כדי להסביר את מנגנון הברירה הטבעית, הוא כתב במפורש למה התכוון בשתי הפסקאות הראשונות של פרק 4 בספר מוצא המינים * קטע זה מובא כאן
במשך למעלה מעשרים שנה אסף דארווין כמויות עצומות של נתונים מדעיים שהבהירו לו את הנושא של כיצד משנים צמחים ובעלי חיים את צורתם במהלך תקופות ארוכות. בנוסף לייסוד מדע הביולוגיה האבלוציונית, השיג דארווין גם השגים בתחום הגיאולוגיה ואסף מאובנים רבים מסוגי סלעים רבים במהלך חמש שנות מסעו בספינה ביגל. כתוצאה מפעילות זו,הוא נהיה מודע לגילו העצום של כדור הארץ.
הוא גם חקר את המוטצאיות שנבעו מניסויי הכלאות שביצע בחיות בית ובצמחים. הוא גם הצליח לארגן את כל המידע הזה כאשר ניסה לפתח מנגנון התמיינות שגרם לבעלי החיים ולצמחים להשתנות לאורך זמן.
בסופו של דבר הוא הבין כי המנגנון העומד מאחורי תהליך האבולוציה הוא “הברירה הטבעית”. הרעיון הוביל אותו לפרסם ב-24 בנובמבר 1859 את הספר “על מוצא המינים” שהוא ללא ספק אחד הספרים המרשימים ביותר שנכתבו במאתיים השנים האחרונות.
כדי להסביר את מנגנון הברירה הטבעית, הוא כתב בשתי הפסקאות הראשונות של פרק 4 בספר מוצא המינים. (עורך הידען מעיר כי באתר יום דארווין, ממנו לקוח דף זה מובאות הפסקאות בנוסח המקורי שלהם. נביא אותם כאן מתוך המהדורה העברית בתרגומו של שאול אדלר שיצאה לראשונה בשנת 1960 בהוצאת מוסד ביאליק והודפסה שוב בשנת 1997. זו הסיבה שהשפה מעט מיושנת, כמו למשל השימוש במונח “הבירור הטבעי”.)
הבירור הטבעי או השארת המסוגלים ביותר
מאת צ'ארלס דארווין, פרק 4 מתוך הספר “מוצא המינים”
מלחמת הקיום הנידונה בקיצור בפרק הקודם, כיצד תפעל על ההשתנות? האם מותאם עקרון הבירור, שגדול כוחו כמו שראינו ביד האדם, לתנאי הטבע? סבורני שניווכח שהוא יכול לפעול ביעילות יתרה. נשים לבלשינויים הקלים היחידים המרובים לאין קץ, העולים בחי ובצומח המבוית, ופחות מכך בחיק הטבע, ונוסף לזה לכוח הנטיה שבתורשה. אפשר להגיד באמת, שבתנאי ביות נעשה כל האול גמיש במידת מה. אבל כושר ההשתנות שאננו מוצאים כמעט תמיד ביצורים המבויתים אינו נוצר על ידי האדם כפי שראו בצדק הוקר ואזה גריי. אין הוא יכול לחולל זנים או למנוע את התהוותם; הוא יכול רק לשמור ולצבור את אלו הבאים ונהיים.
ללא כוונה מעמיד הוא יצירים אורגניים בתנאי חיים חדשים וחולפים, והתוצאה היא השתנות; אבל שינויים דומים עשויים לבוא ובאים באמת גם בתנאי הטבע. נזכיר נא כמה מסובכים לאין שיעור וכמה מהודקים היחסים ההדדיים והתנאים החומריים של יצירים אורגניים בכללם; ומכאן ההבדלים במבנה, השונים בלי סוף, העשויים להיות מועילים לכל יציר בחליפותיהם ותמורותיהם של תנאי החיים. האם אין זה מסתבר לאור השינויים המועילים לאדם שבאו ונהיו ללא ספק, שגם שינויים אחרים, המועילים כלשהו לכל יציר במלחמת החים הגדולה והמסובכת, יבואו במהלך דורות רבים ורצופים?
