבחון מכניזם שיוכל להעביר את התוצאה לפני הסיבה. למרות שאיינשטיין חשב שמצב זה לא מכיל כל סתירה מבחינה הגיונית, זה בכל זאת סותר באופן מהותי את הניסיון שלנו. איינשטיין חשב שזה עד כדי כך עומד בסתירה לניסיון שלנו, שהייתה זו הוכחה מספקת לכך שהמהירות היחסית לא יכולה לעבור את מהירות האור.

לפי תורת היחסות הפרטית של איינשטיין:

  1. שום סיגנל אינו יכול לעבור את מהירות האור – זהו טיעון נגד מהירויות על אוריות.
  2. לא ניתן להאיץ גוף אל מהירות האור ומעבר למהירות האור – מהירות האור היא גבול עליון.

אולם מאז שאיינשטיין הביע את דעתו הנחרצת נגד מהירויות על-אוריות, חוקרים רבים הרהרו אודות האפשרות של תיאוריות שבהן מהירויות כאלה יכולות להתקיים; זכורים לנו היטב הטכיונים והתיאוריות שהוצעו בקשר לטכיונים.

והנה שני חוקרים מאוסטרליה, פרופ' ג'ים היל וד"ר בארי קוקס מבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת אדלייד מציעים תורת יחסות פרטית שהיא תקפה למהירויות יחסיות שהן גבוהות יותר ממהירות האור; וביתר פירוט התורה שלהם תקיפה למהירויות טכיוניות: מהירויות קטנות מאינסוף וגדולות מהאור.
המשוואות בתורת היחסות הפרטית קרויות טרנספורמציות לורנץ (בין מערכות אינרציאליות הנעות במהירויות קבועות ואחידות). השאלה של החוקרים הייתה: אילו טרנספורמציות בין מערכות אינרציאליות יהיו תקיפות עבור מהירויות שהן גדולות ממהירות האור וקטנות ממהירויות אינסופיות?

שני החוקרים הם מתמטיקאים וכדי לרשום את הפורמליזם היחסותי בצורה פשוטה יותר נוהגים להשתמש בתורת החבורות. את חוק חיבור המהירויות היחסותי של איינשטיין נוהגים לכתוב במרחב המהירויות היחסותי. אמנם איינשטיין כתב את תורת היחסות שלו בעזרת מערכות ייחוס, צופים, שעונים, סרגלים וניסויי מחשבה; אבל מאז תורת היחסות הפרטית של איינשטיין מתמטיקאים נסחו אותה בצורה גיאומטרית ומתמטית. הנוסחא שמבטאת את חוק חיבור המהירויות היחסותי היא למעשה מאוד מסובכת, בייחוד אם שתי המהירויות הן לא באותו הכיוון. חוקרים אחרים אחרי איינשטיין התחילו לפרש את חוק חיבור המהירויות של איינשטיין בצורה גיאומטרית. הם נתנו פירוש גיאומטרי לא אוקלידי לתורת היחסות הפרטית, תוך שהם נעזרים במרחב מינקובסקי. החוקרים גילו שיישום הגיאומטריה ההיפרבולית בתורת היחסות הפרטית מוביל לתוצאות מעניינות. הם קישרו בין חוק חיבור המהירויות היחסותי לבין המרחב הלא-אוקלידי ההיפרבולי. זוהי גישה גיאומטרית לפתרון הבעיות, גישה שאיינשטיין לא השתמש בה.

 

תוך שימוש בגישה כזו והגדרת פרמטר שהחוקרים האוסטרלים קוראים לו "פסאודו מהירות" הם הצליחו להדגים שבתיאוריה שלהם, מבחינה מתמטית, חוק חיבור המהירויות היחסותי ישים בצורה מוזרה למהירויות שהן גבוהות ממהירות האור: אם שתי המהירויות במשוואה הן גבוהות מזו של האור, חוק חיבור המהירויות של החוקרים עדיין נותן את התוצאה שהמהירות הכוללת נמוכה מזו של האור. כלומר, צופה אחד יכול למדוד חלקיק שנע מהר יותר מהאור ויחסית לצופה אחר החלקיק יכול להראות כנע במהירות קטנה יותר מהאור.
כמוכן, נובע ממשוואת התיאוריה של החוקרים, שחללית שנעה מלכתחילה במהירות גדולה ממהירות האור ומאיצה מהר יותר ויותר, תאבד עוד ועוד מסה, עד אשר במהירות אינסופית מסתה תהפך לאפס.

