חוקרים מאוניברסיטת המדינה של וושינגטון הצליחו לפתח שיטה חדשנית לגידול יעיל יותר של אצות – בתקופה של ימים במקום בשבועות – תוך הפיכת האצות לשימושיות יותר עבור מספר תחומים, לרבות בתחום הייצור של ביו-דלק.
[תרגום מאת ד”ר נחמני משה]
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Algal Research.
חוקרים מעוניינים לגדל אצות באופן יעיל בשביל התועלות הסביבתיות שלהן. שמן המתקבל מתוך אצות כאלו יוכל לשמש כדלק חלופי לנפט והאצות עצמן תוכלנה לשמש גם בתור מזון, מספוא, תוספת סיבים, דשנים, פיגמנטים ותרופות. גידול אצות וקצירתן בזרמי מי שפכים יוכלו גם הם לצמצם את ההשפעה הסביבתית של תהליכי ייצור רבים. למרות כל היתרונות הללו, השימוש של אצות בתעשייה לא הפך לתהליך משמעותי לאור העובדה כי הוא מחייב משך זמן רב וכמות מים גדולה. באופן כללי, יש צורך בבריכות גדולות ובעבודה רבה. חוקרים החלו לפתח מגובי ביופילם לגידול אצות, אולם מגובים אלו אינם המתקנים היעילים ביותר בשל הבדלים תכופים ברמת החומציות ובטמפרטורה, ובנוסף בשל אספקה מוגבלת של הגז פחמן דו-חמצני.
חוקרים מבית הספר להנדסה כימית וביו-הנדסה מאוניברסיטת המדינה של וושינגטון פיתחו מגוב ביו-פילם ייחודי המאפשר מיחזור של הגזים ושימוש בכמויות קטנות יותר של מים. האצות שנוצרו הכילו את השמנים ההופכים אותן למתאימות לשם ייצור ביו-דיזל ובריכוזים אף גבוהים מהרגיל. לאור העובדה כי קרומית הסינון ניתנת להסרה, היה גם פשוט יותר לאסוף את האצות, זאת בהשוואה למערכות רגילות.
המערכת ייחודית בשל העובדה כי היא מאפשרת לאצות לבצע בו זמנית הן פוטוסינתזה, כמו זו המתבצעת בצמחים ירוקים רגילים, והן לקלוט פחמן, באופן הדומה לנשימה המתרחשת בבע”ח. החוקרים הזינו את האצות בגליצרול, תוצר פסולת זול המתקבל בייצור של ביו-דיזל, ובשתנן (אוריאה) – כימיקל זול נוסף המשמש כמקור החנקן של האצות. עיצוב המערכת מאפשר מיחזור של הגזים פחמן דו-חמצני וחמצן, ובכך הופך אותה ליעילה וחסכונית יותר. “התא, הלכה למעשה, הופך למפעל יעיל במיוחד שבו חומרי ההזנה מסופקים על ידי המצע, ובנוסף – חילוף החומרים של התא מתבסס על הדרישות הפנימיות של הגז פחמן דו-חמצני,” מסביר החוקר הראשי. הרעיון עצמו הוא חדשני והחוקרים הגישו בקשת פטנט על האמצאה שלהם. בנוסף, הם פועלים לשיפור יעילות המערכת.
13 תגובות
מה ההבדל בין הכתבה הזו לבין כתבה שפורסמה והופיעה באתר של ד”ר נחמני בתאריך 24 במאי 2017 ?
שיהיה ברור: אני בהחלט מסכים ששימוש באצות לייצור ביו-דלק הוא בעל חשיבות עליונה, אך אינני מבין מדוע צריכות להתפרסם 2 כתבות כמעט זהות תוך 3 חודשים באתר זה (ועם כל הכבוד, לד”ר נחמני יש בממוצע פרסום אחד בחודש…) – האם נגמרו כל המחקרים המדעיים (ולא רק בתחומי הכימיה האורגנית והביוכימיה), כך שאין יותר מה לפרסם חוץ מאשר ביו-דלק מאצות???
כתבתי שעדיף אנרגיה ללא שריפה, מה לא נכון בזה ?
עדיף שיגדלו את האצות למאכל ואת האנרגיה יפיקו מתאים סולריים, מתחנות רוח, או מכורים גרעיניים.
