התחדשות – לאחר כ-1600 שנה
ד”ר נח ברוש
האירועים המסעירים ה”שוטפים” את התקשורת שלנו, דחקו בשבוע שעבר מעט לפינה אירוע בעל משמעות עמוקה למדע: חידושה של הספרייה הגדולה באלכסנדריה.
וזה הסיפור: במאה ה-4 לפני-הספירה, הקים הספרן הראשון בהסטוריה, דמטריוס מ-פלרון, את הספרייה המדעית הראשונה. מאות שנים היא היתה מאגר הידע הגדול של העולם העתיק; מוקד משיכה להוגי דעות ומדענים. אחד מיתרונותיה: ריבוי הספרים שנאספו בה בשקדנות ומדיניות ראשיה: להחרים לטובתה כל כתב-יד שהגיע לאלכסנדריה (בעליו קיבלוהו, לאחר זמן-מה כעותק).
אבל בשנת 415 לספירה, חרבה הספרייה, תוצאה משרשרת דליקות ומשום שהנוצרים, ראו בכתבים שנשתמרו בה, עבודת אלילים.
באיסוף הספרים הוחל בימי תלמיי הראשון, עם תירגום התנ”ך ליוונית. עם הזמן הגיע מספר הספרים בספרייה ל-700 אלף, כנראה. עד מהרה התקבצו סביבה חוקרים רבים ואלכסנדריה נעשתה מרכז הידע התרבותי באגן הים התיכון.
ב-16 באוקטובר ,2002 ספריית אלכסנדריה קמה לתחייה: נחנך מיבנה מפואר שהוקם במימון אונסק”ו, ממשלת מצרים ותורמים רבים. מטרת הפרוייקט: לשחזר את תפקידי הספרייה המקוריים ולשמש מוקד ידע למצריים, המזרח התיכון, העולם.
הספרייה תעמיד לרשות החוקרים אוספים שיתמקדו בתרבויות היוונית והמצרית, בעולם העתיק ובימי הביניים. גם במקצועות חדשים, לקידום האזור. ההחלטה להקים את הספרייה החדשה נתקבלה ב-.1990 בבניה הוחל ב-.1995 המיבנים הוקמו לשפת הים התיכון, ליד בניני הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת אלכסנדריה, ברובע שתבי. המבנה המעגלי, שקוע בחלקובבריכה. גגו נטוי צפונה ומעניק תאורה עקיפה לפנים הספרייה. התיכנון האדריכלי – נורבגי. בפרוייקט הושקעו כ-400 מיליון דולר. התוצאה: מיבנה של 11 קומות ל-8-4 מיליון ספרים; היכל כנסים ל-3200 איש, מוזיאון, פלאנטריום, אגף ל-100 אלף כתבי-יד מקוריים, 50 אלף מפות וכ-10 אלפים ספרים נדירים. מיתקנים חדישים יאפשרו גישה ממוחשבת למאגרי מידע רבים, חלקם בספרייה עצמה. ההתרשמות הראשונית: הספרייה החדשה מבטיחה להיות מוקד-ידע בדומה לקודמתה, מלפני כ-1600 שנה.
לאור היחסים הקרים השוררים עתה בין ישראל למצרים, מעניין לדעת האם ובאיזה צורה, יוכלו חוקרים ישראלים להשתלב בפעילות העתידית שתיווצר במקום.
1,600 שנה אחרי: הספריה של אלכסנדריה נחנכה מחדש
בדיוק באתר בו עלתה באש ב-381 לספירה, נחנכה הספריה בטקס חגיגי; בין המשתתפים: מובארק, מלכים וכמרים בכירים; במצרים מקווים שהגדולה בספריות העולם העתיק, תשוב להיות סמל תרבות
מאת גארדיין ושירות הארץ
בטקס חגיגי נחנכה אמש באלכסנדריה ספריה חדשה, באותו אתר עצמו שבו נחרבה בשריפה הגדולה בספריות העולם העתיק, ב-381 לספירה. כעת, למעלה מ-1600 שנה לאחר השריפה, מבקשים במצרים להחזיר לעיר את גדולתה כמרכז תרבותי. בספריה החדשה, “ביבליותקה אלכסנדרינה” בשמה הלטיני הרשמי, הושקעו 220 מיליון דולר, מחציתם על ידי מצרים ומחציתם תרומת מדינות אחרות.
