מדעים מדויקים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אפריל 15, 2024
חוקרים בנו מודל שלפיו המסה של חלקיק היגס, שמסייע לייצר את המסה של החלקיקים היסודיים, השתנתה ביקום הקדום, ולכן היא הרבה יותר קטנה ממה שמתאר המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים
- אבי בליזובסקי
- אפריל 11, 2024
- אין תגובות
בשנה שעברה קיבל פרופ' ויגדרזון שכבר קיבל גם את פרס אבל, תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון
- אבי בליזובסקי
- מרץ 16, 2024
- אין תגובות
המתקן, JUNO שמו מורכב ממכל ענק המקיף מערך גלאים. המכל מכיל חומר הגורם לנצנוץ אשר נרשם בגלאים ובכך מאפשר לזהות אירוע של נייטרינו, את סוגו ומסתו, שכן חלקיקי הנייטרינו משתנים לסוגים שונים עם היווצרותם
- אבי בליזובסקי
- מרץ 16, 2024
- אין תגובות
מטרת המשימה היא לבחון את עמידות החומרים לקרינה ופוטנציאל הההתאמה של חלקים מודפסים במשימות בחלל עתידיות
- אבי בליזובסקי
- מרץ 6, 2024
- 12 תגובות
מחקרם, שפורסם ב-Nature Communications, מראה שבהקשרי האזנה רגילים, אנו לא מעדיפים בהכרח אקורדים שנמצאים ביחסים מתמטיים אלה בדיוק אלא מעדיפים סטיות קטנות מהן
- אוניברסיטת תל אביב
- מרץ 5, 2024
המערכת החדשה מאפשרת להתבונן בתופעות שמתרחשות בתוך חומרים מיוחדים מסוג "טופולוגי" על ידי צילום התנועה של מטוטלות באמצעות מצלמה רגילה
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 2, 2024
- 3 תגובות
מחקר חדש ממכון לרקח לפיסיקה חושף התקדמות משמעותית בתורת הכאוס, על-ידי אישור מפורט של התורה הסטטיסטית מבוססת השטף המנבאת תוצאות כאוטיות במערכות תלת-גופיות ניוטוניות שאינן היררכיות. פריצת דרך זו טומנת בחובה השלכות מעשיות על תחומים כמו מכניקה שמימית, אסטרופיזיקה ודינמיקה חלקיקית
- אוניברסיטת תל אביב
- פברואר 27, 2024
חוקרים גילו שהדרך המקורית להאיץ תהליכים כימיים היא אתחול מחדש
- נועם חי
- פברואר 24, 2024
- 3 תגובות
האניונים (anyons) הלא אבליים הינם קוואזי-חלקיקים בעלי תכונות סטטיסטיות וטופולוגיות מרתקות. עד לאחרונה, חלקיקים אלו היו תאורטיים בלבד, אך כעת קבוצת מחקר מאוניברסיטת הרווארד יצרו אותם לראשונה במעבדה. התגלית עשויה לעודד חברות בתחום במחשוב הקוונטי להשתמש באניונים לא אבליים ליצירת קיוביטים עמידים.
