האם קנאביס רפואי יוכל לעצור את מגפת משככי הכאבים?

אנשי מחקר נלחמים בבירוקרטיה וברגולציה ומנסים לבחון האם קנאביס רפואי יכול לשמש כתחליף לאופיואידים ממכרים

ג’רמי הסו, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 11.09.2016

שישה ימים לפני מותו של פרינס, כוכב הפופ שהפך לאגדה עוד בחייו, הוא אושפז לאחר שככל הנראה נטל מנת־יתר של משכך כאבים הקרוי בשם פֶּרקוֹסֶט. מותו ב-21 באפריל 2016 היה קשור במנת־יתר של משכך כאבים אחר, ששמו פֶנְטַניל. שני האוֹפְּיוֹאִידִים האלה משווקים כתרופות מרשם לשיכוך כאבים וניתנים למיליוני אמריקנים מדי שנה – לעתים קרובות, במחיר של התמכרות למינונים הולכים וגדלים וסיכון לנטילת מנת־יתר. משרד הבריאות האמריקני יצא בהצהרה שבארה”ב “משתוללת בימים אלה מגפת אופיואידים חסרת תקדים.” מנות־יתר של אופיואידים הניתנים במרשם רופא גרמו למותם של 165,000 אמריקנים בשנים 1999-2014. ולפי האומדנים, העלויות הבריאותיות והחברתיות של ההתמכרות לתרופות האלה מגיעות ל-55 מיליארדי דולרים מדי שנה. מצב בעייתי זה מדרבן את המומחים למצוא חלופה מסוכנת פחות למשככי הכאבים. מחקרים שנערכו בנושא מורים על המריחואנה הרפואית כפתרון אפשרי.

כבר לפני 15 שנים נפוצו שמועות בקרב רופאים שמטופלים הסובלים מכאב מעדיפים להשתמש בקנאביס במקום באופיואידים הניתנים להם כתרופות מרשם. בהשראת שמועות אלה החליט צוות מחקר בראשותו של מרקוס באכהובר, פרופסור לרפואה במרכז הרפואי מונטיפיורי בניו יורק, לבחון האם הלגליזציה של קנאביס רפואי בכמה ממדינות ארה”ב השפיעה על מספר מקרי המוות שאירעו בהן עקב נטילת מנת־יתר של אופיואידים. המחקר, שהתפרסם ב-2014, חשף מגמה מעניינת. במדינות שבהן הותר השימוש במריחואנה למטרות רפואיות בשנים 1999-2010 או קודם לכן, מספר מקרי המוות ממנת־יתר של אופיואידים מדי שנה נמצא נמוך בכ-25% מזה שבמדינות שבהן האיסור על השימוש בקנאביס נותר על כנו.

אמנם, אי אפשר להסיק ממחקרו של באכהובר שהשימוש בקנאביס רפואי הוא הגורם הישיר לירידה במספר מקרי המוות ממנת־יתר של אופיואידים. יותר מזה, מספר מקרי המוות ממנת־יתר של אופיואידים כולל הן מיתות שנגרמו מתרופות מרשם והן כאלה שנגרמו משימוש בסם הלא חוקי הרואין (המשתייך אף הוא למשפחת האופיואידים). מכל מקום, המחקר האיר את עיניהם של חוקרים רבים והפנה את תשומת ליבם לקשר שבין שימוש במריחואנה ושימוש במשככי כאבים. “לדעתי, קנאביס רפואי יכול לשמש כאחת החלופות לטיפול בכאב כרוני, וכך לייתר את השימוש באופיואידים או לפחות לאפשר נטילת אופיואידים במינונים קטנים יותר,” אומר באכהובר.

