סיקור מקיף

אבולוציה וטבע

עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר
ארכיטקטורת הפנים הפרימיטיבית של הגורילה כמפתח להבנת הבעות הפנים האנושיות
מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן ששינוי ההתנהגות המדובר הוא דווקא לא חיובי כל כך עבור הציפורים הללו
ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי
הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של מדע אזרחי בהגנה על חיות הבר.
בחינה של חוקי גידול ידועים שהתגלו באחרונה, הובילה לגילוי חוקי גידול חדשים
מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי
גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
שינויי האקלים עשויים להביא לקריסת האוכלוסייה של לטאות שנפוצות במדבריות ארץ ישראל
מחקר חדש מאיר באור חיובי את הסטיגמה הביולוגית
האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
מודל הבינה המלאכותית של יבמ הצליח למצוא תרכובות הנקשרות לאתרים שונים על גבי חלבוני יעד כנגד מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף הקוביד וזזאת ללא הכרת מנגנון ההיקשרות של הנגיף לתא
עטלפים, איי חום עירוניים, אוניברסיטת תל אביב, זואולוגיה, גאוגרפיה, מחקר בינתחומי, דגימה בסיוע ביולוגיה, ערים חכמות, האינטרנט של הדברים, זיהום אוויר,
פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״
לדברי החוקרים מדובר בהורמון, מולקולת סיגנל קטנה, שמבקר את גדילתם של הצמחים. הפענוח עשוי לסייע רבות בהרחבת היבולים החקלאיים וההתמודדות עם משבר המזון העולמי
מה גורם למינים של פורמיניפרה להיות רגישים לחום?
מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך כל זה קשור למניעת סרטן?
גנטיקאים גילו אירוע שכפול גנום שלם שהתרחש בעבר באב הקדמון המשותף של חידקנים ודגי משוט שיתכן ועזר להם בעת ההכחדה ההמונית של לפני 200 מיליון שנה
הקופסה מכילה פרפרים מיובשים שנאספו בארץ ישראל בין השנים 1863-1865 על ידי משלחות של הכנסיה האנגליקנית וכעת הוענקו למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט באוניברסיטת תל אביב
לוגו אתר הידען
חיפוש