ידענים: אבולוציה בפעולה

מאת 29 במרץ 2010 206 תגובות

הצצה לעולם בעלי החיים מגלה יותר מ-500 מינים של בעלי-חיים המקיימים יחסים הומוסקסואליים 

זוג אלבטרוסיות לסביות. צילום: אריק ואן דר וורף

זוג אלבטרוסיות לסביות. צילום: אריק ואן דר וורף

אבי ארבל | גליליאו

מעשה הרצח הנתעב שנעשה לפני כמה חודשים במועדון הנוער הגאה בתל-אביב העלה לכותרות את נושא ההומוסקסואליות בישראל ובכלל. למרות ההזדהות של חוגים רחבים עם הנפגעים, נמצאו גם אחרים שניצלו הזדמנות זו לתקוף את ההומוסקסואליות. בצד טענות בדבר הפגיעה במוסר ובדיני התורה, חזרו רבים והשמיעו את הטענה שהומוסקסואליות היא סטייה וכי אנשים נורמליים הם הטרוסקסואליים.

אפשר כמובן להתייחס לטענה זו רק אחרי שתוגדר הנורמה שעל פיה קובעים את הסטיות. למיטב ידיעתי אין נורמה כללית שכזו והיא שונה מתרבות לתרבות ומחברה לחברה, ממש כשם שאין נורמה כללית בעניין התנהגות מינית – מה שנחשב סוטה וחריג בתרבות אחת, הוא בגדר התנהגות סבירה ומקובלת בחברה אחרת.

טענה אחרת, שמרבים להשמיע במקומותינו וגם בחברות שמרניות ברחבי העולם, היא שהומוסקסואליות אינה טבעית. בחברה המערבית נכנס המושג "הומוסקסואליות" לשיח הרפואי באמצע המאה ה-19, ומאז השתרש בחברה במובנים צרים למדי, ואין בו די כדי לתאר את מגוון ההתנהגויות שאולי נקרא להן "הומוסקסואליות" בכל התרבויות בנות זמננו. למרות זאת, זה המונח שמשמש את הדוברים בארצות המערב ואליו גם נתייחס במאמר זה.

כזואולוג, אני מבקש להתייחס לטענה שהומוסקסואליות אינה טבעית, מכיוון שאינה מייצרת צאצאים ולכן גם אינה קיימת בטבע. טענה זו מקורה בבורות ובחוסר היכרות עם בעלי החיים המצויים בעולמנו. הצצה לעולם בעלי החיים מפריכה טענה זו מכל וכול, שכן המדע מכיר ותיאר יותר מ-500 מינים של בעלי-חיים המקיימים יחסים הומוסקסואליים (יש דיווחים על כ-1500 מינים כאלה).

תמצאו ביניהם חרקים ועוד חסרי חוליות, דגים, זוחלים, דוחיים, עופות וגם יונקים. בסדרת הקופאים (הפרימטים) הכוללת קופים, קיפופים ובני אדם, תוארה התנהגות הומוסקסואלית שהיא אולי המעניינת ביותר את האדם, בשם הדמיון בינינו ובין הקופים.
מהי הומוסקסואליות של בעלי החיים?

לפני תיאור המינים המקיימים יחסים הומוסקסואליים יש להגדיר כמובן מהי התנהגות הומוסקסואלית, שהרי אצל בעלי-חיים שונים מופיעים היבטים שונים של התנהגות זו.

חוקרים הגדירו חמישה דפוסי התנהגות שאותה נכנה הומוסקסואלית. דפוסים אלה יכולים להתקיים זה לצד זה בכל מקרה ואינם תלויי התפתחות או זמן.

הראשון הוא התנהגות חיזור בקרב בני אותו זוויג. התנהגות זו מכילה אלמנטים הקיימים בחיזור הטרוסקסואלי, אך גם אלמנטים ספציפיים המופיעים רק בחיזור הומוסקסואלי. החיזור כולל אלמנטים חזותיים (מחוות חיזור), קוליים (קולות), כימיים (הפרשת פרומונים) ואף טקטיליים (מגע בין המשתתפים בחיזור).

