הידען > ביולוגיה ורפואה > המוח > המוח - מחלות קשות > עמוד 2
המוח – מחלות קשות
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 13, 2021
מחקר בינלאומי רחב היקף בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי תרופה ניסיונית אשר קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום לטיפול עתידי בתסמונת התפתחותית נדירה, עשויה לרפא גם מגוון תסמינים הקשורים לאוטיזם, למוגבלות שכלית ולאלצהיימר
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 6, 2021
- אין תגובות
מוטציות הגורמות לתפקוד לקוי של S1R מהוות אחת מהסיבות למחלת ALS (ניוון שרירים) ולנוירופתיה מוטורית תורשתית. בהקשר אחר, קולטן זה מהווה אתר מטרה של סם הקוקאין
- האוניברסיטה העברית
- אוקטובר 16, 2021
מחקר חדש בהובלת ד"ר הייתם עמל חושף מנגנון מולקולרי משותף לאוטיזם ואלצהיימר, שיסייע בהבנת המנגנון הפתולוגי בשתי ההפרעות
- האוניברסיטה העברית
- אוקטובר 8, 2021
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום רובם נאלצו לעבור ניתוח מוח במצב ערני"
- גילת סיימון
- ספטמבר 29, 2021
- אין תגובות
סיכום: חלבוני עמילואיד–ביתא שנוצרו בכבד נישאים בזרם הדם ע"י ליפופרוטאינים אל המוח. הדבר גורם לנוירודגרדציה, ניוון מוחי ודלקת, מאפיינים נפוצים של מחלת אלצהיימר
- מאמר אורח
- ספטמבר 8, 2021
- 3 תגובות
ניתוחים לניתוק כפיס המוח היו הפתרון לאפילפסיה, אך התברר שנזקם רב מתועלתם. כעת חוקרים במכון ויצמן למדע מסבירים את המנגנון שמקשר בין שני חלקי המוח, ומדוע פגיעה בו מסכנת את המנותח
- גילת סיימון
- אוגוסט 8, 2021
- אין תגובות
עכברים שסבלו מחוסר שינה הגבירו את הפעילות של נוירונים-מרסנים (אינהיביטוריים) בהיפוקמפוס, ובכך שיבשו עיבוד ואיחסון של זיכרונות חדשים.
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 1, 2021
המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
- אוניברסיטת תל אביב
- יולי 1, 2021
- אין תגובות
לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי עצב מוטורים במודלים של עכברים ומודלים הומניים של המחלה
- אוניברסיטת בן גוריון
- יוני 9, 2021
- תגובה אחת
- האוניברסיטה העברית
- מאי 24, 2021
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 9, 2021
- 2 תגובות
החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות
- אוניברסיטת בן גוריון
- אפריל 5, 2021
- 3 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 13, 2021
במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים
- אוניברסיטת בן גוריון
- פברואר 11, 2021
- תגובה אחת
השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
- אוניברסיטת בר אילן
- פברואר 2, 2021
- תגובה אחת
ד"ר שחר אלון שהגיע מ MIT לפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן היה שותף במחקר ביחד עם חוקרים מהרווארד ומ-MIT * "באמצעות הטכנולוגיה שלנו, חוקרים ורופאים יוכלו לבצע ניתוח גנומי בתלת מימד - כדי להשיג לא רק את זהות המולקולות, אלא גם את מיקומן בתוך הרקמה וכך לטפל טוב ויעיל יותר במחלות מורכבות"
- האוניברסיטה העברית
- ינואר 19, 2021
שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה
- האוניברסיטה העברית
- דצמבר 5, 2020
ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
- מכון ויצמן
- נובמבר 28, 2020
באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם
- אוניברסיטת בן גוריון
- נובמבר 1, 2020
- 6 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- ספטמבר 30, 2020
- 2 תגובות
NeuroHelp, חברת הזנק שהוקמה לאחרונה ושקיבלה רישיון לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה, הינה חברת פורטפוליו של מאיץ אואזיס, של מרכז יזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 2, 2020
- אין תגובות
החוקרים ניתחו דגימות דם שנלקחו מאנשים שנמצאים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. אנשים אלו עברו מעקב במשך מספר שנים כדי לבדוק מי פיתח הפרעה פסיכוטית ומי לא.
- אבי בליזובסקי
- אוגוסט 12, 2020
- 4 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אוגוסט 3, 2020
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בר אילן
- יוני 24, 2020
- 2 תגובות