בעוד ארבעה ימים, ב-12 בנובמבר 2014, תגיע רוזטה לפרשת דרכים, נקודת אל חזור כמו רגעי השיא בהארי פוטר או שר הטבעות. כלי קטן המכונה פילאה Philae ישוחרר למסע חד כיווני אל פני השטח של השביט
מי היה מאמין לפני עשר שנים שרוזטה תעמוד בשתי גישות מנוגדות לספר סיפור.
משימת רוזטה היא בחלקה משימת זכיונות ובחלקה משימה מדעית. בעוד ארבעה ימים, ב-12 בנובמבר 2014, תגיע רוזטה לפרשת דרכים, נקודת אל חזור כמו רגעי השיא בהארי פוטר או שר הטבעות. כלי קטן המכונה פילאה Philae ישוחרר למסע חד כיווני אל פני השטח של השביט. ובתקווה שתצליח במשימה היא תחשוף את המסתורין של יצירת כוכבי הלכת.
משימת חלל לעולם לא נמדדת במונחים של הבטחה אלא בעמידה באלפי דרישות ומגבלות המייצרות את תוכנית המשימה ואת תכנון החללית. סוכנות החלל האירופית השקיעה מיליארד אירו כדי שהיא תעבוד והיא תעשה זאת במה שנראה כעת כאחת ממשימות החלל הגדולות ביותר במאה השנים הראשונות של חקר החלל.
משימת רוזטה היא למעשה שתי משימות במחיר אחת. ישנו רודף השביט – המקפת רוזטה, וישנה הנחתת פילאה. תכנון משימתיה של רוזטה בחלקו הוא לשאת את ההריון של פילאה. לגרום לחללית להקיף גוף קטן, לבחור את המכשירים המדעיים בהתאם, וכעת הוסיפו לתוכנית המשימה נחתת קטנה שתעשה משהו יוצא דופן – שרוזטה לא יכולה לעשות עם הציוד שלעיה, ולבסוף להבטיח שלרוזטה יהיה כל מה שדרוש כדי לתמוך בנחיתתה של פילאה על השביט.
וזה מה שיקרה ב-12 בנובמבר. באותו היום תשוחרר הנחתת מתוך רוזטה ושעות אחדות לאחר מכן היא תנחת על השביט 67P צ’וריומוב-גראסימנקו. אם נעשתה טעות בחישובים, גורלה של פילאה ישר לוט בערפל. שחרור בדיוק בזמן עשוי לתת לה את הסיכוי הטוב ביותר לנחיתה מוצלחת על השביט.
הפרדתה של פילאה מרוזטה – 10:03 שעון מרכז אירופה ונחיתה על השביט ב-17:02 (בישראל יהיו השעות 11:03 ו-18:02 בהתאמה). במהלך הזמן הזה ישלים גרעין השביט חצי הקפה סביב צירו או ליתר דיוק 56.2977% מהקפה מלאה. השביט 67P יפנה את גבו לעבר רוזטה כשיא תשחרר את פילאה בפעם הראשונה והיחידה.
השבוע נחשף סרט מדע בדיוני קצר שמככבת בו החללית רוזטה. הסרט “שאפתנות”, המאסטר שבסרטון מתחיל את הסיפור ב”היו היה פעם” השוליה מתנגדת לדברי המדריך שלה, אך הוא מבטיח שהפעם מדובר בסיפור בעל סוף אופטימי. תוך כדי הסרטון אנו למדים עד כמה היה המסע שארכה רוזטה עד כה כשחלפה ליד כמה מכוכבי הלכת הגדולים במערכת השמש, יכלה לסבול מתקלות תקשורת, התנגשות עם עצמים שמימיים, ועל הדרך אנו למדים על כך שהשביטים הם המקור למים בכדור הארץ.
סרטון מד”ב
סוכנות החלל האירופית, בסיוע אמני האיור לשל חברת פלאטיג’ אימג’ הפולנית, פרסמו סרטון לחובבי המדע הבדיוני שבינינו – הפרק הבא בסדרת הילדים המסבירה את רוזטה ופילאה. סרטון זה בו רואים את הרגעים האחרונים של רוזטה ופילאה ביחד מתכוננים לניתוק שעשוי גם לסמן את את הרגעים האחרונים של פילאה.
