אסטרונומים אוסטרלים גילו את כוכב הלכת הקרוב ביותר שיש לו פוטנציאל לקיים חיים. כוכב הלכת, שמסתו גדולה פי 4 מכדור הארץ הוא אחד משלושה כוכבי לכת שחברי הקבוצה גילו הנעים במסלול סביב הננס האדום וולף 1062 הנמצא במרחק 14 שנות אור בלבד מכדור הארץ
חוקרים מאוניברסיטת ניו סאות’ וולס גילו את כוכב הלכת הקרוב ביותר בעל פוטנציאל לחיים עד כה – המקיף כוכב במרחק 14 שנות אור.
כוכב הלכת, שמסתו פי 4 מזו של כדור הארץ הוא אחד משלושה כוכבי לכת שהצוות גילה כי הם מקיפים את הננס האדום המכונה וולף 1061.
“הדבר מעניין במיוחד משום שכל שלושת כוכבי הלכת הם בעלי מסה נמוכה במיוחד שמאפשרת להם להיות סלעיים ולהכיל פני שטח מוצקים. כוכב הלכת האמצעי Wolf 1061c נמצא בתוך “איזור זהבה” או איזור החיים – שבו עשויים המים להישמר במצב נוזלי וייתכן אפילו שכוכב הלכת גם יקיים חיים.” כך אומר החוקר הראשי ד”א דאנקן רייט מאוניברסיטת ניו סאות’ וולס.
“מרתק להסתכל אל מעמקי החלל ולחשוב על שכוכב כל כך קרוב אלינו, שכן בקנה מידה קוסמי – מוקף על ידי כוכב לכת נושא חיים.”
“כבר התגלו כוכבי לכת על כמה מהכוכבים הקרובים אלינו, בהם אף יותר גרובים מוולף 1061, אך כוכבי לכת אלה אינם מסוגלים לתמוך בחיים”.
שלושת כוכבי הלכת החדשים שהתגלו מקיפים כוכב קטן, קר ויציב במסלולים בני 5,18 ו-67 ימים. המסות שלהם הם 1.4, 4.3 ו-5.2 מסות ארץ בהתאמה. כוכב הלכת הגדול ביותר והחיצוני מבין השלושה נמצא מחוץ לגבול איזור החיים, וגם הוא עשוי להיות סלעי, בעוד כוכב הלכת הקט והפנימי קרוב מדי לכוכב מכדי לאפשר חיים. התגלית תתפרסם בכתב העת Astrophysical Journal Letters..
החוקרים צפו בכוכב וולף 1061 באמצעות ספקטרוגרף HARPS בטלסקופ בקוטר 3.5 מטרים של המצפה האירופי הדרומי בצ’ילה. “הצוות שלנו פיתח טכניקות חדשות המשפרות את יכולת ניתוח הנתונים מהמכשיר המדוייק שנבנה במיוחד לציד כוכבי לכת, ועברנו על תצפיות שנעשו במשך עשור על וולף 1061” אומר פרופ’ כריס טיני, ראש צוות המיכשור המדעי בקבוצת המחקר.
“שלושת כוכבי הלכת הנמצאים מעבר לפינה מצטרפים לקבוצה קטנה אך הולכת וגדלה של עולמות סלעיים המקיפים כוכבים סמוכים הקרים מהשמש.”
נראה שכוכבי לכת סלעיים כמו שלנו נפוצים בגלקסיה, ומערכות מרובות כוכבי לכת נפוצות אף הן. ואולם מרבית כוכבי הלכת הסלעיים שהתגלו עד כה נמצאים במרחק מאות או אלפי שנות אור מאיתנו. חריג אחד הוא Gliese 667Cc שנמצא במרחק 22 שנות אור מכדור הארץ. הוא מקיף ננס אדום במסלול שמשכו 28 ימים ומסתו פי 4.5 מזו של כדור הארץ.
הקרבה היחסית של כוכבי הלכת המקיפים את ווף 1061 אלינו מספקת הזדמנות לצפות בהם אם וכאשר יעברו מלפני הכוכב. אם יעשו כך, ייתכן שיהיה ניתן לחקור את הרכב האטמוספירות שלהם בעתיד ולראות האם הם יהיו מתאימים לחיים” אומר ד”ר רוב וייטנמאייר, חבר נוסף בצוות.
