פרופ' אהרונוב מועמד לזכות בפרס נובל עבור ניבוי תיאורטי של “אפקט אהרונוב-בוהם” * מועמדותו הומלצה עוד ב-1992 ע”י עורך נייצ'ר. הזוכה, מי שלא יהיה, יוכרז ביום שלישי הקרוב בשעות הצהרים
פרופ' (אמריטוס) יקיר אהרונוב מביה”ס לפיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב מדורג בראש רשימת המועמדים הצפויים לזכות בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2009. רשימה מכובדת זו נערכת מדי שנה על-ידי חברת טומסון-רויטרס הנחשבת למובילה במדידת ציטוטים עולמית של מאמרים אקדמיים בכל התחומים. כך נמסר הערב מאוניברסיטת ת”א.
פרופ' אהרונוב מועמד לזכות בפרס נובל עבור ניבוי תיאורטי של “אפקט אהרונוב-בוהם” שאושר נסיונית והשפיע רבות על התפתחות יסודות מכניקת הקוואנטים. האפקט מראה בבירור שבתורת הקוונטים מהות הכוחות האלקטרו-מגנטיים שונה באופן עמוק מאוד מהדרך שבה הם פועלים בפיסיקה הקלסית. על תגלית חשובה זו הוענק לפרופ' אהרונוב פרס וולף לפיסיקה.
התגלית התרחשה בשנת 1953 במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. אז גילה אהרונוב תופעה מוזרה שבה חלקיק חשמלי נע באזור שבו אין שדה מגנטי אך הפוטנציאל המגנטי איננו אפס. אהרונוב הוא זה שהגה את הרעיון, והמנחה שלו, הפיזיקאי דייוויד בוהם, עזר לו להעלותו על הכתב. תוצא זה נקרא כיום על שמם – “תוצא אהרונוב-בוהם”. ג'ון מדוקס, העורך של כתב העת Nature, כתב במאמר מערכת בדצמבר 1992 כי לאהרונוב מגיע פרס נובל לפיזיקה על תגליתו. בינתיים הוענק לו פרס וולף היוקרתי שהוא אחד הסמנים לזכייה עתידית בנובל, בשנת 1998.
בביוגרפיה של אהרונוב באתר פרס א.מ.ת בו זכה בשנת 2006 נמסר כי עוד אפקטים וגילויים אחרים נושאים את שמו ושמות שותפיו בהם: אפקט אהרונוב-כשר (1984), הפאזה הגאומטרית של אהרונוב-אננדן (1987) והניסוח של הרעיון של הליכה קוונטית אקראית שיצרו אהרונוב-דבידוביץ-זגורי (1993).
הוא חבר באקדמיות למדעים של ישראל ושל ארצות-הברית. עבודתו זיכתה אותו בפרסים רבים, בהם: פרס ויצמן לפיזיקה ופרס רוטשילד (1984), פרס ישראל בפיזיקה (1989), מדליית קרסון של מכון פרנקלין (1991) הפרס האירופאי בפיזיקה מטעם היואיט-פאקארד (1995) פרס וולף (1998) וכן תארי דוקטור לשם כבוד (מהטכניון, מאוניברסיטת דרום קרוליינה, מאוניברסיטת בריסטול ומאוניברסיטת בואנוס-איירס).
ביום שלישי הקרוב, 6 באוקטובר 2009, נדע אם לישראל יש עוד זוכה בפרס האקדמי המכובד ביותר בעולם. בינתיים, עצם המועמדות הינה תעודת כבוד לפרופ' אהרונוב, לאוניברסיטת תל-אביב ולפיזיקה הישראלית.
בתאריכים שבין ה-11 באוקטובר עד ה-14 באוקטובר יערך באוניברסיטת תל-אביב כנס מדעי לכבוד 50 שנה לעבודתו פורצת הדרך של פרופ' אהרונוב. בכנס ישתתפו מדענים מהשורה הראשונה בעולם, כולל חתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2004, פרופ' דוד גרוס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.
11 תגובות
בראיון שנעשה עמו, סיפר פרופ’ אהרונוב על דרך הגילוי של אפקט אהרונוב בוהם, כך:
“הסתכלתי על אותן משוואות שכולם הסתכלו עליהן במשך שנים ופתאום ראיתי משהו אחר. ברגע שסיפרתי לבוהם על הרעיון כבר נמצא הפיסיקאי שהחל לעשות ניסויים על מנת להוכיח את התיאוריה”.
הספור מדגים את אחת הסגולות הנדרשות ממדען גדול באמת: הראיה היצירתית של הידע הקיים, המובילה לתובנה עמוקה וחדשה. אם הסגולה הזאת קיימת, אפשר לומר שכל ההמשך הוא כרוניקה קבועה וידועה מראש.
אגב סיר מייקל ברי כבר זכה בפרס האיגנובל של שנת 2000 על ניסוי לבטציה מגנטית של צפרדע.
אהרונונב אינו מועמד לבד השותף שלו במועמדות הוא סיר מייקל ברי המפורסם בזכות הפאזה הגיאומטרית הקרויה על שמו-פאזת ברי, השניים אף חלקו בפרס וולף יחד.
אגב אינני בטוח שאהרונוב עומד בראש הרשימה כי הוא המועמד המוביל אלא פשוט כי הרשימה
היא אלפאבתית.
לירן, זה לא ממש קשור . בשנות ה-50 וה-60 רמת החינוך בישראל הייתה גבוהה מאוד והייתה חשיבות גבוהה ויוקרה למדע ולעוסקים בו. אני אישית הייתי מעדיף ש-140מיליון השקלים הללו היו מועברים לעמותות שעוזרות לניזקקים. לגבי חיזוק תקציב המדען הראשי והמוסדות להשכלה גבוהה בארץ זה כבר סיפור אחר. לדעתי שם אנחנו ממש מפספסים בגדול במיוחד את הצעירים .
כל הכבוד
אם הממשלה הייתה מעבירה את תקציב ה-140 מיליון של "שיפור אבטחת שרים" לחינוך האקדמי היינו רואים עוד הרבה ישראלים ברשימות האלו. תהיו בטוחים שהוא הגיע להישגים שלו אך ורק בזכות עצמו ולא עם עזרה כלשהי ממשרד החינוך או משרד ממשלתי אחר.
בכל אופן, שיהיה לו בהצלחה ושירבו אנשים שכמותו בישראל.
שיהיה בהצלחה. אין לי מושג למה, אבל בתמונה פה הוא מזכיר את פיינמן. אני יודע שהם לא דומים חיצונית אבל ככה זה נראה, לפחות עבורי.
אולי כדאי היה לציין שאפקט אהרונוב בוהם התגלה בזמן שאהרונוב היה דוקטורנט בטכניון (בוהם כיהן כפרופסור בטכניון במשך שנתיים). כמובן שידיעה שמפרסמת אוניברסיטת תל אביב תשמיט פרטים כאלו מהביוגרפיה של אהרונוב.
דרך אגב, אין סיכוי שבוהם יחלוק את הפרס מכיוון שנפטר ב 1992
אנחנו לא נשתוק. נקים קול צעקה שתזעזע את העולם האקדמי עד שיהודה שלנו יזכה בפרס המיוחל.
לפחות שיתנו לו את פרס איגנובל.
כולם אנטישמים
רגע, לא הבנתי, גם השנה סבדרמיש יהודה לא מועמד?
שיהיה לו בהצלחה.
הצלחה שלו היא הצלחה שלו בלבד (ושל בוהם), לא של כולנו 🙂