סיקור מקיף

ננו-טק

תצלום של פני השבר בדגם סיליקון, על פני שני ישורי השבר, מראה שפרופיל הסדק הוא בעל עקמומיות מסויימת

סודות, סדקים ושברים

מתברר שככל שסדק בחומרים פריכים קצר יותר – כך הם יותר עמידים אליו, מה שיכול לסייע בתכנון ושימוש של יישומים שמתבססים על חומרים פריכים
עריכת גנים באמצעות CRISPR. המחשה: depositphotos.com

מענק EIC למחקר מבוסס ננו-חלקיקים לטיפול בסרטן

פרופ' רחלה פופובצר מהפקולטה להנדסה ומהמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן זכתה במענק של 150 אלף יורו, עבור מחקר שמטרתו להפוך את הטיפול התרופתי ליעיל וממוקד יותר
הדמיות ממוחשבות הראו כי שינוי הכיסוי של חד-השכבה שינה את החלקלקות של המשטח. הן כיסוי נמוך והן כיסוי גבוה הולידו משטחים חלקלקים מאוד, אך בשל סיבות שונות. [מקור: Sakari Lepikko et al 2023]

המשטח החלקלק ביותר שנוצר מאז ומעולם

  • אין תגובות
החלקלקות של משטח יכולה להתכוונן על ידי שינוי החספוס שלו ברמה המולקולארית – כך מדגימים חוקרים מפינלנד
בנזן, סוג פשוט יותר של טבעת פחמן. המחשה: depositphotos.com

חוקרים סינתזו טבעת פחמן יציבה C16, למרות שתיאורטית היא היתה אמורה להתפרק מיד

  • תגובה אחת
טרם הסינתזה המוצלחת, לא היה ברור אם בכלל אפשר ליצור מולקולה כזו ולהשאיר אותה יציבה מספיק זמן לשם חקר המבנה שלה והתכונות האלקטרוניות שלה.
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

לראשונה: לייזר ספין-אופטי ברמה האטומית – אופק חדש להתקנים אופטואלקטרוניים

  • אין תגובות
חוקרים מהטכניון אתגרו את גבולות האפשר בתחום של ספין-אופטיקה ברמה האטומית. הם פיתחו לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – התקן שאינו מצריך שדות מגנטיים ולא טמפרטורות נמוכות
פרופ' שחר ריכטר. צילום אוניברסיטת תל אביב

מנוע השחייה המלאכותי המהיר ביותר בטבע

חומר חדש שנוצר מחומרים טבעיים יכול להתקדם במהירות במים ולשאת עד פי 40 ממשקל גופו
המבנה האטומי של החומר סטרונציום וונדייט (strontium vanadate) - המחשה של המבנה האטומי של החומר תחת מאמצי מתיחה (ימין) ולחיצה (שמאל). במרכז ניתן לראות את הסידור האטומי האמיתי בחומר בתמונת מיקרוסקופ אלקטרונים. בתחתית התמונה ניתן לראות כיצד המאמצים השונים משנים את מבנה רמות האנרגיה בחומר ולכן גם את האופן בו האלקטרונים מסתדרים בו. באמצעות שליטה בתכונות האלה מתכוונים החוקרים להנדס את החומרים הללו לכדי טרנזיסטורים עתידיים. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

החומרים עבור הטרנזיסטורים של העתיד

  • תגובה אחת
חוקרים בטכניון הינדסו חומר העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה; באמצעות מתיחתו של החומר ברמה האטומית הם משיגים שליטה בתכונות ההולכה והבידוד של החומר ובכך מתקדמים לקראת הפיכתו למתג מהיר ויעיל
הדפסת אלקטרוניקה בתלת ממד. המחשה: depositphotos.com

רכיבי האלקטרוניקה המודפסים הראשונים בעולם שהינם ברי-מיחזור במלואם

  • אין תגובות
הדגמה חלוצית ראשונה מסוגה מצביעה על האפשרות של עתיד "ירוק" יותר עבור מגזר רכיבי האלקטרוניקה
גידול מבנים ננומטריים. באדיבות פרופ' ארנסטו יוסלביץ

העולם שייך לזעירים

חוקרים בנו משטחים שמכוונים גידול של ננו-חוטים וננו-צינורות וצפו בתהליך גדילתם בזמן אמת. התחזית לעתיד: בניית התקנים מתקדמים, כגון תאים סולריים זעירים
תרשים המערכת. איור רן לוי RNLV-Design

התפלה, גרסת הננו-רובוטים

טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

הרובוט הזעיר שמסוגל לנווט בסביבה פיזיולוגית וללכוד תאים פגומים

הכירו את המיקרו-רובוט ההיברידי: טכנולוגיה חדשנית זעירה בגודל 10 מיקרון (גודל של תא ביולוגי)
מולקולות אורגניות. המחשה: depositphotos.com

זיהוי תרכובות אורגניות בעזרת אור נראה

  • אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו מיקרוסקופ חכם שמסוגל למדוד שכבות אטומיות בודדות

  • אין תגובות
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתח מכשיר שמסוגל למדוד בקלות ובמהירות את התכונות והעובי של משטחים קטנים פי 35 מקוטר שערה אנושית. השיטה צפויה לייעל משמעותית את הייצור של תאים סולאריים, מסכים שטוחים ומגוון טכנולוגיות עתידניות
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650

קלוז-אפ מולקולרי

מדעני מכון ויצמן מציגים שיטה חדשה לדימות אלקטרון בודד
תמונת מיקרוסקופ מוגדלת של VCSEL בודד. (הגודל 0.1 מ"מ). צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו עבור התעשייה התקני לייזר זעירים לשעונים אטומיים קטנים

  • אין תגובות
לשעונים אלה תכונות ייחודיות לרבות נפח ומשקל קטנים וצריכת אנרגיה דלה – מאפיינים חיוניים משום שמדובר ברכיבים ניידים המוזנים בסוללות. לשעון הזעיר שימושים דומים לאלה של שעונים אטומיים רגילים המשמשים למשל במערכות ניווט (GPS), סנכרון בין מערכות תקשורת ומערכות מחשוב.
תמונת מבנהו של החומר zeo-3, זאוליט סיליקה חדשני בעל נקבוביות גדולות במיוחד [באדיבות: ICMM-CSIC]

זאוליט נקבובי תלת-מימדי גדול לטיהור מים וגזים

  • 2 תגובות
צוות חוקרים בינלאומי הצליח לפתח את הזאוליט היציב והנקבובי ביותר הידוע עד כה המורכב כל כולו מסיליקה שכינויו ZEO-3
'קוצי' הננו הנוצרים משילוב של נחושת עם הפוליסכריד, הגורמים לפגיעה בממברנת החיידקים וכך מביאים להריגתם. מתוך מחקר של פרופ'' אריאל קושמרו קרדיט : שרון עמלני, אוניברסיטת בן גוריון

קוצים במלחמה כנגד חיידקים ופטריות

  • תגובה אחת
קוצים ארוכים וצפופים שנוצרו בחומר פוליסכריד סולפטי הנמצא באצות אדומות התגלו על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבעלי יכולת פעילות ביולוגית כנגד חיידקים ופטריות
סכמה של מעגל המדידה (a), מודל תיאורטי (b) ותדרי תהודה כפונקציה של מתח השער (c, d).

התקן ננומטרי שפותח בטכניון סולל דרך לטכנולוגיות זיכרון, חישה ומחשוב קוונטי

  • 4 תגובות
סכמה של מעגל המדידה (a), מודל תיאורטי (b) ותדרי תהודה כפונקציה של מתח השער (c, d).
תוצאות גידול הרקמה המודפסת בתווך CarGrow (למעלה) ובלעדיו. אפשר לראות שהתהליך החדשני שומר בקירוב על גודלה המקורי של הרקמה ומונע את התכווצותה הדרסטית. באדיבות דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשה לגידול רקמות מודפסות להשתלה

  • אין תגובות
החידוש הטכנולוגי בולם את התכווצותן הטיפוסית של רקמות מודפסות בתקופה הקודמת להשתלה
"החלקה וטיפוס בין קיטובים חשמליים": מבנה הגביש המחזורי מכיל זוג אטומים במרווחים קבועים בכל שכבה אופקית. ניתן להחליק כל שכבה נוספת ימינה או שמאלה במישור האופקי כדי למקם אטום כחול בדיוק מעל אטום אדום או להפך ובכך להקפיץ אלקטרונים עם מטען חשמלי מעלה או מטה בין השכבות. שלא כמו בגבישים מקוטבים המוכרים עד כה, הפוטנציאל החשמלי במערכת החדשה משתנה בערך קבוע ומוגדר היטב בין כל שלב ושלב. ניתן לטפס בצורה נשלטת בין כל האפשרויות השונות, כלומר ניתן למתג בין יחידות המידע באותו גביש בניגוד לזוג מצבים בטכנולוגיות קודמות. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

שלבים אטומיים בסולם החשמלי הדק בטבע

  • אין תגובות
בדיקת שיניים. איור: depositphotos.com

נושפים – ומגלים מחלות

מולקולות נדיפות עשויות לאפיין מחלות כגון עששת ומחלת חניכיים
ייצוג של חומר פרו-אלקטרי דו-מימדי [באדיבות: UC Berkeley / Suraj Cheema]

חומר פרו-אלקטרי חדשני עבור התקנים יעילים אנרגטית

  • אין תגובות
גילוי של התנהגות של חומר מעניין בקנה מידה קטן יוכל להפחית את צריכת האנרגיה בתחום המחשוב
פרופ' דרור פיקסלר. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

פיתוחים שמשנים את צורת ההסתכלות על מערכות קיימות

פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה והמכון לננוטכנולוגיה מפתח כלים אופטיים שמרחיבים את יכולות האיבחון והריפוי
צחצוח שיניים. יוחלף בננו רובוטים? איור: depositphotos.com

רובוטים זעירים שמנקים שיניים

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב-העת המדעי ACS Nano, תיארו החוקרים כיצד השתמשו ברובוט זעיר כדי לנקות את כל חלל הפה. החוקרים יצרו נחיל של "ננו-חלקיקי תחמוצת הברזל", בהם שלטו באמצעות שדה מגנטי
מיקרו רובוטים נלחמים בחיידקים בתוך הגוף. תמונה מתוך הדמית מציאות מדומה. איור: depositphotos.com

מיקרו-רובוטים שוחים בריאות וקוטלים חיידקים

מהנדסי ננוטכנולוגיה באוניברסיטת קליפורניה סאן-דייגו פיתחו רובוטים זעירים – מיקרו-רובוטים, בשמם המלא – שמסוגלים לשחות בתוך הריאות, להגיע לחיידקים הגורמים לדלקת ריאות, לקטול אותם ולסתור את הנזק שהם עושים לגוף
לוגו אתר הידען
חיפוש