ידענים: MSL | חיים על מאדים

מאת 28 בספטמבר 2012 12 תגובות

כבר היו לנאס"א עדויות קודמות לנוכחות מים על מאדים אך העדות הנוכחית – תמונה של סלעים המכילים המכילים משקעים של זרימה – הם הראשונים מסוגם.

בתמונה: רכב קיוריוסיטי של נאס"א גילה עדויות לערוץ נחל שזרם על מאדים בכמה אתרים, לרבות הופעת הסלעים המתוארת בתמונה זו, שהמדענים כינה בשם 'הוטה' על שם אגם הוטה בטריטוריה הצפון מערבית של קנדה. צילום:: NASA/JPL-Caltech/MSSS

בתמונה: רכב קיוריוסיטי של נאס"א גילה עדויות לערוץ נחל שזרם על מאדים בכמה אתרים, לרבות הופעת הסלעים המתוארת בתמונה זו, שהמדענים כינה בשם 'הוטה' על שם אגם הוטה בטריטוריה הצפון מערבית של קנדה. צילום:: NASA/JPL-Caltech/MSSS

 

רכב השטח המאדימאי קיוריוסיטי, החוקר את מכתש גייל במאדים, מצא עדויות לקיומו של נחל שזרם במרץ באיזור שבו הרכב נוסע. כבר היו לנאס"א עדויות קודמות לנוכחות מים על מאדים אך העדות הנוכחית – תמונה של סלעים המכילים משקעים של זרימה – הם הראשונים מסוגם.
"מגודל גושי החצץ שהסלע נשא, אנו יכולים להסיק כי המים זרמו במהירות של מטר בשניה לערך, בעומק של קרסול ובמקומות מסוימים אפילו לעומק הירך" אומר המדען ויליאם דיטריך מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, חבר בצוות המדעי של קיוריוסיטי. "מאמרים רבים נכתבו אודות הערוצים על מאדים ובהם השערות רבות אודות הזרימה בתוכם. זו הפעם הראשונה שאנו רואים למעשה ערוצי חצץ שבהם נעו מים על מאדים. זה המעבר מהשערות וספקולציות אודות גודל החומרים בערוצי הזרימה לצפיה ישירה בהם."

בתמונה: רכב קיוריוסיטי של נאס"א גילה עדויות לערוץ נחל שזרם על מאדים בכמה אתרים, לרבות הופעת הסלעים המתוארת בתמונה זו, שהמדענים כינה בשם 'הוטה' על שם אגם הוטה בטריטוריה הצפון מערבית של קנדה. צילום:: NASA/JPL-Caltech/MSSS

הערוץ נמצא בין החלק הצפוני של מכתש גייל לבין בסיס הר שארפ, הר הנמצא במרכזו של המכתש ונוצר כתוצאה מאותה פגיעת אסטרואיד. תמונות קודמות של האיזור ממסלול סביב מאדים איפשרו פרשנות נוספת להמצאות החצץ. התמונות מראות מניפת סחף של חומרים שנסחפו למטה במורד שפת המכתש המחורצת בערוצים רבים, הנמצאים מעל הממצא החדש.
הצורה המעוגלת של כמה מהסלעים באיזור מעידים על העברה ממרחק רב מאיזורים שמעל שפת המכתש, כאשר ערוץ המכונה עמק השלום (Peace Vallis) מזין את מניפת הסחף. התפוצה הגדולה של הערוצים במניפה בין שפת המכתש ובין איזור החצץ מעלה את ההשערה שהזרם המשיך או חזר במשך זמן רב, ולא מדובר רק באירוע חד פעמי או כזה שארך רק כמה שנים.

התגלית הגיעה לאחר חקירה של שתי תופעות המכונות "הוטה" ו"לינק" באמצעות יכולת הצילום מרחוק של מצלמת הזרוע במהלך 40 הימים הראשונים לאחר הנחיתה. תצפיות אלה עקבו אחר רמזים קודמים מתופעה דומה שנחשפה בידי גזי הפליטה של חללית ה-MSL אליה היה מחובר קיוריוסיטי בעת הנחיתה.

"הוטה נראה כמו שמישהו חתך בפטיש חתיכה עבה של מדרכה, אך למעשה זהו בלוק שהוטה הצידה מתוך זרם עתיק" אומר מדען MSL ג'ון גרוצינגר מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה.