הללו מביאים במקרים רבים לשלבים הבאים שהראשון ביניהם הוא הדפוס הבא: הפגנת חיבה ומגעים לרוב באמצעות מגע שאינו כולל נגיעה באיברי המין ומגעים מיניים. בדפוס זה מופיעים ליטוף, חיבוק, נשיקות, טיפוח הדדי (grooming) והֵיאבקוּת-משחק. פעמים רבות מעוררת דרגה זו, שנמצאה אצל רבע מן המינים שנצפו, עוררות מינית המתבטאת בזקפה או בתפיחה של איברי המין.

הדפוס השלישי הוא מגע מיני בין בני הזוג. רוב המינים של החולייתנים שנבדקו מבצעים בשלב זה קפיצה ורכיבה (mounting), האחד על גבו של השני, הכולל ברוב המקרים החדרה של איבר המין הזכרי. בקבוצה זו נכללים גם גירוי של איברי המין החיצוניים בעזרת היד, הרגל או הסנפיר וגם מגעים אורליים.

דפוס ההתנהגות הבא, המתקיים אצל מינים רבים של בעלי-חיים, הוא יצירת קשר זוגי pair) bonding) קבוע בין בני הזוג. במסגרת קשר זה מבלים בני הזוג זמן רב בפעילות משותפת ונמצאים יחד רוב הזמן. הקשר הזוגי יכול להיות אקסקלוסיבי ומונוגמי, או לא אקסקלוסיבי ופתוח לקיום יחסים עם בני זוג אקראיים, שהם הומוסקסואליים או הטרוסקסואליים. משך קיומו של הקשר הזוגי משתנה ממין אחד של בעל החיים למשנהו, וגם בתחומי אותו מין-ביולוגי יש שונות רבה במשך הקשר. נמצאו מינים אחדים שבקרבם רק קשר זוגי הומוסקסואלי הוא קבוע ואילו הקשרים ההטרוסקסואליים הם בעלי אופי זמני וחולף!

הדפוס החמישי הוא הורות משותפת וגידול צאצאים. לצורך זה מזדווגים בני הזוג עם בני זוג מזדמנים מבני הזוויג האחר, אך הללו אינם נותרים בשטח ואינם מטפלים בצאצאים. שני בני הזוג ההומוסקסואליים משתתפים בדגירה (אצל עופות) ובטיפול בצאצאים, עובדה המייעלת לעתים פעילויות אלה ומביאה הצלחה גבוהה מאשר בגידול צאצאים של זוגות הטרוסקסואליים.

גידול משותף זה אינו כרוך בהכרח בקיום יחסי מין בין שני הפרטים. אצל מיני עופות אחדים יש גם אימוץ או השתלטות בכוח על ביצים או על צאצאים של פרטים אחרים. תופעה זו של השתלטות על אפרוחים זרים נצפתה אצל היען האפריקני (Struthio camelus). יש מיני בעלי-חיים, לטאות ומקלונים למשל, המתרבים בדרך פרתנוגנית (רביית בתולים). אצל מינים אלה קיימות רק נקבות שיש ביניהן קשרים ברמות שונות. ויש כמובן בעלי חיים ביסקסואליים המקיימים קשרים מיניים ואחרים עם בני זוויגם ועם בני הזוויג השני. רמת הקשרים הללו משתנה ממין למין ואף מפרט לפרט.
תצפיות בתנאי שביה

יש קשיים לא מעטים בתצפיות על התנהגות הומוסקסואלית של בעלי חיים. בתנאי שביה או במעבדה התצפיות קלות ופשוטות ביותר מאשר בטבע, אך תמיד קיים חשש שההתנהגות הנצפית נגרמה בשל החיים בשביה. כך נצפו בשביה זוגות הומוסקסואליים של פינגווינים, בני מינים ביולוגיים אחדים, בגני חיות בברמן שבגרמניה, ביפן ובברונקס שבניו-יורק. התנהגות הומוסקסואלית של פינגווינים לא נצפתה בוודאות בטבע בשל קשיים בסימון הפרטים הנחקרים, בשל הדמיון הרב בין הזוויגים ובשל התנאים הסביבתיים הקשים שאינם מאפשרים תצפית ממושכת, רב-שנתית לפעמים.