ואם שינויים כאלה באים באמת, הנוכל לפקפק (אם נזכור, שמספר הנולדים הוא הרבה יותר גדול ממספר היכולים להישאר בחיים), שליחידים בעלי היתרון הקל ביותר מאחרים יהיו הסיכויים הטובים ביותר להישאר בחיים ולהעמיד את מינם? ומצד אחר נוכל להיות בטוחים, שייעקר בתכלית כל שינוי המזיק לבעליו אפילו במקצת. לשמירת הבדלים ושינויים יחידים מועילים ולכילוי אלה המזיקים לבעליהם קראתי בשם בירור טבעי או השארת המסוגלים ביותר. שינויים שאינם מעלים ואינם מורידים לא יושפעו על ידי הבירור הטבעי ויישארו יסוד הניתן לתנודות כמו שאנו רואים במקרים של מינים רבצורתיים, או שבסוף יהיו שינויים אלה קבועים לרגל טיבם של היציר והתנאים.
כמה מחברים לא הבינו את המונח בירור טבעי או התנגדול לו. אחדים מהם אפילו שיערו בנפשם שהבירור הבטעי משרה השתנות, אבל באמת הוא מכוון רק לשמירת אלה השינויים שהבו, והם המועילים ליציר בתנאי חייו. אף אחד אינו מערער על דבריו של החקלאי בדבר התוצאות העצומות של הבירור שבידי האדם; ובמקרה זה יחולו בראשונה אותם ההבדלים מתת הטבע, שהאדם בורר לאיזו תכלית שהיא. אחרים התנגדו מטעם זה שבירור רומז על בחירה מתוך הכרה בידי בעלי חיים ההולכים ומשתנים: וגם נאמר שהואיל וצמחים הם מחוסרי רצון אין הבירור הטבעי חל אליהם; אין ספק שהבירור הטבעי הוא מונח בלתי נכון אם נבוא לפרשו פשוטו כמשמעו אבל כלום מחה אדם מעולם על דברי כימאים שמדברים על קשרים לפי זיקות היוסודות השונים? וכן אי אפשר לומר על צד חומרת הדיוק, שחומצה זוקקת פשוטו כמשמעו את הבסיס, שהיא מעדיפה להתחבר אליו. הוגד שאני מדבר על בירור טבעי כאילו היה כוח פעיל בידי אלוהים. אבל מי שמתנגד לסופר העומד על כוח המשיכה, שהוא שליט על תנועתם של כוכבי הלכת? כל אחד יודע את פירושן ואת רמיזתן של מליצות שכיוצא בהן; והן כמעט צורך לשם הקיצור. וגם קשה להימנע מלאנש את השם טבע ובמילה טבע אני מתכוון לסך הכל של הפעולה והתוצאה של הרבה חוקים טבעיים, ובמילה 'חוקים' אני מתכוון לסדר האירועים במידה שנתאשר על ידינו. קצת הרגל משכיח טענות שטחיות כאלה.
ניטיב להבין את מהלכו המסתבר של הבירור הטבעי לאחר עיון במקרה ארץ, שחל בה שינוי פיסיקלי קל, למשל באקלים. כמעט בסמוך לכך ישתנה יחסם של מספר המינים תושבי המקום, וגרוב לוודאי שכמה מינים ייכחדו. לאור כל מה שלמדנו על המנגנון המסובך והמהודק שבו כוכרים זה בזה תושביה של כל ארץ, נוכל להגיע לידי מסקנה, שכל שינוי שהוא ביחס מספרם של מקצת התושבים למיניהם גם כשאינו תלוי בשינוייי אקלים, ישפיע מאליו השפעה ניכרת על יתר התושבים. אם גבולות הארץ יהיו פתוחים, יהגרו לתוכה ללא ספק בעלי חיים חדשים וגם זה יפר ללא ספק את היחס הכמותי בין יתר התושבים. מן הראוי לזכור, כמה כבירה היתה השפעת מין אחד, עץ או יונק, שהוכנס לארץ אחת. אבל אם ארץ זו היא אי או מוקפת מחסומים המונעים כניסה חופשית של בעלי חיים מן החוץ שכוחם גדול יותר (מבני המקום) מבחינת הסתגלות, יתהווה במשק הטבע מקום, שמולאו יהיה טוב יותר אם כמה מינים מבני המקום יתמיירו באיזה אופן שהוא כי לו היה המקום פתוח לכניסת מהגרים היה נתפס על ידי פולשים. במקרים אלה תהיה נטיה לשמירת מיורים קלים לטובת יחידים בני מינים אחדים על ידי סיגול טוב יותר לתנאיהם החדשים והשונים, ולבירור הטבעי תהיה יד חופשית במעשה השיפור.
