מדעים מדויקים
- נועם חי
- מאי 22, 2022
- 4 תגובות
מולקולת הדנ"א האנושית מכילה כשלושה מיליארד בסיסים ומשתכפלת מידי יום כשתי טריליון פעמים. כדי שהמבנה התאי ישמר, תהליך השכפול חייב להיות מדויק להפליא, אך יחד עם זאת, הופעתן של מוטציות מלמדות שהתהליך אינו חסין מטעויות. בעזרת הדמיות ממוחשבות, פיזיקאים וכימאים מאוניברסיטת סארי באנגליה הראו שטעויות בשכפול עשויות להתרחש בעקבות מנהור קוונטי.
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מאי 19, 2022
- תגובה אחת
חלקיקים מלאכותיים, נוזל-על ומוצק-על יתאפיינו בזרימת אלקטרונים באפס חיכוך, בטמפרטורות גבוהות יחסית
- נועם חי
- מאי 8, 2022
- 16 תגובות
בעקבות הסרט החדש של מארוול "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" המתרחש במולטיברס, החלטתי לפרק בכתבה קצרה את המשמעות של יקומים מקבילים ואת הסיבות להאמין בקיומם. לטעמי, המדע עולה על כל דמיון, גם על הדמיון של מארוול.
- דר. משה נחמני
- אפריל 29, 2022
- תגובה אחת
כימאים מתארים שיטה חדשנית שבה הם משתמשים על מנת להמיר פלסטיק שנזרק לאשפה לכדי חומר חזק ויציב יותר שמשמש בדרך כלל לאריזת מזון. במסגרת מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ ('upcycling') שכזה, השיטה תוכל להוות אמצעי פשוט וזול יותר למיחזור פלסטיק
- אתר המדע The Conversation
- אפריל 19, 2022
- 3 תגובות
ההיתוך הגרעיני מגיע לציון דרך הודות לדפנות כור טובות יותר - ההתפתחות ההנדסית הזאת מובילה לכורים של העתיד, אומרים חוקרים בעקבות הצלחה בניסוי בבריטניה
- אוניברסיטת תל אביב
- אפריל 7, 2022
- אוניברסיטת תל אביב
- מרץ 24, 2022
חוקרים פיצחו את התעלומה המדעית של היווצרות גלי הים באמצעות מודל תיאורטי
- אוניברסיטת בן גוריון
- מרץ 17, 2022
- אין תגובות
פיזיקאים באוניברסיטת בן-גוריון הם הראשונים שניסו להבין את תכונות הכאוס באמצעות שבב קוונטי. הם גייסו חלקיקי אור כדי לדמות כאוס והצליחו לחזות מתאמים המעידים עליו
- מכון ויצמן
- מרץ 11, 2022
צייד הפרפרים מעמק יזרעאל חלם ללמוד ביולוגיה, עד שנתקל בספר פיסיקה ישן וגילה שתופעות טבע אפשר לחשב בכלים מתמטיים
- אוניברסיטת תל אביב
- מרץ 1, 2022
חוקרים הוכיחו כי ניתן למקד חושך בדיוק כפי שניתן למקד אור
- אוניברסיטת תל אביב
- פברואר 17, 2022
המחקר הצליח למצוא סדר חבוי במערכות פיזיקליות מסתובבות "מבולגנות" לכאורה, כגון חלבונים ומערבולות
- אבי בליזובסקי
- פברואר 9, 2022
- אין תגובות
פרס וולף במתמטיקה לשנת 2022 הוענק לפרופ' ג'ורג' לוסטיג, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) על תרומותיו פורצות הדרך לתורת ההצגות המודרנית ולתחומים קשורים
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 21, 2021
- אין תגובות
לרגל יום ההיפוך של החורף החל היום, מסבירה ד"ר נדיה גולדובסקי - הממונה על מדידות זמן ותדר במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה בראיון לאתר הידען כיצד קובעים את הזמן במעבדתה באמצעות שעונים אטומיים
- האוניברסיטה העברית
- דצמבר 16, 2021
- אין תגובות
האות הוענק לחוקר ד"ר שלומי קוטלר מהאוניברסיטה העברית על ידי אגודת הפיזיקאים הבריטית על מחקרו בנושא שזירה קוואנטית
- הטכניון
- דצמבר 14, 2021
קבוצה מהטכניון הצליחה לייצר עדשות באפס כבידה ב-20 שניות במטוס ייחודי של נאס"א
- מאמר אורח
- דצמבר 3, 2021
- 7 תגובות
פרופסור אשר יהלום, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת אריאל בשומרון * המאמר פורסם בגליון 7 של כתב העת לענייני תרבות - נכון
- מאמר אורח
- דצמבר 3, 2021
- 15 תגובות
- מכון ויצמן
- דצמבר 2, 2021
מדעני המכון ושותפיהם למחקר מהטכניון ואוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה אלומות מעורבלות של אטומים בודדים
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 1, 2021
- 2 תגובות
טכנולוגיה מקורית שפותחה בטכניון מאפשרת לייצר רכיבים אופטיים מורכבים ומדויקים במהירות וללא צורך ביציקה ובליטוש
- אוניברסיטת תל אביב
- נובמבר 29, 2021
- אין תגובות
הניסוי, בהשתתפות קרוב ל-200 פיזיקאים ממדינות שונות נערך במעבדה הלאומית ע"ש פרמי (Fermilab) בארצות הברית. צוות המומחים מישראל, כלל שתי קבוצות מחקר, של ד״ר עדי אשכנזי ושל פרופ׳ אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב
- אוניברסיטת בר אילן
- נובמבר 29, 2021
אם עמדתם פעם לצד כביש מהיר, או חלף על פניכם אמבולנס במהירות גבוהה, ודאי שמתם לב לשינוי הטון שמתרחש בדיוק כאשר הרכב או הסירנה חולפים על פניכם: הרעש "נופל" בחדות מטונים גבוהים לטונים נמוכים, מסופרן לבס.
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 9, 2021
- אין תגובות
אטומטרוניקה, תחום המתמקד במציאת דרכים להעברת אטומים שלמים במקום אלקטרונים כמו במכשירים האלקטרוניים המסורתיים עדיין בתחילתו, אבל יש ביכולתו לפתוח כיוון חדש של חידושים טכנולוגיים
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 3, 2021
- אין תגובות
לפיזיקאי מאילינוי טק יש חלק בממצאים פורצי דרך בחיפוש אחר חלקיקי נייטרינו חדשים ביקום
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 29, 2021
- 5 תגובות
במחשבים הקוונטיים הקיימים, הקיוביטים הם כמו חתול שנעול בתיבה עם רעל שיש סיכוי של 50% שישתחרר ולכן החתול הוא גם "חי" וגם "מת" עד שפותחים את התיבה. אפשר להשוות את הניסוי אחרון למצב שבו ארבעה אירועים - "החתול מת או לא", "הרעל משתחרר או לא", "הרעל נפלט או לא", "האטום מעורר או לא" - מתרחשים בסופרפוזיציה של ארבעה סדרי זמן שונים באותה עת