התיאוריה של החוקרים היא מעניינת מהטעם הבא: כאשר הציעו את הטכיונים, עצמים שמהירותם היא גבוהה מזו של האור, תנועתם דרשה מתמטיקה מסובכת, כגון מסות דמיוניות ופיסיקה מורכבת כדי להבטיח תוצאות משמעותיות. לעומת זאת התיאוריה של החוקרים נובעת ממודל מתמטי שלא דורש מתמטיקה מסובכת ומספרים דמיוניים.

התיאוריה של החוקרים היא הרחבה לוגית של תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, אבל היא תקפה למהירויות יחסיות שהן גבוהות יותר ממהירות האור. התיאוריה החדשה היא קונסיסטנטית (תואמת) ומשלימה לתורת היחסות של איינשטיין והיא גם נובעת מאותה המתמטיקה כמו זו של איינשטיין. החוקרים טוענים שהתיאוריה שלהם תקיפה למהירויות יחסיות שהן גבוהות יותר ממהירות האור. נגיד שאנחנו חיים בעולם שבו מהירות הנסיעה האפשרית הנמוכה ביותר ברכב היא c (מהירות האור) והגבוהה ביותר היא מהירות אינסופית. זהו לא העולם של תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, אלא עולם טכיוני, שבו חלים חוקים חדשים.

אנחנו בשום אופן לא יכולים לדעת מה קיים בעולם הטכיוני הזה, בגלל שהתיאוריה של החוקרים כמו תורת היחסות של איינשטיין מראות התנהגות סינגולארית (מפסיקות לעבוד) כאשר המהירות היחסית היא בדיוק שווה למהירות האור. זוהי נקודה מעניינת שכדאי להתעכב עליה. הבה נדמיין עולם כמו זה של אליס בארץ המראה. ישנם שני עולמות: האחד של אליס והשני עולם המראה. אלה הם שני עולמות מקבילים. בסיפור "אליס בארץ המראה", אליס יכולה לקפוץ מעולם אחד לשני על ידי זה שהיא תחצה את המראה. נדמיין שהמראה היא הגבול v = c, כלומר מהירות האור שלה נקרא סינגולאריות. המראה מפצלת את העולם לשניים: העולם שלנו שבו הכל נע במהירויות נמוכות מהאור והעולם של הטכיונים, שבו הכל נע במהירויות גבוהות מהאור. במצב זה טכיון אף פעם לא יוכל לקפוץ דרך המראה או דרך הסינגולאריות אל עבר העולם של המהירויות הנמוכות יותר מהאור; ולהפך, חלקיק רגיל לא יוכל לקפוץ מהעולם שלנו לעבר העולם הטכיוני.

מכאן האם ניתן לעבור את מהירות האור והאם מה שקיים בעולם שמעבר לסינגולאריות הוא תורה אחרת, מעין תורת בת ליחסות הפרטית או תורת אחות ליחסות? יש כאן למעשה שתי שאלות: הראשונה, האם ניתן לחצות את גבול מהירות האור, את הסינגולאריות. לפי תורת היחסות הפרטית של איינשטיין לא ניתן לחצות את גבול מהירות האור: שום סיגנל לא יכול לעבור את מהירות האור ולא ניתן להאיץ שום גוף אל ומעבר למהירות האור. לפי התורה של החוקרים, שהיא תורה שתקיפה לעולם שמעבר לסינגולאריות, מתרחשים בעולם הזה דברים שונים מאשר בתורת היחסות הפרטית של איינשטיין ולכן מדובר בתיאוריה שהיא לא תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, אבל החוקרים טוענים שהיא קונסיסטנטית עמה. מה דעתכם?