בגן החיות התנ"כי בירושלים יצרו שני נשרים מקראיים (Gyps fulvus), שנשאו את השמות דשיק ויהודה, קשר הומוסקסואלי שכלל הזדווגויות רבות, כאשר ה"תפקידים" בין בני הזוג היו קבועים. כשנתנו להם ביצת דמה דגרו עליה במסירות. לאחר מכן קיבלו גוזלים צעירים (נקבת הנשר מטילה ביצה אחת בקִנה ובני הזוג מגדלים גוזל אחד בעונה) והצליחו לגדל גוזלים אחדים עד שהגיעו לשלב הפריחה מהקן ושוחררו לטבע!

מאוחר יותר הופרדו דשיק ויהודה וכל אחד מהם שוכּן בכלוב נפרד עם נקבת נשר. שניהם יצרו זוגות הטרוסקסואליים, מה שמעלה שאלה בדבר הקשר הזוגי שיצרו: אולי הוא נבע מחוסר בני זוג מבני הזוויג השני?

מצב דומה קיים בפארק הספארי ברמת-גן, שם חיים שלושה זכרים של צב יבשה ענקTestudo) gigantea) שמקורם באיי סיישל. הללו חיים שנים רבות בגדרה קטנה ומקיימים חיזורים והזדווגויות הומוסקסואליות שהן כמובן עקרות. האם הכנסת נקבות לגדרה תגרום להם לחזר אחריהן, להזדווג עמן ולנטוש את ההתנהגות ההומוסקסואלית? עד שלא תובא נקבה מתאימה – שאי אפשר להשיגה בשל נדירותה וחוקי שמירת הטבע – לא נדע תשובה לשאלה זו.

לאחרונה נצפו שני פילים אפריקניים צעירים, ילידי הספארי ברמת-גן, שהובאו לגן החיות בפוזנן שבפולין ושוכנו בחצר אחת. התנהגותם ההומוסקסואלית תוארה בהרחבה בעיתוני פולין ובעיקר בעיתונות הצהובה. אף שהתנהגות זו היא חלק ממשחקי הנעורים, סביר להניח שאם יכניסו לחצרם פילה צעירה, יזדווגו עימה ויגלו התנהגות הטרוסקסואלית.

לקבוצה זו אפשר לצרף גם חיות בית ומשק, שרבות מהן מקיימות יחסים הומוסקסואליים. כל חקלאי המגדל בקר מכיר את התופעה שפרות קופצות על פרה מיוחמת ואף שאינן מקיימות פרקטיקה מלאה של הזדווגות הרי יש בהתנהגות זו אלמנטים רבים של הזדווגות, פרט לחדירה. בעדרי כבשים נפוצה התנהגות הומוסקסואלית בעיקר אצל פרטים צעירים, המרבים לקפוץ זה על זה.

התנהגויות מעין אלה לא נצפו בקרב מינים של בקר בר. פר הבר (Bos primigenius)נכחד מן העולם, ואצל פר הבית (Bos Taurus) שבויַת ממנו מתקיימת, כאמור, התנהגות הומוסקסואלית גם בין פרות וגם בין פרים, ובעיקר בין עגלים צעירים.

גם כלב הבית מפגין התנהגות הומוסקסואלית בולטת. פגישה בין כלבים לא מוכרים גוררת אחריה קפיצה של הפרט הדומיננטי ורכיבה המלווה אצל כלבים זכרים בחדירה. אלמנט ההתהפכות עכוז אל עכוז, המופיע בהזדווגות הטרוסקסואלית של כלבים, לא מופיע אמנם בהזדמנויות אלה, אך מתקיימת בהן חדירה. האם במקרים הללו וגם במקרים נוספים של חיות משק ומחמד דוגמת עזים ותוכים ההתנהגות ההומוסקסואלית היא תוצאה של חיים בשביה?

