ידענים: כללי | מריוס כהן - עולם רדוף שדים | תעלומות ופתרונן

מאת 21 בינואר 2006 תגובה אחת

מהי האמת מאחורי היצור השעיר והענקי המכונה ביגפוט (Bigfoot)? האם הוא קיים ומהלך ביערות מערב ארצות-הברית, כשרק לבודדים מתמזל המזל לראות אותו? האם הוא שריד אבולוציוני לגזע אנושי-למחצה שהתפתח במקביל לאדם? או שמא אינו אלא אגדה?

מריוס כהן, גליליאו

סיפורים עממיים על אודות יצורים דמויי-אדם מסתוריים, החיים הרחק מעין אנוש, הפכו במקומות רבים בעולם לחלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית: כך היֵטי הטיבטי, האָלמָה המונגולי, היֵרֵן הסיני, ההיבַּגוֹן היפני, היוֹוִי האוסטרלי, וכך גם הבּיגפוּט האמריקני. נראה שדיווחים על דמוי-אדם ענקי ושעיר המהלך ביערות מערב ארצות-הברית וקנדה מתועדים כבר משנות השלושים של המאה ה-19, אך העניין בנושא גבר מאוד באמצע המאה ה-20, בעקבות פרסומים על גילוי עקבות כף-רגל מסתוריים בבלאף קריק שבקליפורניה.

עקבות אלו (אשר בדיעבד נתגלו כמתיחה) יוחסו לדמוי-אדם מסתורי זה, שבשל כך זכה לכינוי ביגפוט (כף-רגל גדולה). מאז ועד היום ממשיכים לחפש אחר היצור סקרנים והרפתקנים למיניהם, כמו גם משלחות מאורגנות, והעניין בו מתחדש בכל פעם שמתפרסם סיפורו של אדם אשר נתקל כביכול בביגפוט עצמו או בעקבותיו. כתוספת לסיפור מוצגים לפעמים כראיות תצלומים של עקבות גדולים טבועים בקרקע, או אף של היצור עצמו.

דיווחים כאלה ואחרים מגיעים ממקומות שונים בצפון אמריקה, בעיקר ממדינות וושינגטון, אורגון וקליפורניה שבמערב ארצות-הברית, ומשום כך יש המאמינים שאזור זה הוא משכנו של גזע לא-מוכר, אולי שריד למין אנושי קדום, שהתפתח במקביל לאדם. אלא שביגפוט מעולם לא נצפה או תועד על-ידי מדענים, ואמינות הדיווחים על אודותיו, כמו גם אמינותן של הראיות שהוצגו עד היום (שברובן המכריע הוכחו כמזויפות), שנויה במחלוקת. מרבית החוקרים נוטים להאמין שביגפוט אינו אלא שילוב של מתיחות, אמונות שווא ופרשנות מוטעית של ממצאים.

ראיות?
הראיות כביכול לקיומו של ביגפוט הן מכמה סוגים: ראשית, קיימות עדויות רבות של אנשים הטוענים שראו, בנסיבות אלו או אחרות, יצור שעשוי היה להיות ביגפוט. אך עדויות, ובפרט עדויות של אנשים שאינם מומחים לנושא, אינן אמינות ביותר. אנשים עשויים להבחין מרחוק, ובתנאי ראות לא-אופטימליים, בדבר אחד (אדם או בעל-חיים גדול כלשהו) ולהאמין שהם רואים דבר אחר (ביגפוט). בעיה נוספת הכרוכה בהסתמכות על עדויות היא, שאנשים נוטים לשקר מסיבות שונות, ואוהבים לתכנן ולהוציא אל הפועל מתיחות, לפעמים מתוחכמות עד כדי כך שהן עשויות להוליך שולל גם מומחים. משום כך קשה להתייחס אל אנקדוטות כאל ראיות, במיוחד כאשר מדובר בתופעה שנויה במחלוקת. טענות יוצאות דופן מחייבות הוכחות יוצאות דופן.

הסוג השני של ראיות-כביכול הוא צילומי עקבות, וכאלו יש למכביר. השאלה הגדולה היא, כמובן, איך יודעים שעקבות אלו הם אכן של ביגפוט? מסתבר שצורתם של העקבות שהובאו עד היום כראיה לקיומו של היצור האגדי אינה אחידה: לעתים העקבות הם של אצבעות כף רגל צמודות וישרות, ולפעמים הם מראים מרווחים גדולים בין האצבעות, כשאלו פונות לכיוונים שונים. כמו כן, מספר האצבעות בתמונות השונות נע בין שתיים לשש. בסופו של דבר, גם אם אחדות מתמונות אלו הן אכן של עקבות אותנטיים, אין ספק שלא יצור אחד הטביע את כולם. ייתכן אף שחלקם הם עקבות מזויפים, שנוצרו על-ידי הטבעה של תבנית מלאכותית בצורת כף רגל.