החצץ בתשלובת בשני המופעים, משתנה בגודלו מגודל של גרגרי חול ועד לכדורי גולף. כמה מהם בעלי צורות זוויתיות שונות אך רבים מעוגלים.

"התצורה מספרת לנו שהם הוסעו והגודל מספר לנו שהם לא יכלו לנוע באמצעות הרוח. הם היו חייבים לעבור בזרם של מים" אומרת רבקה ויליאמס מהמכון למדעים פלנטרים בטוסון, אריזונה, אף היא חברת הצוות המדעי של קיוריוסיטי.

הצוות המדעי השתמש בקיוריוסיטי כדי לחקור את ההרכב הבסיסי של החומרים המחזיקים את תשלובת החצץ ביחד, וחושפים יותר מאפיינים של סביבה יבשה שיצרה את המשקעים. האבנים בתשלובת מספקים דוגמה של אבנים מאיזורים הנמצאים מעל שפת המכתש, כך שהצוות גם בחן כמה מהם כדי ללמוד על הגיאולוגיה הנרחבת יותר באיזור.

מדרון הר שארפ במכתש גייל נותר היעד העיקרי של הרכב. טיט ומינרלים גופרתיים התגלו מהמסלול ויכולים היו לשמר חומרים כימיים מבוססי פחמן שהם אבני הבניין הפוטנציאליים של החיים.

"זרמים ארוכים יכולים לשמש סביבת חיים" אומר גרוצינגר. "זו לא הבחירה הראשונה שלנו כסביבה לשימור חומרים אורגניים, אף כי אנו עדיין הולכים להר שארפ, אך זו תעודת ביטוח לכך שמצאנו את הסביבה תומכת החיים הפוטנציאלית הראשונה שלנו."

לידיעה באתר נאס"א

עוד מקיוריוסיטי באתר הידען: סהר הירח על מאדים

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

12 תגובות ל “קיוריוסטי מצא ערוץ בו זרמו מים בעבר על מאדים”

  1. ירון

    א.ש., הופיעה כתבה על הארצת מאדים היום באתר. אני מניח שראית. בא נעביר את השיחה לשם בפעם הבאה.

    אין לי פתרון קסמים לנושא הקרינה. אמרתי בתור התחלה, ההתיישבות תתחיל כנראה במבנים סגורים.
    אז נחייה במבנים סגורים. רובנו חיים כך רוב הזמן. אני מסכים שגם יוצאים החוצה. היה נפלא אם היה גם שדה מגנטי למאדים בנוסף על האטמוספירה האפשרית – אין. אך יש ראיות להשערה שמאדים היה פעם דומה לכדור הארץ. לפחות בקיום ימים ואטמוספירה.

    אין כוכב אחר שבא בחשבון כיעד ביניים, זולת מאדים. הציוויליזציה שלנו לא מסוגלת להגיע בינתיים רחוק יותר. אבל היא כן יכולה אם תקדיש את משאביה לעניין. תרבותית ופוליטית היא צעירה או מוגבלת. כמחצית הגלובוס שואף להחזיר אותנו לימי הביניים, והמחצית השנייה עסוקה בלשרוד יום יום.

    האנושות זקוקה לנקודת ציון ע"מ לחצות את המחסום הפסיכולוגי של התיישבות בחלל.
    מאדים הוא הנקודה לדעתי. חציית המחסום הפסיכולוגי, עשוייה להניע כוחות, שזה אפשרי ואפילו כדאי כלכלית לפתח טכנולוגית חלל אמיתית. ימצאו פיתרון לבעיית העדר השדה המגנטי. אין אפשרות
    להוסיף ברזל לליבת מאדים, לא ידוע לי מה אפשר.

    אחרי מאדים יתחילו לחשוב נועז על מהירות תנועה הקרובה למהירות האור. הועלו רעיונות על רכבי מפרש, מנועים גרעיניים והנעת כבידה או הנעה היוצרת חור תולעת ע"י עיוות מקומי של המרחב. אפילו היה סרט עם ג'ודי פוסטר. יש אפילו מטוס לא סודי עם מפרט סודי, אמריקאי (X משהו), שכשמחפשים עליו מידע נאמר gravity motion. אין לי מושג על מה הם מדברים – אולי סתם משהו אחר.

