הידען > ביולוגיה ורפואה > המוח > עמוד 7
המוח
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 22, 2021
- תגובה אחת
החוקרים מצאו כי גירוי חלש של האזור הקוגניטיבי במוחם של קשישים משפר את הביצועים בפעילות משולבת של הליכה/עמידה יציבה עם משימה קוגניטיבית. החוקרים: "זהו טיפול בטוח מאוד, ואנו מקווים שבעתיד אנשים יוכלו לבצע אותו בעצמם בביתם."
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 20, 2021
- תגובה אחת
מחקר חדש חושף את הרשת המוחית המעורבת בהטייה חברתית בחולדות * כאשר החולדה שזקוקה לעזרה מזן אחר ובלתי מוכר - החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת
- האוניברסיטה העברית
- אוקטובר 16, 2021
מחקר חדש בהובלת ד"ר הייתם עמל חושף מנגנון מולקולרי משותף לאוטיזם ואלצהיימר, שיסייע בהבנת המנגנון הפתולוגי בשתי ההפרעות
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 16, 2021
- אין תגובות
החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה של שני המינים, שהתפתח במהלך האבולוציה. הפער יוצר הפרדה במרחב בין זכרים לנקבות, המורידה תחרות ואגרסיביות בין הזוויגים
- האוניברסיטה העברית
- אוקטובר 8, 2021
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום רובם נאלצו לעבור ניתוח מוח במצב ערני"
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2021
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- גילת סיימון
- ספטמבר 29, 2021
- אין תגובות
סיכום: חלבוני עמילואיד–ביתא שנוצרו בכבד נישאים בזרם הדם ע"י ליפופרוטאינים אל המוח. הדבר גורם לנוירודגרדציה, ניוון מוחי ודלקת, מאפיינים נפוצים של מחלת אלצהיימר
- גילת סיימון
- ספטמבר 28, 2021
- אין תגובות
סינכרוניזציה בקצב הלב מתרחשת, אפילו כאשר נבדקים מקשיבים לסיפור לבד, כאשר הם קשובים לנקודות מסוימות בסיפור
- נועם חי
- ספטמבר 15, 2021
- 20 תגובות
בשנת 1990 פנרוז והמרוף שיערו שהמקור לתודעה הוא במבנה הפרקטלי של המיקרוטובולים. תנועת החלקיקים על הפרקטל מוסברת ככל הנראה בעזרת החוקים של מכניקת הקוונטים אך זו מעולם לא הוכחה. כעת עדויות למערכות דומות במעבדה מחזקות את ההשערה שהפרקטל מאלץ את החלקיקים הנעים עליו להשמע לחוקים של מכניקת הקוונטים, אך האם זו הסיבה לתודעה?
- מאמר אורח
- ספטמבר 8, 2021
- 3 תגובות
ניתוחים לניתוק כפיס המוח היו הפתרון לאפילפסיה, אך התברר שנזקם רב מתועלתם. כעת חוקרים במכון ויצמן למדע מסבירים את המנגנון שמקשר בין שני חלקי המוח, ומדוע פגיעה בו מסכנת את המנותח
- האוניברסיטה העברית
- ספטמבר 3, 2021
- יורם שורק
- אוגוסט 30, 2021
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 29, 2021
ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי, כלומר בכל תא יש מאות או אלפי סינפסות עצמאיות
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 24, 2021
מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון ביולוגי אמיתי יחיד
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 20, 2021
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 17, 2021
- 4 תגובות
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש
- דר. משה נחמני
- אוגוסט 15, 2021
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 13, 2021
הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
- גילת סיימון
- אוגוסט 8, 2021
- אין תגובות
עכברים שסבלו מחוסר שינה הגבירו את הפעילות של נוירונים-מרסנים (אינהיביטוריים) בהיפוקמפוס, ובכך שיבשו עיבוד ואיחסון של זיכרונות חדשים.
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 1, 2021
המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
- יורם שורק
- יולי 23, 2021
- אין תגובות
טור המבוכה מוביל את "ביישנית כרונית" לשאול :למה מסמיקים? ולמה דווקא בפנים? ואיך זה עובד?
- אבי בליזובסקי
- יולי 21, 2021
- 4 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- יולי 11, 2021
- מכון ויצמן
- יולי 7, 2021
גישה מחקרית חדשה מאפשרת לתעד כיצד לומד המוח כללים חדשים
- אוניברסיטת תל אביב
- יולי 1, 2021
- אין תגובות
לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי עצב מוטורים במודלים של עכברים ומודלים הומניים של המחלה