מה היה קורה לו לא היו יתושים בעולמינו? מי שחוקרת יתושי אנופלס ב-20 השנים האחרונות Jittawadee Murphy ממכון המחקר ב”סילבר ספרינגס” אומרת בפרוש כי עולמנו היה מקום טוב יותר ללא הטרדנים העוקצניים
כמו שכתבתי זה מכבר, כמו שכולם יודעים, אחד מהמטרדים שמגיע בקייץ הם היתושים. היתושים מהווים מטרד שלפעמים קשה לשאתו, כל מי שבילה ליד מקווי מים מכיר את הזימזום הטורדני שאחריו באה עקיצה.
לא רק אותנו מטרידים היתושים, יונקים רבים סובלים מהעקיצות ויש גם כאלה שפיתחו שיטות להיפתר מהמטרד, אם ע”י בריחה למקום בו נושבת רוח חזקה, ע”י כניסה למים ואפילו ע”י מריחת עלים שריחם דוחה את החרק העוקצני. בצפון אמריקה (היבשת) יוצרים היתושים נחילים שמכסים קמ”ר רבים עד כדי החשכת אור יום ובעונת הקיץ תוקפים הנחילים את עדרי הקריבו (אייל) ומאלצים אותם לעזוב שיטחי מרעה ירוקים ולעבור לאיזורים יובשניים. ככל שהאקלים העולמי מתחמם חודרים היתושים לאזורים גבוהים וצפוניים יותר ומטרידים גם באזורים שלא היו פגיעים עד כה.
אבל מעל לכל אחדים ממיני היתושים נושאים ומפיצים מחלות ומגיפות קשות וקטלניות: מלריה, קדחת דנגו, צ’יקונגוניה, קדחת הנילוס המערבי, קדחת עמק השקע, קדחת צהובה …. אלו הן רק חלק מהמחלות שהיתושים מפיצים ברחבי העולם, ההוצאות לחיפוש ויצור תרופות וחיסונים מגיעות לעשרות מליארדים וכך גם ההוצאות לחמרי דחיה, רשתות, תרסיסים ושיטות הדברה.
אחרי התיאור הקשה נשאלת השאלה מה היה קורה לו לא היו יתושים בעולמינו? מי שחוקרת יתושי אנופלס ב-20 השנים האחרונות Jittawadee Murphy ממכון המחקר ב”סילבר ספרינגס” אומרת בפרוש כי עולמנו היה מקום טוב יותר ללא הטרדנים העוקצניים. שותפים לדעתה רבים וטובים, אנטומולוגים, זואולוגים ואקולוגים.
המדע מכיר היום כ-3,500 מיני יתושים מהם (רק) מס’ מאות עוקצים ומציקים היתושים חיים כמעט בכל היבשות במגוון רחב של בתי-גידול וחלקם ממלאים תפקידים חשובים במערכות סביבתיות (אקוסיסטמ’ס), היתושים מתקיימים כבר יותר מ-100 מליוני שנים והתפתחותם מקבילה למינים רבים לכן יתכן כי העלמותם תיגרום לחסר עבור מי שרגיל לטרוף יתושים או לסרוגין יחסרו מאביקים לצמחים יחודיים.
למרות הנסיונות הרצופים של מיגור נושאי המחלות הזדוניים עולם ללא יתושים (לפחות עד היום ) הוא תרגיל מדעי דמיוני. כותבי הירחון הנודע והחשוב ניצ’ר Nature שאלו חוקרים שעוסקים בביולוגיה ואקולוגיה של יתושים מה יקרה אם לא יהיו יתושים? האם הם יחסרו למישהו?
במקרים רבים יש הסכמה כי החשש מהחסר שיגרם לסביבה בגלל העלמות יתושים אינו משמעותי שכן את הגמחה שתיתרוקן ימלאו במהרה מינים אחרים לדעת אקולוג החרקים Steven Juliano, “החיים ימשיכו ואולי אפילו יהיו טובים יותר שכן קשה לראות את החסרון בהעלמות נשאי מחלות כה זדוניים, האנטומולוג Carlos Brisola Marcondes אומר כי ” עולם ללא יתושים יהיה בטוח יותר עבורנו – חיסול האנופלס יהיה מאד משמעותי עבור האנושות”.
האנטומולוג Daniel Strickman, חוזר ומזכיר את נחילי היתושים בחוג הצפון שגורמים נזקים לעדרי הקריבו ומסביר כי “אחרי המסת השלג ובקיעת היתושים, נחיליהם מהווים את אחד מריכוזי הביו-מסה הגדולים בעולם, לדבריו “אילו היה יתרון בנוכחות היתושים היינו מוצאים איך לנצלו, איננו רוצים דבר מהיתושים,רק שיעלמו”. סטריקמן ממשיך ואומר כי ”ההשפעה הסביבתית של עולם ללא יתושים תהיה עולם עם יותר אנשים” בהתחשב בתוצאות הכלכליות של המחלות שמופצות ע”י יתושים מעטים המדענים שחושבים כי גידול האוכלוסין כתוצאה מחיסול המחלות יגבר על היתרון של אוכלוסיה בריאה.
למרות שיש אלפי מיני יתושים שמאביקים פרחים רובם ככולם של הפרחים מואבקים גם ע”י יצורים אחרים אצל רבים ממיני היתושים הנקבות עוקצות כדי להשיג מהדם את החלבונים הדרושים ליצירת הביצים. אילו היה ליתושים יתרון היתה נמצאת הדרך לנצלו לטובת האנושות(?)
דעה שונה מביע האנטומולוג Bruce Harrison לדעתו כמות הציפרים הנודדות שדוגרות בטנדרה תיפחת ב 50% ללא יתושים שמהווים עבורן מזון. ליומתו, Cathy Curby ביולוגית של חיות בר טוענת כי “בקיבות הציפורים המקננות בחוג הצפוני לא נמצאו יתושים רבים ורוב מזונן הם יבחושים,” לדעתה “אנשים מגזימים בכמויות היתושים בגלל שיתושים נמשכים לאנשים”.
אבל לא רק לאנשים, מסתבר כי כל אייל קריבו “תורם” ליתושים כ-300 מיליליטר (כוס גדולה) דם בכל יום, עדרי הקריבו שמשנים את מסלול תנועתם בגלל ענני היתושים יוצרים תנאים סביבתיים – דריסת הקרקע, אכילת החזזיות, שינוע חמרי מזון (הפרשות), “האכלת” זאבים, כל אלה מהווים פעילויות סביבתיות חשובות שללא היתושים ספק אם היו מתרחשות. לכן יש מי שחושב כי בחוג הצפון יש ליתושים תפקיד חשוב עד כדי כך שאם יעלמו … יורגש חסרונם.
אנטומולוג המים Richard Merrit אומר כי “יתושים מהווים מאכל טעים וקל להשגה”, “ללא זחלי יתושים יצטרכו מאות מיני דגים לשנות את תפריטם כדי לשרוד”. מנהגי צייד ואוכל מוטבעים בדגים, למשל (דג היתוש) הגמבוזיה ידוע כטורף זחלי יתושים מיומן וככזה משמש במיקווי מים להדברה, הגמבוזיה כמו גם דגים אחרים יפגעו מהעלמות היתושים, פגיעה שתשפיע על שרשרת המזון.
מינים רבים אחרים כמו : עכבישים, סלמנדרות, צפרדעים, לטאות,יעבדו מקור מזון חשוב, נזכיר את המחקר על הטסיות בקאמארג בו התברר תפקידם הסביבתי של היתושים.
