סיקור מקיף

טוב שכן קרוב: כוכב לכת בגודל של הארץ התגלה מקיף את השמש הקרובה ביותר אלינו – אלפא קנטאורי B

עם זאת, בטכנולוגיה הנוכחית יידרשו 19 אלף שנים או 600 דורות לקפיצה למערכת זו המרוחקת 4.3 שנות אור מכדור הארץ

התרשמות אמן מכוכב הלכת המקיף את אלפא קנטאורי B. איור: ESO
התרשמות אמן מכוכב הלכת המקיף את אלפא קנטאורי B. איור: ESO

אסטרונומים גילו כוכב לכת מרתק שיכול להיחשב השכן הקרוב שלנו. כוכב הלכת מקיף את אחד הכוכבים במערכת הכפולה אלפא קנטאורי. מערכת הכוכבים זו היא הקרובה ביותר אלינו ומרוחק 4.3 שנות אור מאיתנו. מסתו של כוכב הלכת דומה לזו של כדור הארץ. זה גם כוכב הלכת הקל ביותר שהתגלה ליד כוכב הדומה לשמש.

בעוד כוכב הלכת ככל הנראה חם מדי מכדי להכיל חיים כפי שאנו מכירים אותה, יתכן שמערכת זו מכילה עוד כוכבי לכת שעשויים להיות מיושבים, אומרים חוקרים מהמצפה האירופי הדרומי בלה-סילה, צ’ילה.

התגלית היא צעד גדול לקראת גילוי תאומים לכדור הארץ בקרבה המיידית של השמש” כתבו חברי הצוות במאמר.

“זהו כוכב הלכת הראשון בעל מסה דומה לזו של הארץ שהתגלה מקיף כוכב דומה לשמש. מסלולו קרוב מאוד לכוכב ולפיכך הוא חייב להיות חם מדי כדי לתמוך בחיים כפי שאנו מכירים אותה” אומר סטפן אודרי ממצפה ג’נבה, שותף למאמר שהתפרסם אתמול בנייצ’ר, וחבר הצוות שהשתמש במתקן HARPS כדי למצוא את כוכב הלכת. “ואולם יתכן שהוא רק אחד מכוכבי לכת במערכת המכילה כמה. ממצאים אחרים של HARPS וממצא חדש של קפלר, מראים בבירור שמרבית כוכבי הלכת הקטנים נמצאים במערכות כאלה.”

כוכב הלכת שכינויו Alpha Centauri Bb מקיף את הכוכב שלו Alpha Centauri B אחת ל-3.2 ימים במרחק של כ-6 מיליון קילומטרים בלבד (לשם השוואה, כדור הארץ מקיף את השמש במסלול שרדיוסו 150 מיליון קילומטרים), וקרוב בהרבה אפילו ממסלולו של כוכב חמה, כך שקרוב לוודאי שהוא מכוסה בסלע מותך.
אסטרונומים רבים סברו כי מערכת אלפא קנטאורי תהיה מועמדת לארח עולמות בסדר הגודל של כדור הארץ. בשנת 2008, צוות של אסטרונומים הריץ סימולצית מחשב של 200 מיליון השנים הראשונות של המערכת ובכל אפשרות, למרות הכנסת פרמטרים שונים, התוצאה היתה שכוכבי לכת קטנים רבים נוצרו סביב הכוכב. בכל מקרה, לפחות כוכב לכת אחד הגיע לגודלו של כדור הארץ, ובמקרים רבים כוכבי הלכת הללו נפלו בתוך איזור החיים של הכוכב.
ואולם חיפושים בפועל של כוכבי לכת במערכת אלפא קנטאורי חזרו בידים ריקות עד כה. “התצפיות שלנו נמשכו למעלה מארבע שנים, ובזכות מכשיר ה-HARPS גילינו אות זעיר, אך מובהק לקיומו של כוכב לכת המקיף את אלפא קנטאורי B כל 3.2 ימים” אומר חווייר דומוסק ממצפה ג’נבה והמרכז לאסטרופיסיקה באוניברסיטת פורטו שבפורטוגל והחוקר הראשי במאמר. “זה גילוי יוצא מן הכלל והוא דוחף את הטכניקה שלנו עד הגבולות”.
שיטת הגילוי מכונה מהירות רדיאלית (תנועת השמש העקבות משיכה קטנטנה של כוכב הלכת שמקיף אותה).מסתו הקטנה של אלפא-קנטאורי B ומרחקו הקרוב אלינו, בשילוב טלסקופ במפתח 3.6 מטר, איפשרו את גילוי כוכב הלכת הקטן. וכמובן, מאמצי האסטרונומים. האפקט כל כך קטן, מכיוון שהוא גורם לכוכב לזוז קדימה ואחורה במהירות של 1.8 קמ”ש. הצוות אומר כי זה הדיוק הרב ביותר שהושג בשימוש בשיטה זו.
אלפא קנטאור הוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמיה דרום והוא למעשה כוכב משולש – מערכת המכילה שני כוכבים דומים לשמש המקיפים זה את זה מקרוב – המכונים אלפא קנטאורי A ו-B, וכוכב מרוחק אדום וחיוור, המכונה פרוקסימה קנטאורי. אלפא קנטאורי B דומה מאוד לשמש אך טיפה קטנה ופחות בהירה. המסלול של אלפא קנטאורי A סביב B מרוחק פי מאות פעמים ממסלול כוכב הלכת אך הוא ייראה כעצם בהיר מאוד בשמי כוכב הלכת.