מפגני שליטה הומוסקסואליים

בעבר נהגו זואולוגים להסביר התנהגות זו של קפיצה, רכיבה ואף חדירה מינית כהפגנת שליטה. לטענתם הכלב הקופץ על כלב נחות ממנו במדרג החברתי, כמו גם העגל והאיִל הצעיר, אינו מתכוון לאקט מיני אלא מפגין בדרך זו את הדומיננטיות שלו ואת מעמדו במדרג החברתי. וכך גם פרות, עזים ורחלים, אף שקפיצותיהן ורכיבתן אינה כוללת חדירה.

תצפיות בטבע הוכיחו שמינים קרובים לחיות הבית והמשק מקיימות התנהגות דומה. אצל אנטילופות דוגמה האימפלה (Aepyceros melampus), אנטילופה אפריקנית נפוצה, קיימים עדרי הרמון שבהם זכר אלפא אחד חי ומזדווג עם נקבות רבות, לעתים 50 ואף יותר. מטבע הדברים מתקיימים בצדם עדרי רווקים צעירים המתמודדים על מעמד במדרג החברתי.

הזכר העומד בראש המדרג יקרא בבוא היום תיגר על זכר אלפא בעל הרמון, ואם יצליח להביסו בקרב ישתלט על עדר הנקבות ויהפוך בעל ההרמון. קפיצות, רכיבות ואף חדירות מיניות נפוצות בקרב עדרי הזכרים של אימפלה ושל אנטילופות אחרות ופרסתנים נוספים דוגמת הג'ירף. גם כאן יש זואולוגים המדברים על הפגנת שליטה. ואכן מספר הקפיצות והחדירות הוא בהתאם למדרג החברתי, כשהזכרים שבראש המדרג מרבים לקפוץ על זכרים נחותים מהם ואף זכר אינו קופץ עליהם.

גם אצל הזאב האפור (Canis lupus), שממנו בויַת כלב הבית, נצפתה התנהגות של קפיצה, רכיבה ואף חדירה. בלהקות הזאבים שוררת היררכייה ברורה ויש בהן זכר אלפא שליט אחד ונקבה שליטה. שניהם מבצעים אקטים מהסוג שתואר עם פרטים המצויים בשלב נמוך יותר במדרג החברתי, שהם לרוב צעירים יותר. גם במקרה זה נוטים זואולוגים רבים לתאר התנהגות זו כהפגנת דומיננטיות ושליטה וייתכן בהחלט שהם צודקים, אך אין להתעלם מן העובדה שיש בהתנהגות זו אלמנטים הומוסקסואליים.

אצל הבבונים, קופים אפריקניים החיים בעדות המונות פרטים רבים, נצפתה התנהגות דומה, ובמו עינַי צפיתי בהתנהגות זו במשך מאות שעות בטבע ובגניחיות. יש חוקרים המונים בקרב הבבונים חמישה מינים. אחרים מגדירים אותם כתת-מינים הכלולים במין אחד בבון מצוי (Papio hamadryas).

אצל כל מיני הבבונים נצפו אלמנטים הכוללים רכיבה וחדירה מינית, הן במשחקי הכוח והחברה של הפרטים הצעירים והן בהפגנות שליטה של זכרים דומיננטיים על זכרים נחותים מהם. אין ספק שלמשחקי הבבונים הצעירים יש תפקיד חשוב בהכשרתם לחיים בקבוצה. גם הפגנות השליטה של הזכרים הבכירים משרתות את הסדר החברתי בעדת הבבונים ומחזקות את שלטונם, ועם זאת יש בהם אלמנטים בולטים של התנהגות הומוסקסואלית.