רוב הנשאלים חושבים כי : במקרה של העלמות היתושים יש להניח כי רוב הדגים והצפרים אוכלי היתושים “ילמדו” לטרוף חרקים אחרים שיופיעו וימלאו את הנישה – שכן כל מרחב (ביולוגי) מתמלא במשך הזמן, לאוכלי חרקים אחרים לא יחסרו היתושים שממלאים רק חלק זעום ממזונם למשל יתושים הם רק 2% מתפריטם של עטלפים, כאשר קיימות אפשרויות רבות אחרות עבור אוכלי חרקים חסרונם של יתושים לא יורגש ואין הוכחות כי העלמותם תיפגע בסביבה.
זחלי היתושים מהווים חלק נכבד מהביומסה במקווי מים, שלוליות, אגמים, חורים בעצים, נחלים ואפילו צמיגים ישנים, יש שלוליות במישוריים בהם הזחלים כה צפופים עד כי תנועתם גורמת לגלים, מזונם הוא רקב אורגני ויצורים זעירים. נשאלת השאלה האם ללא זחלי יתושים יהיו “אוכלים מסננים” אחרים?
והתשובה היא כי רבים היצורים שמעבדים רקב ומסננים את המים ולכן גם כאן יהיו מי שימלא את מקום זחלי היתושים … הם לא יחסרו. סיבה טובה להמצאות היתושים קיימת ב”שרותים הסביבתיים” שהם מספקים. האקולוגית Dina Fonseca משווה את היתושים ליבחושים העוקצניים ממשפחת ה-ceratopogonids שבעקיצתם מדביקים במחלות וויראליות, מעבירים ביצי תולעים ונבגי פטריות, אין ספק כי הנעקצים היו שמחים להיפטר מהמטרד אלא שאותם יבחושים מאבקים מיני צמחים משווניים שחלקם חשוב גם לנעקצים כמו למשל קאקאו.
האם עולם ללא יבחושים יהיה עולם ללא שוקולד? האקולוג Phil Lounibos טוען כי חיסול מין יתושים אחד לא ימנע הפצת מחלות שכן לדבריו גורמי המחלות “ילמדו” להעזר במינים אחרים, אבל מה אם לא יהיו מיני יתושים אחרים? לטענתו יתכן כי חרקים אחרים ימלאו את התפקיד העוקצני !
בסופו של דבר, נראה כי מעטים הדברים שיתושים עושים שיצורים אחרים אינם עושים טוב יותר – למעט מציצת דם והעברת מחלות. החעלמות היתושים תציל חיים רבים, תשחרר מדינות מהנטל הכבד של מלריה ומיני קדחת אחרים וכך תאפשר איכות חיים טובה יותר,
רוב הנשאלים נוקטים בעמדה כי: “אם מחר יעלמו היתושים הסביבה בה היו פעילים תגהק, החיים ימשכו ומשהו טוב או גרוע יתפוס את מקומם” הנזק הסביבתי שאולי יווצר כתוצאה מהעלמות היתושים יהיה זניח ולכן גם אינו מוסיף להנחה הרומנטית כי : “לכל יצור יש מקום חיוני בסביבה הטבעית” ואינו עותר לטובת היתושים, העלמת היתושים מעולמנו אינה ניתקלת בבעיה מוסרית או סביבתית אלא … מעשית.
לכן עולם ללא יתושים? לא בקרוב. וכך בעוד האנושות מובילה להשמדת מינים מועילים: דגי-טונה, יערות, שוניות אלמוגים, בעוד האנושות “מצליחה” לשנות סדרי בראשית, בעוד האנושות מעמידה את קיומה של הסביבה הטבעית על סף חורבן…נסיונות להפדות מצרת היתושים נועדו לכשלון.
27 תגובות
מי אנחנו בכלל שנכחיד זן אחר
אני לא יודע עם מישהו באמת יודע את כל המשמעויות של הכחדת היתושים. אבל, צריך לזכור שהיתושים מהווים משפחה גדולה, ולא כל הסוגים מזיקים, או אפילו מציקים.
לכן – אין כל צורך או עניין בהכחדת כל סוגי היתושים, אם בכלל שוקלים צעד כזה.
