חללית השחר של נאס”א מתחילה את המסע אל חגורת האסטרואידים * השיגור עבר בהצלחה

החללית DAWN שתקיף את ווסטה ואת קרס המריאה לדרכה

עדכון 16:00

בקרי הקרקע של רשת החלל העמוק של נטוורק קיבלו אותות חיים מהחללית DAWN, והחלו להעריך את מצבה. בכך היא מתחילה בהצלחה את דרכה לעבר חגורת האסטרואידים, לאחר שכל שלבי השיגור, לרבות הפרדת השלב השני והשלישי עברו בשלום. החללית תחל להקיף את וסטה ב-2011 ואת קרס ב-2015.

עדכון 14:00

החללית DAWN של נאס”א שוגרה היום (13:34 שעון ישראל) על גבי טיל מדגם דלתא 2 לחלקה הראשון של מסעה אל חגורת האסטרואידים.

כשהיא שוכנת בבטחה בתוך חרטום הטיל, המריאה החללית בעשן ואש של הדלתא 2 דרך האטמוספירה למסלול סביב כדור הארץ.

מכסה החרטום נפל כמתוכנן, ונתן לחללית את הטעם הראשון של ריק החלל. מהנדסי הטלמטריה בבסיס חיל האוויר בקייפ קנוורל מעריכים את השפעת השיגור עד כה והם מחכים לנפילתם של השלב השני והשלישי . משימת DAWN תחצה את מערכת השמש הפנימית ותחקור את האסטרואיד וסטה ואת כוכב הלכת הננסי קרס, שניים מהאסטרואידים הגדולים בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק.

עדכון 27/9/200, בשעה 00:00

צוותי השיגור וההטסה של נאס”א נמצאים בשלבי ההכנות הסופיות לשיגור המתוכנן של השחר (Dawn, באנגלית) ב- 27 לספטמבר מכן-השיגור 17-B בבסיס חיל האוויר בקייפ קאנוורל. החללית שחר תעז להגיע ללב חגורת האסטרואידים, שם היא תתעד בפרטי-פרטים את האסטרואיד הסלעי הענקי וסטה (Vesta), ואחריו את כוכב הלכת הננסי קרס (Ceres), שגדול אף יותר מוסטה.

“אם אתה גר באיי הבהמה, זו תהיה הפעם היחידה בה תוכל לספר לשכן שלך, ברצינות מלאה, שהשחר יעלה במערב,” אמר מנהל פרוייקט השחר, קיור פאטל מהמעבדה להנעה סילונית של נאס”א בפאסאדנה שבקליפורניה. “אם מזג האוויר יהיה טוב, נקבל אור ירוק לשיגור בבוקר יום חמישי – מעט אחר עלות השחר.”

חלון השיגור של השחר ב- 27 לספטמבר הוא בין 7:20 ל- 7:49 בבוקר, לפי ה- Eastern Daylight Time (13:20 עד 13:49 שעון ישראל). ברגע השיגור יוצתו המנוע הראשי דלתא II של השלב הראשון, ביחד עם שישה מתוך תשעת הבוסטרים שלו, שעובדים על דלק מוצק. שלושת הבוסטרים הנותרים יוצתו בזמן הטיסה, לאחר שהשישה הראשונים יתכלו. המנוע הראשי של השלב הראשון יבער במשך 4.4 דקות. בשלב השני השחר תישאר במסלול חניה מעגלי בגובה 185 קילומטר, למשך קצת פחות מתשע דקות. בערך 56 דקות לאחר השיגור, השלב השלישי והאחרון של הטיל יתחיל, למשך 87 שניות בערך. כאשר השלב השלישי יגמר, מתמירי-כוח וקפיצים על כלי השיגור יפרידו את החללית מכלי השיגור.

“לאחר ההתנתקות, החללית תבצע רצף אוטומטי של פעולות, הכולל יצוב החללית, הפעלת מערכות טיסה ופריסת שני המערכים הסולריים המאסיביים שלה,” אמר פאטל. “רק אז תפעיל החללית את המשדר שלה ותיצור קשר עם כדור-הארץ. אנו מצפים לקלוט את הסיגנל בין שעה-וחצי לשלוש-וחצי שעות מרגע השיגור.”

