סיקור מקיף

מדעי הסביבה – משבר האקלים

אייבל קרוז היה רק ילד, כשהבין לראשונה שהוא יכול להשתמש בעלי בננה כדי לחסוך לו שעת עבודה שלמה מדי יום.
משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מציעים הסבר חדשני להתנהגות הייחודית הזאת של תופעת עיגולי הפיות: שילוב של הסתגלות פנוטיפית ברמת הצמח הבודד, על ידי העמקת שורשי הצמחים לשכבות קרקע לחות יותר, ושל ארגון עצמי במרחב ברמת האוכלוסיה
כך עולה מדוח הערכת ההיערכות למשבר האקלים של ארגון ה-OECD לשנת 2023 שהתפרסם השבוע בעקבות הקיץ החם ביותר מאז תחילת המדידות
שיתוף פעולה בין עמותות ומוסדות ממשלתיים מישראל, ארה"ב, גרמניה וטנזניה במטרה לבנות מערכת סינון מים חדשנית תוך שימוש במסננים קרמיים בבית ספר במחוז באבטי הגיע לשיאו כאשר משלחת מהנדסים ללא גבולות-ישראל מפרויקט חשוב בטנזניה
בעקבות ובגלל ההתחממות העולמית,  עד 2050  יהיו  כמיליארד אנשים נתונים  בחיכוחים ומאבקים שקשורים לנהרות וזאת רק באפריקה
"עד עכשיו התיאוריה הסבירה קיום מגוון מינים של עצים ביער הגשם רק באמצעות קיומם של האויבים הטבעיים של כל מין, בעיקר חרקים ופטריות. המחקר הנוכחי שם דגש בפעם הראשונה על התנאים שיאפשרו לאויבים אלה לשגשג", מסביר החוקר הראשי
מזכיר אמנת המדבור של האו"ם, איברהים תיאו, אמר את הדברים בכנס המדבור הבינלאומי שהתקיים במכון לחקר המדבר בשדה בוקר. מחסור במים, יבול שייכשל, צמחים יפסיקו לצמוח, ההגירה תתרחב עוד יותר – והסכסוכים בעולם רק יגברו".
פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל - ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט מספק מים לכ5,000 ילדים
המערכת שפותחה במחלקה לכימיה בבר אילן תייצר חומר חיטוי יעיל ובטוח שמתאים לניקוי משטחים, לגוף ולחקלאות
חומרי ההדברה והחיטוי, אריזות הפלסטיק ואפילו הטפלון משאירים בטבע תרכובות שאינן מתפרקות. כעת התברר שהן גם נמצאות במי הגשמים
חברת  Watergen ו-Mullen Automotive, יצרנית מכוניות חשמליות מקליפורניה חתמו על הסכם במסגרתו תסופק הטכנולוגיה הישראלית לנוסעים ברכבי המותג
צוות אפריקה, מהנדסים ללא גבולות ישראל סניף תל אביב חזר לאחרונה ממשלחת בת שבועיים בטנזניה. הפרויקט עוסק באספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה ומונה 20 מתנדבים מתחומים מגוונים שמנהלים את הפרויקט מקצה לקצה לאורך כל השנה
על פי ראש שרותי האקלים של האו"ם World Meteorological Organisation (WMO) "גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת אריאל שפורסם בכתב העת אסטרופיזיקל ג'ורנל השתמשו בלמידה עמוקה כדי לנתח את נתוני הקרינה מלווייני תקשורת שנאס"א אוספת מאז שנות התשעים והצליחו בעזרת לימוד מכונה לחזות סערות שמש עד 96 שעות לפני שהחלו להשפיע על כדור הארץ * המחקר נעשה בתמיכת סוכנות החלל הישראלית
ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?
קבוצת גיאולוגיים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. מסקנות המחקרים עשויות להאיר את חקר האקלים באור חדש
מה יש במשקה העתיק שהפך לחלק מתרבות המזרח והמערב, והאם סכנת משבר האקלים מאיימת גם עליו?
חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים מערכת משופרת להתפלת מים והשבת מים לצורכי חקלאות
מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"
במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה - כמה מיליוני שנים לפחות, וכי ניתן לעשות שימוש בשיטה החדשה שיצרו לצורך תארוך של מדבריות עתיקים ולמידת דפוסי הנדידה של חולות ויצירתם
השרה זנדברג: למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית. מרכז החדשנות DeserTech יאפשר לרתום את החדשנות הישראלית לטובת כל מדינות העולם במאבקן במשבר האקלים והשלכותיו, ויהווה נקודת מפגש לטכנולוגיה, מחקר ומדיניות"
פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
טכנולוגיה חדשה עשויה לייעל את תהליך התפלת מי הים – וייתכן שגם להוזיל באופן משמעותי את המחיר הכלכלי והסביבתי של המים שאנחנו שותים
לוגו אתר הידען
חיפוש