במה יעבדו בני הדור הבא והאם מערכת החינוך מכינה אותם לכך?
שלושה גלי צונאמי עברו על האנושות במאתיים השנים האחרונות. את שלושת הגלים האלה אפשר לסכם בשלוש מילים: חקלאות, תעשייה, שירותים. עד לפני כמאה שנה כמעט מחצית האנושות עדיין עסקה בחקלאות. אפילו ב-2011, הראה סקר של איגוד העבודה העולמי כי שליש מכוח האדם העולמי, כמיליארד בני אדם, עדיין עסקו בגידול מזון. אך השינוי החד במגמת פניה של התעסוקה ברור וניכר לעין: במדינות המפותחות החקלאים הולכים ונעלמים ואפילו בקרב עובדי התעשייה נרשמת מגמת ירידה. נכון להיום, רק כ-2% מכוח האדם בארה”ב עוסקים בחקלאות ופחות מ-20% מכוח האדם מועסקים בתעשייה. יותר מ-70% מן האמריקנים מועסקים בסקטור המוגדר כשירותים. האם הדור הבא יעסוק כולו בשירותים? האם הטכנולוגיה תמשיך להחליף את כוח האדם בחקלאות ובתעשייה ותביא לכך שכל מי שנולד כיום יעסוק במקצועות המוגדרים כשירותים?
יש הטוענים שהתשובה לכך מרחיקת לכת אף יותר. רובוטים משוכללים וחכמים ימשיכו להחליף את בני האדם בחקלאות ובתעשייה. היכולת הטכנולוגית מוסיפה להתפתח והיא מייתרת הרבה מאוד עובדים אנושיים. אך מי שסבורים שהפתרון לתעסוקה האנושית הוא מעבר גורף לסקטור השירותים אינם מבינים מה גודלה של המהפכה הטכנולוגית והחברתית שבה אנחנו מצויים. רובוטים מחליפים לא רק את עובדי החקלאות והתעשייה אלא גם את כוח האדם בסקטור השירותים. פקידי בנק, טלפנים, אנשי מכירות, נהגים, מלצרים, רופאים, טייסים ונותני שירותים רבים מוחלפים כיום על ידי תוכנות ומכונות חכמות. נראה כי לנו בני האדם לא נותר אלא לרכוב על הגל הרביעי: גל היזמות היצירתית.
בדור הבא, נראה שמי שירצו לעבוד יהיו חייבים להביא שני ערכים חשובים לשולחן העבודה. הערך הראשון הוא יכולת יזמית: היכולת ליצור יש מאין. הערך השני הוא יכולת יצירתית: היכולת ליצור מחוץ לקופסה. בעבור כל שאר הדברים כבר יהיו לנו רובוטים, אפליקציות ותוכנות מתאימים. יש המסבירים את משבר האבטלה הגבוהה בקרב צעירי אירופה כתוצאה של דור צעיר הגדל בחברה של שפע ורובו אינו מסוגל לעבור את השינוי הנדרש לגל הרביעי.
השינוי קורה לא רק בשוק העבודה. בתי הספר ומערכות החינוך שלנו צריכים להשתנות באופן קיצוני. החברה האנושית כולה משתנה. שוק העבודה יהפוך למשהו חדש ושונה לגמרי משוק העבודה של הורינו. העובדה המצערת היא שנראה כי דווקא מערכת החינוך, שאמורה להכין את הדור הבא למציאות החדשה, אינה מפנימה את השינוי ורבים מן המורים של היום מלמדים את האתמול.
לא כולם ימצאו את עצמם בשוק העבודה החדש. לא כולם ירצו או יהיו מסוגלים לייצר חדשנות ויצירתיות ולא לכולם תהיה עבודה. נראה אפילו כי רוב האנושות יוכל ליהנות מן האבטלה. לא יהיה צורך במיליארדי אנשים יצרניים, והאתגר האמיתי של האנושות בדורות הבאים יהיה קיום של חברה אנושית הוגנת ומשגשגת שבה לרוב האנשים אין עבודה יצרנית כלשהי.