היתוש הוא תבנית נוף מולדתו. הוא משקף את החוליים שבסביבתו של האדם ובכך נותן אינדיקציה על מה צריך לשפר בסביבה ללא צורך בבדיקה בחסות החשיכה. הוא המסנג’ר של הטבע.
מעניין מאוד מה שכתבתם ! בקיצור הם היו פה הם יהיו פה ובלתי אפשרי להעלים אותם .
עוד משהו במענה ל 21:
רק כרגע שמתי לב לחלק הסופי של אותה תגובה.
יכול להיות שמבחינתך, הביטוי “לשחק באלוהים” מסמן איזה טאבו או קוו גבול שאסור לחצות. מבחינתי, כאדם שאינו מאמין בקיומו של אלוהים, זה לא מסמן כלום.
אינני יודע אם ידוע לך כמה מינים כבר נשמדו וכמה מהם הושמדו בידי האדם אבל מדובר במספרים גדולים מאד וזה קרה – לא בגלל ששיחקנו באלוהים אלא בגלל שבכלל לא חשבנו על הנושא והשארנו את המלאכה לאלוהים.
היו גם מינים גורמי מחלות שהכחדנו בכוונה – ורק טוב צמח מכך.
מצד שני אנחנו עוסקים לאחרונה גם בשימור מינים.
גם זה “משחק באלוהים” שאסור לעשות?
אנחנו אפילו מפנטזים על שחזור מינים שנכחדו. לגבי פעילות זו בטוח שיהיו מי שייטענו שהיא משחק באלוהים אבל לא נראה לי שאדם רציני יכול לקחת את משפט התוכחה הזה ברצינות.
עלינו לשקול כל צעד שאנחנו עושים – בין אם זה שימור מינים, בין אם זו הכחדת מינים, בין אם זה שחזור מינים, ובין אם זו חציית כביש במלוא הרצינות, לבדוק את השלכותיו האפשריות ולפעול על פי המסקנות.
21:
יש בדבריך סתירה הנובעת מכך שאינך סגור על הגדרת המונח “טוב”.
אתה אומר ” אני אבא טוב באם אני יכול להבטיח את הקיום של ילדי ועוד יותר של נכדי,כל צעד שלי היום שמסכן את העתיד הוא רע.”
זאת בשעה שקודם הצעת שכל בני האדם יחוסלו או יתחסלו מרצון (ולהזכירך – זה כולל גם את צאצאיך).
אין שום הגדרה אובייקטיבית של טוב ורע.
כל ההגדרה נובעת מהרגשתנו.
לכן רובנו “יודעים” שרע לרצוח בני אדם אחרים אבל רק חלקנו חשים שרע לרצוח גם בעלי חיים.
הכל מבוסס על תחושות סובייקטיביות שלמרבה המזל – עקב העובדה שכולנו תוצאה של אותו תהליך אבולוציה – הן דומות אצל כולנו.
בגלל הדמיון הנרחב בינינו אנחנו מצליחים להגיע להסכמה אבל אל לנו לשכוח שהסכמה זו אינה מבוססת על שום אמת שהיא חיצונית לאדם אלא רק על המשותף למרבית בני האדם.
לכן, מבחינתנו, אין כמעט משמעות למונחים של “טוב” ו”רע” בעולם נטול בני אדם.
אנחנו יכולים לדבר על מונחים אלה רק בעולם שיש בו בני אדם וחיסול בני האדם יחסל גם את המונחים האלה כפי שאנו תופסים אותם.
בהזדמנות – אם תרצה – אוכל להרחיב בשאלה מדוע סייגתי את דברי וכתבתי “כמעט” במשפט שלפני הקודם אבל הרחבה בעניין זה בתגובה הנוכחית רק תטשטש את התמונה.
ל15
גם אצל ה”מומחים” יש מחשבה , אחרת מי צריך את הגיגיהם עובדה היא שיש “מומחים” שעל סמך אותן עובדות ,חולקים עליהם ומסקנתם הפוכה.
