סיקור מקיף

פרופ' דניאל זייפמן נבחר לנשיא מכון ויצמן למדע

פרופ זייפמן, מומחה לפיסיקת חלקיקים, יהיה בן 47 בלבד כשיחל בתפקידו ב-1 בדצמבר

פרופ' דניאל זייפמן, מימין, בצילום משנת 1996(פרופ' דניאל זייפמן מימין בתמונה מתוך מגזין המכון, 1996)

מועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע בחרה היום את פרופ' דניאל זייפמן לנשיא העשירי של מכון ויצמן למדע. פרופ' זייפמן יחל לכהן בתפקידו ב-1 בדצמבר 2006, עם סיום כהונתו של הנשיא הנוכחי, פרופ' אילן חת. פרופ' זייפמן הוא הנשיא הצעיר ביותר בתולדות מכון ויצמן למדע. כשיחל לכהן הוא יהיה בן 47.

פרופ' דניאל זייפמן נולד בבלגיה בשנת 1959 ועלה לארץ בשנת 1979. הוא קיבל תואר ראשון (1983) ושלישי (1989) בפיסיקה אטומית מהטכניון. לאחר מכן ביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדת ארגון שבשיקאגו. בשנת 1991 חזר לארץ והצטרף כחוקר בכיר למחלקה לפיסיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע. בשנת 1997 הועלה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 2003 הועלה לדרגת פרופסור. בשנת 2001 התמנה חבר במכון מקס פלנק לפיסיקה גרעינית בהיידלברג שבגרמניה, ובשנת 2005 נבחר כחבר בהנהלת מכון זה.

מחקריו של פרופ' זייפמן מתמקדים בתגובות דינמיות של מולקולות קטנות, ובדרך שבה הן משפיעות על הרכב החומר הבין-כוכבי. לשם כך הוא משחזר במעבדה את התנאים השוררים בחלל החיצון, בין היתר באמצעות מתקנים מיוחדים הקרויים “מלכודות יונים” או טבעות איחסון. מתקנים אלה מאפשרים לו לשמור ולמדוד את תכונותיהם של צברים קטנים של חומר המכילים מאות בודדות של אטומים או מולקולות, הנתונים בתנאים קיצוניים הדומים לאלה הקיימים בחלל הבין-כוכבי (טמפרטורה וצפיפות נמוכות במיוחד). ניסוים אלה הביאו להבנה מעמיקה של תהליכי הפירוק של מולקולות כתוצאה מחשיפה לאור או לאלקטרונים חופשיים. מחקרים אחרים שלו התמקדו בשאלת תהליכי ההיווצרות של מולקולות מורכבות בחלל.

פרופ' זייפמן משקיע לא מעט מזמנו בקשר עם הציבור הרחב בכלל ועם בני נוער בפרט, במטרה להרחיב את העניין והידע של כל אדם במתרחש בחזית המדע.

פרופ' דניאל זייפמן נשוי לז'ואל, בעלת תואר שני בפיסיקה, העוסקת כיום בפיסול, ואב לאיל (17) ולנגה (15).
מיד לאחר בחירתו, פנה פרופ' זייפמן לחברי מועצת המנהלים, למדעני המכון, לעובדיו ולידידיו:

החלום הציוני

“ראשית, בשבילי זו זכות גדולה להיבחר לנשיא העשירי של מכון ויצמן למדע, בגיל 47. זו זכות גדולה, כי כאשר עליתי לארץ, כסטודנט צעיר, מיד לאחר סיום לימודי התיכון שלי בבלגיה בשנת 1979, היו לי שני חלומות. החלום הראשון היה קשור לרעיון הציוני: כצעיר יהודי, חונכתי על חזון של מדינת ישראל מתקדמת, שהיא בבחינת אור לגויים, ורציתי לעזור בהגשמת החזון הזה. החלום השני היה אישי יותר: לפני שעליתי לארץ, ביקרתי בה כמה פעמים, כתייר, וחשתי כי ישראל היא ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות. מקום שבו אדם צעיר יכול להגשים את חלומותיו. חשתי שלכל דבר שנעשה כאן בארץ, יש טעם אחר לגמרי מטעמו של אותו דבר כאשר הוא נעשה בחו”ל. טעם של חלב ודבש , טעם של ניצחון לעם היהודי הקטן, שמהווה דוגמה ומופת לרעיון שזו האיכות, ולא הכמות, שבאמת קובעת.