- הטכניון
- פברואר 1, 2024
- אין תגובות
חוקרים בטכניון נותנים מענה לשאלה זו וסוללים נתיבים חדשים ליישומים בתקשורת, בדימות ובמחשוב קוונטי
- דר. משה נחמני
- ינואר 31, 2024
- תגובה אחת
מבנים חדשים של טבעות פחמן מעלים ספקות באשר להגדרה הנוכחית המקובלת של המושג ארומטיות
- הטכניון
- ינואר 3, 2024
- אין תגובות
הפיתוח הוא לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – פיתוח של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 10, 2023
- 26 תגובות
שני מאמרים של חוקרי יוניברסיטי קולג' לונדון התפרסמו ב- Nature Communications וב-Physics Magazine בהם מציעים החוקרים דרך אלגנטית ליישב את הסתירה בין שתי התיאוריות שכל אחת משפיעה בקנה מידה אחר
![חוקרים השתמשו במגוון שיטות על מנת לחשוף את הפולימורפים השונים הניתנים להכנה מחומר גבישי משותף ואת מסלולי ההמרה של תצורה אחת לרעותה כתלות בטמפרטורה ובשיטת ההכנה. [מקור: Thomas Rades/University of Copenhagen]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/12/530514_d3sc02802jf1_hires_357208-768x346.jpg)
- דר. משה נחמני
- דצמבר 2, 2023
- אין תגובות
חוקרים השתמשו במגוון שיטות על מנת לחשוף את הפולימורפים השונים הניתנים להכנה מחומר גבישי משותף ואת מסלולי ההמרה של תצורה אחת לרעותה כתלות בטמפרטורה ובשיטת ההכנה
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 27, 2023
- 7 תגובות
בעוד תורת היחסות של איינשטיין מראה את היחסות בין הזמן למהירות. רעיונות תיאורטיים כמו חורי תולעת מציעים שיטות אפשריות, אך אתגרים ופרדוקסים מעשיים, כגון "פרדוקס הסבא", מסבכים את ההיתכנות של מסע בזמן בפועל
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 26, 2023
- אין תגובות
פרופ' אשכנזי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון עוסק בתחום חדש - כימיה של מערכות מורכבות. המענק ניתן לו ולקבוצת מחקר בינלאומית בה הוא חבר
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 24, 2023
- 3 תגובות
"התצפיות יתאפשרו באמצעות השליטה שפיתחנו באופיים הגלי של אלקטרונים חופשיים," מסביר פרופ' קמינר
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 21, 2023
- תגובה אחת
רשתות מתכתיות-אורגניות (MOF) יכולות ללכוד בבטיחות תרכובות פלואור בתוככי הנקבוביות שלהן בטמפרטורת החדר ולשחרר אותן בשעת הצורך
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2023
- 2 תגובות
כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות לשם מיפוי של רקמות ביולוגיות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 3, 2023
- תגובה אחת
פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות במיוחד של אור לשם מחקר הדינמיקה של אלקטרונים בתוך החומר"
- אוניברסיטת בן גוריון
- ספטמבר 30, 2023
- 3 תגובות
"זו המדידה הראשונה שבוצעה אי פעם של נפילה חופשית של אטומי אנטי חומר (אנטי מימן) שמראה באופן ישיר שהם באמת נופלים למטה", הסביר פרופ' אלי שריד מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החבר בקבוצת ALPHA collaboration
- האוניברסיטה העברית
- ספטמבר 29, 2023
- 2 תגובות
אזובנזנים הינם תרכובות רב-תכליתיות בעלות שימושים פוטנציאליים רבים, כגון ושדרג הטכנולוגיה באמצעות ייצור מכונות זעירות, כמו גם יצירת תרופות המשופעלות על-ידי אור. מולקולות אלה יכולות להימצא בשתי צורות שונות הקרויות "E" ו"Z" שיניתן להתחלף ביניהן באמצעות הקרנה. עם זאת, בתנאי הקרנה שתי הצורות נמצאות בשיווי משקל, מה שמונע ניצול אופטימלי ליישומים שונים
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 8, 2023
- 2 תגובות
מתג הצבע המהיר מאפשר שינוי מידי של הצבע הנפלט. לתגלית יש השלכות לטכנולוגיות מגוונות בהן נדרש כיוונן צבע מהיר כדוגמת מסכי תצוגה, תקשורת קוונטית ומקורות אור ממוזערים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- יולי 3, 2023
אפקטים קוונטיים בקרני רנטגן מאפשרים לשפר את הרזולוציה של הסריקה ולשמור על בריאותם של נבדקים ורופאים
- אוניברסיטת בר אילן
- יולי 2, 2023
הכירו את ד"ר אוהד קליין, בוגר תואר שלישי במחלקה למתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועובד בחברת סטארטאפ כאלגוריתמאי