יש כמובן גם אפשרות אחרת, אופטימית פחות ומדממת יותר. האפשרות שבה לא נשכיל לבצע את המעבר לדור הרביעי. האפשרות שבה נשמיד את עצמנו ואת כדור הארץ כולו. או האפשרות שלפיה לא נשכיל לחלק את המשאבים ואת הפירות של הטכנולוגיה באופן הוגן. נראה כי האתגר הגדול ביותר העומד בפני הדור היזמי-יצירתי הוא להכין את האנושות למעבר לדור שבו לאנשים לא תהיה עבודה. לפחות לא לרוב האנשים על פני כדור הארץ.
לא נותר לי אלא לנסות ולדמיין את הדור החמישי – הדור שבו הרובוטים מביאים לשולחן העבודה גם יצירתיות וחדשנות משל עצמם. מה יעשו אפוא האנשים?
על המחבר
ינקי מרגלית, יזם חברתי, משקיע ואיש הייטק. אב לשישה. יו”ר SpaceIL, עמותה ישראלית הפועלת להנחתת חללית ישראלית על הירח. בעיקר סקרן.
הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל
עוד בנושא באתר הידען:
18 תגובות
89
לא קראתי את המאמר אז יכול להיות שפיספסתי משהו אבל אשמח אם תסביר מה זה חקלאות עירונית? ומדוע שאנשים בעתיד “יחזרו” לעבוד בזה?
מה הקשר לזמרים?
ומדוע הרובוטים יעשו את הכסף הגדול? מה יש להם לעשות עם כסף, לקנות חלקי חילוף בטייבה?
היום הזמרים מתפרנסים מהופעות לא ממכירות אלבומים(אריק אינשטין ,נקלע לקשיים כי לא הופיע). אולי בעתיד,האנשים יחזרו לעבוד בחקלאות עירונית.כשאת הכסף הגדול יעשו רובוטים.
safkan
אני מסכים איתך, פרט למשפט האחרון. בישראל זה בטח לא נכון.
היזם ינקי מרגלית סתם מפנטז על עתיד שלא יהיה.
רק אחוז מוגבל, נאמר 10 מהאוכלוסיה, עונים על הדרישות שלו לאינטלגינציה גבוהה. שאר 90 האחוזים הם אנשים רגילים ומטה. זה המצב הביולוגי הטבעי, שום רשת חינוכית לא תשנה זאת. גם לא יהיה שום שינוי פתאומי ברמת האינטליגנציה של האוכלוסיה תוך אלפי השנים הקרובות.
מנהיגות שלא תספק מקומות עבודה לאנשים הפשוטים תסולק מהשלטון.
רמת חיים ופוטנציאל/יצירתיות /השכלה, נקבעים ע”י מצבה הכלכלי של המשפחה.קרי כמה משאבים היא יכולה להעניק לילד,כמה אחים יש לו,ואיזה מקום הוא בסדר הלידה.במערכות החינוך הישראליות קשה להצליח ללא מעורבות כספית של ההורים.בגלל שאין סולידריות חברתית בישראל,תמיד היו כאן הרבה עניים.לעיתים ממש איבה לקבוצות חלשות כמו חרדים ערבים ואימהות חד הוריות.זו לא רק הקושי שלהם , אלה של כל המדינה!
קצת מוקדם להכריז על “גל רביעי”. לטעון גם ש”הגל הראשון” הוא בן 200 שנה מייצג היטב את החפיפניקיות של הכתבה כולה. “הגל השלישי” הוא שם ספרם של אלווין והיידי טופלר, והוא אכן מנסח את הסיפור על שלושת הגלים שעברו על האנושות: הגל החקלאי שהחל לפני כעשרת אלפים שנה. הגל השני, התעשייתי, שהחל לפני כמה מאות שנים והגל השלישי, מונחה הידע שהחל לפני כשישים שנה (מהיום, לא מיום שהספר נכתב). בספר “מהפך העוצמה” הוא מרחיב בנוגע לגל הזה ואיך הוא עשוי לשנות את חיינו. מהפיכת העוצמה של הגל השלישי נמצאת מסביבנו ומכה בשיא כוחה, ממוטטת תעשיות ומקימה אחרות תחתיהן. היא לא קרובה אפילו למיצוי. אנחנו רחוקים מאוד מלנסח את התוצאות הסופיות של הגל השלישי, לא כל שכן להתחיל לדבר על גל רביעי – זה פשוט מוקדם מדי. “יזמות יצירתית” ועוד כל מיני סלוגנים של אנשים שרוצים למכור משהו הם אולי פסיק במהפכת הגל השלישי, בטח שלא גל רביעי שעומד בפני עצמו.