הסוג השלישי של ראיות כולל צילומים והקלטות המתעדים, לכאורה, את ביגפוט עצמו. מבין אלה, המפורסמת ביותר היא זו של רוג'ר פַּטֶרסון (Patterson) ובוב גימלין (Gimlin), שבשנת 1967 צילמו בבלאף קריק שבקליפורניה סרט, שבו נראה יצור דמוי-אדם גדול ושעיר חוצה קרחת יער כשזרועותיו מיטלטלות לצדי גופו, ולרגע אחד הוא מפנה את מבטו למצלמה. במשך שנים רבות דחו מאמינים את טענתם של מדענים שיש סבירות גבוהה לכך שהסרט מפוברק, ונימקו זאת בכך שאף שגובהו של היצור אינו חורג מטווח הגבהים האנושי, הרי שרוחבו חריג, ואופן הליכתו אינו תואם הליכת אדם (זוהי בלא ספק המעטה ביכולת ההתחפשות והמשחק האנושית).

ישנן כמה סיבות לכך שהסרט נחשד כמזויף, וביניהן העובדה שמי שכיוון את צוות הצילום למקום שבו צילם, כביכול, את ביגפוט היה לא אחר מאשר ריי ואלאס (Wallace), אדם שידוע כמי שאחראי למתיחות רבות בנושא זה בעבר (כולל טביעת העקבות המפורסמים משנת 1958, שעוררו את העניין הרב בביגפוט). סיבה נוספת לחשד באמינות הסרט היא העובדה שפטרסון צבר רווחים רבים הן מהפצתו והן מכתיבת ספר בנושא. נוסף על עובדות אלו, ישנם כמה פרטים מחשידים בדמות המצולמת עצמה: פני הדמות נראים כעוטים מסיכה, על מותניה נראה מעין אביזר שאולי נועד להדק את חלקי התחפושת, וגודל הצעדים כמו גם גודל כפות רגליו של היצור אינם תואמים את העקבות שצילם הצוות בנפרד. בכלל, יותר מדי פרטים הנוגעים לממדיה ולאופן הליכתה של הדמות תואמים ממדי גוף ותנועה אנושיים.

ייתכן שהמחלוקת על אמינות הסרט היתה נמשכת עד היום, ואולי אף לא היתה מוכרעת לעולם, לולא וידויו המלא של בוב היירונימוּס (Heironimus), האדם אשר לבש את תחפושת ביגפוט בסרט של פטרסון, ואשר החליט לפרוק מעל עצמו את העול הכבד של המעשה, שאותו נשא למעלה מ-30 שנה. זאת בעקבות סרט תיעודי שהוקרן ברשת פוקס בדצמבר 1998, והוכיח שהסרט של פטרסון וגימלין מזויף. היירונימוס תיאר כיצד קיבל הנחיות מפטרסון לגבי האופן שבו עליו לעמוד וללכת, וכיצד סבל מהתקף קלאוסטרופוביה בתוך התחפושת המחניקה. בעקבות וידויו של היירונימוס התוודו אף פיליפ ואיימי מוריס, בני זוג שהתמחו בתפירת תחפושות גורילה מפרווה סינתטית ועור סוס, ואשר כחודשיים לפני הכנת הסרט מכרו אחת כזו לפטרסון. לאחר הקנייה התייעץ פטרסון עם פיליפ לגבי הסתרת הרוכסן בגב התחפושת, כמו גם לגבי שינויים נוספים שנדרשו כדי להתאים אותה למטרתה. מתוך כוונה לשנות מעט את ממדיה האנושיים, רופד חלקה הקדמי העליון של התחפושת, שרווליה הוארכו, ולכתפיות הוספו רפידות ששיוו ליצור מראה מסיבי יותר. ככיסוי ראש שימשה קסדת פוטבול שהורכבה על מסיכה, ואזור עיניו של היירונימוס אופר בשחור כדי למנוע מלובן עורו לבהוק מבעד לפתח המסיכה הצר.
סרטים נוספים, ברורים פחות; תמונות שונות, רובן מטושטשות מדי לפסיקה חד-משמעית בעניין; ואפילו הקלטות קוליות – כל אלה הובאו כראיות לקיומו של ביגפוט, אך זואולוגים ושאר חוקרים מקצועיים לא השתכנעו באמינותה של אף אחת מהן.