ל13
מהוא “טוב” או “טוב יותר”,שאלת השאלות. בני אדם רצחו ונירצחו אימפריות קמו ונפלו וכולם רצו לשווק את הטוב שלהם שכל כך האמינו בו.
להגדיר את הטוב הוא כמו לשחק באלוהים ולכן כל כך מסוכן.
אבל אנסה בזהירות.
אני אבא טוב באם אני יכול להבטיח את הקיום של ילדי ועוד יותר של נכדי,כל צעד שלי היום שמסכן את העתיד הוא רע.כל מה שמכוון ל”בר קיימא”הוא נכון וטוב,כל מה שהכיוון שלו זה נצח הוא טוב.
העולם בתקופת הדינוזאורים לא היה מספיק טוב עובדה שהם ניכחדו.
העולם היום הוא טוב א רע?
לצערי זה תלוי בנו.
ה”טוב”שבא מהזוית הצרה של התא הסרטני הוא מגוחך “היתושים מפריעים לנו להתרבות מהר יותר
בואו ונשמיד גם אותם”
מזה אם לא משחק באלוהים?
אני תוהה אם מישהו שם לב לסוד שהחבאתי בתגובה 13.
זה קשור למה שאמר דניאל בתגובה 16.
הייתי רוצה “להשתתף” בניסוי המדעי הנ”ל ולהגיד שיש בכתבה הזו טעות יסודית: בהחלט יכול להיות שאם היתושים יעלמו כל הפונקציות המיידיות שלהם יתמלאו בצורה זו או אחרת. הפשטנות נובעת מהשיקול של הפונקציות המיידיות והתעלמות מהמעגלים הנוספים של הפונקציות.
לדוגמא, אם לא יהיו יתושים הציפורים הניזונות עליהן תוכלנה לאכול חרקים מעופפים אחרים, אולם יכול להיות שאותם חרקים אין להם את כושר הריבוי של היתושים (הם לא היו צריכים אותו עד כה) ולכן הם יתמעטו והרי לך התחלה של שרשרת שבירת איזון.
הם היו פה לפנינו.
בלי לייפייף דעות אבל אין מה לעשות, העולם שייך גם להם ונצטרך ללמוד להסתדר איתם…
אני שייך לאסכולה חובבת היתושים – יתרונם גובר על חסרונם.
הבעיה היא עם אותם צוקדי דגירה מלאכותיים (מכוני טיהור שפכים, נחלים מזוהמים, ניקוזים עירוניים, עודפי השקיה ועוד ועוד) המשמשים כר פורה ליתושים, כמעט ללא אוייבים טבעיים. במקומות אלה היתושים באמת מיותרים ומהווים בעיה סביבתית.
את המאמצים צריך להשקיע בבקרת אוכלוסיות היתושים ולא בהכחדתם.
לאנונימי 5:
אתה קודם. אני דווקא אוהב בני אדם – בייחוד את נקבות האדם. לא הייתי רוצה עולם בילעדיהן…
זכרי גורילות (כסופי-גב) טופחים באגרוף על חזה כדי להצהיר על נוכחות,
זכרי גנו גועים, כלבים נובחים…. ויש גם מי ש”מגיב” ? ,
כאשר מתפרסם סקר בו משתתפים מומחים באים “מגיבים” שזו דרכם להצהיר על נוכחותם ומשרבטים הבלים … בנוסח “אני חושב ש” או על סמך “הרגשה אישית” ומידע ממקורות עלומים… למה ? מתפתח “דיון” שהופך לשיח חרשים שבינו לנושא הכתבה יש …. יוק !
כך שגם אם יש תגובות עיניניות הן עובדות בסבך המלל המיותר … חבל !
שום דבר לא נוצר סתם,לכול דבר יש מקום..אם היתושים היו נעלמים הטבע היה יוצא מן האיזון וזה היה מורגש בכול מיני תופעות לא נעימות באנושות..