קישור לוידאו של הסימולציה המראה את תצורת המסלולים של מערכת וולף 1061.
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
כמה זמן ייקח להגיע לשם?
תחפש פה באתר “כמה זמן יקח להגיע לכוכב הקרוב ביותר”
תיקח את התשובות ותכפיל ב 3.3
בשביל 14 שנות אור תקבל
הנע יונים, בערך 270 אלף שנים
סיוע כבידתי, 63 אלף שנה
הינע גרעיני, 280 שנים
בקיצור, קח איתך חבר, בירה וקצת ופיצוחים, תצא מהעבודה מוקדם, תגיד לאישה שאתה קצת מאחר הערב, ותן קפיצה קטנה לשם.
כמה זמן ייקח להגיע אליו?
למרות שהוא נמצא באיזור החיים הוא קרוב מאד לשמש שלו וקשה להאמין שבאמת יהיו עליו חיים. מישהו יודע מה מדד ה ESI ?
הכתבה מענינת אגב.
ליוסי,
נכון יש הרבה פקטורים ליצירת חיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אני לא בטוח לגבי כל אחד מהגורמים שהזכרת, אבל מאוד ייתכן שלא כולם צריכים להתקיים ביחד. לדוגמא, הזכרת את התנאים על השמש, וגם קיום של חום פנימי בכוכב הלכת. כיום ידוע על מערכות אקולוגיות שלמות בתחתית האוקיינוסים, שאור השמש לא מגיע אליהם, אבל הם משגשגים תודות לפתחים וולקניים שפולטים כימיקלים שמעוכלים ע”י בקטריות, והבקטריות מהוות מזון לתולעי צינור, והסרטנים אוכלים את התולעים וכך הלאה…
לכן יש הסבורים שייתכן שחום פנימי מתוך כוכב הלכת יכול להיות בסיס לחיים, גם כאשר הכוכב נמצא הרחק מהשמש. אפשרות כזאת קיימת במערכת השמש שלנו, בירח של צדק אירופה, ובירח של שבתאי אנקלדוס, שכל הנתונים מראים שמתחת למעטה הקרח שלהם כנראה מסתתרים אוקיינוסים, ומי יודע, אולי מערכות אקולוגיות בדומה למערכות בתחתית האוקיינוסים. מי יודע אם אין מערכות אקולוגיות דומות במערכות שמש אחרות.
בנוסף, ישנה גם אפשרות של חיים שלא מבוססים על צורת החיים שידועה לנו, אך אלו עדיין השערות פחות מבוססות, לדוגמה: חיים מבוססים על סיליקון במקום פחמן, או על מתאן נוזלי במקום מים נוזליים (כפי שקיימים אגמי מתאן בירח טיטאן של שבתאי).
ישנה כעת סדרה מרתקת על היקום בערוץ 47 בהוט. וישנה הסדרה קוסמוס החדשה. ממה שרואים התפתחות החיים על כדור הארץ היא “צירוף מקרים” של מקבץ גדול מאד של תנאים שבלעדיהם לא היו מתפתחים חיים כלשהם לא רק אורגניים, ובנוסף זמנו של כדור הארץ קצוב.
גודל, מרחק מהשמש, פראיות סופות השמש – גם כמה מהר השמש סובבת סביב עצמה, אי-התנגשות עם כוכב גדול, קיומה של לבה קרה מספיק, קיום שדה מגנטי מגן קרינה =קיום ברזל בליבה+ סיבוב מהיר שלא נעצר ע”י התנגשות עם כוכב אחר, קיום מקור חום פנימי (חומרים רדיואקטיביים) שמאריכים מאד את גיל הכוכב ומאפשרים מליארדי שנים להיווצרות חיים, אולי: הגעה של נבגים עם DNA מכוכבים אחרים, קיום מים ומניעת התאדותם ע”י חום רב מדי, קיום אטמוספירה ואי התנדפותה עקב מליון גורמים, ועוד ועוד. בכדור הארץ התקבצו באופן זמני מספיק גורמים לאפשר קיום חיים. לאן חתרתי: מסת כוכב וריחוק משמש אינם מספיקים ליצירת חיים.