ההערכה, מעבר לקשיים הצפויים במימון הפרויקט, אין בו טען מכיוון שנאס”א מתכננת התקדמות בפרויקט ארטמיס לחזרה לירח שיכלול בין היתר גם בניית חלליות מבחן – מתוך 11 חברות שקיבלו מימון מנאס”א * אם היתה נבנית חללית ישראלית היא היתה “עוד אחת”
הועד המנהל של עמותת SpaceIL שיגר היום הודעה על החלטת חבריו לבטל את משימת בראשית 2. ״המשימה לירח הושגה בהצלחה, בראשית 2 צריכה להיות משימה שונה״ נאמר בהודעה.
“חברי הועד המנהל של עמותת SpaceIL קיימו דיון מעמיק בנוגע לאופי המשימה הראוי לבראשית 2, והגיעו למסקנה כי הניסיון לחזור על מסע לירח אינו מאתגר מספיק.”
“מסעה של בראשית לירח, למרות הנחיתה הקשה, נצרב בתודעה בישראל ובעולם כמסע מוצלח, פורץ דרך, ובעל משמעויות רבות לאופי המסעות הבאים של בני אנוש לירח. הפידבקים שהתקבלו מגורמים מקצועיים רבים בעולם בשבועות האחרונים מאז הנחיתה, הצביעו על כך שהמשימה נתפסה כהצלחה יוצאת דופן, ושברה שיאים עולמיים רבים, כגון: החללית שנבנתה בתקציב הנמוך ביותר, שעשתה את המרחק הגדול ביותר לירח, הקטנה ביותר שהגיעה אליו והפרויקט היחידי לירח שכולו מומן באמצעים פרטיים.”
“חזרה על מסע דומה אינה מציבה רף הנדרש ממשימות פורצות דרך. על כן, הוחלט לחפש אתגר משמעותי אחר. עוד ציינו חברי הועד המנהל, כי העמותה תשתף את הציבור בתהליך, כפי שעשתה עד כה במשימה הלאומית לירח. ”
“במקביל תמשיך העמותה להתמקד בביסוס הערכים של ״אפקט בראשית״ בקרב הדור הצעיר בישראל.”
החששות בכיוון זה החלו כבר בליל הנחיתה או יותר נכון ההתרסקות, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו והתורם הראשי לפרויקט בראשית, מוריס קהאן התווכחו על הבמה מי יממן את המשימה הבאה. ימים אחדים לאחר מכן הודיעה קהאן בראיון בטלוויזיה כי הציבור הוא זה שיממן את החללית הבאה (מימון המונים).
ארטמיס – תחרות מצד נאס”א
אבל גם מעבר להיבט התקציבי יש גם היבטים אחרים – אם אכן ארה”ב רוצה לחזור לירח עד שנת 2024, היא תצטרך (וכך גם מפורט בתוכנית ארטמיס) לבצע שיגורים רבים כדי לנסות את הטכנולוגיות לטיסות מאוישות ובלתי מאוישות. כפי שדיווחנו באתר הידען, נאס”א תעניק 45 מיליון דולר ל-11 חברות שיסייעו בהשבת האדם לירח ב-2024, וכן על כך שנאס”א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס.
כל אחת מהחברות הללו תבחן היבט אחר שכבר נוסה בקנה מידה קטן בחללית בראשית ולבסוף הטכנולוגיות הללו ישולבו במסגרת החלליות המאויישות והרובוטיות שימריאו לירח במסגרת פרויקט ארטמיס. , אם וכאשר היתה מושלמת בניית בראשית 2, בפרק זמן של לפחות שנתיים, היא היתה פוגשת על הירח חלליות הדגמה של טכנולוגיות אמריקניות.
עם זאת, כדי לקדם את תעשיית החלל הפרטית דורשת נאס”א מאותן חברות להשיג לפחות 20% מעלות הפרויקט מגורמים פרטיים. גם אם היא היתה משוגרת שוב במימון פרטי, היא לא היתה יוצאת דופן.