מראה בשדה רחב של השמים סביב אלפא קנטאורי שהוכן מתמונות שצולמו במסגרת Digitized Sky Survey 2. הכוכב שנראה כה גדול רק בשל פיזור האור באופטיקה של הטלסקופ וכן בשל תחליב הצילום. צילום: ESO
מראה בשדה רחב של השמים סביב אלפא קנטאורי שהוכן מתמונות שצולמו במסגרת Digitized Sky Survey 2. הכוכב שנראה כה גדול רק בשל פיזור האור באופטיקה של הטלסקופ וכן בשל תחליב הצילום. צילום: ESO

כוכב הלכת הראשון המקיף כוכב הדומה לשמש התגלה בידי אותו צוות ב-1995 וכעת רשומים 843 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, כולל אלפא קנטאורי Bb. מרביתם גדולים בהרבה מכדור הארץ ורבים מהם גדולים כמו צדק. כוכב הלכת הקרוב ביותר עד כה הוא אפסילון ארידאני b, המרוחק 10.4 שנות אור מאיתנו.

באשר לשאלה המתבקשת, כמה זמן יקח לחללית מכדור הארץ להגיע לקבוצת אלפא קנטאורי? אם ייעשה שימוש בטכנולוגיה הנוכחית, בדרך האיטית ביותר של הינע חללי – הינע יונים, יקח לחללית להגיע לשם 81 אלף שנים. שימוש בטכנולוגיה של אחת החלליות המהירות ביותר – הליוס 2, ונסיעה במהירות קבועה של 240 אלף קמ”ש יקצר את זמן המסע על פני 4.3 שנות אור ל-19 אלף שנים או כ-600 דורות.

לידיעה ביוניברס טודיי

התגלה כוכב לכת במערכת בת ארבע שמשות

15 תגובות

  1. האות הלטינית מתקופת רומי העתיקה c נקראת על ידי אחדים כמו ק ועל ידי אחרים צ’ כמו che ולכן קיסריה נקראת על ידי איטלקים צ’זרייה ועל ידי ישראלים קיסריה בדיוק כמו שבאיטלקית המילה קיסר נקראת צ’זרה chezere בכיתוב שמיעתי ולכן אין טעות בקריאת המערכת כאלפא קנטאורי או סנטאורי, כי זה תלוי ממש בגיאוגרפיה.
    אין וודאות לגבי ההשמעה של האות בתקופה העתיקה. ממש מסתורין חי.
    בעברית ניתן לכתוב טורקיה, תורקיה, תורכיה . לא זו, לא השניה ולא השלישית נחשבות כטעות כתיב אפילו שההשמעה של המילה נשמעת זהה.

    תודה
    רואה

  2. נראה לי שגלעד צודק, המערכת נקראת על שם קנטאור מהמתולוגיה היוונית, ולכן אלפא קנטאורי, ולא כמו שהאמריקאים מבטאים, סנטאורי.
    כנראה שהטעות באנגלית ולא בעברית…

  3. לדעתי אבי בליזובסקי צודק. השם הנכון הוא באמת אלפא *ק*נטאורי. הוא נובע משם קבוצת הכוכבים ‘קנטאור’ שבה ממוקם הכוכב. הכוונה היא ליצור המיתולוגי שחציו סוס וחציו אדם. השם המקורי ביוונית נהגה עם קו”ף בהתחלה, כך שלמעשה ‘סנטאורי’ הוא הצורה המעוותת של השם, כפי שהוא נהגה באנגלית.