המאמר מהווה הוכחה ניצחת כמה מעל הכול, מעל החדשנות, מעל הטכנולוגיה, אם לא נקיים את חוק הערבות, נחזור למה שהמחבר כינה: “אפשרות אחרת, אופטימית פחות ומדממת יותר”
http://www.arvut.org/he/
בני הדור הבא הם לא מקשה אחת, והניסיון לחזות איך יתפקד העולם בעתיד הוא די טיפשי. בינתיים כל העולם המשוכלל, שחושב שהוא חכם, לא מסוגל להתגבר על חבורה רצחנית אחת, שעושה בחלק אחד של העולם את כל מה שמתחשק לה. יש בעולם ילדים שכל מה שהם רוצים זה קצת יותר אוכל ופחות עבודה בתנאי עבדות וזה בשעה שבחלק אחר של העולם מנצלים אותם כעובדי כפיה. איכשהו יצירתיות או יזמות יבואו תמיד על הגב של מישהו אחר, חלש יותר, על אדמות של מישהו אחר, וגם על אוויר של מישהו אחר.
אייל
אנחנו יודעים מה זה לעוף, אבל אנחנו לא יודעים מה זה לחשוב. הידע שלנו על המוח הוא מזערי מצד אחד, ומצד שני הוא ממלא מספר תחומים מאד שונים, כמו נירוכירורגיה, ניורופסיכולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, חקר השפה, חישוביות, סוציולוגיה, אנסטיזיולוגיה, מניעת כאב, ועוד כמה ששכחתי ושאני לא מכיראא
אנחנו לא יודעים מה מקור היצירתיות אצל האדם.
אני מכיר קצת את נושא ניתוחי המוח, הסתכל בקישור של השם שלי. הרופאים שאני עובד איתם הם המובילים בתחום. אחד הוא מומחה לגידול מסויים באיזור מסויים במוח. השני מומחה למפרצות מסוג מסויים. השלישי מתמחה בסימולציה עמוקה – DBS. כל מה שאני אומר זה – אנחנו רחוקים מאד מאד מאד מלהבין את המוח. אז אולי בעוד 1000 שנה.
אבל בעשרות השנים הקרובות? בחייך….
אתה פשוט משדר כל הזמן פאסימיות, אתה קצת מזכיר לי את האנשים שטענו לפני 200 שנה שלעולם לא נצליח לבנות מכונות שעפות באוויר, למרות שהם ראו ציפורים עפות סביבם.
כמו הציפורים, המוח שלנו מהווה הוכחה חותכת לכך שניתן לבנות מכונה חושבת ויצירתית.
אייל
מה קשור לתבוסתנות? איזה מין טיעון זה? 🙂
עצוב .
איל,
לי נראה שאם נצליח לייצר רובוט יצירתי, זה עלול להיות תחילת סופנו
הו סקיינט, רחמי נא עלי, עבדך הנאמן, וקחי אותי להיות הבטריה האנושית שלך. אני מבטיח להגיד שלום יפה ולספק בגדים לכל טרמינטור שתשלחי
http://www.bbc.com/news/technology-30290540
http://www.cnet.com/news/bill-gates-is-worried-about-artificial-intelligence-too/
http://mashable.com/2015/01/13/elon-musk-stephen-hawking-artificial-intelligence/
אויי ניסים, מספיק עם הגישה התבוסתנית הזו – “אנחנו לא נצליח”… “זה בלתי אפשרי”… “זה מעבר ליכולתנו”… דיי בן אדם, קצת אופטימיות.
אא
אנחנו לא יודעים מה מקור היצירתיות אצל האדם, אז איך נבנה מכונה יצירתית?
ומי אמר שהמכונות והתוכנות והרובוטים לא יידעו בעצמם להביא יצירתיות וחדשנות לשולחן העבודה?
לאחר המגפה השחורה באירופה, החלה אירופה להשתקם.היו מעט אנשים,וכך ערך העבודה וזכויות האדם עלו.לאור ההכחדה ההמונית של אוכלוסיה עצומה.מצב דומה התרחש לאחר מלחמת העולם השניה,שבה נהרגו 50 מיליון איש.בעתיד האוכלוסיה תצתמצם,כי הילודה יורדת והאוכלוסיה מזדקנת. ואיכות החיים תזנק שוב.