עכשיו נותר לראות לאן תצא המשימה הבאה של SPACEIL. האם ליעד אחר בחלל, או אולי לבחינת טכנולוגיות חדשות סביב כדור הארץ או אף משימות לפתרון אתגרים טכנולוגיים בכדור הארץ עצמו.
עוד בנושא באתר הידען:
15 תגובות
אמא של חבר שלי עובדת בספייס איי אל והם מתכוונים לשלוח את בראשית 2
יש סיפור מדע בדיוני עם רעיון דומה, הוא נקרא מתח פנים
לשלוח לווין זעיר מתא חי- שימריא לתוך המוח ויתעד מתוכו חלומות. זה יותר רחוק מהמאדים ויותר קרוב לאלוהים. ואף אחד לא עשה זאת.
קונאן: אתה אולי צעיר מדי ולא יודע. כשפרצה שרפה בתרגול בתוך חללית של נאס”א על הקרקע, ונהרגו שלשה אסטרונאוטים, הציבור קיבל פרוט מלא מה קרה, הסיבה (שימוש בחמצן נקי באטמוספרה שבתוך החללית), ומה יתוקן. אני זוכר דיווחים בעתונות בישראל, אשר כללו את הסיבה לתקלה. אותה רמה של פרוט ניתנה בדיווחים על שתי המעבורות חלל שהתרסקו והתקלה במראה של ההבל. לפחות במקרה של החללית הראשונה שהתרסקה, ראש צוות התחקיר היה מדען (פיזיקאי מאד מוכר) מחוץ לממשל. דוחות החקירות פורסמו במלואם. ברוסיה לא דווחו על תאונות חלל, והיו כמה, אבל מי רוצה להדמות לרוסיה?
כשאילן רמון נהרג, היו טענות קשות על כך שהיה ידוע שיש סיכון גדול שהחללית תתרסק בנחיתה, עקב פגיעה בלוחות הקרמיים מבודדי החום בזמן ההמראה. לא נעשתה פעולה כלשהיא, והדבר הוסתר מהאוכלוסיה. טענת נאס”א היתה שלא ניתן היה לעשות שום פעולה להצלת האסטרונאוטים. אבל לאחר מעשה כל השתלשלות העניינים הוצגה לציבור, כולל הסיבה לתקלה. כולל צילומים של הארוע בהמראה. כולל חוסר הפעולה של מנהלי נאס”א. מאחר שלא היה פתרון מעשי לתיקון הבעייה, סגרו את פרוייקט המעבורת.
נושא חשוב נוסף זה העניין החינוכי. נוער שקורא על שיגור החללית והתקלה בסופה לא יפתח עניין במדע וטכנולוגיה אם לא יהיו הסברים על תהליכי הפיתוח, והסברים על תקלות. סגירת העניין של ההתרסקות בלי כל הסבר גורם לקורא צעיר לראות במדע חור שחור שאין להבינו. מה זה מעניין? פרוט התקלה וסיבותיה יגרום לנוער עם יכולת שכלית לחשוב על העניין, ליצור דיון, ובסופו של דבר להגיע ללמוד מדע או הנדסה.
הרצל,
אתה טועה ומטעה: האם נאס”א – עוד מתחילת הפעילות שלה בשנות ה-50 במאה ה-20 – כאשר היו לה פחות מ-50% הצלחה בשיגורי הטילים (כדוגמת פרוייקט מרקיורי), בנוסף לכל ה”פאשלות” הגדולות והגדולות יותר שהיו לה מאז בכמעט כל משימה ומשימה שלהם, אשר ברובן היה חשש ממשי לחיי האסטרונאוטים (וגם כיום, במהלך בניית תחנת החלל הבינלאומית) – מסרו מידע כלשהו על הסיבות לכשלונות? התשובה היא “לא”! הציבור האמריקאי, שמימן וממשיך לממן מכיסו הפרטי את כל הניסויים של נאס”א (במצטבר זהו סכום כסף בהיקף של מאות מליארדי דולרים, לפי השווי של הדולר כיום) לעיתים לא קיבל אף דיווח והסבר, וחלק מהשיגורים הכושלים של נאס”א אפילו הוסתרו ולא דווחו כלל! הציבור האמריקאי סמך ועדיין סומך על נאס”א והמדענים שלה, גם במחיר צנזורה בוטה מדי פעם (ועכשיו לך תדע גם מה השתבש בתוכניות החלל של ברה”מ ושל סין). אז מדוע אתה עדיין חושב ש-SpaceIL מחוייבים להגיש לך ולעולם כולו דיווח מלא על המשימה הזו?