אקטים הומוסקסואליים המתבצעים בין כותלי בית הכלא, הן בין אסירים הן בין אסירות, כוללים אלמנטים של הפגנת שליטה ואף מעשי אונס הבאים לחזק את מעמד האסירים השליטים. גם הם חלק מפעילות שאיש לא יעלה על הדעת לתארה כמפגן לא הומוסקסואלי.
יתרונות ההומוסקסואליות

זוגות הומוסקסואליים המקיימים קשר זוגי ומגדלים צאצאים חייבים לקיים יחסים הטרוסקסואליים מזדמנים וקצרי טווח שבמסגרתם הם מפרים או מופרים כדי לקבל צאצאים שבהם יטפלו כהורים הומוסקסואלים.

אצל הדולפין המצוי (Tursiops truncatues) מוכרת התנהגות הומוסקסואלית אצל פרטים צעירים עד גיל עשר שנים. לאחר מכן פונים רובם להתנהגות הטרוסקסואלית, אך יש זכרים הממשיכים בקשרים ההומוסקסואליים לשארית חייהם. יש חוקרים הרואים בהומוסקסואליות של הדולפינים הצעירים חניכה והכשרה מינית לחיים בעתיד.

לזוגות הזכרים ההומוסקסואליים יש יתרון בחיזור ובהזדווגות רבייתית עם נקבות, אולי מפני שהם מחזרים כצמד ושניהם זוכים להזדווג עם הנקבה שאחריה הם מחזרים. אף שדולפינים זכרים אינם מגדלים את צאצאיהם, הרי הם מצליחים להעמיד צאצאים, הנושאים את הגנים שלהם, בהצלחה רבה יותר מדולפינים שעברו תקופה הומוסקסואלית.

ההתנהגות המינית של הדולפינים שומטת את השטיח מתחת לרגליהם של הטוענים שהתנהגות זו אינה טבעית, שהרי שאינה מניבה צאצאים. אצל הברבור השחור (Cygnus atratus) מאוסטרליה נצפו זוגות הומוסקסואליים של זכרים בשבי ובטבע. שיעור הזוגות הללו הוא כ-6% מן האוכלוסייה והקשרים נמשכים שנים. הברבורים הזכרים הללו מזדווגים עם נקבות המטילות להם ביצים בקן שבנה זוג הזכרים.

לאחר מכן הם מסלקים את הנקבות, דוגרים על הביצים בתורנות ומגדלים במשותף את האפרוחים. מחקר כמותי רב שנים הניב תוצאות מפתיעות למדי: בעוד זוגות הטרוסקסואלים של הברבור השחור מצליחים להעמיד 30% בלבד של צאצאים העוזבים את הוריהם ויוצאים לחיים עצמאיים, הרי זוגות של זכרים מצליחים בשיעור ממוצע של 80% (אחוז האפרוחים הבוגרים מתוך מספר הביצים) בגידול צאצאיהם. הברבור השחור ודומיו מוכיחים שאפשר להתרבות גם אם מקיימים דפוסי התנהגות ביסקסואליים וקשר זוגי הומוסקסואלי, ואף להצליח במידה ניכרת יותר מאשר זוגות הטרוסקסואליים.

פילים צעירים, שועלים צעירים, שימפנזים ודולפינים צעירים וזכרים של יונקים נוספים מקיימים יחסים הומוסקסואליים במסגרת משחקי הנעורים. היום סבורים שמשחקים אלה משמשים הכשרה לחיי מין עתידיים והם שלב חשוב בהתפתחות החברתית והמינית של הרבה בעלי חיים צעירים. אם כן מתברר כי אף אם כמה מן היחסים הללו יתמידו ויובילו ליצירת זוגות הומוסקסואליים בבגרות אין הם פוגעים בהכרח ביכולת ההתרבות העתידים שלהם.