בפתיחה השתתפו נשיא מצרים, חוסני מובארק, וכ-3,000 מוזמנים מרחבי העולם – בהם נשיאים, מלכים ואנשי כמורה בכירים. הספריה המחודשת תיפתח לקהל הרחב ביום ראשון הקרוב. במצרים צופים כי היא תהפוך ליעד תיירותי לאנשי אקדמיה רבים. הפתיחה נועדה להתקיים אשתקד, אך נדחתה עקב חששה של ממשלת מצרים לקיים טקס זה בשיאה של האינתיפאדה. עתה נחפזו לחנוך את הספריה בטרם תתחיל מלחמה בעיראק.
ספריית אלכסנדריה העתיקה נוסדה בשנת 288 לפני הספירה על ידי פתולומיאוס הראשון, והיתה לדגלה של התקופה ההלניסטית. היו בה כ-700 אלף מגילות קלף, כמעט כל הכתבים שהיו קיימים בעת ההיא. לפי האגדה, כל אוניה שעגנה באלכסנדריה הצטוותה למסור את כל ספריה לספריה.
האגדה מספרת עוד כי פתולומיאוס השלישי ביקש משלטונות יוון העתיקה להעביר אליו את כתביהם של סופוקלס, אייסכילוס ואורפידס, כדי שיוכל להעתיקם, ואף הפקיד סכום גבוה של כסף כערובה לכך שיחזיר את הכתבים המקוריים. כאשר הגיעו הכתבים לאלכסנדריה הוא הודיע ליוונים שהם יכולים להחזיק בכסף, כי בכוונתו לשמור לעצמו את הכתבים המקוריים.
בספריה זו נמצאו כתביהם של אאוקלידס וארכימדס, ומלומדים שרטטו כאן מפות שמים וערכו חישובים שונים על צורתו ומיקומו של כדור הארץ. שלוש שריפות גדולות, הראשונה ב-381 לספירה והאחרונה ב-642 לספירה, כילו את האוצר האדיר הזה. הבניין, שחרוטות עליו כתובות בכל שפות העולם, מוקף בתעלת מים כחולים.
המטרה: לאסוף 8 מיליון ספרים
את הקמתה מחדש של הספריה יזם צוות אוניברסיטת אלכסנדריה עוד ב-1970. הצוות הצליח לגייס את תמיכתה של רעיית נשיא מצרים, סוזן מובארק, שצירפה מיד את בעלה ליוזמה. משם התגלגל הפרויקט לפתחו של ארגון אונסק”ו – הפועל מטעם האו”ם לשיתוף פעולה בינלאומי בתחומי תרבות, חינוך ומדע – שהחל לאתר תורמים, הן של כסף והן של פריטים. ב-1988 הוקם הארגון הכללי למען הספריה של אלכסנדריה, בצו של נשיא מצרים. אונסק”ו קיבל עליו את האחריות לנהל את התחרות לעיצוב ותכנון הספריה. חברת הארכיטקטים הנורבגית “סנוהטה” זכתה במכרז.
המבנה בנוי בצורת אמפיתיאטרון, העולה מגובה של 15 מטרים מתחת לפני הים ועד ל-35 מטרים מעליו. עשרות חדרי עבודה מיועדים לחוקרים שיוכלו לשכור אותם לתקופות משתנות. היכל הקריאה מצויד במחשבים, בשולחנות מוארים ובכיסאות נוחים במיוחד ובעיקר במערכת מיזוג אוויר משוכללת. עד כה אספה הספרייה 200 אלף ספרים, והמטרה היא לצבור כשמונה מיליוני ספרים, כתבי יד וכתבים עתיקים.
“הספריה תהפוך לזרקור”, אמר עיסמאיל סראגלדין, מנהל המתחם. “היא תייצג את מצרים האוניברסלית בצורה הטובה ביותר”.
תגובה אחת
מכניב