תבין שהייתה זו החללית הראשונה והיחידה שנבנתה בישראל (שוב, מדובר בחללית היחידה ששוגרה לירח ללא מימון ממשלתי, כלומר “בחינם” לכולם – חוץ מאשר למשקיעים הפרטיים), אשר נכשלה ב-10 הקילומטרים האחרונים למסעה, לאחר שעברה יותר מ-8 מיליון ק”מ בחלל בדרכה לירח (ולא “רק” כ-500 אלף ק”מ שעברה כל אחת מהחלליות של ארה”ב, ברה”מ וסין, עם מימון ממשלתי מלא), במהלכה נעשה תכנון מדוייק להפליא אשר גם חוייב תיקוני-מסלול בזמן אמת (כמו לאחר הפיספוס בהפעלת המנוע בפעם הראשונה), עם ניווט מדהים ומדוייק במידה שלא תשוער.
לי. פורת המגיב.
אכן הצדק אתך. חשוב יותר ובהרבה מ”לנחות בהצלחה על הירח” הוא להחזיר את האמינות!! היושר והצניעות לדרך המלך כאן על אדמתנו. בזמנו הובילו חניכי “והצנע לכת” מ”ב”ס הראלי ” ודומיו והביאו את מדינת ישראל לשמש כדוגמה עולמית בתחומים רבים. כך צריך לחזור ולנהוג גם בחלל וגם עלי אדמות וחשוב להגדיר כך את משימת “בראשית 2”.
קונאן: קח דוגמה מהפיצוץ של ה-FACON 9, שאחריו נערכה חקירה מעמיקה וכל המסקנות פורסמו והוסברו. גם כאן חברה פרטית, שלא חייבת כלום למי שאינו בעל מניות. אבל האמריקאים לא טיפשים – הסתרה של סיבות לכשל ממוטטות את אמון הצרכנים שלהם בחברה. השוק בארה”ב בנוי על אמון. חברה שמאבדת את אמון הצרכנים, נסגרת די מהר. זה לא קורה בארץ, לצערי. הצרכנים מתנהגים ככבשים שמובלים לטבח, עניין מנטלי. טעויות קורות בכל מקום שאנשים עושים משהוא, זה חלק מהאנושיות. אבל הסתרת טעויות אינה התגובה הנכונה, במיוחד שהתוצאה של הטעות היתה דבר שלא ניתן להסתירו. גם התקלה של מצלמות הכוכבים לא הוסברה, למרות שלדעתי היתה טעות/שיכחה פשוטה למדי (נראה לי שלא הרכיבו את ה-BUFFLE, מעין צווארון שלא נותן לקרני השמש להגיע לעדשה).
הרצל: אתה הרי לא עובד ב-SpaceIL, שהיא חברה פרטית – ולפי כאהן גם תישאר כזו – ואתה גם לא השקעת אף לא שקל אחד במהלך שמונה השנים של בניית “בראשית”, אז מאיפה צצה הדרישה התלושה והמחוצפת שלך לקבל דין וחשבון מהם (או כמו שניסחת זאת: “עדיין מחכה לתחקיר מסודר”) על התקלות במהלך המשימה של “בראשית”??? האם SpaceIL חייבים לך משהו? ואולי החבר’ה האלה הם קצת יותר חכמים ממך וכבר יודעים מהם הכשלים במשימה ואיך לעקוף אותם בעתיד, שלא לדבר על האפשרות שהם כבר התחילו את ה”תחקיר המסודר” בתקלה הראשונה (בה המחשב של החללית איתחל את עצמו וגרם לפיספוס הפעלת המנוע הראשונה)? אולי SpaceIL פשוט לא רוצה לחלוק את המידע שלהם עם הציבור הישראלי והגלובאלי – ואני שוב מדגיש שזו חברה פרטית, שלא קיבלו שקל מהמדינה – כפי שצפוי מכל חברה פרטית נורמלית בעלת IP מתוחכם ומורכב כל כך?