לידיעה בנושא

93 תגובות ל “תורת היחסות של איינשטיין תופסת גם עבור מהירויות גבוהות מזו של האור”

  1. משה קליין

    מאמר מעניין. אבל..ההרחבה האמיתית של תורת היחסות הפרטית היא לא תאורטית לעולם מהיר מהאור אלא ליישם את אותם עקרונות שהולידו את תורת היחסות על העולם של המתמטיקה. מי שהצליח לעשות זאת הוא המתמטיקאי האנגלי ג'ורג' ספנסר בראון שפירסם בשנת 1969 את הספר המהפכני חוקי הצורה. Laws of Form . הרעיון הבסיסי היה כבר לפילוסוף ויטגנשטיין והוא לראות את פעולת ההצבעה על אובייקט כפעולה מתמטית לכל דבר. הפעולה נקראת מובחנות יש לה סימון מיוחד אבל אם נסמן אותה כרגע פשוט כסוגריים אז המערכת הפורמלית מקיימת שני חוקי צימצום פשוטים ()=()() =(()) . דוגמא לתרגיל פשוט = (())=(()())

    הלוגיקה הרגילה היא מקרה פרטי של המערכת הזו. קבלת המתמטיקה החדשה על ידי קהילת המדע תאפשר להבין יותר את הפרדוקסים שיש היום בתורת הקוונטים.

    ספנסר מתקרב היום לגיל 90 ואני מקווה שהוא יזכה להכרה הראויה מהממסד המדעי עוד בחייו !

  2. מאיר

    תודה על הכנות (תרתי משמע).
    ועל מה למיטב ידיעתך מבססים החוקרים את השערתם שאורך הגל של פוטון העובר דרך המרחב משתנה כתוצאה מהמתיחה של המרחב וביחס ישר למתיחה זו? (ולחילופין, על סמך מה הם פוסלים את האפשרות שהגורם להתפשטות המרחב הוא a והגורם להתארכות הגל הוא b ושאין קורלציה בין גורמים אלה)?

  3. מאיר

    צבי,
    כל הויכוח בינינו פרץ כאן עם קביעתך כי "כפי שציין ניסים – האבחנה שלך כאילו יש "גורם אמיתי" להיסט לאדום, אבל אין "אנרגיה אפילה" היא אבחנה תמוהה מאד".

    בהודעתך הנוכחית אתה כותב:
    "ההיסט הקוסמולוגי לאדום נובע מהתפשטותו של המרחב בין שתי גלקסיות מרוחקות ".

    האם אני יכול להבין מכאן שאתה מסכים עם דעת החוקרים שיש "גורם אמיתי" להסחה לאדום הקוסמולוגית, והגורם הזה הוא התפשטותו של המרחב, הגורמת להתמתחות הפוטונים העוברים דרכו?

    כן, או לא (בלי מכבסת מילים)?.

  4. רובי

    במקרה שהיקום אכן מתפשט באופן מואץ אז נגזר עליו מה שנקרא " הקריעה הגדולה" שבמצב הזה כל המבנים האטומים מתפרקים לחלקיקים תת אטומיים מאחר והקשר בינהם חלש יותר מהאנרגיה האפלה שמאיצה את היקום.

