ידענים: היסטוריה של המדע | טלסקופים | מערכת השמש

מאת 12 ביולי 2010 9 תגובות

מחקר חדש שבדק כתבים של אסטרונום גרמני מימיו של גליליאו גליליי מעלה סברה שגליליאו תמך בתמונת היקום של קופרניקוס למרות התצפיות שקיבל.

מסלולי הכוכבים על פי טיכו ברהה

מסלולי הכוכבים על פי טיכו ברהה

אחד מכללי היסוד של כתיבת דוח מדעי היא היצמדות מוחלטת לתצפיות ולמדידות. גם אם "לא יצא" כמו שרצינו, עלינו לכתוב בדוח את האמת, רק את האמת ואת כל האמת. האם גליליאו גליליי היה מקבל ציון נכשל?

גליליאו גליליי, שנחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית, דגל בתפיסת היקום של קופרניקוס שבה כוכבי הלכת (הפלנטות), ובהם כדור הארץ, מקיפים את השמש. רבים מכירים את הססמה "ואף על פי כן, נוע תנוע!" המיוחסת לגלילאו. כפי שאנחנו יודעים, גליליאו צדק. אבל באותה תקופה עלתה תמונת עולם מתחרה, שפיתח האסטרונום הדני המהולל טיכו ברהא, ולפיה כדור הארץ נייח, השמש והירח מקיפים את כדור הארץ ואילו כוכבי הלכת מקיפים את השמש. על פי השקפה זו שאר הכוכבים משובצים בכדור קבוע ברקע.

איך אפשר להבדיל בין שתי הגישות? המערכת של קופרניקוס מחייבת שהכוכבים, שהיום אנו יודעים שהם שמשות אחרות, יהיו במרחק עצום מכדור הארץ, ואילו במערכת של ברהא, הראו החישובים שהכוכבים וכוכבי הלכת קרובים הרבה יותר. לפיכך, האסטרונומים קבעו שאפשר לקבוע את המרחק באמצעות התבוננות בטלסקופ: אם הכוכבים רחוקים הם ייראו כנקודות (או כראשי סיכה), ואם הם קרובים הם ייראו כדסקה עגולה.

בחינה של הטלסקופ של גליליאו הראתה שגליליאו ראה למעשה דסקות, ואילו היה נאמן לתצפיות הוא היה מגיע למסקנה שדווקא המערכת של ברהא היא הנכונה. ב-2008 העלה החוקר האמריקני כריסטופר גראני את הטענה שהאור שהיגיע לעיניו של גליליאו בטלסקופ שבנה הושפע מתופעה הקרויה עקיפה – תופעה פיזיקלית שלא היתה מוכרת בימי גליליאו. אור שעובר שמגיע ממקור נקודתי רחוק (כמו כוכב) ועובר דרך נקב קטן (כמו פתח של טלסקופ), יוצר תבנית עקיפה שנראה כמו מעגלים המקיפים את מקור האור, הקרויים תבנית אירי (Airy pattern). לא היה גלילאו, שלא הכיר את תופעת העקיפה, נצמד לתצפיות היה מגיע למסקנה שהוא רואה את דסקות הכוכבים עצמם, ומכאן שהם קרובים, ולכאן ברהא ולא קופרניקוס צדק.

וזה אכן מה שגילה האסטרונום הגרמני סימון מריוס שהתפרסם בשמות שהעניק לירחי צדק (איו, אירופה, גנימד וקליסטו) – הירחים שגילויים מיוחס לגליליאו, אבל מריוס טען שגילה אותם שבוע לפניו. כשכריסטופר גראני בחן את כתביו של מריוס הוא מצא ראיות לכך שמריוס, שהיה קפדן יותר מגליליאו, סבר שהטבעות הן חלק מן הכוכב, ולכן התפיסה של קופרניקוס שגויה.

האם גליליאו לא שם לב לכך או שבחר שלא להכניס לדוחות שלו תוצאות שסתרו את אמונתו – אין לדעת. אבל זה אינו המקרה היחיד בהיסטוריה של המדע שמדענים גאונים ראו את האמת למרות התצפיות. יש גם לזכור שהיו עוד ראיות שתמכו בהשקפה של קופרניקוס והוויכוח על כך נמשך זמן רב.

ובכל מקרה – מה שהרשה לעצמו גליליאו לפני 400 שנה, לא מקובל במדע בן ימינו.

לקריאה נוספת

את מפת השמים של ברהא לעומת מפת השמים של קופרניקוס תוכלו לראות על הקיר שמשמאל למרכז למדע בחמד"ע.

