ידענים: המוח - דיכאון והתמכרויות

מאת 9 באוגוסט 2014 אין תגובות

הפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון, נפוצות מאוד, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, משפיעות על בריאותם של לפחות כעשירית מתושבי העולם. מדענים במקומות שונים בעולם השקיעו מאמצים רבים בניסיונות להבין את התופעה, אבל המנגנונים המולקולריים והתאים המונחים בשורש ההפרעות האלה, הובנו, עד כה, באופן חלקי בלבד.

דיכאון. איור: shutterstock

דיכאון. איור: shutterstock

הפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון, נפוצות מאוד, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, משפיעות על בריאותם של לפחות כעשירית מתושבי העולם. מדענים במקומות שונים בעולם השקיעו מאמצים רבים בניסיונות להבין את התופעה, אבל המנגנונים המולקולריים והתאים המונחים בשורש ההפרעות האלה, הובנו, עד כה, באופן חלקי בלבד.
יעילותן של התרופות הקיימות לטיפול בדיכאון אינה מספקת. למעשה, 60-70 אחוז מהחולים אינם מחלימים כתוצאה מטיפול בתרופות אלה, והיתר, 30-40 אחוז מהמטופלים, מדווחים על הקלה חלקית – וזאת רק לאחר פרק זמן ניכר של שימוש בתרופה. מטופלים רבים שנוטלים תרופות אלה, אף סובלים מהשפעות לוואי שונות. מצב עניינים זה מראה בבירור צורך בפיתוח תרופות חדשות ומשופרות לטיפול בהפרעות אלה, ולשם כך נחוצה הבנה טובה יותר של הגורמים והתהליכים מחוללי המחלה של ההפרעות במצב הרוח.

פרופ' אלון חן וד"ר אורנה איסלר ממכון ויצמן למדע, חקרו באחרונה את המנגנונים המולקולריים של מערכת הסרוטונין במוח (ויסות לא תקין של מערכת זו קשור לדיכאון ולחרדה). פרופ' חן ושותפיו למחקר בחנו את התפקיד של מולקולות מיקרו-אר-אן-אי (מולקולות גנטיות קטנות בעלות תפקיד בבקרת תהליכים תאיים שאינן נושאות מידע לבניית חלבונים), בוויסות פעילותם של תאי עצב מייצרי סרוטונין. הם הצליחו, לראשונה, לקבוע את "טביעת האצבע" הייחודית של מולקולות המיקרו-אר-אן-אי של תאי עצב מייצרי סרוטונין אלה. בטכניקות של ביו-אינפורמטיקה, שאומתו בהמשך בניסוי, זיהו המדענים קשר בין מיקרו-אר-אן-אי מסוים, מספר 135, לבין שני חלבונים הממלאים תפקידי מפתח בוויסות ייצור ופעילות סרוטונין בתאי העצב. ממצאי המחקר מתפרסמים היום (חמישי) בכתב-העת המדעי Neuron.

המדענים הבחינו בכך שרמות מקטע האר-אן-אי (מיקרו-אר-אן-אי 135), בתאים יוצרי הסרוטונין הוגברו לאחר נטילת תרופות נוגדות דיכאון. עכברים שהונדסו גנטית כך שייצרו יותר מיקרו-אר-אן-אי 135 הראו עמידות בפני לחץ כרוני ולא פיתחו התנהגויות דמויות-חרדה ודכאון כמצופה. בהתאם, עכברים שהונדסו לבטא רמות נמוכות של מיקרו-אר-אן-אי 135 הפגינו רמות גבוהות של התנהגות כמו-חרדתית והגיבו פחות למתן תרופות נוגדות דיכאון. ממצאים אלה מראים שרמה מתאימה של מיקרו-אר-אן-אי 135 במוח חיונית לתגובה תקינה ללחץ, לבקרה של חרדה ודכאון, ולתגובה יעילה לתרופות נוגדות דיכאון. בבדיקות שבוצעו בבני-אדם שסובלים מדיכאון נמצא שרמת המיקרו-אר-אן-אי 135 בדמם הייתה נמוכה במיוחד. בנוסף לכך, במוחם של מתאבדים נמצאו רמות נמוכות של מולקולה זו. עוד מתברר כי שלושת הגנים המעורבים ביצירת המיקרו-אר-אן-אי 135, ממוקמים באיזורים גנטיים שקושרו לסיכוי מוגבר ללקות בהפרעת מצב הרוח הדו-קוטבית (מאניה דפרסיה).

ממצאים אלה מצביעים על המיקרו-אר-אן-אי 135 כעל תרופה פוטנציאלית מתקדמת לדיכאון, חרדה והפרעות נוספות, וכן כעל "איזור מטרה" שאליו אפשר יהיה לכוון תרופות מתקדמות שיפותחו בעתיד. כן מתברר שאפשר להשתמש בשינוים ברמות מיקרו-אר-אן-אי 135 בדם לבדיקת דיכאון ותגובה לטיפול. חברת "ידע מחקר ופיתוח בע"מ", המקדמת יישומים תעשייתיים ורפואיים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, רשמה פטנט על הממצאים האלה, ובאחרונה העניקה לחברת "מיקיור תרפויטיקס" (miCure Therapeutics) רישיון לפיתוח תרופה ושיטת איבחון על-פיהם. לאחר השלמת מחקר נוסף בבעלי-חיים, מקווה החברה לפתוח במחקר קליני שבו ייבחנו תרופה ושיטת איבחון ניסיוניות המיועדות לבני-אדם.

פרופ' אלון חן עומד בראש מעבדה לנוירו-פסיכיאטריה ניסיונית ונוירו-גנטיקה התנהגותית, המשותפת למכון ויצמן למדע ולחברת מכוני מקס פלנק מגרמניה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)