  5. צבי

    מאיר,

    השכלתי בפיסיקה גם היא לא מבוססת על ערכים בויקיפדיה אך מניסיוני, ויקיפדיה אינה שגוייה לרוב, לכל היותר היא בלתי מדוייקת. ההיסט הקוסמולוגי לאדום נובע מהתפשטותו של המרחב בין שתי גלקסיות מרוחקות ובכך הוא יוצר בדיוק את אפקט דופלר – האטת קצב הגעת הפוטונים והנמכת התדירות שלהם בעקבות שינוי המרחק בין המקור לצופה.
    התפשטות היקום נחזתה ואושרה ניסיונית עוד לפני שחשבו שישנה בעולם "אנרגיה אפילה" והיא אינה מצריכה את קיומה. על פי תורת היחסות ישנם שלושה מודלי אפשריים ליקום (פתרונות פרידמן למשוואת השדה) – שלושתם חוזים יקום לא יציב, כלומר, יקום שלפחות בחלק מן השלבים וב-2 משלושת הפתרונות בכולם, מצוי בתהליך התפשטות – התפשטות היקום באופן שאיצתר האבל היא מוסברת בצורה מצויינת בתיאוריה שהיתה קיימת עוד לפני שהניסוי אישר אותה.
    הבעיה היא שאף אחד מהמודלים אינו מסביר התפשטות מואצת בהיעדר קבוע קוסמולוגי, אפשר להוסיף את אותו קבוע קוסמולוגי או אנרגיה אפילה ואז המודלים מסבירים את ההתפשטות המואצת. הבעיה של הוספת קבוע קוסמולוגיה היא כי הוספתו אינה סותרת דבר, אבל היא נראיית מלאכותית, היא לא מתקשרת לשום דבר שאנחנו מכירים מלבד זה ולא ברור מאיפה גודלו של זה מגיע (מתקשר ל- fine tuning שהזכיר פרלמוטר במאמרו).

    ברור שנכון להיום לא ידוע מספיק כדי להגיד שהכל מובן,
    מצד שני ברור שנכון להיום:
    1. רוב הפיסיקאים מקבלים את המודל הקרוי lambdaCDM ולפיו היקום מכיל קבוע קוסמולוגי והוא הגורם להתפשטותו המואצת:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Lambda-CDM_model
    2. ההיסט הקוסמולוגי לאדום נובע מהתפשטות המרחב שבין הגלקסיות, הוא נלון כמותית על פי תורת היחסות הכללית ובפרט ע"י הישט דופלר.

  6. מאיר

    צבי,

    ההשכלה שלי בפיזיקה לא מבוססת על ערכים בויקיפדיה, והבנת הנקרא שלי באנגלית היא ברמה של שפת אם.

    אני חוזר: אין שום קשר בין הסחה לאדום קוסמולוגית לבין אפקט דופלר.

    בהסחה לאדום קוסמולוגית האור עוזב גלקסיה שנמצאת במנוחה יחסית לגלקסיה אליה יגיע האור בעתיד, והוא מגיע לגלקסיה שנמצאת אף היא במנוחה יחסית לגלקסיה שממנה נפלט האור בעבר. אורך הגל שלו מוסח לאדום במשך מיליוני ו/או מיליארדי השנים שבאמצע ושאלת מיליון הדולר היא "מדוע". דבר אחד ברור: הוא מוסח לאדום לא כתוצאה ממהירות יחסית בין הגלקסיות, וזאת בניגוד לאפקט דופלר הנגרם עקב מהירות יחסית בין המקור לבין היעד. אם משמעות ההבדל הזה לא ברורה לך, אני אטרח לחפש עבורך קישור לאחד המאמרים של האבל עצמו, או של מישהו שמצטט מדבריו.

    לדעת החוקרים זה מאוד בלתי סביר שהקבוע הקוסמולוגי הוא הגורם להתפשטות היקום. (עיין לדוגמא בשתי הפסקאות האחרונות בעמוד 57 במאמר של פרלמוטר אליו הפניתי בתשובה לבקשתו של אולי כן).
    לכן, למרות שאינני חסיד של תורת היחסות אין לך מה להלין עלי בנקודה זו, ואת כל תלונותיך עליך להפנות לאלה שמחפשים את האנרגיה האפלה.

  7. צבי

    מאיר,

    תגיד לי אתה רציני?
    אין כל קשר בין הסחה לאדום לבין אפקט דופלר ועל כך אין עוררין?

