פרופ’ נתן נתניהו, מבר-אילן: “משחקי המחשב יקדמו את החזית הטכנולוגית”

במהלך התחרות, שנערכה השנה לראשונה בישראל, “דיפ ג’וניור” לא הפסידה באף אחד מ-11 הסבבים וצברה תשע נקודות. התוכנה הישראלית זכתה בעבר שלוש פעמים בתואר וסיימה בתיקו את ההתמודדות שנערכה בשנה שעברה בניו יורק מול רב-אמן גארי קספארוב.

התוכנה הישראלית “דיפ ג’וניור”, שפותחה על ידי אמיר באן ושי בושינסקי היא המנצחת באליפות העולם בשחמט ממוחשב , שננעלה ביום ב’. במהלך התחרות, שנערכה השנה לראשונה בישראל, “דיפ ג’וניור” לא הפסידה באף אחד מ-11 הסבבים וצברה תשע נקודות. התוכנה הישראלית זכתה בעבר שלוש פעמים בתואר וסיימה בתיקו את ההתמודדות שנערכה בשנה שעברה בניו יורק מול רב-אמן גארי קספארוב.

התחרות נערכה באוניברסיטת בר אילן בשבוע האחרון במסגרת האליפות ה-12 של האיגוד העולמי למשחקי מחשב (ICGA), שנערכת ב-30 השנים האחרונות ברחבי העולם, בהשתתפות 14 תוכנות שחמט מספרד, הולנד, בלגיה, ארה”ב, גרמניה ומדינות אחרות. המתמודדות התחרו ביניהן על תואר האליפות העולמית, ללא התערבות יד אדם, כאשר חלק מן המפתחים משתתפים בהתמודדות מרחוק, באמצעות האינטרנט. המשחקים הועברו בשידור חי באתר PlayChess, לעיני קהל חובבי שחמט ברחבי העולם, ובתוספת הערות ופרשנות של רב האמן בוריס אלתרמן.
פרופ’ נתן נתניהו, אוניברסיטת בר-אילן, ממארגני אליפות העולם בשחמט-מחשב, כמה – כמה, מי ניצח בתחרות?
“אליפות העולם בשחמט-מחשב, שהתקיימה בפעם הראשונה בישראל מזה שלושים שנה, הסתיימה שלשום בניצחונה של התוכנה הישראלית “דיפ-ג’וניור”, בפיתוחם של אמיר באן ושי בושינסקי. זו זכייתם הרביעית של השנים בתואר אליפות העולם. כזכור, סיימה דיפ-ג’וניור בשנה שעברה בתיקו 3-3 דו-קרב מרתק נגד הרב אמן, גארי קספרוב. במקום השני סיימה התוכנה הגרמנית “שרדר”, אלופת העולם היוצאת, ובמקום השלישי סיימה התוכנה ההולנדית, “דיפ”. התוכנה הגרמנית-הולנדית, “פריץ”, שהיתה מדורגת שנייה ערב האליפות ואשר התמודדה בעבר בהצלחה מול ולדימיר קרמניק (4-4) וגארי קספרוב (2-2), סיימה במקום הרביעי בלבד, במשותף עם התוכנה האמריקנית, “קראפטי”.

מהו חלקם של התוכנות והמשתתפים מישראל בתחרות?
“האליפות נערכה במשך שמונה ימים במרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע”ש גונדה באוניברסיטת בר-אילן. השתתפו בה 14 תוכנות מרחבי העולם. פרט לדיפ-ג’וניור, יצגו את ישראל שתי תוכנות נוספות: “פלקון” בפיתוחו של אומיד טביבי, מסטרנט במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, שסיימה במקומות 7-9, ו”מוביי” בפיתוחו של אורי בלאס, בעל תואר שלישי בסטטיסטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, שסיימה במקומות 11-12. הייתה זו הפעם הראשונה ששלוש תוכנות כחול-לבן ייצגו את ישראל באירוע שכזה”

– מה מאפיין את התוכנות?
“האליפות הדרמטית והמרתקת עמדה בסימן צמצום הפער בין התוכנות המובילות, שרדר, פריץ ודיפ-ג’וניור לשאר התוכנות. מגמה זו באה לידי ביטוי באופן מיוחד בסיבוב האחרון בו סיימה פלקון בתיקו מרשים את משחקה עם שרדר, מה שהכתיר למעשה את דיפ-ג’וניור כאלופת העולם. מגמה נוספת שאפיינה את האליפות הנוכחית הייתה השימוש ההולך וגובר במספר מעבדים מקביליים. ספציפית, חמש התוכנות הראשונות רצו על מחשבים מקביליים בני ארבעה מעבדי AMD”.

במקביל לאליפות העולם בשחמט-מחשב אירחה אוניברסיטת בר-אילן גם את הכנס הבינלאומי “מחשבים ומשחקים” ואת אולימפיאדת משחקי החשיבה, בה התחרו תוכנות שונות במשחקי חשיבה שונים כגון גו, שחמט סיני ואף שש-בש”.

לסיכום, פרופ’ נתן נתניהו, אתה חוקר בתחום האינטליגנציה המלאכותית במחלקה למדעי המחשב בבר-אילן, איך ניתן ליישם את משחקי המחשב לתחומים אחרים?
“תוכנות השחמט מבצעות ניפוי יעיל על פני עץ חיפוש המתאים למספר עצום של מצבים על לוח השחמט. התוכנות משלבות אלגוריתמים שונים כגון חיפוש היוריסטי, לימוד ותכנון עם בסיסי ידע ומומחיות אדם למימוש מערכת מומחה בעלת ביצועים ברמת אינטליגנציה גבוהה ביותר. הניסיון שנצבר בתחום משחקי חשיבה באמצעות מחשב ובשחמט-מחשב בפרט, עשוי לשמש גם בתחומים ויישומים אחרים בתחום האינטליגנציה המלאכותית ולקדם בכך את החזית המחקרית והטכנולוגית.”