ממחקרים על ההיסטוריה של הכלבים עולה: הזאבים המבויתים הראשונים הופיעו במזרח אסיה לפני 15 אלף שנה
הכלבים באים היום בכל הסוגים והגדלים, אך המדענים סבורים כיום כי הם התפתחו מקומץ זאבים שבויתו בידי בני אדם במערב סין לפני פחות מ-15 אלף שנים. ברור גם כי 95 אחוז מהכלבים של היום מקורם בשלוש נקבות מייסדות.
צוות של שלושה חוקרים טוען כי פתר את הפאזל באבולוציה ובהסטוריה החברתית של הכלבים. הממצאים שלהם שדווחו בסוף השבוע בכתב העת סיינס מצביעים על קיומה של האפשרות כאמור כי שלוש אמהות מייסדות הקרויות “חוות” (רבים של “חווה”) של עולם הכלבים.
הם מגיעים למסקנה כי רביה אינטנסיבית מפוקחת בידי בני אדם במשך 500 השנים האחרונות ולא מקורות גנטיים שונים היא האחראית למגוון העצום בהופעת הכלבים המודרניים. אחד המחקרים בחן את כלבי הישן וניסה להתחקות אחר מקורם שקודם סברו שהוא במזרח התיכון. צוות אחר חקר את הכלבים של העולם החדש ומצא שאין כאלה כלל, ושמקורם במזרח אסיה, כאשר הם הגיעו ליבשת ביחד עם בני האדם.
קארל וילה מאוניברסיטת אופסלה שבשבדיה, אחד מחברי הצוות שבחן את כלבי העולם החדש אמר: “מצאנו שכלבים שמקורם בעולם הישן ושהגיעו יחד עם בני האדם. זו ההוכחה שבני האדם שינו את הכלבים.” לדבריו, מדובר אמנם באבולוציה של הכבלים אך גם בסיפור התפתחות האדם המודרני. הוא הוסיף כי לא ידוע כיצד או מדוע ביתו בני האדם את הכלבים, אך המהירות שבה הם ריבו וגיוונו את הכלבים עולה כי הכלבים שיחקו תפקיד חשוב בחיי האדם.
“אני מניח שאם הכלבים שיפרו למשל את איכות הציד זה נתן יתרון לבני האדם. הם הפכו את יישוב העולם החדש קל יותר.” יתכן שהכלבים אחראים לכיבוש העולם כולו בידי בני האדם.
פיטר סאבולאינן מהמכון הטכנולוגי המלכותי בסטוקהולם הוביל את המחקר שבדק את כלבי העולם הישן, בחן דגימות DNA מכלבים באסיה, אירופה ובאיזור הארקטי של אמריקה. הצוות מצא שאף כי מרבית הכלבים היו שותפים לאותו מאגר גנטי, הגיוון הגנטי הגדול ביותר היה במזרח אסיה, ומציעים כי הכלבים בויתו שם בתקופה הארוכה ביותר.
מרבית ההנחות עד כה היו שמקור הכלבים היה המזרח התיכון, לפי העובדות שהיו ידועות עד כה – מספר קטן של עדויות ארכיאולוגיות מהאיזור והעובדה שחיות אחרות בויתו שם”, אמר.
החוקרים בדקו רצפים מתוך ה-DNA המיטוכונדרי של הכלבים אותו הם יורשים מהאם. הממצאים מראים כי מרבית הכלבים של היום מקורם בנקודה מסוימת במאגר גנטים אחד. מאתיו בינס, ראש המכון לגנטיקה במרכז לבריאות בעלי חיים בניומארקט, בריטניה, אומר כי הממצאים משמעותיים. “לראשונה יש עדויות משכנעות שממש ממקדות את התאריך שבו בוית הכלב וגם את המיקום של ביות זה. וזו הפתעה לא קטנה. זה נראה כאילו 95 אחוזים מהכלבים של היום מגיעים משלוש אמהות ואני מניח שהם היו חווה אמנו של אותם כלבים”.
במחקר נפרד חוקרים אוניברסיטת הארוארד והקרן להגנה על הזאבים, שניהם בארה”ב, חקרו את ההכרה החברתית אצל כלבים והופתעו אף הם מהממצאים. בניסוי פשוט שתוכנן להשוות את ההתנהגות שלהם עם זו של זאבים ואף אם המין הקרוב ביותר לבני האדם – השימפנזים. הממצאים מראים כי כלבים, אפילו גורים צעירים טובים יותר בהבנת קודים חברתיים מאשר בני אדם.