מחקרים רחבי-היקף שנערכו לאחרונה מאששים דעה זו. גיליון יוני 2016 של כתב העת לכאב דיווח על סקר שערכו חוקרים באוניברסיטת מישיגן ובו בדקו בדיעבד דיווחים של 185 מטופלים שנהגו לפקוד מרכז לחלוקת קנאביס רפואי באן ארבור שבמישיגן. מטופלים אלה, הסובלים מכאבים כרוניים, דיווחו על ירידה של יותר מ-50% בשימוש באופיואידים לשם שיכוך כאבים. ובמקביל, מחקרים שנערכו בבעלי חיים מראים כי קנבינואידים, תרכובות כימיות פעילות המצויות במריחואנה, יכולים לפעול יחד באופן סינרגטי עם אופיואידים כדי להקל כאב.

קנאביס רפואי היה גם נושא חם על סדר היום של האגודה האמריקנית לכאב בכנס השנתי שלה שנערך במאי 2016, אומר סיימון הרוטוניאן, העומד בראש צוות המחקר הקליני במרכז הכאב של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. הרוטוניאן הוא אחד המחברים של מאמר שהתפרסם בפברואר 2016 במהדורה המקוונת של כתב העת הקליני לכאב, המסכם מחקר שנערך בישראל שבמהלכו עקבו במשך שבעה חודשים אחרי קבוצה של 176 מטופלים הסובלים מכאב כרוני. במחקר נמצא ש- 44% מהם הפסיקו ליטול תרופות מרשם אופיואידיות בתוך שבעה חודשים לאחר שהחלו להשתמש בקנאביס רפואי. מחקר זה הוא אחד מכמה מחקרים תצפיתיים שנערכו לאחרונה המורים כולם על הקשר שבין שימוש בקנאביס רפואי ובין הפחתת התלות באופיואידים.

לכל אחד מן המחקרים אלה יש מגבלות משלו. מחקרים הנערכים בדיעבד אינם יכולים לגלות פרטים חיוניים, לדוגמה, האם מקרי המוות עקב מנת־יתר הם של מטופלים שהשתמשו באופיואידים שקיבלו במרשם או של אנשים שנטלו אותם כסמים או לשם טיפול עצמי ללא מרשם. ואם כי המחקר התצפיתי של הרוטוניאן נערך בזמן אמת, המשתתפים בו עברו סינון מוקדם לגילוי הפרעות פסיכיאטריות או נטייה להתמכרות לסמים. הנבדקים בקבוצת המחקר הזאת נטו אפוא פחות לסבול מסיבוכים עקב השימוש בקנאביס רפואי בהשוואה לכלל אוכלוסיית הסובלים מכאב כרוני. “אין לנו די נתונים על ההשפעות ארוכות הטווח [של השימוש בקנאביס רפואי] וגם לא על ההשלכות בקבוצות אוכלוסייה רחבות יותר שלא נבחרו בקפידה כה רבה,” מסביר הרוטוניאן.

באשר לבטיחות השימוש בקנאביס רפואי כחלופה לאופיואידים, בשלהי 2015, התפרסמו בכתב העת לכאב ממצאים של אחד המחקרים הנרחבים ביותר שנערכו עד כה בנושא. המחקר עקב אחר קבוצה של 200 מטופלים במהלך 12 חודשים. ובניגוד למחקרים קודמים, המחקר הזה ערך השוואה ישירה בין קבוצת משתמשים בקנאביס רפואי לקבוצת ביקורת של חולים הסובלים מכאב כרוני שלא טופלו בתרופה הזאת. המחקר מצא עלייה כלשהי בסיכון להשפעות שליליות קלות בקבוצת המשתמשים בקנאביס רפואי, אך לא מצא כל הבדל בסיכון להשפעות שליליות חמורות בין קבוצה זו לקבוצת הביקורת.