משימתה של השחר היא לחקור את וסטה ואחריו את קרס, מכיוון ששני הענקים הללו של חגורות האסטרואידים היו עדים לחלק גדול כל-כך מההיסטוריה של מערכת השמש שלנו.

“הביקור בוסטה ובקרס יאפשר לחקור את הניגודים שבחלל-החיצון,” אמר כריסטופר ראסל, חוקר ראשי של השחר, באוניברסיטת קליפורניה בניו-אנג’לס. “הראשון סלעי ומייצג את אבני הבניין מהן מורכבות הפלנטות בחלק הפנימי של מערכת השמש. השני עשוי להיות עשוי מקרח ובכך הוא מייצג את הפלנטות החיצוניות. למרות הניגודים החדים ביניהם, שני הגופים השמימיים הללו נמצאים ממש באותה שכונה. זוהי אחת מהתעלומות שהשחר מקווה לפתור.”

השימוש באותה חללית על מנת לתצפת אחר המטרות השמימיות השונות חכם, ולא רק מההיבט הכספי. יש בכך הגיון מדעי. על-ידי שימוש באותו סט של מכשירים בשני מיקומים שונים, המדענים יכולים לגבש השוואות וניגודים בצורה מדוייקת יותר. מזוודת הכלים המדעיים של השחר תמדוד מאסה, צורה, טופוגרפיית פני-שטח והיסטוריה טקטונית, הרכב יסודות ומינרלים וסריקה אחר מינרלים המכילים מים. בנוסף, ימדדו שדות הכבידה של הגופים השמימיים בעזרת חללית השחר עצמה, והדרך בה היא חגה מסביב לוסטה וקרס.

“הבנת התנאים שמוליכים להיווצרות פלנטות היא אחת ממטרותיה של נאס”א, במשימות המחקר שלה,” אמר דיוויד לינדסטרום, מדען לתיכנות השחר במטה נאס”א בוושינגטון. “הנתונים המדעיים שיתקבלו מווסטה ומקרס יוכלו לפתור רבות מהתעלומות המקיפות את היווצרות הפלנטות הסלעיות, וביניהן כדור-הארץ.”

לפני שכל חשיפת התעלומות הזו יכולה לקרות, על השחר להגיע לחגורת האסטרואידים ולמטרה הראשונה שלה – וסטה. תהליך זה יקח ארבע שנים, החל בשיגור ודרך הצתתם של שלושה מהמנועים היעילים ביותר באמתחתה של נאס”א – מנועי הנעה יונית. בעזרת ערבוב מורכב של כוח חשמלי המגיע מהתאים הסולאריים וגז קסנון, מנועים חסכוניים אלו יפעלו במשך חודשים בתורם, יניעו את השחר קדימה ויתקנו את מסלולה. המנועים יגוועו רק לאחר שמונה שנים – וכמעט 8 מיליארד קילומטרים. ביחד, כל שלושת מנועי ההנעה היונית יפעלו במשך 50,000 שעות (למעלה מחמש שנים) – שיא חדש לחלליות.

על משימתה של השחר לאסטרואיד וסטה ולכוכב הגמדי קרס מפקחת ה- JPL, עבור דירקטוריון משימת החלל של נאס”א בוושינגטון הבירה. ה- JPL היא מחלקה של המכון הטכנולוגי של קליפורניה בפאסאדנה. אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג’לס אחראית על משימת המדע של השחר. שותפים מדעיים אחרים כוללים את המעבדה הלאומית של לוס-אלמוס בניו-מקסיקו, את מכון מקס פלאנק לחקר מערכת השמש בקטלנבורג שבגרמניה ואת המכון הלאומי האיטלקי לאסטרופיזיקה שברומא. את חללית השחר עיצבה ובנתה חברת Orbital Sciences Corporation.

קישור לכתבה באתר נאס”א