ד”ר אבי שפירא, יו”ר ועדת ההיגוי הבינמשרדית להערכות לרעידות אדמה:

*ד”ר שפירא אמר את הדברים בפורום האקדמי הראשון לניהול מצבי חירום שנערך באוניברסיטת חיפה. “זו לא שאלה של 'אם' אלא של 'מתי'”

“בישראל מתרחשת רעידת אדמה גדולה בממוצע כל 80 שנה, כשהאחרונה הייתה ב-1927. אנחנו נמצאים כיום באזור הטעות הסטטיסטית”

*ד”ר שפירא אמר את הדברים בפורום האקדמי הראשון לניהול מצבי חירום שנערך באוניברסיטת חיפה. “אני מקווה שכעת כבר מאמינים לי שרעידת אדמה בישראל תתרחש וזו לא שאלה של 'אם' אלא של 'מתי'”, הוא הוסיף *

“אני מקווה שכעת כבר מאמינים לי ולקולגות שלי כשאנחנו אומרים שרעידת אדמה תתרחש בישראל בוודאות וזו לא שאלה של 'אם' אלא של 'מתי'”, כך אמר ד”ר אבי שפירא, יו”ר ועדת ההיגוי הבינמשרדית להערכות לרעידת אדמה בפורום האקדמי הראשון לניהול מצבי חירום שנערך היום באוניברסיטת חיפה.

בדבריו ציין ד”ר שפירא כי רעידת אדמה התרחשה לפחות פעם אחת ב-2000 השנים האחרונות בכל מקום בישראל וכפי שהמומחים יודעים כיום, בכל מקום שהייתה בעבר רעידת אדמה תהיה אחת גם בעתיד. “בישראל מתרחשת בממוצע רעידת אדמה חזקה אחת ל-80 שנים ומכיוון שהאחרונה הייתה ב-1927, אנחנו נמצאים כיום באזור הטעות הסטטיסטית. כמובן שיכולות לעבור עוד כמה עשרות שנים עד הרעידה, אבל היא יכולה להתרחש גם עכשיו. אנחנו יודעים גם שככל שמשך הזמן בין רעידה לרעידה הוא ארוך יותר, כך עוצמת הרעידה תהיה גדולה יותר”, הוסיף.

לדבריו של יו”ר ועדת ההיגוי הממשלתית, הדרך היחידה שניתן למזער נזקים ברעידת אדמה היא דרך התאמת וחיזוק המבנים, אולם כאן מגיעה הבעיה שמקורה בפערים בין השלטון המקומי לארצי, “יש לנו תקן בנייה טוב ומי שאחראי על התקן היא הרשות המקומית דרך הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אולם לוועדות אלה אין שום כלים לבדוק ולאכוף את התקן”, אמר.

ד”ר שפירא גם התייחס לתמ”א 38, תוכנית ארצית שאושרה ב-2005 ולפיה קבלנים ייקחו על עצמם לחזק בניינים קיימים ובתמורה יקבלו אחוזי בנייה. “תמ”א 38 שווה מראש רק במקומות שבהם הקרקע יקרה, אלא שמבדיקה שלנו עולה כי גם במקומות היקרים במרכז הארץ, מתוך 100 אלף בניינים שניתן היה לחזק לפי תמ”א 38, רק מאות בניינים חוזקו בפועל. הסיבה היא חמדנות וטיפשות של האזרחים מצד אחד וסירוב של הרשויות המקומיות להעניק אחוזי בנייה נוספים לקבלנים מסיבות שונות ומגוונות – חלקן צודקות וחלקן פחות”, ציין.

חשיבותו של השלטון המקומי כרשות החשובה ביותר, בעיקר לתגובה המיידית במקרה של רעידת אדמה, חזרה בפי כל הדוברים, כשאפרים קרני, ראש יחידת המחוזות ברשות החירום הלאומית הדגיש כי אין גוף אחר מלבד הרשות המקומית שיוכל לסייע במשך הזמן הראשוני שלאחר רעידת אדמה. “זה לא משנה אם מדובר ברשות חזקה או חלשה, רשות מתפקדת או לא, רשות מוכנה או לא – זוהי הרשות שתצטרך לעשות את העבודה”, אמר.

שרון עזריאל, מ”מ מנכ”ל מרכז השלטון המקומי אמר כי העובדה שהרשות המקומית היא אבן היסוד להתמודדות עם אירועי חירום הפכה כבר לסיסמא, אולם בפועל השלטון המרכזי מגביל אותן עד כדי אבסורד. “במהלך מלחמת לבנון השנייה פיתחנו תוכנית של 'עיר מחבקת עיר', שבה ערים מהמרכז אימצו וסייעו לערים מהצפון. תוך מספר ימים קיבלו ראשי הערים המארחים מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה בו נכתב שאסור לראש עיר להוציא כספים לאירוח תושבי עיר אחרת וכל ראש עיר שיעשה זאת ייפתחו נגדו הליכי חיוב אישי. אז הנה הדוגמא עד כמה רואים אותנו כאבן יסוד”, הוא אמר והוסיף כי אמנם יותר מ-95% מהרשויות ערוכות למקרי חירום, אולם לאור הקיצוצים והמצוקה התקציבית של חלק מהרשויות, נושאי המוכנות לחירום נדחקים.

“אם לראש עיר יש כסף והוא צריך להחליט בין הקמת שדרה חדשה או פארק חדש, לבין הקמת מרכז פיקוד תת קרקעי שאף תושב לא רואה ולא מודע אליו – הוא נכנס לדילמה לא קלה”, ציין.