  4. אני לא מצליח למצוא מהי אותה טכנולוגיה שהניעה את הליוס 2 למהירות שוברת השיא, מעבר למשגר הכימי שנקרא, דרך אגב, סנטאור.
    מישהו יכול לעזור לי בבקשה?

  5. 1. כבר בשנות החמישים לנאס”א היה את פרוייקט “אוריון” לעיצוב חללית שיכולה להגיע ל8-10% ממהירות האור, על ידי הנעה גרעינית. במהירות של 5% ממהירות האור (1/20) יקח לחללית כזו 87.34 שנים להגיע לאלפא קנטאורי. (4.367 * 20). ובמהירות של 10% 44 שנים. חבל שמאז שנות החמישים לא הייתה התקדמות ממשית במחקר בתחום זה.
    ראו:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Project_Orion_(nuclear_propulsion)

    2. לגבי ה”warp drive” שאבי כהן הביא לכאן: הדיון כרגע הוא כולו תיאורטי. ישנם כמה מודלים תיאורטיים מסקרנים, המבטיח שמביניהם הוא ה “Alcubierre drive” של מיגל אלקובייר, שמציע מודל מתימטי של התכווצות החלל והזמן מול החללית, שתרחיב את השטח בזמן שמאחוריה כדי ליצור בועה שתניע את החללית במהירות גבוהה ממהירות האור מבלי להפר את תורת היחסות פרטית.
    הבעיה המרכזית היא שהמודל דורש מסה שלילית, אשר למיטב ידיעתנו לא קיימת. (רק בתיאוריה).
    ראו:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Alcubierre_drive

    http://en.wikipedia.org/wiki/Negative_mass

  6. ווואי איזו תגלית אני אחד שחוקר על גילויי כוכבי לכת
    כיום יש 847 כוכבי לכת שתגלו הכוכב לכת הקרוב ביותר היה במרחק של 14 שנות אור
    עכשיו זה 4.33 שנות אור איזו תגלית !!!!!!!!!!
    ולגבי אפסליון שמרחקו 10 שנות אור לפי מה שהבנתי הכוכב אינו מאושר סופית
    כמו בגליזה 581 שגם שם שני כוכבים אינם מאושרים ו4 כן ומרחקו 20.2שנות אור !
    אלפא קאנטורי
    זה באנגלית מורכב משני מילים באנגלית !
    איזו תגלית !!! עשה לי טוב !!

  7. השם הנכון הוא אלפא סנטאורי גם בעברית
    אני זוכר את השם הזה עוד מספרים שקראתי בעברית מלפני 40 שנים ויותר
    כנראה שמשהוא עשה טעות בתרגום מזמן ומאז השם הפך להיות קנטאורי
    לאבי תודה רבה לך על הכתבות הנחמדות

    יום טוב

  8. לאבי כהן
    במקרה אני עוד ער, מבטיח לבדוק שוב לעומק, כי קראתי בכלכליסט ומסתבר שהם מצטטים תחרות ספציפית של נאס”א. אחפש אולי יש לתחרות הזו אתר. אבל כבר לא עכשיו. אם קראת את הכתבה על הוירוס ואת הסיפור של עצירת ההתחממות לכאורה, תבין מדוע אני רגיש לדיוק מדעי באתרים אחרים.
    תודה בכל מקרה

  9. אבי בליזובסקי, אני לא באתי בטענות, רק חשבתי שכלכליסט הוא עיתון רציני, ורציתי לדעת יותר על כך…
    תודה על המאמץ בכל אופן.
    בדקתי ואכן אומרים באנגלית סנטאורי. שמעתי גם בעבר שאומרים בעברית קנטאורי ודי התפלאתי גם אז…

  10. בעברית, במשך עשרות שנים אני מכיר את זה כאלפא קנטאורי.
    כשיהיה לי כוח אדם בלתי מוגבל אדווח על כל פיפס. נא לבוא בטענות לכל הגורמים בתחום המדע – מוזיאוני מדע, אוניברסיטאות, חברות תרופות, חברות אנרגיה חלופית וכו’. שמתעלמות מאתר הידען כשזה נוגע לפרסום אך מתנפלות עליו כשמדובר ביחסי ציבור.

    בכל אופן חיפשתי את הידיעה באתר נאס”א ובאתרים שאני סומך עליהם ולא מצאתי אותה, כך שזה כנראה ברווז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.