שלישיות, קופים יפים והתנהגות ביסקסואלית

במחקר שנערך לאחרונה באוכלוסיות של העוף הדורס פרס מזוקן (Gypaetus barbatus), שחי בעבר בישראל ונכחד ממנה, נמצא שמקצת מן הפרסים חיים בשלישיות ולא בזוגות. השלישייה כוללת שני זכרים ונקבה והשלושה מקיימים הזדווגויות הומו והטרו סקסואליות. שלישיות אלה מצליחות לגדל יותר צאצאים מאשר זוגות של פרסים. ייתכן שחלק מן ההצלחה נובע מן השונות הגנטית של הזכרים, אך בעיקר בשל קשרי השלישייה הנשמרים לאורך שנים כשכל השלושה מטפלים בהצלחה בגוזלים.

בעל החיים הביסקסואלי המוכר והנחקר ביותר הוא השימפנזה הגמדי (Pan paniscus) הידוע גם בשם בונובו. מחקר רב שנים שכלל תצפיות רבות בטבע (במערב אפריקה) ובעיקר בגני חיות ובמכוני מחקר, פורסם בספרו של הפרימטולוג ההולנדי-אמריקני הנודעפראנס דה-ואל (1997), Bonobo, The Forgotten Ape. לאחרונה תורגם ספר נוסף של דה-ואל, "הקוף שבתוכנו", העוסק בפרוטרוט בהתנהגותו של קוף מופלא זה הנמנה עם משפחת האדם (Hominidae) והוא בעצם בן דודנו החביב (וראו: לקריאה נוספת).

שימפנזי הבונובו קטנים ועדינים מן השימפנזה המצוי ((Pan troglodytesוהם חיים ביערות הגשם של קונגו. הם חיים בעדות קטנות שהגדולות שבהן מונות עד 60 פרטים, אך רובן קטנות יותר. בתוך העדה יש קבוצות קטנות, רובן קבוצות של נקבות אחדות וילדיהן, המקיימות קשרים חזקים ופעילות צמודה. קבוצות אלה דומיננטיות במצבים מסוימים ולכן נחשבת חברת הבונובו חברה מטריארכלית.

קופי הבונובו צמחוניים ואינם אוכלים בשר כקרוביהם השימפנה המצוי והאדם. בהתאם לכך גם אינם יוצאים לציד תוקפני. הם מרבים בפעילות מינית שחלקה הומוסקסואלית וחלקה הטרוסקסואלית. הנקבות מבצעות יותר מגעים הומוסקסואליים מן הזכרים – כשני שלישים מן המגעים המיניים שמבצעות הנקבות הם הומוסקסואליים.

התצפיות בשימפנזים הגמדיים בטבע די מסובכות ורוב הנתונים נאספו בתצפיות בתנאי שביה. מתברר שקופים אלה פעילים בתחום המיני יותר מכל פרימט אחר ומבצעים לעתים שישה אקטים מיניים ביום (אין הם פעילים בלילה, אזהם ישנים על עצים). באקטים המיניים משתתפים גם קופים צעירים וייתכן שכך הם רוכשים מיומנות וניסיון בפעילות זו, שאינה מוּרשת אלא נלמדת ונרכשת באמצעות צפייה בקופים מזדווגים, ופרקטיקה מינית שאותה הם רוכשים גם בפעילות מינית עם בוגרים מנוסים.

התנהגותם החברתית של שימפנזי הבונובו רגועה ואין בה אלמנטים של אלימות. כל קונפליקט חברתי נפתר עד מהרה על-ידי מגע מיני, שאחריו חוזרים המשתתפים לפעילות רגועה. האקטים המיניים קצרים ונמשכים לרוב עד רבע דקה בלבד אך מספרם, כאמור, רב וכל חברי העדה משתתפים בהם. מעניין לציין שהקופות הבוגרות הן המבוקשות ביותר – אולי בשל ניסיון החיים והניסיון המיני שרכשו בשנותיהן הרבות.

