סיקור מקיף

תרופה ניסיונית לאבולה השיגה תוצאות טובות בקופים

הרוק של תולעי המעיים עצר את הדימום הקטלני

וירוס האבולה. איור: shutterstock
וירוס האבולה. איור: shutterstock

מדענים בצבא ארה”ב הודיעו בשבוע שעבר כי עשו צעד חשוב בדרך לפיתוחה של תרופה לנגיף האבולה הקטלני. החוקרים דיווחו בכתב העת “The Lancet” כי התרופה הניסיונית ניתנה לקופים שהודבקו בנגיף והביאה לכך ששליש מהם שרדו.

נגיף האבולה, הגורם לדימום פנימי קשה, הוא קטלני ב-100% אצל קופים וב-80% אצל בני אדם. לדברי מחברי המחקר, מהמכון לחקר מחלות מידבקות של צבא ארה”ב, שיעור הישרדות של 33% הוא תוצאה מוצלחת מאוד.

התרופה הניסיונית, שמקורה בתולעי וו (סוג של תולעי מעיים), נבדקת כעת במחקרים אחרים בבני אדם כטיפול למחלות לב, ונראה שהיא בטוחה לשימוש. אך לדברי המחברים יש צורך במחקר נוסף לפני שהתרופה, המכונה rNAPC2, תוכל להיהפך לטיפול מקובל באבולה.

מומחים שאינם מעורבים במחקר הצבאי ביטאו אופטימיות זהירה. “מובן שיש להמשיך במחקר מסוג זה, אשר השיג הפחתה ניכרת בשיעור התמותה”, אמר ד”ר אנתוני פאוצ’י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות.

אין בנמצא תרופה לאבולה. ניסויים בבני אדם לבדיקת יעילותו של חיסון ניסיוני למחלה החלו רק באחרונה. חוקרים רשמו בעבר הצלחות בטיפול במחלה בעכברים ובחזירי ים בעזרת חומרים נוגדי-נגיפים, אך חומרים אלה אינם משיגים תוצאה דומה בקופים.

במחקר החדש, המדענים הזריקו ל-12 קופי רזוס את נגיף האבולה. תשעה מהקופים טופלו ב-rNAPC2 במשך 14 ימים. חלקם קיבלו את התרופה מיד, ואחרים קיבלו אותה 24 שעות אחרי הזרקת הנגיף. שלושה מהתשעה נשארו בחיים; אצל ששת האחרים הגסיסה נמשכה כמה ימים יותר מאשר אצל שלושת הקופים שלא קיבלו את התרופה ומתו.

“לתוצאות שלנו יש השלכות קליניות חשובות, משום שהגישה שלנו לטיפול באבולה ממוקדת בתהליך המחלה ולא בתהליך השכפול של הגורם המידבק”, דיווח הצוות, בראשות ד”ר תומס גייסברט.

מחלת האבולה מתחילה בדרך כלל בחום גבוה ותסמינים דמויי-שפעת כגון תחושה כללית לא טובה, כאבים בשרירים וכאב ראש, ובעקבות כך הקאות, שלשול ופריחה. הנגיף משבש את מנגנון קרישת הדם בקופים ובבני אדם וגורם לדימום חמור ולמוות.

נראה שלתאי דם לבנים המכונים מקרופאג’ים יש תפקיד מרכזי בתהליך זה. תאים אלה מפרישים חלבון, המכונה “גורם רקמה” (tissue factor), אל פני השטח של התא. בעת זרימת הדם, החלבון יוצר קרישים הסוללים את הדרך לדימום חמור. גייסברט, ד”ר פיטר ג’ארלינג וחברי הצוות האחרים בחרו בנוגד הקרישה rNAPC2 משום ששיערו שימנע את ההשפעות המזיקות של חלבון זה.

בראיון שהיה בשבוע שעבר בדאלאס אמר טרי פרדקינג, ממחברי המחקר, שהוא סיפק את החומר הגולמי ששימש לבניית החלבון בתרופה החדשה. “לא אגלה כמה זמן נדרש לי לשכנע את ד”ר ג’ארלינג שרוק של תולעי מעיים עשוי לסייע בטיפול באבולה”, אמר פרדקינג, המייסד ונשיא חברת המחקר “Antibody Systems”.

פרדקינג אמר שארגון הבריאות העולמי בז’נווה שאל את חברי הצוות אם ניתן להשתמש בתרופה על בסיס ניסיוני כדי לטפל באנשים שלקו באבולה בהתפרצות נוכחית של המחלה בקונגו. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, התפרצות זו, שלפי ההערכות נמצאת כעת בדעיכה, גרמה עד ל-2 בדצמבר ל-28 מקרי מוות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.