    קרא את זה (בעברית, שיהיה נוח…):
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98_%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D

    ובאשר לנביעת אפקט דופלר עבור אור מתוך תורת היחסות, בערך על אפקט דופלר כתוב במפורש:
    "אפקט דופלר בגלים אלקטרומגנטיים מנוסח בצורה שונה משום שמהירותם של הגלים האלקטרומגנטיים היא מהירות האור, שהיא מהירות קבועה בכל מערכת. ניסוח אפקט דופלר במקרה זה מתבסס על תורת היחסות הפרטית, אבל התוצאה דומה לתוצאה בגלי קול."

    ההסחה לאדום שנראית מגלקסיות רחוקות מתנהגת בדיוק כצפוי מאפקט דופלר ולפיכך הטענה כי האפקט אינו נכון היא הטענה כי תורת היחסות שגויה.

    ובאשר לקבוע הקוסמולוגי:
    איינשטיין ויתר עליו ובצדק כי הוא נראה כמשהו מוזר שאין לא הסבר נכון לעכשיו, ואף על פי כן הוא תואם את תורת היחסות בניגוד למשל להצעתך להחליף את אפקט דופלר. תורת היחסות מניחה שהעולם מתנהג ע"פ סימטריה מסויימת (תורה לורנץ אינווריאנטית), הקבוע הקוסמולוגי הוא הדרך היחידה להוסיף משהו למשוואת השדה של איינשטיין באופן שלא יפגע בסימטריה הזו – אם אתה רוצה להוסיף משהו אחר, אתה טוען בעצם שסימטריית לורנץ אינה מתקיימת – אולי אתה צודק אבל תצטרך למצוא לזה סיבות טובות.

  8. ישראל שפירא

    אהוד, הנה השאלה בפירוט:

    אם תצלם את הרקיע במצלמה חדת רזולוציה כאשר הירח במרכז מכדור הארץ (384,000 ק"מ), הוא יתפוס חלק קטן של התמונה וכמעט לא תבחין בפרטים. אם תשתמש באותה מצלמה בדיוק ותצלם את הרקיע במרחק 384 ק"מ מהירח, הוא ימלא כמעט את כל התמונה ותבחין בפרטים רבים. אותו כנ"ל אם תשתמש בזום.

    להבנתי, אם תצלם את הירח ממצלמה זהה החולפת ליד כדה"א במהירת גבוהה עד כדי כך שהתכווצות האורך תהיה 1000:1, תראה בתמונה את אותו הגודל והפרטים של הירח כאילו צלמת ממרחק 384 ק"מ או השתמשת בזום. (המצלמה מופעלת רק כאשר היא "נוגעת" באחותה הנייחת על כדה"א).

    האם יש לי טעות? איפה? ואם אכן אני טועה מהי בדיוק התכווצות האורך?

  9. אהוד

    ישראל

    שוב הדוגמא שלך (מהחוברת) לא קשורה לשאלה שלך על הירח
    שעליה עניתי לך. בדוגמא יש שתי מערכות: מערכת המעבדה
    ומערכת החלקיק כאשר ההשוואה היא בין המערכות לגבי איך
    נראית תנועת החלקיק בשאלה על הירח מדובר על מהי צורת
    הירח כפי שהיא נראית משתי מערכות שונות.

  10. אולי כן אולי לא, אבל בטוח אולי

    חברים יקרים, תודה רבה על המאמרים, עדיין לא קראתי, אקרא במשך שבוע הבא.
    בנתיים תהנו מהסופ"ש ותמשיכו להתדיין בסבלנות(-:

  11. מאיר

    צבי,

    בהמשך לתשובה שלי לניסים :

    הסחה לאדום קוסמולוגית – אין בינה לבין תופעת דופלר שום קשר, וזה מוסכם על כל העוסקים בתחום ללא יוצא מן הכלל.

    תורת היחסות לא מנבאת הסחה לאדום קוסמולוגית.

    תורת היחסות מאפשרת קבוע קוסמולוגי, אבל אבי התורה הזו העדיף להיפטר מההמצאה המאולצת כשלעצמה הזו וראה בה את טעות מביכה.