הידע יהפוך לתעשייה, המחקר למוצר וההשכלה לחובה

“מה הן מטרותיו של מכון ויצמן למדע, כיום? מטרותינו קשורות לאבן הפינה של התרבות האנושית. אנו יוצרים רעיונות חדשים, ממציאים המצאות חדשות, ולא פחות חשוב מזה, מכשירים אנשים צעירים שיממשו את הרעיונות והמצאות האלה לטובת הכלל. אין מטרות חשובות מאלה. העיסוק ביצירת רעיונות חדשים, ובחינוך, הוא הבעת האמון העמוקה ביותר בעתידה של מדינת ישראל, בעתיד העולם, בעתיד המין האנושי. זה מה שמכון ויצמן למדע עושה, וזה מה שעושה אותנו מיוחדים כל כך. וזה מה שגרם לי לקבל עלי את תפקיד נשיא המכון.

“כיום, משך הזמן החולף בין תגליות מדעיות בסיסיות לבין יישומיהן, הוא קצר מתמיד. אין זה סוד שכלכלת העולם מושפעת במידה רבה מטכנולוגיות שפותחו באחרונה במעבדות מחקר. העלייה הגדולה בתוחלת החיים, שכמעט הוכפלה במאה האחרונה, היא תוצאה ישירה של המהפכה המדעית הזאת. כל זה קרה במאה האחרונה. במאה הנוכחית, המאה ה-21, אני מאמין שהידע יהפוך לתעשייה, המחקר למוצר וההשכלה לחובה.

החיים, וחקר תהליכי החיים, יתקדמו במהירות האור

“אתגרים עצומים מחכים לנו בכל אחד מהתחומים המדעיים. הפיסיקה של היום ממציאה את עצמה מחדש, והיא על סף פריצות דרך בטכנולוגיה קוונטית, בהבנת היקום ובאיחוד כוחות הטבע. הכימיה עוברת שינוי אדיר בפיתוח כלים אנליטיים מתקדמים, ובחקר חומרים מלאכותיים ומולקולות ביולוגיות מורכבות. המתמטיקה כבר מעצבת בשבילנו אופקים חדשים ומציעה דרכים חדשות לחקור ולהבין את תהליכי החיים. גם מדעי החיים עוברים מהפכה שתשנה את הדרכים שבהן נטפל במחלות ונעצב תרופות. אנחנו חיים במאה שבה החיים, וחקר תהליכי החיים, יתקדמו במהירות האור.

מכון ויצמן למדע יהיה צעיר לנצח, ויתחדש ללא הרף

“אבל הזכות להיות נשיא מכון ויצמן למדע, אינה מנותקת מהתחייבויות. המכון שלנו חזק ונמנה עם הטובים שבמכוני המחקר בעולם, אבל אני מתחייב כאן, לפניכם, לחזק ולקדם אותו עוד יותר. אני מתחייב לפעול כדי שהוא יהיה צעיר לנצח, ושהוא יתחדש ללא הרף. אני מתחייב לקדם את הרעיונות הטובים של המדענים שלנו, ולתמוך בהם, כדי שהם יוכלו לעצב בשביל כולנו עולם טוב יותר.

נחלוק את הידע המדעי עם הציבור

“נארגן מחדש את מערך הפעילויות שלנו בתחום החינוך. נפתח יוזמות חדשות שיגבירו את מודעות הציבור לאתגרים המדעיים הגדולים והמרתקים שעומדים לפנינו. עלינו לטפח קהילה שמבינה את חשיבות המדע וכיצד הוא פועל, קהילה שאינה מפחדת מחידושים ומשתמשת בידע החדש שאנו יוצרים לשיפור החיים. עלינו להתמודד באופן ישיר עם תפיסות לא רציונליות. נוכל לעשות זאת אם נגיע ונחלוק את הידע שלנו עם חלקים גדולים יותר של הקהילה. הבנת היסודות המדעיים שמעצבים את חיינו תעניק לציבור כלים בסיסיים החיוניים לקבלת החלטות הגיוניות בחיי היום-יום, בשאלות רפואה בריאות, בשיווק ופרסום, בכלכלה והשקעות, בטכנולוגיה ומכשירים שונים, בנושאים אקולוגיים, ולמעשה – בכל תחומי החיים. למכון ויצמן למדע יש תפקיד חשוב בתחום הזה, והוא ירים את הדגל”.

תגובה אחת

  1. לצוות האתר שלום,
    אומנם באיחור אך רק עכשיו ראיתי את האתר החדש, אז דבר ראשון- תתחדשו, ההשקעה ניכרת.

    יש לי רק 3 הערות שאודה לכם אם תבדקו:
    1. כשרושמים תגובה חלון התגובה חתוך בצידו ואי אפשר לראות מה כתוב (אני מניח שכבר שמתם לב, אבל בכל זאת)
    2. לדעתי רקע באתר יוסיף מפני שהמסך בהיר מידי.
    3. יהיה יותר נוח אן הפרסומות בדף הראשון בצד שמאל יוזזו עוד שמאלה ולא ידחקו את המיקום של הכיתוב.

    תודה על היחס. אין צורך לפרסם את תגובתי, רק רציתי להביא לידיעתכם זא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.