12:
אין לי שום מושג מה אמרת על סרטן ועל מחשבה קדימה. העולם אינו בשלבי גסיסה אבל גם אם כן –
אני גם לא מאמין לך כשאתה מדבר על עולם “טוב יותר” בלעדיך.
מה נקרא בעיניך “טוב” ומה זה “טוב יותר”?
ואם אתה חושב שהעולם יהיה טוב יותר בלעדיך – למה אתה מחכה?
ל 8
כמובן שהתגובה אינה מתאימה לתא סרטני בשלב ההתרבות הבלתי מבוקרת כאשר הפונדקאי עדיין
נושם,אלא לשלב כשהוא כבר מחרחר וגוסס והתא המקולקל רואה כבר גם את סופו הוא.
אנחנו כן יכולים לחזות איזה חצי צעד קדימה לא?
אז כן אני מוותר מראש על יכולת ה”מחשבה” זה הקורבן הקטן לעולם “טוב יותר” בלעדי.
גם אלו עם IQ נמוך וטוסטסטרון גבוה מפריעים לי.
אפשר להפטר מהם קודם?
kill’em allll
קמא שגיעוט קטיב
נמרוד:
יש סימוכין לטענתך?
אשמח לראות אותם.
כשהיתוש כבד יותר הוא זקוק ליותר תנועות כנפיים כדי לעוף ולא לפחות.
אולי הוא באמת מזמזם פחות מסיבה זו או אחרת אבל זה לא בגלל שהוא נעשה כבד יותר.
כאמור – אשמח לראות את המקור לטענתך.
מוטי שי:
על איזה חיסון אתה מדבר?
אם זה חיסון מפני המחלות שנושאים היתושים הרי שללא יתושים אין בו צורך.
בכלל – גם כשיש יתושים – החיסון נוצר על ידי זה שחולים במחלה ולכן לא ברור מה היתרון שאתה רואה בכך.
אנונימי (5):
בעולם בלי בני אדם לא תחשוב כך (או בכלל).
על הדרך אפשר להעלים את הג’וקים!!
מוטי
מעטים…
2 מיליון בשנה רק ממלריה, זה מעט יחסית ל7 ביליון בעולם.
אבל מול רוב הפרספקטיבות האחרות, אני לא בטוח שזה מעט.
ואני דווקא חושב שעולם בלי בני אדם יהיה טוב יותר!!
לדעתי, יתכן, שהסביבה הטבעית תפגע.
אין אדם שלא נעקץ על ידי יתושים, מעטים חולים ומתים, מעבר לזה אני חושב שליתושים גורם מכריע יותר בחיסון בעלי חיים מאשר פגיעה בהם.
גם אם נעשה חיסון המוני, יהיו כאלה שיפגעו, אבל ההתוצאה לכלל עדיפה.
לכן לדעתי, עם כל ההטרדה של עקיצות היתושים, כל בעלי החיים (כולל פרות וכבשים וחיות בר) מחוסנים יותר .
אני מת על מתקנים כמוך…לפחות תלמד לקרוא לפני שאתה חולק מחוכמתך, רשום בפסקה “זמזום טורדני שלאחריו באה העקיצה”.
תיקון קטן… בתחילת הכתבה נכתב משהו בקשר לזמזום אחרי שעוקצים..
היתושים המזמזמים הם אילו עם הקיבה הריקה, לפני העקיצה, ובגלל שהם קלים הם מגיעים למהירות נפנוף כנפיים גבוהה מה שיוצר את הזמזום.. לאחר העקיצה היתוש יותר כבד ועף לאט יותר ומזמזם פחות (אם לא בכלל לא).
יש פרוייקט בערבה התיכונה באזור מו”פ חצבה שמתעסק בין היתר בנושא הדברה ביולוגית של יתושים. אולי ראוי לציין גם את זה מנקודת מבט ישראלית בכלל וכיוצא נאות הכיכר בפרט.