    רק למען התזכורת: איינשטיין המציא את הקבוע הקוסמולוגי כדי להסביר מדוע היקום יציב ולא קורס על עצמו כתוצאה מכבידתו העצמית. כאשר האבל גילה את ההסחה לאדום והתברר שהיקום למעשה לא יציב, איינשטיין מאוד שמח להיפטר מהאמצאה המכוערת הזו שלו.

    מהנימוקים שכתבתי בתשובה לניסים, אין שום סיבה להחזיר את האמצאה הזו בדלת האחורית רק בגלל שמישהו (האבל) אמר פעם משהו שהיה נראה נכון לשעתו, ומישהוהים אחרים (פרלמוטר ושות') דבקים בו כתורה מסיני.

    תורת היחסות עובדת יפה גם בלי קבוע קוסמולוגי, ואם כן מדוע אתה מוצא שההצעה שלי לוותר עליו משמעותה לוותר על תורת היחסות? לא חייבים לשפוך את האמבטיה יחד עם התינוק.

  12. מאיר

    ניסים,

    אני מבין מצויין מה האבל ראה ואתה טועה בכך שהוא לא ניחש. אם תמשיך להתעקש וגם תתעצל לחפש את דברי ההסבר של האבל למקור של ההסחה לאדום הקוסמולוגית (שלכל הדעות היא איננה תופעת דופלר), אני אטרח לחפש עבורך את הציטוט המדוייק של דבריו.

    האבל טען שהסחה לאדום קוסמולוגית נובעת מהתפשטות המרחב. המרחב נמתח ויחד איתו נמתח אורך הגל של האור העובר בו. זה ניחוש, מכיוון שהוא איננו מלווה בהסבר פיזיקלי, ולא ניתן לערוך ניסוי שיפריך אותו.

    עכשיו, כל עוד ההסחה לאדום היתה לינארית עם המרחק, הניחוש הזה של האבל הוא נחמד, נייטרלי, ובלתי מזיק. ברגע שהתגלה שזה לא כך, הדבר הנכון היה לפקפק בניחוש הזה ולנסות למצוא הסבר אחר, שאיננו כורך את התפשטות היקום עם ההסחה לאדום הקוסמולוגית.

    למעשה ניתן לצייר שתי עקומות:
    העקומה האחת תתאר את התפשטות המרחב בתלות בזמן כמו שהיינו מצפים ממפץ גדול בלי קבוע קוסמולוגי, העקומה האחרת תתאר את התפשטות אורך הגל בתלות בזמן בהתאם לממצאי פרלמוטר ושות'.

    העקומות יהיו חופפות ולינאריות בטווחי מרחק קצרים יחסית (בערך עד הסחה לאדום של 0.1)
    ויתחילו להיפרד זו מזו בטווחי מרחק ארוכים יותר.

    מה עשו פרלמוטר ושות'? מכיוון שלפי האבל העקומות חייבות להיות חופפות (קצב התפשטות המרחב שווה לקצב התארכות אורך הגל), הם "התאימו" את העקומות זו לזו על ידי ההנחה שהתפשטות היקום מואצת ב-7 מליארד השנים האחרונות.

    הטענה שלי היא שלא צריך להתאים את העקומות זו לזו, מכיוון שאף אחד לא באמת הוכיח שיש קשר בין התפשטות המרחב לבין דעיכת אורך הגל של פוטון שנע דרך המרחב.

    יתכן שהתארכות אורך הגל נובעת מסיבה פיזיקלית שאין בינה לבין התפשטות היקום דבר ואפילו לא חצי דבר.

    אני חוזר ומדגיש: לא אמרתי שהאבל טעה. אמרתי שזה מטומטם לדבוק בניחוש שלו כתורה מסיני, אחרי שהתגלו ממצאים חדשים שלא מסתדרים עם מפץ קונבנציונלי נטול קבוע קוסמולוגי ונטול אנרגיה אפלה.

    יתרה מזאת, אני טוען שהאבל בכבודו ובעצמו היה אומר את מה שאני אומר אילו היה בחיים בזמן שהתפרסמו סקרי הסופרנובה ב1998.