הסבר מדעי לידידות ההיסטורית: הכלב מבין טוב יותר את האדם
מאת תמרה טראובמן
האמירה המוכרת, שלפיה “הכלב הוא ידידו הטוב של האדם”, עמדה במוקד שלושה מחקרים חדשים שמספקים הסברים למקורות הקשר המיוחד. מהמחקרים, שהתפרסמו ביום שישי בכתב העת “,”Science עולה בין השאר כי הכלבים הראשונים – שהיו למעשה זאבים שבויתו – הופיעו במזרח אסיה לפני 15 אלף שנה. ממצא נוסף, שעשוי להסביר את הידידות בין האדם לכלב, הוא כי הכלבים מצטיינים בהבנת התנהגותם של בני האדם.
רוב החוקרים מאמינים שהאדם ביית את הכלב מזאבים. שניים מצוותי המחקר – שניסו להתחקות אחר המקורות הגנטיים של הכלבים – ניסו לבדוק מתי והיכן התרחש תהליך זה. מאחד המחקרים עולה כי זאבים בודדים – ייתכן שהיו מאוכלוסייה אחת שחיה במזרח אסיה – הם האבות הקדמונים של רוב-רובם של הכלבים החיים היום.
החוקרים, הד”ר פטר סאבוליינן מהמכון המלכותי לטכנולוגיה בשטוקהולם ועמיתיו, חקרו די-אן-אי שנלקח מכמה אוכלוסיות זאבים ומ-654 כלבים, המייצגים את כל גזעי הכלבים העיקריים החיים בעולם. הם חישבו ומצאו כי הזמן הסביר ביותר שבו החלו לביית כלבים היה לפני כ-15 אלף שנה.
סאבוליינן מאמין שמקור הכלבים במזרח אסיה, מכיוון ששם נמצאה שונות גנטית גדולה יותר בין הכלבים מבאסיה ובאירופה; שונות זו עשויה ללמד שכלבים הופיעו באזור זה בתקופות קדומות יותר מבאזורים אחרים.
הפרופ’ תמר דיין, זואולוגית וארכיאולוגית מאוניברסיטת תל אביב, מציינת כי למרות הממצאים הגנטיים החדשים, העדויות הארכיאולוגיות המוצקות והקדומות ביותר לכלבים מצויות דווקא בישראל – בקברים משותפים של כלבים ובני אדם מלפני כ-12 אלף שנה. לדבריה, “הכלבים הפרה-היסטוריים המוקדמים ביותר שהתגלו בסין, שייכים לתקופה מאוחרת באופן משמעותי מהשרידים שנמצאו בישראל”. עם זאת, לדברי סאבוליינן, ייתכן שהדבר נובע ממיעוט מחקר פרה-היסטורי בסין. לדבריו, ייתכן שאם יחפרו אתרים נוספים, יתגלו גם שרידי כלבים.
את קבוצת המחקר השנייה הובילה הפרופ’ ג’ניפר לאונרד מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס. לדבריה, משהתפתחו הכלבים, בני האדם למדו במהרה להעריכם ולקחו אותם עמם כשחצו את הגשר היבשתי מעל מיצר ברינג המחבר בין אסיה לצפון אמריקה. לאונרד ועמיתיה חקרו די-אן-אי מעצמות עתיקות של כלבים שנמצאו במקסיקו, בפרו ובבוליוויה. הם מצאו כי מקורם של כל הכלבים האמריקאיים מהתקופה הפרה-קולומביאנית (לפני הגעת קולומבוס לאמריקה), הוא בכלבים מאירופה ואסיה.
“התוצאה מעניינת”, אומרת דיין, “זה מלמד על אופי הקשרים בין ‘העולם החדש’ (אמריקה – ת”ט) ו’העולם הישן’, ומראה שבעלי חיים ובני אדם באמת היגרו יחד”. לדבריה, המסע המשותף רומז שייתכן וכבר אז היה הקשר בין הכלב והאדם קרוב ויומיומי.
דיין מציינת כי הכלב היה בעל החיים הראשון שבוית. הציידים-לקטים הקדמונים בייתו את הזאב והפכו אותו לכלב, עוד לפני המצאת החקלאות. דיין אומרת שהכלב הוא גם יוצא דופן מבין בעלי החיים האחרים שבויתו: שעה שהאחרים בויתו לצורך אכילתם, נראה שהכלב סייע לבני האדם בציד ובשמירה.
המחקר השלישי חקר את הפסיכולוגיה של הכלבים, והראה שלמרות שנפח המוח של השימפנזים גדול יותר, יש משימה שבה הכלבים מצטיינים מהם: הבנת אותות מהתנהגות של בני אדם. החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שהחביאו מזון בקופסאות ונתנו לכלבים, זאבים וקופים לנסות לגלות היכן הוא מוסתר בעזרת רמזים (כמו נעיצת מבט בקופסה שבה המזון). “כישרון זה לפרשנות של התנהגות אנושית”, אמר מחברו הראשי של המחקר, הד”ר בריאן הייר מאוניברסיטת הרווארד, “הוא אולי היכולת שבגללה בחרו בני האדם דווקא בכלבים”.