קופי הבונובו כאילו אימצו את האמירה "עשו אהבה ולא מלחמה", אף שמעולם לא שמעו אותה. צפייה בקופים השלווים הללו וקריאת מחקרים על חייהם מעוררת קנאה. מדוע אין האדם מסוגל לפתור קונפליקטים חברתיים ושבטיים כמו קופי הבונובו? מדוע אנו מעדיפים אלימות אישית ומדינית, רצח ומלחמות על חיים שלווים? אולי משום שלא השכלנו להשתמש במין כדרך לפתירת קונפליקטים (כל אחד ואחד מן הקוראים מוזמן להפעיל את דמיונו הפורה ולדמיין כיצד פותרים קונפליקטים בדרך זו).

איני טוען שהתנהגות הומוסקסואלית היא האידאלית לפתרון קונפליקטים חברתיים וכלכליים, אך לימוד אורחות חייהם של קופי הבונובו מלמד שהתנהגות הומוסקסואלית היא התנהגות טבעית, כפי שנמצא אצל מאות מינים של בעלי חיים, ובמבחן התוצאה היא עדיפה על התנהגות אגרסיבית המתבטאת באלימות, ברצח ובמלחמות שהאדם הנבון דוגל בה זה אלפי שנים!

לא הזכרתי במאמרי חרקים וחסרי חוליות אחרים המקיימים התנהגות הומוסקסואלית, אך המדע מכיר מינים רבים כאלה וביניהם חיפושיות, נמלים (זכרים המזדווגים עם המלכות) ואף נחשים המשתמשים באקטים הומוסקסואליים לצורכי רמייהומשפרים בדרך זו את סיכוייהם למגעים הטרוסקסואליים ולרבייה.

בטבע קיימים מינים רבים של בעלי-חיים הומוסקסואליים, ולפיכך הטענה בדבר אי טבעיותם של מגעים הומוסקסואליים אינה מעידה אלא על הבורות של המעלים אותה.

כאמור, הומוסקסואליות אינה פוגעת בהכרח ברבייה ולכן התופעה אינה נכחדת, בין אם היא מורשת ובין אם נרכשת. יתר על כן, ייתכן שהיא משפרת את הסיכויים של המתנסים בה להתרבות ולשמר את הגנים שלהם בצאצאיהם.

ולאנשי "המוסר" אני מציע להטיף לא נגד ההומוסקסואלים, אלא למען הקטנת האלימות ולמניעת מלחמות, שאין ויכוח על הנזקים שהן גורמות לאנושות.

ד"ר אבי ארבל הוא זואולוג, מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים בתל-אביב. פרסם ספרים אחדים ומאות מאמרים העוסקים בבעלי-חיים ובמסעות ברחבי העולם.

206 תגובות ל “שניים-שניים מאותו מין”

  1. נעם

    סליחה- תיקוני כתיב:

    יהפבו = יהפכו
    נטיוטיהם- נטיותיהם

  2. נעם

    מור,

    מי שמשתמש בסיסמאות ריקות מתוכן זה אתה, וגם תחזור על השטויות הפרימיטיביות שלך עשרות פעמים, הן לא יהפבו לאמת – לא אצל אנשים שנולדו אחרי המאה ותשע עשרה.

    הלהט שלך אגב נשמע מוכר- ראיתי אותו אצל חלק מטלונגליסטים בארה"ב, וגם אנשי דת ופוליטיקאים אחרים שמאוחר יותר התגלו נטיוטיהם.

  3. גורו יאיא

    באופן מפתיע, מור, למעשה לאחרונה נתגלתה הוכחה שהומוסקסואליות היא תכונה שיש לה מקורות גנטיים. מה שנסתבר, למעשה, הוא שישנם זיווגים הומוסקסואליים גם אצל חיות. ניתן להסיק מכך, שהנטיה ההומוסקסואלית אינה תוצר חברתי, ושיש יסוד מולד לתכונה זו. אני שניה אמצא את הלינק למאמר שדן בזה, בהידען.
    הי… רגע.
    זה העמוד שאני נמצא בו. ממש אותו עומד שבו מופיעה התגובה שלך.
    מעניין שפספסת את זה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)