  13. מאיר

    ספקן,

    מהיכן קיבלת את הרושם שאני מכחיש את המפץ הגדול?

    וגם לגבי הקונצנזוס – אני לא מכחיש. אני רק מטיל ספק מהסיבות שכתבתי ושאמשיך להסביר אותן בתגובה לדבריהם של ניסים וצבי.

  14. צבי

    מאיר,

    כפי שציין ניסים – האבחנה שלך כאילו יש "גורם אמיתי" להיסט לאדום, אבל אין "אנרגיה אפילה" היא אבחנה תמוהה מאד.

    את ההיסט לאדום כתוצאה מהתרחקות אפשר לקבל אפילו משיקולים פשוטים יחסית של יחסות פרטית, והרחבה שלו נתונה במסגרת היחסות הכללית.
    היחסות הכללית היא תורה מוצלחת למדי שנבחנה במספר רב של מבחנים ועד כה לא נתגלו מקומות בהן היא שוגה. היחסות הכללית מאפשרת "קבוע קוסמולגי" – אנרגיה של הריק שתיצור התפשטות מואצת – עד כה מתנהגת האנרגיה האפילה לגמרי כמו אותו קבוע קוסמולוגי כך שמבחינה מתמטית, לא סותרת האנרגיה האפילה דבר, הבעיה שלה היא שעד כה אין לנו שום מושג מאיפה היא מגיעה מבחינה פיסיקלית ומדוע היא קטנה ב-120 סדרי גודל ממה שהיה מעלה חישוב נאיבי.

    מה שאתה אומר הוא דבר כזה:
    אני לא מאמין שיש אנרגיה אפילה על אף שהיא לא סותרת עקרונית את מה שאנחנו יודעים על העולם, כי עדיין לא יודעים להגיד לי עליה מספיק. במקום זה אני מעדיף לא להאמין שהיסט לאדום הוא פרופורציונלי להפרש המהירויות (ובעצם – אני לא מאמין ליחסות הכללית) – לטעמי יש משהו אחר (שאני כמובן לא יודע להגיד מהו) והוא הגורם להיסט לאדום.

    בשורה התחתונה, אתה מציע לזרוק תורה וותיקה מוכחת והגיונית, כיוון שמדענים היום עדיין לא יודעים הכל על משהו מאד חלש שנתגלה לראשונה לפני 15 שנה.

    לטעמי ייתכן שיום אחד יגלו שהיחסות הכללית לא נכונה – נכון יותר לומר שהיא לא מדייקת בגבולות מסויימים, אך אני די בטוח זה שאחד הדברים האחרונים שיפגעו הוא היסט דופלר!

  15. ניסים

    מאיר
    האבל ראה בתצפיות שיש יחס לינארי בין המרחק לגלקסיה לבין מהירות הנסיגה שלו. הוא לא ניסה להסביר למה זה ומה זה אומר. הוא היה אסטרונום ולא קוסמולוג. להבדיל ממך, הוא לא ניחש כלום.

    אתה מוכן להסביר למה אתה טוען שהאבל טועה?

    והפסקה המוזרה שלך על "גורם אמיתי" לעומת "אנרגיה אפילה" היא פשוט מוזרה. למדע ברור שיש כאן בעיה חמורה – הרי יש כאן חוסר דיוק של 120 סדרי גודל!!!! זה המדע אומר, לא איזה קשקשן בבלוג……

    ושוב …. "הנחת היסוד חסרת הבסיס של האבל" … תחקור לפני שאתה משמיץ …..

  16. SAFKAN

    מאיר

    הזהר מלהכחיש את ה"קונצנזוס" של הקוסמולוגיה הרחוקה (ובכלל זה את המפץ הגדול).

    בעל האתר מוקיע כל "מכחיש קונזנצוס" כאילו יש לו אינטרסים לא הגונים להכחשה, כאילו הוא ממומן מצד אויבי המדע, וכדומה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)