המגוון הביולוגי
- אוניברסיטת תל אביב
- מרץ 28, 2024
דגים שמשנים את תפוצתם לכיוון הקטבים בשל שינויי האקלים דועכים בשכיחותם
- דר. אסף רוזנטל
- מרץ 11, 2024
- אין תגובות
לפי סקר של האו"ם, כמעט חצי מהמינים הנודדים סובלים מפגיעה, וכרבע נמצאים בסכנת הכחדה. המצב החמור ביותר הוא של מיני הדגים הנודדים, כשכמעט 97% מהם נמצאים בסכנה בגלל דייג יתר ותפיסת לוואי (bycatch) פוגענית ומיותרת
- דר. אסף רוזנטל
- דצמבר 18, 2023
- 5 תגובות
ד"ר אסף רוזנטל מצטט בעקבות ועידת האקלים בדובאי את אחד המשתתפים: "על האנושות לחדול מלהשתמש בטבע כבבית שימוש", "האנושות הפכה לנשק להשמדה המונית".
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 17, 2023
- 6 תגובות
כך אומרת פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב בנוסף, היא הייתה אחת משלושת המחברים הראשיים של הפרק על "השפעות פלישות ביולוגיות על הטבע, תרומת הטבע לאנושות ואיכות חיים טובה" בדו"ח הבינלאומי של הפנל הבין-ממשלתי למגוון ביולוגי ושירותי מערכת (IPBES)
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 6, 2023
- אין תגובות
כך עולה מדו"ח של ועדת IPBES של האו"ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- אוגוסט 14, 2023
בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- יוני 1, 2023
בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
- אבי בליזובסקי
- מרץ 15, 2023
- תגובה אחת
ההכחדה ההמונית של הפרמיאן (LPME) שהתרחשה לפני כ-250 מיליון שנה הייתה אירוע ההכחדה הגדול ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ עד כה, וכתוצאה מכך אבדו בין 80-90% מהחיים על פני כדור הארץ. למרות מחקר מקיף, הסיבה המדויקת לשינויים הדרמטיים באקלים בתקופה זו עדיין אינה ידועה, אבל כעת החוקרים סבורים כי התפרצויות געשיות גרמו לגסיסה איטית של בעלי החיים והצמחים
- מכון ויצמן
- מרץ 3, 2023
הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 20, 2022
- אין תגובות
ברמה הבין-לאומית, ישראל הצטרפה לפני כשנה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד 2030.
- אתר המדע The Conversation
- נובמבר 24, 2022
- 4 תגובות
החוקרים מעריכים כי נתון זה הוא הגורם או לפחות קשור מאוד לתסמונת קריסת הכוורות
- אוניברסיטת בן גוריון
- אוגוסט 10, 2022
- אין תגובות
פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
- אוניברסיטת תל אביב
- יוני 24, 2022
- אין תגובות
העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים לתשתיות ימיות רבות ולבעלי חיים אחרים בסביבתם החדשה.
- אוניברסיטת תל אביב
- יוני 15, 2022
- אין תגובות
כחמישית ממיני הזוחלים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- מאי 17, 2022
במחקר חדש נמצא שגנים מצמח בר ישראלי עשויים לסייע להגן על החיטה מפני אחד מהאיומים הגדולים על קיומה
- אבי בליזובסקי
- מאי 10, 2022
- תגובה אחת
כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים שבחנו את ההכחדה ההמונית של בע"ח לאורך עשרות אלפי השנים האחרונות החוקרים מצאו כי מוחם של מינים גדולים שנכחדו היה קטן יותר בממוצע מזה של מינים גדולים ששרדו * האינטלגנציה היחסית גבוהה שלהם מסייעת להם להתמודד עם הגורם העיקרי להכחדה - פעילות האדם
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 19, 2022
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את חומרת הבעיה"
- דר. אסף רוזנטל
- מרץ 6, 2022
- אין תגובות
השילוב של שינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וזיהום והצטברות אשפה בסביבה הם נושאים שצריך לטפל בהם ביחד לפי האו"ם
- אוניברסיטת תל אביב
- פברואר 12, 2022
משלחת מטעם חוקרי הפקולטה למדעי החיים, בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, טסו לקצה השני של העולם והשתתפו בכנס לשימור המגוון הביולוגי באיי גלאפגוס
- דר. אסף רוזנטל
- ספטמבר 7, 2021
- 3 תגובות
משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה
- דר. אסף רוזנטל
- יוני 23, 2021
- אין תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- מרץ 28, 2021
- תגובה אחת
- אוניברסיטת חיפה
- ינואר 6, 2021
- אין תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- דצמבר 30, 2020
- תגובה אחת
על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה היה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש יותר ויותר תצפיות של פעילות הארדוורק במשך היום בעיקר באזורים חמים ויובשניים