הזוכים הם פרופ' ג'ון מנדלסון מאוניברסיטת טקסס ופרופ' יוסף שלזינגר מאוניבריסטת ייל. בראש ועדת הפרס לתחום העתיד עמד חתן פרס נובל אהרן צ'חנובר ובין חבריה היה גם חתן פרס נובל נוסף – פיליפ שארפ
הזוכים הם פרופ' ג'ון מנדלסון מאוניברסיטת טקסס ופרופ' יוסף שלזינגר מאוניבריסטת ייל. בראש ועדת הפרס לתחום העתיד עמד חתן פרס נובל אהרן צ'חנובר ובין חבריה היה גם חתן פרס נובל נוסף – פיליפ שארפ.
יוסף שלזינגר זכה בפרס על היותו חלוץ בשטח העברת סיגנלים וגילויים על זרעים וצמיחת הקולטנים והדרך בה הם מגרים את התאים, פיתוח תרופות לשימוש קליני אשר מונעות התפתחות גורמי צמיחה.
“אנחנו חוקרים את המנגנון של התקשורת בתוך התא. העברת האותות לובשת כל מיני צורות ביולוגיות, אוסטרופורוזיס הוא מקרה של תקלה באותות הללו. לכל מחלה ומחלה יש קשור לתמסורת של אותות. טיפול שטוב לסוג מסוים לא יהיה טוב לאחר. צריך לזהות את הטיפוסים הללו וכיצד הטיפוסים פועלים. בעתיד יהיו לנו תרופות לכל אותם תת טיפוסים.” מבטיח שלזינגר.
מנדלסון: “התעניינתי לראשונה בתחום כאשר הייתי באוניברסיטה וזה פתח בפני קריירה שתוביל לבית הספר לרפואה והחלטתי להקדיש את חיי לחקר מחלת הסרטן. היתה לי הזכות להתחיל את הקריירה שלי כשלא עסקו כל כך בנושא הזה. רגע השיא היה בסביבות 1980 כאשר הצטרפתי לצוות של חוקרים בסאן דייגו שחקר את ההיפותיזה של עיכוב התפתחות הסרטן באמצעות בלימת הצמיחה. “חיפשתי את הגנום אשר גורם לכך. היום שינינו פרדיגמה אנחנו מחפשים דרכים להעריך את הסיכון במטופלים לפני שהם מקבלים את הסרטן, מנסים לאתר את הסרטן מוקדם יותר. יתכן שיום אחד נוכל לגלות את התהליכים ולדעת כיצד הסרטן מתנהג לפני שהמחלה החלה. לא נוכל לחסל את הסרטן אך נוכל לטפל בו בצורה יעילה, נוכל לפתח תרופות חדשות. באמצעות כל המנגנונים העומדים לרשותנו זה שטח מדעי יוצא מן הכלל לחקור אותו.”
“תודה מכל הלב בשמו של דר שלזינגר ובשמי. מר דוד עשית דבר יפה עם הפרס הזה – כינסת אנשים ממקומות שונים , מרקע שונה שלכולם מטרה אחת – להפוך את העולם לטוב יותר. שמעתם מוסיקה שמימית מאחד מחתני הפרס וגם דברים נגד הטרור בצורה מאוד אמיצה בזכותם של כל העמים וכל האומות לחיות בשלום. באשר לסרטן לא יכולתי להגיד זאת לפני 20 שנה אך היום המדענים מבינים את הסיבה לסרטן. הסרטן נובע מאנומליה בביטוי הגנים וגם בתיקון הגנים הללו. פרויקט הגנום האנושי זיהה שבכל גוף יש 30 אלף גנים. כ-500 מהם חשובים לפיקוח על הצמיחה השגשוג וההתנהגות של התאים. גנים אחרים שולטים בשאר התכונות בגוף כמו צבע שער ועיניים, וכו'. מתוך אותם 500 גנים, חצי תריסר פועלים בצורה לא נאותה בגלל אנומליה בתורשה או אנומליה נרכשת כמו הקרציגנים בעישון סיגריות. לפחות. .(במאמר מוסגר, אם כולם היו מפסיקים לעשן הרי שכשליש מסוגי הסרטן ומקרי הסרטן היו נעלמים. ).
“ברגע שנדע מהם 500 הגנים אשר שולטים בהתנהגות התא לטובה או לרעה ובמיוחד שכשמדובר בסרטן ונמצא אילו חצי תריסר מהם לא מתפקדים יש לנו יעד חדש: לגלות את הסרטן מוקדם יותר וגם לטפל טוב יותר אנחנו היינו מן המעטים אשר התחילו לפתח גישה לטיפול בסרטן תוך התייחסות למוצרי הגנום ומה שמשותף לנו (שני החוקרים פועלים באופן נפרד זה מזה) הוא הקולטן EGF. כאשר אתה מכניס את המפתח לשקע במכונית ומתניע יש איתות חשמלי שמפעיל את המכונית. יש קולטנים שהם המנעולים של התא ויש חומרים אחרים המשמשים כמפתחות. המעבדה שלנו החלה לנסות לבלום את האיתות הזה באמצעות חומר הפועל כמו מסטיק שסותם את חור המנעול. היום יש 400 טיפולים שונים. אנחנו תוקפים גם את הגנום ואת תוצרי הגנום, אנחנו משתמשים בנוגדנים, לפעמים באמצעות גנים שמחליפים גנים פגומים ועוד.
