מקור: pixabay.

לראות את הלילה באור חדש

מאת 20 באוגוסט 2017 אין תגובות

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת טורונטו פיתחו טכנולוגיה להפקת ידע על הסביבה – מרמת המשרד ועד העיר השלמה...

אילוסטרציה: NVIDIA Corporation.

אוטומטי, לא אוטונומי

מאת 10 באוגוסט 2017 אין תגובות

ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון: סיכויים ואזהרות לקראת עידן "הרכב האוטונומי"
עיבוד של פרופ' בז'ה לתמונת הווירוס במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: דוברות הטכניון.

פוטוסינתזה מידבקת

מאת 9 באוגוסט 2017 7 תגובות

מחקר שנערך בטכניון מסביר כיצד עובדת "פוטוסינתזה ויראלית", המאפשרת לנגיפים להשפיע על פוטוסינתזה בחיידקים ימיים ולנצלה...

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

מאת 28 ביולי 2017 אין תגובות

חוקרים בטכניון פיתחו יחד עם תיאורטיקנים מקנדה ומהולנד שיטה חדשנית לניבוי התנהגות של מולקולה הפוגעת במשטח....

תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

צעד חשוב בדרך לדלק מימן

מאת 19 ביולי 2017 תגובה אחת

חוקרים בטכניון פענחו את המנגנון המאיץ את תהליך פירוק המים באמצעות “סימום ברזל”
אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

קרב בלימה

מאת 15 ביולי 2017 תגובה אחת

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט גילו מנגנון המאפשר התפתחות גרורות סרטניות לאחר ניתוח
הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

מאת 12 ביולי 2017 תגובה אחת

מדענים בטכניון ובגרמניה הדגימו לראשונה את "זיכרון הצורה" בחלקיקי זהב.
חדשות מזויפות – פייק ניוז – הן חלק מהשלכותיו המיידיות של עידן המסך. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

דיאלוג בהפרעה

מאת 11 ביולי 2017 7 תגובות

סדנת מחקר בינלאומית של הקרן הישראלית למדע, שהתקיימה בטכניון, בחנה את מעורבות הציבור במדע ברשתות חברתיות,...

פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

מאת 19 במאי 2017 אין תגובות

תאי לב, דימות, רובוטיקה רפואית והנדסת רקמות בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית שהתקיים בחיפה בשיתוף הטכניון
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

מאת 16 במאי 2017 תגובה אחת

חוקרים בטכניון ובמכון ויצמן מציגים מודל חדש המתאר הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים
משתתפי רובוטראפיק. מקור: דוברות הטכניון.

הכביש הזה מתחיל כאן

מאת 12 במאי 2017 אין תגובות

80 קבוצות מישראל ומחו”ל השתתפו בתחרות “רובוטראפיק2017 ″ ע”ש נדב שהם ז”ל.
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

מאת 4 במאי 2017 תגובה אחת

פיתוח ישראלי-גרמני מאפשר זיהוי מדויק של תהליכים הקשורים בהתפתחות סרטן
תמונת מיקרוסקופ : התמונה, שצולמה במיקרוסקופ פלורסנטי, מציגה כמות גדולה של וירוסים (הנקודות הקטנות) התוקפים ארכאות (הנקודות הגדולות). לצורך הצילום נלקחו מי ים, סוננו כדי להיפטר מתאים גדולים כגון אצות ומרוב התאים החיידקיים, והדנ"א נצבע בחומר פלורסנטי הנקשר אליו. מקור: באדיבות הטכניון.

בלשי האוקיינוס: חוקרים גילו וירוסים חדשים התוקפים מיקרואורגניזמים ימיים

מאת 2 במאי 2017 אין תגובות

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו שלוש קבוצות חדשות של וירוסים התוקפים מיקרואורגניזמים מקבוצת הארכאות הימיות.
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

מאת 1 במאי 2017 אין תגובות

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב...