סיקור מקיף

דר. משה נחמני

זוכי פרס נובל לפיזיקה ג'יימס פיבלס, מישל מאיור ודידיה קלו. איור: ועדת פרס נובל

מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש ומפתח התיאוריה הקוסמולוגית זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה

  • אין תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
גילוי מוקדם של סרטן. איור: Image by mohamed Hassan from Pixabay

ביו-שבב ננוטכנולוגי לאיתור רמות מזעריות של סמני מחלה

  • אין תגובות
לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

  • 2 תגובות
הדמיה תלת ממדית של חיישן המקיף חלק מהלב. צילום: אוניברסיטת קרנגי מלון

טכנולוגיה חדשנית מסוג ‘איבר-על-שבב’ פותחה ע”י חוקר ישראלי

  • אין תגובות
סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]

ננו-יצורים שצורכים אור ופחמן דו-חמצני ומיצרים פלסטיק ודלק

  • 2 תגובות
תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

  • אין תגובות
תיאור סכמטי של הסוללה החדשנית – אנודה נוזלית למחצה הבאה במגע ישיר ומספק עם אלקטרוליט קרמי

אנודה מתכתית נוזלית למחצה בסוללות חדשניות

  • 2 תגובות
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו להצמיח רשתות מוח פעילות

  • תגובה אחת
מודלים חדשים על בסיס למידה עמוקה חוזים את יחסי הגומלין בין אטומים במולקולות אורגניות. מודלים אלו יסייעו לביולוגים מיחשוביים ולמפתחי תרופות להבין מחלות ולטפל בהן ביעילות רבה יותר. באדיבות אוניברסיטת פלורידה

תבונה מלאכותית ומכאניקת הקוונטים יסייעו לגלות תרופות

  • 4 תגובות
סופרנובה של כוכב קורס. (collapsar) (NASA Goddard Space Flight Centre)

האם סופרנובה היא המקור למתכות הכבדות על פני כדור הארץ?

  • 6 תגובות
השלב מתאים לשיתוף בין-מולקולארי. טמפרטורות גבוהות יותר, ומפלי טמפרטורה תלולים – כמו אלו שאפיינו את הנקבוביות הצרות והמלאות במים שהתקיימו בתוך סלעים וולקניים ואשר בתוכן יכולה הייתה להתבצע הסינתזה של הדנ"א הקדמוני. צילום: דיטר בראון

כיצד נוצרה מולקולת הדנ”א הראשונה?

  • 2 תגובות
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חומר חדשני שיוכל לחולל פריצת דרך ברכבי מימן

  • 16 תגובות
מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock

מיחזור נקי ויעיל של פסולת אלקטרונית

  • 6 תגובות
מערכת חלבון-דנ"א זו הורכבה על ידי משולש של דנ"א בעל שלוש זרועות של גדילים משלימים תוך קבלת כלובים טטראהדרלים המורכבים משש דופנות של דנ"א וחלבון טרימרי [באדיבות: Nicholas Stephanopoulos]

אבני בנין של דנ”א וחלבונים יוצרים מבנים של כלוב

  • אין תגובות
פולימר (שמאל; חומר לבנבן) המתכווץ בתגובה לאור כחול (ימין). [באדיבות: Jonathan Barnes], אוניברסיטת וושינגטון

חומר דמוי שריר המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור

  • 2 תגובות
עכביש טווה קורים. צילום: shutterstock

חידקיים יוכלו לייצר חלבונים לשימוש בחלל

  • 4 תגובות
המבנה המולקולארי של זרז המנגן החדיש בתוך מים [באדיבות: אוניברסיטת גטינגן]

חלופה ירוקה לייצור תרופות

  • אין תגובות
ננו-חלקיקים דו-מימדים המגיבים עם תאי גזע ומכווינים את ההתמיינות שלהם לתאי סחוס [באדיבות: Texas A&M University College of Engineering]

גישה רפואית חדשנית לטיפול בדלקת מפרק העצם

  • 3 תגובות
תמונה של הגלאי החדשני המשולב בתוך תחבושת טקסטיל-סיליקון [באדיבות: Matthew Brown]

גלאים לבישים בתור עור המסייע בריפוי פצעים

  • אין תגובות
איור אמן של קילונובה שנגרמה בשל מיזוג כוכבי ניוטרון. איור: CREDIT: NAOJ

מוצאם של היסודות הכבדים – בהתמזגות כוכבי ניוטרון

  • 3 תגובות
שרשרת הערך בחיפוש תרופות. איור: shutterstock

שיטה חדשנית להמרת אטומי מימן באטומי פלואור לצורך ייצור תרופות יעילות יותר

  • 2 תגובות
מהמפץ הגדול ועד היום - מצפה החלל וילקינסון. צילום: נאס"א

הבנה ושליטה בפרודה (מולקולה) שיצרה את היקום שלנו

  • 15 תגובות
תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]

מקור חדש ליסודות נדירים

  • 4 תגובות
אצות. מקור: pixabay.com.

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש