מדענים
- הטכניון
- אפריל 16, 2024
מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שותף בחיבור המאמר ההיסטורי EPR עם אלברט איינשטיין ובוריס פודולסקי
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2023
- 2 תגובות
כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות לשם מיפוי של רקמות ביולוגיות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 3, 2023
- תגובה אחת
פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות במיוחד של אור לשם מחקר הדינמיקה של אלקטרונים בתוך החומר"
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 2, 2023
- אין תגובות
קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 2, 2023
- תגובה אחת
השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- ספטמבר 25, 2023
פרופ’ אוהד נחתומי, ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון חוקר את החיבור בין עולם מחשבה ישן וחדש בהגותו של לייבניץ.
- אתר המדע The Conversation
- אוגוסט 5, 2023
- 5 תגובות
הסובייטים הצליחו אכן לשתול מרגלים שסיפקו את סודות הפצצה האטומית לקרמלין ואיפשר להם לפוצץ פצצה ראשונה באוגוסט 1949, זה היה העתק של הפצצה שנבנתה בלוס אלמוס והוטלה על ידי האמריקאים על נגסקי. המודיעין הבריטי זיכה את אופנהיימר
- אבי בליזובסקי
- מאי 4, 2023
- 4 תגובות
מאמר שהתפרסם בנייצ'ר מפרט את חלקה של פרנקלין בגילוי ה"שדרה" של מולוקלת ה-DNA. עם זאת בשל התחרות בין הקבוצות היא נמנעה מלפרסם חלק גדול מהן בעצמה, כמו כן לווטסון וקריק היתה גישה לניסויים שלה
- פרופ' אשר יהלום
- אפריל 13, 2023
- 45 תגובות
איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזיק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 20, 2022
- אין תגובות
שתיים מהן ישתלבו בפיתוח משימת בראשית2 שצפויה להיות משוגרת ב-2025
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 4, 2022
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 3, 2022
- תגובה אחת
סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי
- אבי בליזובסקי
- מאי 18, 2022
- 3 תגובות
מאנגלית: חיים שמואלי. סדרת פילוסופיה ומדע בעריכת ד"ר יהודה מלצר ספרי עליית הגג וידיעות ספרים 312 עמודים.
- הטכניון
- מרץ 9, 2022
בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א
- גליליאו צעיר
- ינואר 24, 2022
- 2 תגובות
כן, המפקדת! האסטרונאוטית פגי ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת משימה לתחנת החלל הבין־לאומית, הייתה האישה הראשונה לפקד על שתי משימות לתחנת החלל, והיא אמורה להיות מפקדת המשימה השנייה שיוציאו חברות החלל הפרטיות אקסיום ספייס וספייס־אקס עם תיירי חלל
- אבי בליזובסקי
- ינואר 8, 2022
- 8 תגובות
במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של נפש כלואה בגוף מוגבל, המשוטטת במרחבי החלל הוא זה שהקנה לו מעמד ייחודי, והוא ניצל אותו בין היתר כדי לקדם את החשיבה המדעית והרציונלית * אתר הידען מסכם את שמונים הפנים של סטיבן הוקינג
- אוניברסיטת בר אילן
- נובמבר 10, 2021
ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים של המדעים המדויקים
- אבי בליזובסקי
- אפריל 17, 2021
- אין תגובות
לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 12, 2020
- 14 תגובות
מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 8, 2020
- 3 תגובות
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 8, 2020
- 2 תגובות
פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 8, 2020
- תגובה אחת
כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 7, 2020
- 5 תגובות
![איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/07/Monster_Black_Hole.jpg)
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 6, 2020
- 11 תגובות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 5, 2020
- אין תגובות
הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב