אלברט אינשטיין תיאר בעבר את תופעת השזירה הקוונטית בתור “פעולה מבהילה ממרחק” (spooky action at a distance), עם זאת עד לאחרונה ניסויים אשר בוחנים את התכונה המשונה הזו של העולם הפיזיקאלי הקוונטי היו מוגבלים בטווח מרחקים קטנים יחסית אשר נמצאים על פני כדור הארץ.
אלברט אינשטיין תיאר בעבר את תופעת השזירה הקוונטית בתור “פעולה מבהילה ממרחק” (spooky action at a distance), עם זאת עד לאחרונה ניסויים אשר בוחנים את התכונה המשונה הזו של העולם הפיזיקאלי הקוונטי היו מוגבלים בטווח מרחקים קטנים יחסית אשר נמצאים על פני כדור הארץ.
במחקר חדש שפורסם היום בכתב העת New Journal of Physics, מדענים מציעים להשתמש בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) על מנת לבחון את גבולות ה”פעולה המבהילה ממרחק” ואולי לסייע לפתח את רשת הקומוניקציה הקוונטית הגלובלית הראשונה.
תוכניותיהם כוללות מבדק בשם “ניסוי בל” אשר בוחן את הסתירה התיאורטית בין תחזיות המכניקה הקוונטית לבין הפיזיקה הקלאסית, וניסוי מפתח בהתפלגות קוונטית אשר תעשה שימוש בתחנת החלל הבינלאומית כנקודת שליחת מידע מוצפן על פני מרחק גדול יותר ממה שבחנו בעבר על פני כדור הארץ.
חישוביהם מראים כי יתכן ש”מטרות ניסוייות כבירות” יושגו בקרוב באמצעות הניסוי ב-ISS כאשר כל ניסוי יתמשך על פני כ-70 שניות בכל פעם.
“במהלך מספר חודשים בשנה, תחנת החלל הבינלאומית עוברת בין 5 ל-6 פעמים ברציפות במיקום הנכון עבורנו על מנת להוציא לפועל את הניסויים. אנו מאמינים כי נוכל לבצע את הניסוי במשך שבוע שלם”, אומר אחד ממחברי המחקר פרופסור רופרט אורסין מהאקדמיה האוסטרלית למדעים.
המיכשור היחיד שנזקקים לו בתחנה הוא גלאי פוטונים, אותו ניתן לשלוח לתחנת החלל ולחבר אותו למצלמה אשר כבר ממוקמת שם ופונה כלפי כדור הארץ.
לשם ביצוע ניסוי בל, המדענים זקוקים לזוג פוטונים הנמצאים במצב הדדי של שזירה קוונטית אשר תופק על פני כדור הארץ. אחד הפוטונים ישלח לאחר מכן אל תחנת החלל אל המצלמה וגלאי הפוטונים, בעוד שהפוטון השני ישאר על פני כדור הארץ וימדד כאן.
פוטונים שזורים קשורים זה לזה במידה רבה, גם כאשר מפרידים אותם על פני מרחקים גדולים. מדידה שתיעשה על אחד מצמד הפוטונים תקבע את התוצאה שתמדד בפוטון השני. כלומר הפוטון השני יושפע בו זמנית מהמדידה של הפוטון הראשון.
“לפי חוקי הפיזיקה הקוונטית, שזירה אינה תלויה במרחק. הניסוי מסוג בל שהצענו יראה כי החלקיקים קשורים אחד לשני בשזירה, על פני מרחקים גדולים – כ-500 קילומטרים – וזו תהיה הפעם הראשונה שזה יוכח במחקר”, אומר אורסין.
“הניסויים שלנו גם יאפשרו לנו לבחון אפקטים פוטנציאלים של כבידה על השזירה הקוונטית והשלכותיהם”.
כמו כן הציעו החוקרים ניסוי התפלגות קוונטית, כאשר מפתח קריפטוגרפי מיוצר באמצעות זרם של פוטונים אותו יחלקו 2 מקורות בטוחים. כאשר גורם שלישי יתערב, אפשר יהיה להבחין בכך.
74 תגובות
אנא ערף, ביקשת שיתיחסו לניסוי שלך, אז מתייחסים..
ישראל שפירא
חג שמח:)
אתה מנסה לשכנע אותי שהניסוי מראה תופעה קוונטית? זה בדיוק מה שאני אומר – ניסוי פשוט שאי אפשר להסביר אותו אחרת.
ניסים.
על רגל אחת: בQED
Quantum electrodynamics
הפוטון אינו מגיע ישירות מנקודה א’ לב’, אלא עובר בדרכו מסלולים רבים שלכל אחד אמפליטודה שונה, חלקן הפוכות.
במקרה של שני הפילטרים, האמפליטודות ביטלו זו את זו כמו גלים במופע של 180 מעלות.
במקרה של שלושה פילטרים, המסלולים השתנו ואיתם האמפליטודות. לכן אנו מצליחים לראות אור.
חג שמח.
ישראל שפירא
זה בדיוק כמו ניסוי 2 החריצים. העניין הוא שכאן זה ניסוי שכל אחד יכול לעשות.
ללא הפילטר המרכזי – לא עובר שום אור כשמוסיפים פילטר מרכזי 25% מהאור עובר.
איזה פילטר, העדשה המרכזית בניסוי שלך? או שהתכוונת לQED.
ישראל שפירא
אם אתה צודק – אז גם פוטון בודד היה צריך לעבור את הפילטר המרכזי.
ב
סיכומך סיכומי, וקצת יותר: מידע ללא ספק עובר ובאפס זמן – מצב הספין או הקיטוב. אבל אין זאת אומרת שניתן לשלוח מידע בשזירה מהר מהאור, ורק על זאת אוסרת היחסות.
תחמנית לא קטנה המכניקת קוואנטים הזאת.
ניסים.
העדשות לא רק מעבירות את הפוטונים המקוטבים נכון, הן גם משנות להן את הקיטוב. אפיגנטיקה של פוטונים.
בQED זה קצת יותר מסובך. לדוגמא: פולס של אור שבקושי מצליח לחדור זכוכית של 2 סמ’, אבל חודר בקלות זכוכית מאותו חומר של 5 סמ’. אמפליטודה עאלק.
ניתן לסכם ? :
מתוך ידיעת המצב בנקודה א ניתן להסיק על המצב בנקודה ב אבל אין אפשרות לשדר מידע מנקודה א שיגיע לנקודה ב באופן מיידי או במהירות הגדולה ממהירות האור.
כל מי שהתעללו בך אתה יכול ליצורתגובת שרשרת של ננוטכנולוגיה שיוצרת כמה שיותר אנשים קטנים שתקועים בתוך אטומים עם מיני תנורים קטנים מיליארדים שנים
השאלה שלי. זה ניסוי שמאוד ממחיש את המשמעות של מדידה על ערך בתורת הקוונטים.
ניסים.
איזה ניסוי, נושא הכתבה או השאלה שלך לאולי?
ממתינים אותי פעמיים, כנראה שהתמצינו.
אף אחד לא התייחס לניסויי ….
המתינו אותי, ננסה שנית:
כרגע ראיתי את תגובת המורס (המתינו אותך?) אני חושב שאני מבין את שאלתך.
אתה כותב:
ראובן נמצא בנקודה א ומשדר מסר לשמעון בסימני מורס.
קיטוב א=קו.
קיטוב ב=נקודה.
אבל שים לב: ראובן אינו יכול לבחור אם לשלוח קו או נקודה. הוא אינו יודע מה יהיה הקיטוב לפני שהוא מדד אותו. לכן, למרות שהקיטוב יהיה זהה בנקודות א’ וב’, הוא אינו יכול להעביר כל מסר, אפילו את המסר הפשוט של קו או נקודה.
המצב דומה לזוג נעליים שהופרד וכל נעל הוכנסה לקופסא אטומה. אם א’ בודק את הקופסא שלו ומגלה נעל ימין, הוא יודע שאצל ב’ יש נעל שמאל, ולהיפך. אבל אין לו כל אפשרות לשלוח אינפורמציה לב’.
זורם איתך (איפה מים?). שעוני נקודה א’ מסונכרנים עם שעוני נקודה ב’. ב10:00:00 מודדים את פוטון א’ בנקודה א’ ומוצאים אותו בUP. ב10:00:01 מודדים את פוטון ב’ בנקודה ב’ וגם הוא UP.
מה הבעיה?
נקודה א מרוחקת מנקודה ב מרחק של שנת אור.
“באותו זמן” יכול להיות באותה דקה.
מה הכוונה באותו זמן? הפרש של שניה? פיקושניה? פמטו?
אף פעם לא תוכל לבדוק בדיוק באותו הרגע. האינפורמציה לעומת זאת עוברת – וכן, היא עוברת – באפס זמן.
ולמרות זאת, אין כאן כל סתירה ליחסות האוסרת על שליחת אינפורמציה מהר מהאור.
איך, כיצד?
על כך בפרק: מופע האימים של החלקיקים השזורים.
בנקודה א נמדד קיטוב א.
באותו זמן:
בנקודה ב נמדד קיטוב ב.
האם עברה אינפורמציה כלשהיא בין שתי הנקודות?
ב, עוד הפעם:
“נניח שמודדים את הקיטוב בנקודה א (מכניסים מקטב) ואז משנים את הקיטוב”.
לו היית קורא את אותו מאמר ארוך, היית רואה שאינך יכול לשנות את הקיטוב אחרי המדידה. הפוטון כבר התפגר.
כנ”ל לגבי קוביית ששבש: אחרי שהיא נפלה, אנו כבר יודעים על מה נפלה.
ראובן נמצא בנקודה א ומשדר מסר לשמעון בסימני מורס.
קיטוב א=קו.
קיטוב ב=נקודה.
האם המסר יגיע באופן מיידי לנקודה ב , שבה נמצא שמעון ,המרוחקת שנת אור מנקודה א ?
ישראל :
אתה באמת חושב שיש לי סבלנות לקרוא כל פעם מאמר ארוך ?
אתה תיארת ניסוי שבו מקטבים אלומה של פוטונים. אם מקטבים אותם אז אפשר לשנות את הקיטוב . אפשר להפעיל קיטוב ואז להפסיק.
אלומת פוטונים מקוטבת יכולה להיות מקוטבת במשך כמה שעות לכוון אחד ואחר כך כמה שעות בכוון אחר.
ב’.
“נניח שמודדים את הקיטוב בנקודה א (מכניסים מקטב) ואז משנים את הקיטוב”.
איך תשנה את הקיטוב אחרי המדידה? הסבר לי לפי הדוגמא בלינק המצורף:
http://quantumtantra.com/bell2.html
ישראל:
נניח שמודדים את הקיטוב בנקודה א (מכניסים מקטב) ואז משנים את הקיטוב. (מוציאים את המקטב או מכניסים מקטב אחר שיוצר קיטוב אחר או משנים את מצב המקטב כדי שהקיטוב ישתנה או מפעילים שדה אלקטרומגנטי שגורם לשינוי הקיטוב . שיטת שינוי הקיטוב אינה חשובה).
בו בזמן עם שינוי הקיטוב שולחים פולס אור לנקודה ב המרוחקת שנת אור מנקודה א.
אם שינוי הקיטוב בנקודה ב מתרחש מיידית (המידע על שינוי הקיטוב עובר במהירות אינסופית) אז בנקודה ב ימדד שינוי קיטוב מיידי אבל הפולס של האור יגיע לנקודה ב רק כעבור שנה.
מיים נושפים:
סטטיסטיקה איננה קסם. אי אפשר להשלים מידע חסר בעזרת סטטיסטיקה. המידע נשאר חסר.
דעה איננה מדע. המדע מתעסק עם המציאות ולא עם דעות. במדע משנים את הדעה בהתאם למציאות ולא מנסים לשנות את המציאות כדי שתתאים לדעה.
אולי כן אולי לא אבל בטוח אולי
אתן לך דוגמא של חיי יום יום. ניסוי שכל אחד יכול לעשות בבית. כך 3 עדשות של משקפי שמש מקטבות. הסתכל דרך שניהם וסובב אחד מהם עד שלא ניתן לראות כלום. עכשיו – שים את העדשה השלישית בין 2 העדשות וסובב עדשה זו. אתה עכשיו תצליח לראות דרך3 העדשות.
עכשיו – נסה להסביר את זה…..
ניסים,
“ההתנהגות עצמה תלויה בידיעה שלנו על המערכת.”
כלומר מה שאני לא יודע לא פוגע? (-;
לא הצלחתי להבין למה מה שאתה אומר אינו דומה למה שאמרתי, תסביר בבקשה.
ניסים.
אולי הוא לא יודע, אבל גם אם נחזור על הניסוי מליון פעמים, איכשהוא הוא מקבל תמיד את אותו הקיטוב של אח שלו באנדרומדה ( אם המקטבים ב 0 מעלות ).
אז איך זה קורה אם לא עוברת אליו אינפורמציית מצב הקיטוב?
ב.
מה הכוונה ב”בנקודה א משנים את הקיטוב”?
אינך יודע מה הקיטוב עד שמדדת אותו, אז איך תשנה אותו?
אולי כן ו
אולי לא הבנתי אותך. מה בדיוק הבעיה? אם יש יותר שֵלושים מאסים, ההסתברות שיצא שלוש גבוהה יותר, וזאת למרות שכל קלף הוא ג’וקר או דג מלוח. אם קובית ששבש מסתחררת, היא בסופרפוזיציה של שישה מצבים לפני הנפילה (מדידה). אילו על חמישה צדדים היה המספר שלוש ורק על אחד שש, אז הסיכוי שנקבל שלוש גבוה פי חמש מהסיכוי שנקבל שש, וזאת למרות האקראיות של המצביות.
כעונש על שאלות הקיטבג, אתה מרותק שבת!
אבל סטטיסטית, אולי בכל זאת הצלחת לברוח (מינהור).
מר ב הנכבד
כרגע מה שאני עושה זה לחזור על דעותי עוד פעם ועוד פעם , וסטטיסטיקה היא מין קסם כזה שאפשר להשלים איתו ידע חסר , תשמע – בכבוד
לישראל שפירא:
בניסוי הפוטונים השזורים והמקטבים שהזכרת:
על מנת להעביר מידע צריך להעביר מידע על שינוי בקיטוב.
נניח למשל הניסוי הבא:
נקודה א מרוחקת מנקודה ב מרחק של שנת אור אחת.
בנקודה א משנים את הקיטוב ובו בזמן גם שולחים פולס אור לנקודה ב.
אם המידע על שינוי הקיטוב עובר מנקודה א לנקודה ב באפס זמן אז הפולס של האור יגיע לנקודה ב שנה לאחר שבנקודה ב ימדד שינוי בקיטוב.
אני בספק אם מישהו ביצע ניסוי זה ואם זו התוצאה שהוא קיבל.
מיים נושפים:
בפיזיקה אין “הוקוס פוקוס” . אין דיבורי סרק. אין קסמים. גם סטטיסטיקה אינה קסם. גם “סופר פוזיציה” זה לא קסם זה בסך הכל צירוף. מצב 1 ומצב 2 כאשר הם ביחד הם נקראים “סופר פוזיציה של מצב אחד ומצב 2.
השאר לא שייך לפיזיקה אלא לאגדות.
אולי כן אולי לא אבל בטוח אולי
זה לא בדיוק כמו שאתה אומר. ההתנהגות עצמה תלויה בידיעה שלנו על המערכת.
ישראל שפירא, התגובה לא באה על הכתבה אלא על התגובות הסטטיסטיות כאן, אם אין לך משהו סטטיסטי חכם להגיד אל תאמר.
אם לא הבנת את התגובה שלי אסביר תוך תגובה לשאלתך:
“ושל מה ההסתברות גבוהה יותר? במיוחד אם כבר יצאו שלושה אסים ואפילו לא שלוש אחד?”
הסבירות שיצא 3 כמובן יותר גבוהה, אבל לפי ה”אמונה” של איינשטיין הקלף 3 יצא כי כך חולקו הקלפים, בין אם נסתכל בו או לא, הוא יהיה 3.
לפי הבנתי את גישת הקוונטים, כל הקלפים הם בסגנון “ג’וקר”, רק כאשר אסתכל בקלף, ה”ג’וקר” שלי יהפוך למספר מוגדר, כאילו שהקלפים משחקים איתי “דג מלוח” – משתנים עד שאביט בהם וקופאים על מקומם.
נראה שהרצון של חלק מהמדענים למשהו “קסום”/”מרתק”, הופך את חוסר היכולת שלנו לדעת את המציאות – לקביעה שהמציאות אקראית.
מבחינה סטטיסטית, רוב הסיכויים שעוד מעט שבת, אז שתהיה לנו שבת שלום.
ישראל שפירא
הפוטון לא יודע כלום.
למר ב הנכבד
בגלל שאנו מדברים על דברים שהם בסופר פוזיציה , אנו יכולים להגיד שהממד שלהם הוא לא 3 ממדי מרחב דומה לשלנו , הם משתכפלים בחזרה בזמן ומתהבים בממד רחב יותר , אם אחת הפוזיציות משתנה היא יכולה להשפיע על היתר , דרך החיבור שלהם , ולכן העבר שלהם (בגלל שהם בסופר פוזיציה ) משתנה מן העתיד , אותו דבר רק בקנה מידה גדול רק עם עולמות מרובים ,שההקבלה לו היא חלקיק בסופר פוזיציה , תודה ובכבוד
מיים נושפים:
מחוג הרולטה מושפע מאוד מהעבר שלו. האם מחוג הרולטה אינו דטרמיניסטי ?
“סופר פוזיציה” זה בסך הכל צירוף של מספר מצבים. ביטוי נחמד אבל לא שייך לענין.
שום דבר לא “בא מן העתיד” . העבר משפיע על העתיד ולא העתיד על העבר.
אין שום מקריות בעולם. כל פוטון הוא דטרמיניסטי לחלוטין. רק תוצאות המדידה הן הסתברותיות.
אין עולמות מרובים. יש רק עולם אחד. יקום אחד.
למר ב היקר
המדידה של אכן מניבה תוצאות מסוימות בהסתברות , אבל אם הייתה יודע למה לא הייתה צריך לעשות הסתברות , אבל :
מצבו של הפוטון הוא לא דטרמניסטי בצורה מלאה כי העבר שלו יכול להיות מושפע מאפשרות אחת של הסופר פוזיציה , גם אם היא באה מן העתיד ,למרות שאין דברים מיקריים בעולם יש עולמות מרובים ואפשרות של אחד העולמות בעתיד יכולה להשפיע על שלנו , בקיצור המונח ” דטרמניסטי ” לא מדויק ,למרות שלכול דבר יש סיבה אפילו אם היא באה מן העתיד או ממד נוסף . בכבוד רב , ששמך ילך לפניך , תודה
מדידה של פוטון מניבה תוצאות מסוימות בהסתברות מסויימת.
מצבו של הפוטון הוא דטרמיניסטי . רק תוצאות המדידה הן תוצאות סטטיסטיות.
וסטטיסטית יש מצב גם שאתה… נו, איך אומרים? בטח לא גאון.
ושל מה ההסתברות גבוהה יותר? במיוחד אם כבר יצאו שלושה אסים ואפילו לא שלוש אחד?
ובעברית פשוטה: מה הקשר של תגובתך לנושא הכתבה?
בעדינות, אחינו.
יעל פטר:
“וברגע שהסתכלת על הפוטון נקבעה המציאות” . האומנם?
גלגל רולטה מסתובב עד שהוא נעצר על מספר מסוים.
האם גלגל הרולטה משנה (קובע) את המציאות ? או המציאות קובעת לגלגל הרולטה על איזה מספר לעצור ?
שום מדידה אינה משנה (קובעת) את המציאות !! המציאות היא זו שמכתיבה את תוצאות המדידה !!!
נראה לי שכל המגיבים פה מבינים והתעמקו לאין ערוך בקוונטים, אבל אני לא יכול שלא לשאול את עצמי האם ה”קסם” של הקוונטים אינו אלא “אמונה” חדשה…
סטטיטיקה יש בכל דבר, האם זה אומר שהמציאות “חופשית”? האם בפוקר הקלפים בוחרים? האם הקלף שלי בוחר להיות “אס” כי הוא “יודע” שכבר חולקו 3 אסים או שכל שאר האסים לא חולקו? לא! יש 4 מכל דבר, ויש אפשרות כלשהו שיהיה לך אס!
אין כאן עניין של מעבר מידע ואין כאן עניין של סטטיסטיקה, ואם יש אז אלוהים ישמור אותנו מצרות.
אם מניחים שהמציאות סטטיסטית, אז בזמן T במצב Y צריך להיות תוצאה A או B (או C או D) ולא משנה האחוזים בכלל..
נניח אינסוף(מיליארדים מליונים מה שתרצה/י) יקומים מקבילים, שכולם מתנהלים אותו הדבר בדיוק עד לרגע זה שאתה קורא, האם יש מחשבה שונה באחד מהם? למה?
נא לשים לב, למען ההגינות, מציאות חופשית(כלומר מציאות ברת סיבה שאינה מחייבת תוצאה אחת בלבד – סטטיסטית) מביאה לאפשרות שמתוך אינסוף פעמים שארוץ ערום בהארלם עם שלטי נאצה נגד כהי עור אצא ללא פגע, או לחילופין, מתוך אינסוף פעמים שאקפוץ מ495 מטרים לתוך כביש סואן שעל הדרך גם יש 500 אנשים שיורים עליי כל הדרך למטה אצא ללא פגע.
אני יודע שאתם אוהבים להפריד בין קוונטים לבין המציאות היותר “מאסיבית” אבל מה לעשות?
כשהעולם סטטיסטי אין תוצאה אחת, וכשאין תוצאה אחת אין סיבה שההגיון יכווין אותנו ומכאן הדרך להוקוס פוקוס ואברא כדברא קצרה מאוד.
או לחילופין(כי העולם סטטיסטי) יכול מאוד להיות שההודעה הזאת גרמה לקריסת מערכות שיביאו לקץ היקום, זה יהיה מצחיק במידת מה, אבל אני מתנצל מראש למי שזה לא בא בטוב..
אם אני מדבר שטויות אנא תקנו אותי איפה טעיתי, אבל אל תשכחו, סטטיסטית יש מצב שאני גאון.
ניסים
מזתומרת לא עבר מידע? אם לא עבר אז איך יודע הפוטון בצד השני מה הקיטוב של האחר?
מי שמנסה ליצור דיון מדעי ענייני עם “מים נושפים” ולהקנות לו ידע כלשהו – מזומנים לו תסכול ואכזבה. הדגמה לפעולתו של הטרול אפשר למצוא בפורום “מדע וידע” ב-YNET.
מים נושפים
איך הצופה באתר B יידע שצופה באתר A עשה מדידה???
אומרים שאם אתה בודק אתה קצת משפיע , ” שפה “
מים נושפים
לא שינינו שום דבר. עשינו מדידה. לא עבר מידע.
משנים משהו בצד אחד וזה משתנה קצת בצד שני , ירצה יעשה סטטיסטיקה ויגלה
מים נושפים
לא יאמן – אתה לא מקשיב 🙂
איך הצד השני יודע שהתבצעה מדידה בצד הראשון???
מים נושפים
המדידה מתבצעת על חלקיק שנמצא בסופרפוזיציה- תוך שימוש בעוד חלקיק שהוא זהה לחלקיק הנמדד.
בגלל הפרת הסימטריה בזמן הבדיקה התוצאה שמתקבלת תוך שמירה על חוקי שימור האנרגיה היא חלקיק אחד בפוזיציה ידועה.
המדידה מודדת חלקיק שנמצא בסופר פוזיציה ואתה יכול להשפיע על פוזיציות בודדות ולכן יש שינוי סטטיסטי שבסיכוי מסוים מתייצב גם בחלק הרחוק , מהר ממהירות האור . שוב תודה
זהו שעל ערך המדידה שלי אני קצת משפיע ולכן יש גם העברת אינפורמציה , נדמה לי שעל שינוי המדידה כתבו כאן משהו אבל שוב , הבעיה שלנו שאנו יוצאים מהנחה שבבטן ולפי זה מבינים בטעות את הנתונים . בכבוד מים נושפים
מים נושפים
אתה קשה לפעמים…….
נניח שאנחנו מבצעים את ניסוי EPR – והחלקיקים מגיעים לנקודה A ולנקודה B. נניח שאני נמצא ב A ואתה ב B. עכשין אני מבצע מדידה על החלקיק שלי.
אני יודע מה הערך של המדידה אצלך אם תבצע מדידה – אבל אין כאן העברת מידע.
אתה יכול לבצע מדידה ולקבל תוצאה – אבל אינך יודע אם אני עשיתי מדידה או לא.
נניח שאנחנו קובעים שעה ושנינו מודדים – אבל זה לא יהיה בו זמני ולא נדע מי מדד קודם.
עכשיו זה ברור?
ניסים הנכבד והמכובד שלום
אם זה EPR או שני סדקים או אי שייווין בל , תורת היחסות נופלת על העובדה שאינפורמציה אכן כן עוברת מהר ממהירות האור , ולבני אדם זה לא בא טבעי שאפשר להחזיר דברים אחורה בזמן . תודה
מים נושפים
אין לי מושג למה אתה מתכוון. אתה זה שטענת, כך הבנתי אותך, שניסוי EPR סותר את תורת היחסות.
אותו דבר עם ניסוי בל בשזירה קוונטית ,זה לא שהנתונים היו בשני הצדדים ביחד קודם , אפשר להשפיע על נתון בצד אחד ולקבל שינוי שמוצג בהפרש סטטיסטי בצד השני , כלומר העברה של מידע חלקי , אבל בכל זאת העברת מידע . תודה ובכבוד
מר ניסים הנכבד שלום .
עשו על זה הרבה ניסויים , הבעיה שאנשים באים עם מה שיש להם בבטן ואחר כך מכופפים את המציאות ואת ההבנה שלהם מהנתונים , אני יכול להמחיש לך את זה בניסוי פשוט – שני הסדקים , ותראה שהחלקיק שעבר בסדק שני יכול אחרי בדיקה להופיע פתאום מהסדק הראשון , אבל אם , שוב , לא מסתדר לך בבטן שהחלקיק חזר אחורה בזמן , כי ההרגשה האישית שלך היא שזה לא אפשרי , קשה לשכנע ובטח שזה מידע , תודה בכבוד .
מים נושפים
יעל צודקת – אין כאן שום סתירה לתורת היחסות. מידע לא עבר ממקום למקום.
יעל.
מידע ללא ספק עובר – מצב ספין האלקטרון או קיטוב הפוטון – אך אין זאת אומרת שניתן לשלוח מידע באמצעות שזירה, ורק על זאת אוסרת היחסות.
אגב, בערך בוויקיפדיה על שזירה, נאמר שאיינשטיין טען ששזירה, או ליתר דיוק אי לוקליות, כן סותרת את היחסות, וזאת בגלל מעבר אינפורמציה מהר מהאור. זו בדיוק הייתה הטענה שלו נגד שלמותה של מכניקת הקוואנטים.
אז מי אנו שנתווכח עם המאסטרו?
קצת הרחבה על מספר ממדים .
אם דבר נמצא בודד ואחר כך הוא משתנה ועדיין יחיד אפשר להגיד שמה שהיה בהתחלה הוא הסיבה אבל , אם הוא משוכפל ובסופר פוזיציה יכול להיות שהקשר שלו , הסיבה שלו , היא מאחד השכפולים שבעתיד וכאן יש אפשרות להגיד שהסיבה היא מאחד השכפולים שבעתיד ,ובגלל שהוא משוכפל הממד שלו נחשב שונה .
אולי לא כתבתי את זה הכי ברור אבל , תודה למי שקורא , בכבוד
נראה כאילו הפואנטה היא שלא צריך לתרגם מילולית כל ויץ שנשתרבב לכתבה. בוודאי אם הוא לא עובר טוב את התרגום מלכתחילה.
אם אפשר להמעיט בשימוש המילה רוחות רפאים ,זה מכניס את ישראל שפירא להיפרוונטילציה
כבוד יעל הנכבדה
נכון אפשר להשפיע על העבר , מידע מועבר ( אבל חלקי ועדיין מידע )
קצת צריך להתיחס לאיזה ממדים יש למרחב בעבר ובעתיד ובנוסף :
סיבה יש רק היא מהעתיד
תודה , בכבוד
מים נושפים,
אם היית יכול לתקשר במהירות הגבוהה ממהירות האור, היית יכול להשפיע על העבר.
בשזירה קוונטית לא מדובר על העברת מידע. לפני שהסתכלת על הפוטון שני המצבים מתקיימים ביחד. וברגע שהסתכלת על הפוטון נקבעה המציאות. לא מדובר על העברת מידע, אלא על הסתכלות על המציאות. אין כאן הפרה של הסיבתיות שמשתמעת מתורת היחסות.
“spooky action at a distance ”
הכוונה היא לא מפחיד למרות שזה אחד מהתרגומים של המילה הזאת לעברית
זה בא יותר מהמושג של מוזר כמו ההצגה של רוח רפאים שמופיעה ונעלמת מהעולם שלנו רגע פה ורגע שם
השפעה ממרחק ללא טווח
לא כמו הפיזיקה הקלאסית ששם יש עבר הווה ועתיד הכל אינטואטיבי אנושי ברור
בפיזיקה הקואנטית החלקיק-גל מתנהגים כמו התיאור של רוח רפאים וכך הוצמד לזה השם הזה
ע”י אלברט אינשטיין שלא כל כך קיבל את זה
גב יעל פטר הנכבדת , אני לא בטוח על גבול המרחק אבל מה שאני כן בטוח זה שאפילו אם מועבר מידע סטטיסטי וחלקי ביט , זה כן נחשב מידע ומהירות האור נשברת . תודה
ישראל שפירא,
בדיוק. לפי התיאוריה זה אמור לפעול גם במרחקים מאוד גדולים. מטרת הניסוי הזה היא אישוש במציאות, וזה יכול לתמוך בתיאוריה ולתרום בהוכחתה.
אין זה משנה מה חוצץ בין 2 החלקיקים. ברגע שאתה מבצע מדידה על החלקיק הראשון, פונקציית הגל של החלקיק השני קורסת בדיוק באותו זמן ועצם המדידה משפיעה על החלקיק השני. בעבר טענו כי כביכול יש כאן סתירה לתורת היחסות כי התגובה של החלקיק השני היא מידית, כלומר עבר כאן כביכול מידע מהר יותר ממהירות האור, וזה בדיוק מה ש”הבהיל” את איינשטיין, לכן הוא קורא לזה spooky. אבל כאשר מסתכלים על זה שוב, רואים שאין שום סתירה לתורת היחסות כי אין פה מעבר ממשי של מידע.
האם תאורטית, אין השזירה אמורה לפעול תמיד ללא קשר למרחק, אפילו ממרחק של מליוני שנות אור?
והאם תפעל השזירה גם אם בין החלקיקים השזורים חוצצים כמה שמשות?
לא מבהילה אלא ‘רפאית’ כלומר פעולה שמקורה רוח-רפאים, פעולה של ‘העולם שמעבר’, פעולה שמקורה מטפיזי.
אסף,
הפואנטה בניסוי זה לבחון את השזירה הקוונטית במרחקים גדולים יותר, שעד כה לא נבחנו בניסוי.
אלון,
למרות שזו אכן תופעה מוזרה, לדעתי מתאים יותר לקרא לזה “מבהילה” בהקשר הזה.
500 ק”מ, זה לא טווח שאפשר גם על פני כדור הארץ?
ואם שולחים כבר פוטונים, הרי שלחו קרן לייזר לירח וחזרה (האסטרונאוטים השאירו שם ראי), אז אולי אפשר לעשות גם ניסוי במרחק 600000 ק”מ (פעמים המרחק מהארץ לירח)
ולמה צריך לעשות את זה בחלל?
אני מניח שכבר בדקו על כדוה”א את הטווח המקסימלי של הפעולה מאחר שידוע שהיא פועלת רק לטווחים קצרים, אז לא ברור מה הטעם בלבדוק את זה שוב בצורה מסובכת יותר בחלל?
את הניסויים הללו עורכים במקומות חשוכים וסגורים על מנת להמנע מרעש רקע
ברגע שמישהו מדליק סיגריה על כדור הארץ הסיגריה פולטת מילירדי מליארדים של פוטונים כך גם פנס מנורה יהיה צריך לבקש מכולם לכבות את האור ושמישהו יכסה את השמש ומישהו יכסה את הירח ולבקש גם ממישהי שתכסה את הכוכבים
נקודה קטנה:
תרגום של spooky אולי מתאים בד”כ כמפחיד/מבהיל, אבל בקונוטציות כאן נראה לי יותר מתאים לתרגם את זה ל”מוזר”. כלומר “פעולה מוזרה ממרחק” – או משהו עם אופי דומה יותר לזה מאשר למבהיל (אין לי באמת תירגום מושלם).
נקודה קטנה:
תרגום של spooky אולי מתאים בד”כ כמפחיד/מבהיל, אבל בקונוטציות כאן נראה לי יותר מתאים לתרגם את זה ל”מוזר”. כלומר “פעולה מוזרה ממרחק” – או משהו עם אופי דומה יותר לזה מאשר למבהיל (אין לי באמת תירגום מושלם).