מחקרים קליניים ניסיוניים יוכלו לספק תשובות חד־משמעיות לגבי קשרים סיבתיים כלשהם בין שימוש בקנאביס רפואי לבין צמצום השימוש באופיואידים, אומר מארק וייר, ראש המחקר הקליני ביחידת הטיפול בכאב על שם אלן אדוארדס באוניברסיטת מק’גיל במונטריאול והמחבר הראשי של המאמר בנושא בטיחות השימוש בקנאביס רפואי שפורסם בכתב העת לכאב. ואולם, המחקר הניסיוני בנושא השימוש בקנאביס רפואי עדיין ניצב בפני קשיים בארה”ב, מפני שהקנאביס מוגדר בה כסם מסוכן מדרגה ראשונה, “שכיום אין לו שימוש רפואי מקובל והוא מועד לגרימת התמכרות.” הגבלות דומות על השימוש בקנאביס נהוגות גם במדינות רבות אחרות, והן מקשות על אנשי מחקר המבקשים להשיג קנאביס באופן חוקי או לקבל אישור לניסויים קליניים בקנאביס.

ניסויים כאלה חיוניים לשם התקדמות במחקר, שכן הם יאפשרו לקבוע האם ובאיזו מידה הקנאביס בטוח לשימוש. כל המומחים שהתראיינו לכתבה זו רואים בקנאביס הרפואי פתרון חלופי אפשרי לטיפול בכאב כרוני, אך רבים מהם מביעים חשש מפני חיפזון ביישומו כל עוד לא הובהרו במלואן ההשפעות ארוכות הטווח של מריחואנה, הטומנת בחובה סיכונים משלה להתמכרות ולתופעות לוואי בלתי רצויות.

“אנחנו יכולים לפעול בכל אותן מדינות [בארה”ב] שבהן הותר השימוש בקנאביס רפואי,” אומר קווין בונקה, דוקטורנט במדעי בריאות סביבתית ובריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן ואחד המחברים המאמר שנערך באן ארבור. “אך בשלב זה, מה שאנחנו באמת זקוקים לו הוא מדיניות שתקבע כיצד הקהילה המדעית תוכל לחקור קנאביס ולהשיג אותו כדי להדביק את המציאות בתחום זה.”

העמדות הפוליטיות בנושא הקנאביס משתנות לאחרונה בקצב מואץ. ב-8 ביוני 2016 הצטרפה אוהיו ל-24 מדינות ארה”ב ולמחוז קולומביה, שבהם כבר הותר השימוש בקנאביס רפואי. גם הרשות האמריקנית לאכיפת חוקי הסמים (DEA) שקלה מחדש את הגדרת המריחואנה כסם מסוכן מדרגה ראשונה, וזאת, לאור הערכות מדעיות ורפואיות שקיבלה ממִנהל המזון והתרופות (FDA) בראשית 2016. [ואולם, ב-11 באוגוסט 2016 הודיעה ה-DEA על החלטתה להשאיר את הקנאביס בסיווג של סם מסוכן מדרגה ראשונה, תוך הקלה מסוימת ברישוי השימוש בקנאביס למטרות מחקר. על ההחלטה נמתחה ביקורת נוקבת. ישראל, לעומת זאת, מקלה על המחקר בקנאביס רפואי ונעשתה בשנים האחרונות מוקד עולמי בנושא – עורכי המהדורה העברית]

קנאביס רפואי אינו צפוי להחליף את האופיואידים בכל המצבים הרפואיים. לשם דוגמה, אין כמעט חילוקי דעות לגבי נחיצות השימוש באופיואידים בטיפול בחולים סופניים או בחולי סרטן הסובלים מכאבים עזים וכן בניתוחים קשים ובמקרים של שברים בעצמות. אך כתרופה לשיכוך כאבים שאינם נגרמים על ידי סרטן, קנאביס רפואי עשוי להוכיח את עצמו כחלופה עדיפה לטווח ארוך. גם המבקרים החריפים ביותר, אומר באכהובר, יסכימו שככל שהדבר נוגע לסיכון לנטילת מנת־יתר קטלנית, הקנאביס הרפואי בטוח לשימוש יותר מכל האופיואידים למיניהם.