    מה שנראה לרובינו הזוי. נזכיר שהרבה דברים שהמדע עושה היום, היו נחשבים לקסם בעבר.

  2. ירון

    אני שמח שלא קטלו אותי על פנטזיות.

    לגבי שדה מגנטי וחשיבותו אתה צודק. השדה המגנטי מגן על כדור הארץ כמו מגן קרינה.
    אבל מאדים רחוק יותר מהשמש שהיא מקור עיקרי לקרינה והקרינה יורדת כמו ריבוע המרחק.

    נכון שסופר נובות מסיביות, ללא שדה מגנטי יקרה אותו דבר, ושכיחות הופעתן דלילה. ככל הנוגע
    להתפתחות חיים טבעית, זה מונע/מקטין הסתברות להיווצרות חיים.אני נוטה לחשוב שאנחנו יכולים
    לחיות במאדים, כחיים שנזרעים מלאכותית. מסתפק בהתיישבות מחקרית תחילה.

    בתור אופציה ראשונה, לציוויליזציה "פרימיטיבית" כשלנו, מאדים בא בחשבון.
    "פרימיטיבית":
    + תנועה עם דלק. הנעה רקטית. כבר היום הייתי שוקל הנעה גרעינית למרות התנגדות הירוקים.
    מנוע גרעיני שנכנס לפעולה רק בחלל, ומשמיד עצמו אחרת. הייתי חושב על מנועים למהירות שקרובה
    לחלקיק מהירות האור.
    +ללא יכולת תיקון עצמי, קיום עצמי – תלויים בכוכב הבית.
    + פוליטית: שסועים, פרימיטיביים.
    + ללא יכולת להנדסה ברמה חללית: הסעת מטאוריטים לריסוק על מאדים, הפקת אנרגיה מקרינה חוץ אטמוספירית, הנעה במהירויות שעבורן מרחק חללי מתקצר פי 10 בחזקת.
    + ללא ידע כיצד להסיע אסטרונאוטים במשך חודשים ושנים בקופסת סרדינים, ולהתגבר על בעיות כמו בריחת סידן, פסיכולוגיה ועוד.

    בכל הפסימיות לכאורה הזו אני אופטימי שהאנושות תמצא פתרונות חדשים. זה יאיץ התפתחות פתרונות חדשים.

  3. א.ש

    ירון,
    ישנה רק בעיה אחת קטנה בקשר להארצת מאדים!
    למאדים אין שדה מגנטי משמעותי שיגן מרוח, וסופות שמש.
    עם נניח יאריצו את מאדים כל דבר חי שאהיה על פני הכוכב ללא הגנה ימות תוך
    זמן קצר.
    מסקנה:
    אין אפשרות להאריץ את מאדים

  4. ירון

    ניתן לדמות את היישוב העתידי של מאדים, להתיישבות הלבנה באמריקה בשנים 1492-1900. הקשיים באותם סדרי גודל שהיו אז. טכנולוגית תובלה פרימיטיבית המאפשרת להגיע ליעד רק לאחר מסע בן 8 חודשים, ורק קומץ מתיישבים ללא מזון ומים בסביבה עויינת. עולם ישן מסוכסך.
    הסקלות של מרחק וזמן השתנו – קפצו. הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שלנו נראית כמו הטכנולוגיה
    הפרימיטיבית של אז לאתגרים של אז. מלכת ספרד של אז שבקושי מסכימה לממן את המחקר, לעומת נשיא ארה"ב של היום שסוגר לנאס"א פרוייקטים.

    בעולם חסר תקווה קוריוסיטי מעניק לנו תקווה בעתיד טוב יותר, מההווה הנוכחי שהוא לא כ"כ טוב.

    התמקדות של העולם בהווה קצר הטווח והיוזמה החופשית שנכנסת לוואקום הזה.ספינות חלל מול ספינות המפרש. הרעב שפקד את אנשי המייפלאואר.
    הצורך להפיק מזון ואמצעי קיום במקום, ללא תלות בארץ המשגרת.
    השמדת ההתנחלות הוויקינגית בשנת 1000 ע"י המקומיים באמריקה. אולי אפילו מלחמה לעצמאות
    בהמשך. ההסטוריה חוזרת על עצמה בסקלת מרחב זמן שונה.