Galileo backed Copernicus despite data

כושר הפרדה זוויתי של טלסקופ

9 תגובות ל “האם גליליאו גליליי התעלם מתצפיות?”

  1. א.בן נר

    ברשותכם רבותי, אנסה להעלות השארה מעט שונה לגבי הסוגיה הנדונה.
    אני טוען שיתכן ושתי הגישות העולות בכתבה ובתגובות, הינן נכונות.
    יתכן מאוד כי גלילאו אכן לא יחס חשיבות רבה מדי לתצפיות המדעיות של זמנו ואף
    הרשה לעצמו להתעלם מהפרשנות המוצעת לאפקט ה"עקיפה", אך זאת מסיבה שונה
    מזאת העולה בכתבה.
    לדעתי גלילאו כאדם אינטיליגנטי למדי, היה מודע היטב לפרימיטיביות של הטכנולוגיה של ימיו !!!
    נא לא לשכוח כי המצאת הטלסקופ מיוחסת לגלילאו. גם אם לא הוא היה ה"ממציא-הראשון-האמיתי" של הטלסקופ, הרי שאין חולק כי גלילאו שיפר ושכלל את הטלסקופ מאוד ביחס לוורסיות
    שהיו לפניו. גלילאו אף היה זה שנתן לטלסקופ את שמו.
    להערכתי בתקופת גלילאו, ניסוח תאוריות מדעיות באופן כללי, נעשה תוך הסתמכות פחותה
    על הטכנולוגיה ביחס להיום. התהליך היה בערך כך :
    אם התאוריה היתה נראית מספיק טובה, אזי היה נעשה מאמץ לפתח טכנולוגיה חדישה שתוכל
    לבדוק את מוצקות התאוריה. היתה חשיבות רבה יותר מאשר כיום, ל"אינטואיציה המדעית"
    של המדען. במילים אחרות, גלילאו ידע כי התמונה המטושטשת שהוא רואה בטלסקופ שלו
    עדיין לא מגלה את כל, ואפילו לא את רוב, האינפורמציה הדרושה לחקר היקום.
    יש לשים לב כי גם כיום, התהליך המחקרי של הסוגיות המדעיות הבלתימפוענחות, הנו דומה
    ביותר לימי גלילאו. גם כיום, באין מכשירים למדידת המסה האפילה למשל, הרי שאינטואיציה
    המדעית של החוקרים מהווה מכשיר מחקר דומיננטי, (אם כי בהחלט לא יחיד), במקביל נעשה
    מאמץ לפיתוחים טכנולוגיים שיעזרו במדידת ופענוח התופעה .

  2. סבדרמיש יהודה

    לצבי ולאחרים
    אני מאמין שזה היה כך כי כך הדברים מתנהלים תמיד. ההתקדמות מבוצעת דרך פשרות שמקווים שיתקבלו על הכל.
    ומאישיותן של גליליאו אני מאמין שהוא לא היה מוכן לפשרות אלא שניסה להכניס את גישת ההליוצנטריות במעין ויכוח על שתי השיטות שמתנהל בספרו. אלא שהכנסיה לא קיבלה את זה וביקשה ממנו להתנצל כפי שעשה.
    דברים אלו אני אומר על דעתי אבל יכול להיות שמישהו אמר זאת לפני ואני רק חוזר על דבריו כך שבבקשה לא להאשים אותי בפלגיאט.
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  3. אליהו

    גליליאו התעלם מלא מעט דברים.
    קודם כל הוא לא יכול היה להוכיח את המודל של קופרניקוס, משום שהלה המשיך להתעקש על מסלולים מעגליים. למעשה לא היה כל יתרון על המודל של תלמאי. היה זה קפלר שגילה את המסלולים האליפטיים ובכך הפך את המודל לפשוט יותר. בנוסף לכך, על פי חישובי גליליאו סיבוב הארץ סביב צירה היה אמור לגרום למחזור גיאות-שפל אחד ביממה. לכן הוא פטר את המחזור הכפול כשגיאת מדידה.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Galileo#Galileo.2C_Kepler_and_theories_of_tides

    הסיפור עם הכנסייה אפוף באגדות. אמנם יש מקום לביקורת על השימוש באינקוויזיציה, אך גליליאו לא הצליח להביא ראיות חד משמעיות לתנועת כדור הארץ ולאורך כל הקריירה שלו הוא התנהג בשחצנות. למעשה הנזיר שהתעמת עימו היה דווקא בדעה של גליליאו, אך רק לצורך השימוע היה צריך להציג עמדה נגדית. כאמור, גליליאו לא הציג ראיות חותכות לשיטת קופרניקוס, והכנסיה לא מיהרה לוותר על עמדתה המסורתית.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Galileo_affair#The_1600_revolution_in_cosmology