סוג נוסף של ראיות לקיומו כביכול של ביגפוט, אשר מובאות לעתים בפני חוקרים, הוא דגימות ביולוגיות כגון שיער, דם, רוק, פיסות עור או גללים. דגימות אלו לא איששו מעולם את הנחת קיומו של היצור המסתורי. חלקן נתגלו כזיוף, ואחרות כשייכות לבעל-חיים מוכר כלשהו, לרוב אדם או חיית-בר.

רמת התחכום של ממצאים מזויפים הקשורים לביגפוט עלתה כל-כך, שגם זואולוגים מומחים הולכו לא פעם שולל, והיו ממשיכים להאמין שאכן נתקלו בממצא אותנטי לולא התוודו המזייפים על מלאכתם. זיוף מתוחכם (ויש שהתחכום הוא דווקא בפשטות הרעיון) מצליח להטעות חוקרים במרבית התחומים העוסקים בטענות החורגות מהידע המדעי הקיים, כגון יצורים מסתוריים, מעגלי תבואה או בתים רדופי רוחות. זוהי, בין השאר, אחת הסיבות לדרישה לראיות יוצאות דופן בכל הנוגע לטענות יוצאות דופן. ראיות כאלו יהיו, במקרה זה, אם לא ביגפוט חי, אזי גופה של היצור או שרידיה, או לפחות דגימת רקמה שלו, כדי שבדיקת DNA פשוטה תאפשר לזהות את מיקומו בסולם האבולוציוני.

בין שני עולמות
יש קסם רב באפשרות קיומם של יצורים מסתוריים, ולמרות ספקותיהם של המדענים, רבים הם האנשים הממשיכים להאמין שביגפוט קיים (חלקם אף מאמינים באותנטיות הראיות המפוברקות). כנס של מאמינים אלה מתקיים אחת לשנה בארצות-הברית, ובו מושמע מגוון רחב של דעות לגבי מהותו של היצור החמקמק.
רוב המאמינים סבורים שביגפוט הוא בעל-חיים דמוי-אדם שעדיין אינו מוכר למדע, אך יש גם הטוענים שלפנינו תופעה פאראנורמלית או אף "יצור קוונטי", המתקיים בשני מישורי מציאות מקבילים ומסוגל לעבור כהרף עין ממקום למקום ולנוע דרך מכשולים. לדעת קבוצה זו, הקושי הגדול לצלם את ביגפוט נובע מיכולתו לתקשר עם מצלמות (!). חלק מהדוברים בכנס מספרים על מפגשים אישיים עם היצור, או סיפורים ששמעו מאנשים אחרים (כמו הסיפור על הביגפוט שנפגע ממכונית חולפת, ומשהתאושש רדף אחריה לאורך קילומטרים רבים…).

כרגיל מועלות בכנס גם האשמות כלפי מדענים, המתכחשים לראיות בדבר קיומו של היצור מתוך חשש למוניטין שלהם. המדענים, מצדם, נוטים לנהוג בזהירות יתרה בכל הנוגע לטענות על קיומם של יצורים דוגמת הביגפוט, במיוחד לאור העובדה שכל-כך הרבה ממצאים הוכחו בעבר כמזויפים. מובן שהיעדר הוכחות לקיומו של היצור המסתורי איננו הוכחה לאי-קיומו, ואין זה מן הנמנע שחלק מהאנקדוטות אכן מבוססות על מפגשים אותנטיים עם בעל-חיים זה. אך העובדה שעד היום, חרף החיפושים הנרחבים אחר ביגפוט, לא נמצאה אף פיסת ראיה חותכת לקיומו, מעמידה את כל הסיפור באור תמוה ביותר.

ידען תעלומות ופתרונן

http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~377475368~~~30&SiteName=hayadan

תגובה אחת ל “תעלומת ביגפוט”

  1. theamericansasquatch

    יש לכם טעות … הביגפוט הוא לא אמריקאי אלא השם הכולל לקופי הענק. הביגפוט האמריקאי הוא ה-ססקואץ' (SASQUATCH)

הוספת תגובה

  • (will not be published)