    ייתכן ובמקום מפרשי הבד, ייכנסו לשימוש מפרשים אוגרי חלקיקים, כשהחלקיקים ישוגרו לאחור
    ויאפשרו הנעה קרובה למהירות האור. בעתיד רחוק מאד, אולי שימוש בכבידה להנעת על חלל.

    בטוח שיש טכנולוגיות יותר מתקדמות שיש לגלותן שיאפשרו התמודדות עם קשיי ההתיישבות בחלל. אנחנו מכירים רק 5 כוחות ורתמנו אותם לשירותינו.
    עלינו להכיר כוחות נוספים (לדעתי יש) וטכנולוגיות חדשות מתחדשות, הן בהפקת אנרגיה, אך גם בתיקון עצמי לרכבי חלל, וגם בחומרי מזון. לשלב בינה מלאכותית במשימות ביחד עם בני אנוש.

    לא הכל וורוד – ברור לכולנו.

  5. ירון

    המים חשובים לנו מאד משלוש סיבות לפחות שאני יכול לחשוב עליהם:
    1. בהתיישבות, קל יותר למצוא מים מאשר להביא אותם באוטובוס חללי בכמות שתספיק לשנים, או
    לייצר אותם מחמצן ומימן. למעשה הבאת המים כמעט בלתי אפשרית.
    2. זריעת יבולים – חיונית לצרכי המזון של מושבת מחקר. שוב – כנגד להביא מיכלית מזון בחלל נשמע קשה.
    3. הארצה – שוב לזרוע אצות שבתהליך מאות ואולי אלפי שנים, ייצר אטמוספירה, שמיכת הגנה למאדים, ע"מ לאפשר התיישבות שלא תחת כיפה מלאכותית אטומה. נחוצים מים. ריסוק מטאוריטיפ של קרח ובוץ נשמע יותר קשה.

    ולספקנים – שמטילים ספק בצורך להתחיל בזה עכשיו. התבוננות בעיתון היום מראה שכדור הארץ לבדו
    לא בהכרח ישרוד את עליית צפיפות האוכלוסיה, העדר משאבים, כוחות שמושכים בחזרה לימי ביניים שניים (אולי כבר היו שניים – אטלנטיס), וציוויליזציה מערבית שהמנהיגה שלה לא רוצה להתערב בנעשה בעולם, ואין הכוונה דווקא לאיראו, אלא לסכסוך בין יפאן וסין למשל ועוד. גם תהליך של מאות שנים, צריך להתחיל מתי שהוא.עולם כאוטי.
    בהתיישבות: מתחילים במושבת חוקרים, ועוברים לעיר בתוך מיכלים אטומים ועוברים להארצה. האנושות חייבת לדעתי להתיישב בעוד כוכבים ע"מ לשרוד. אני מודע למלעיזים שאנחנו זורעים את הצרות שלנו בכוכבים אחרים. יש ביקום רב יקומים ומספר אינסופי של כוכבים. לא יקרה כלום אם ניישב עוד אחד. בכל הרע שלנו יש גם טוב.

  6. ערנסט

    זה בהחלט מעניין המחקר הגילויים , אולם לאחר קריאה ומעקב אחר המתפרסם, נוצר רושם שזה מסע פרסום, אין עקביות הרבה מסתורי כמו יש קרח אין מים, נוזל שחרץ בסלע הוחלט שזה מים ועוד.מצד אחד מתקבל הרושם שיש מידע וכלים וניתוחים וכו ומצד שני נראה שמנחשים יותר מאשר יודעים.

    אלי צריך להדגיש ולהפריד בין מה שיודעים לבין מה שמעריכים

  7. איציק ג

    מיליארדי שנים של רוחות לא היו נותנים את אותה תוצאה ?

  8. אבי כהן

    יש לעשות הגיה לכתבה:
    בכותרת והמשפט השני:
    עדויות קודמות ולא קדמות, והמכילים מופיע פעמיים.
    בפסקה ה-3 מהסוף מעל שפת המכתש ולא מתש.

  9. אורי

    מתי ימצאו כבר מים מים ולא רק שאריות ? הרי אמרו שיש מים בקטבים, מדוע לא הנחיתו את הרכב שם כדי לבדוק ?

הוספת תגובה

  • (will not be published)