  4. אלכס

    גם המודל של תלמי היה מבוסס על תצפיות, ולמעשה אחרי שהתעמקתי בו מעבר ל"כדוה"א הוא מרכז היקום" גיליתי שהוא מספק נתונים רבים המבוססים על תצפיות, כשם שגם חזה תנועתם של גורמי שמיים רבים – 2 נתונים שעל פי הסטנדרטים המודרניים של מחקר אכן מבססים תיאוריות. אני בהחלט מבין למה היה קשה להתנתק ממנו, ושזאת לא הייתה אמונה עיוורת, מה שאנשים בימינו חושבים על כך והפצה הנרחבת של השיטה הזאת.
    לגבי שני המודלים – שניהם מבוססים במידה זהה על התצפיות, לפחות רק לגבי מערכת השמש, והשוני הוא רק בקביעת נקודת היחוס (ראשית הצירים) של המערכת.
    אם גלילאו אכן עשה את זה, לא רק שזה לא מקובל – אלא גם לא תקין. מה שנכתב על מדענים שיודעים לראות את האמת – קשקוש. כפי שכיום ישנן מספר רב של תיאוריות על מבנה האלמנטרי על אטומים – לא כל השיטות נכונות למרות שכל מדען הדוגל בשיטתו שלו חושב שהיא הנכונה, והתבססות על חלק עובדות תומכות והתעלמות מסותרות אינו עושה את המחקר לאמין – והוכחת או סתירת המחקר בסופו של דבר הינה מזל – ולא בזכות "עבודת המחקר". אם אכן עשה זאת, והסוף לא היה מתגלה כי השמש היא מרכז המערכת, אז לא היו מתייחסים לשיטת מחקרו באותו כובד, למרות שלא הייתה משתנה אלא משתנה רק תוצאות שהשיג בזכותה.

  5. מיכאל רוטשילד

    אני מסכים עם דברי צבי ומוסיף:
    ה"תוצאות"מהן התעלם גליליאו לא היו תוצאות אלא מסקנות שהוסקו על ידי אחרים כתוצאה מפירוש שגוי של הממצאים.
    אין שום סיבה לחשוב שגליליאו לא פירש את הממצאים אחרת (ובצורה נכונה).
    הרי כל התיאוריות המדעיות הן פירוש של ממצאים והטענה שגליליאו התעלם מן הממצאים כאשר לא הסיק מגודל תמונת הכוכבים בטלסקופ את מרחקם דומה לטענה שאיינשטיין לא הסיק מן ה"ממצא" שמהירויות מתחברות את המסקנה שתורת היחסות שגוייה.

  6. צבי

    יהודה,

    שמעתי על טיכו ברהה כתצפיתן לפני כן, אך לא שמעתי על התיאוריה שלו ולכן מאד ייתכן שאתה יודע טוב ממני.
    האם אתה אומר ששיטת ברהה נבנתה על מנת להגן על גישת הכנסיה על סמך מידע מפורש, או רק על סמך דעתך כי "כך זה מריח לך" (ואני יכול להבין למה זה מריח כך)
    (זו אינה שאלה קנטרנית אלא שאלה אמיתית לחלוטין)

  7. סבדרמיש יהודה

    גליליאו היה מספיק אמיץ כדי להבין ששיטת טיכו ברהה היא חצי תה חצי קפה. הוא הבין שזו שיטה שניבנתה כדי להגן במשהו על גישת הכנסיה- המקובלת, בפני גישה חדשה- הליוצנטרית.
    זאת תופעה שחוזרת תמיד לאורך ההסטוריה
    ספינות הקיטור הראשונות הכילו מפרשים, מטוסי הסילון הראשונים הכילו פרופלורים
    לא ניראה לי שגליליאו לא האמין בשיטה ההליוצנטרית
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  8. צבי

    המשפט הראשון מטעה באופן לא הגון.

    נכתב כי "שגליליאו תמך בתמונת היקום של קופרניקוס למרות התצפיות שקיבל", בעוד בגוף המאמר מצויין כי "האם גליליאו לא שם לב לכך או שבחר שלא להכניס לדוחות שלו תוצאות שסתרו את אמונתו – אין לדעת".

    כלומר, אין כל ראיה למעשה לכך שגלילאו "התעלם מתוצאות" ואין מדובר ביותר מניחוש ספקולטיבי.

הוספת תגובה

  • (will not be published)