פילאה עלולה להכשל, להתפרק כמו ביצה על הסלע החד (למעשה קרח) או ליפול ממצוק לתוך שקע בקרקע השביט – סוף כמו באגדות האחים גרים, או שהסוף יהיה טוב. בכל מקרה, סוכנות החלל האירופית מגייסת אמני אנימציה כדי לספר את הסיפור שיתן השראה לדור הבא להצטרף למה שקנדי כינה “ההרפתקאה הגדולה של כל הזמנים”.
במהלך השנים נעזרו נאס”א ו-JPL בציבור. הבקשה של סוכנות החלל מהציבור לקרוא בשם לאתר הנחיתה, אתר J. מתוך אלפי ההצעות שנרשמו באתר האינטרנט של הסוכנות, הציעו 150 איש את השם אגילייקה. אלכסנדרה ברוסט מצרפת, הזוכה המיעודת הוזמנה לצפות בפעילוית הנחיתה במרכז הבקרה של משימת רוזטה בדארמשטט גרמניה. היא החליטה להמשיך באווירה המצרית הנמצאת בשמות שתי החלליות. רוזטה מגיעה מלוח שהתגלה במאה ה-19 והוביל לפיענוח כתב היתדות המצרי. פילאה הוא שמו של אי בנהר הנילוס המכיל מקדשים מצריים מרהיבים. כאשר החלו העבודות על הקמת סכר אסואן ב-1902 הוצף האי שוב ושוב והמקדשים היו בסכנה. אונסקו החל בשנות השישים בפרויקט להצלת המבנים ההסטוריים של האי. הם הועברו לאי סמוך בנילסו המכונה אגילייקה. הנושא משתלב עם סיפורה של רוזטה – הנחתת בשם פילאה כמחווה לאובליסקים שהשתמשו בהם באבן הרוזטה כדי ללמד כתיבה מצרית, ההפרדה מספינת האם במסע מסוכן אך קצר לעבר חוף המבטחים, ולכן השם המתאים למקום כזה יהיה אגיליקה.
עם הנחיתה תשלח פילאה אישור נחיתה הצפוי להגיע כאמור בשעה 17:02 שעון מרכז אירופה, מדענים ומהנדסים של הסוכנות ימתינו לאות בדארמשטאט, ומיליוני אירופים צפויים לצפות בשידור באינטרנט. בדארמשטאט ישהו גם עשרות עיתונאים שידווחו על האירוע לכלי התקשורת שלהם. שליח אתר הידען יהיה שם.
לוח הזמנים לשחרורה של רוזטה והנחיתה על השביט. איור: סוכנות החלל האירופית.
עוד בנושא באתר הידען:
- “חלום בן 25 שנה עומד להתגשם” – ראקריון עם פרופ’ עקיבא בר נון מאוניברסיטת ת”א לקראת הנחיתה
- רוזטה יכולה “להריח” שביט
- ראיון עם פרופ’ עקיבא בר-נון ערב שיגור הרוזטה, פברואר 2004
5 תגובות
מסכים לכול מילה שלך לורם איפסום .
החשיבות היא שזה פרוייקט של הסוכנות האירופאית, ומבחינתם כל הפרוייקטים של נאס”א ושל כל השאר כנראה לא נחשבים. אז כן, בהנתן הקריטריונים האלו, זה פורץ דרך. פורץ דרך באווילותו הוא גם הסרטון המקושקש שלא מבהיר כלום (בניגוד לסופרלטיבים שמוצמדים אליו בכתבה) אודות האתגר הטכנולוגי והיתרונות המדעיים הגלומים בפרוייקט.
הרבה שגיאות כתיב ועריכה. התרגום נעשה בחיפזון וזה בכלל לא מתאים לאתר הידען. חבל מאוד
יגאל
אין גם “חשיבות” לקוסמולוגיה בכלל. המושג “חשיבות” זר למדע.
לא מוצא חשיבות מלבד דרך להצמיד פצצות אטום לאסטרואידים המאיימים להתנגש בכדור-הארץ .