אבי
לאיזה מהמשפטים הבאים אתה לא מסכים?
1. השימוש בדלק פוסילי לוקח פד”ח מהקרקע ומפזר אותו באוויר.
2. גידול אצות להפקת אנרגיה אינו מעלה את ריכוז הפד”ח באוויר.
אבי, שני משפטים פשוטים… האם אתה מסכים להם?
בעיות טכניות של אנרגיה חילופית צריך לפתור וזה לא צריך לעכב את השימוש באנרגיה כזאת.
צריך להשקיע באנרגיות שלא שורפות פחמן ולא פולטות פד”ח – גרעינית, סולרית, רוח, הידראולית… ולא לחפש תחליפים לנפט.
פיתוח של מכוניות חשמליות, וחוקים שמגבילים שימוש במכוניות מזהמות זה מבורך ( בתנאי שאת החשמל יפיקו מאנרגיה כזאת )
במקביל צריך להשקיע בטיפוח הצמחיה ביבשה וגם בים.
לדעתי יש מספיק זמן (300 – 1000 שנה) לבצע את המהפך הזה לפני שכדור הארץ יתחמם בצורה משמעותית …
מצד שני אין מספיק זמן כדי למנוע את האסונות האקולוגיים האחרים שאנחנו גורמים והאו”ם לא עוסק בהם.
לניסים –
גם הנפט והפחם שמוצאים באדמה היום היה פעם צמחים שקלטו את הפד”ח מהאטמוספירה והשריפה שלהם מחזירה את הפחמן לאטמוספירה.
אם אצות ישארו אצות ולא ישרפו כדלק, הן לא תהפוכנה לפד”ח אלא לזבל אורגני שישאר בקרקעית הים ואולי יהפוך חזרה לפנט או פחם וכ”ד אבל אם אתה שורף אצות\צמחים לא עשית כלום לתועלת כדור הארץ.
הפתרון להתחממות הגלובלית זה רק הפקת אנרגיה בלי שריפת פחמן כי כל שריפה של פחמן מיצרת פד”ח.
במקביל רצוי לגדל צמחים ואצות כדי גם לעוזר להפחית את הפד”ח , אולי כשאי לבדוק אם יש בעיית התדלדלות של אצות בים מאיזה שהיא סיבה (למשל זיהום כימי או אורגני וכ”ד) ואולי זה מה שמאיץ את ההתחממות , זה שיש התדלדלות יערות אנחנו יודעים אבל חלק גדול מהפד”ח נקלט ע”י אצות בים וכידוע שטח הים יותר גדול משטח יערות הגשם.
למה שלא תסיימו את האצות ביציאה של תחנות כח פחמיות שם יש המון פחמן דו חמצני?
אבי
ביו-דלק אינו מוסיף פד”ח לאטמוספירה. האצות לוקחות פד”ח מהאטמוספירה, ואז השריפה מחזירה את רוב הפד”ח הזה. תבדוק את מקורות המידע שלך….
אם כבר מדברים – לאנרגיה מרוח יש בעיות משלה. בארה”ב החברות משלמות 50 אלף דולר על כל עיטם שהם הורגים – והם הורגים הרבה!
היה עדיף שימצאו תחליפי אנרגיה לדלק הפחמני, ולא שיטה אחרת ליצר דלק כזה.
הרי הביודלק יפלוט בדיוק אותו פד”ח כמו כל דלק פחמני אחר.
במקור כתוב ״ reactor ״ ,
התרגום הפשוט ל״ריאקטור״ יהיה מערכת שמגיבה ,
מכאן המושג או בקיצור ״מגוב״ …
ו ‘google translate’ אכן מתרגם ׳מגוב׳ ל׳reactor’.
מתוך עיון בתקציר המאמר ניתן להבין שד״ר נחמני תרגם את המילה ‘reactor’ ל׳מגוב׳, אבל את זאת הוא צריך לאשר.
אני לא מכיר את המילה “מגוב”. בדקתי. הגעתי לדף ויקיפדיה על מתקן לפינוי מוקשים. תנסו ותראו.
אז אני מניח שלכימאים יש שפה משלהם. מנחש שהכוונה לתא ראקציה. משה – אולי תוסיף דף ויקיפדיה ל”מגוב” כימי.