חוץ מזה, כפי שצויין למטה, יש כל כך הרבה דברים ללמוד על מערכת השמש שלנו וכל כך הרבה משימות חשובות (מדעיות ומסחריות) שלא נערכו עד כה, למשל חקר הרכב אסטרואידים לשם כריית מתכות נדירות שיועברו לכדור הארץ באמצעות רובוטים – ולמטרה שכזאת ממש אין צורך לביצוע נחיתה רכה על הירח.
מה שחסר הוא ניתוח מסודר של מה שקרה ולמה קרה. בלי זה אסור להתחיל שום פרוייקט חלל חדש. בצבא קוראים לפעולה הזו “תחקיר”.
גם אם היתה טעות טפשית צריך לחקור אותה, להבין אותה ולפרסם אותה.
אבל נראה לי שיש כאן דוגמה לנטייה של התעשייה האוירית לטייח דברים ולנסות להסתיר כשלונות, שהייתי עד לה לפני כמה עשרות שנים כשהייתי חייל. כנראה ההתנהגות הארגונית שם לא השתנתה מאז.
אני הערכתי בתגובה באתר זה שהתקלה נגרמה עקב שכשוך של הדלק במיכל. כלומר כשהחללית החלה להסתובב נוצרו גלים בדלק. הדבר גרם לתנודות פראיות של כל החללית, מדי התאוצה השתגעו והמחשב כיבה אותם וסגר את המנוע. אבל אני לא ממש יודע איך מיכל הדלק היה בנוי ואם היתה התייחסות לאפשרות כזו בשלב התכנון. עדיין מחכה לתחקיר מסודר.
נחיתה קשה? יותר נכון התרסקות…
רעיון: טלסקופ חלל קטן (אולי הקטן ביותר) שנשלט ע”י קהילה של אסטרונומים חובבים (בראש ובראשונה אלו שתרמו רבות לפרוייקט במסגרת מימון ההמונים). זו אולי בעצם תהיה המקבילה ההאבלית ללוויני הצילום הקטנים שפותחו בישראל.
הצעה למשימה .
להציב מגדלור בחלל במרחק כפול מהירח, למשימות תקשורת עולמית, ולצורך “הצצה” במעמקי היקום.
א. מתי תעשו הגהה לכתבות כמו שצריך?
ב. עד מתי כותרות קליקבייט זול? המשימה שונתה, לא בוטלה
ג. בגדול הם צודקים. אבל גם אבי כהן צודק. שימצאו משהו אחר שכולל את הירח
ד. איזה אופציה אחרת כבר יש להם? להיכנס למסלול זה לא מאתגר, להגיע למאדים הם לא יוכלו
לא, לא ולא!
לא מעניין אותי שנאסא תנחת על הירח (הם כבר עשו את זה). ישראל צריכה לנחות ולא להתרסק על הירח.
עוד לא הצלחתם לבצע בהצלחה את האתגר הראשון שהצבתם לעצמכם, אז עכשיו זה כבר “קטן עליכם”?
סליחה אבל זה תירוץ. אתם רוצים אתגר יותר מעניין? בבקשה: תנחיתו רכב נייד על הירח, או לויין שמקיף את הירח ושולח פיד חי! או לנחות על ה”צד האפל” של הירח.
לא מספיק “פורץ דרך”? תשלבו הכל ביחד- לווין מקיף ירח ורכב נייד בצד האפל של הירח!
עם כל הכבוד על ההישג, “״המשימה לירח הושגה בהצלחה” הוא הגזמה פראית שלא לומר שקר. אולי יש צורך להזכיר: המשימה היתה לנחות על הירח, לא להתרסק עליו.