שיטות חדשות לשינוי ולעריכת הגנום מעלות שאלות מוסריות סבוכות
ההתפתחות המהירה של שיטות ההנדסה הגנטית ומיפוי הדנ”א הביאו לתובנות חדשות וחשובות באשר לרצף הדנ”א האוקריוטי והפרוקריוטי ויכולת המניפולציה של הגנום. היכולת לקבוע בקלות יחסית את רצף הגנום כולו ולא רק חלקים ממנו, כפי שנעשה בעבר, אפשרה לעמוד על שינויים כוללים במבנה הגנום, ועל שינויים גנטיים המשפיעים על תכונות או על מאפיינים של מחלות. בחיידקים, הטכנולוגיה מאפשרת למפות, בין השאר, את העמידות לאנטיביוטיקה. על אף הידע הרב שהתקבל, האפשרויות להשתמש בו כדי לתקן גן פגום היו מוגבלות, ומבוססות בעיקר על ניסוי וטעייה, שהובילו בעבר לכישלונות דרמטיים בניסויים של הנדסה גנטית בבני אדם. המגבלה הזאת הוסרה לאחר פיתוח שיטה להחדרת דנ”א זר לאזורים ספציפיים בדנ”א, שיטה הנקראת בשם CRISPR ומבוססת על פעילותו של אנזים חיידקי הקרוי Cas9.
השיטה הזאת, שהיא פשוטה וזולה באופן יחסי, מאפשרת למדענים לשנות את הדנ”א או להכניס מקטעי דנ”א חדשים במיקומים מדויקים בגנום. השיטה תפסה תאוצה במהירות רבה, ומחקרים רבים כבר השתמשו בה, ביניהם מחקר בתאי גזע שהשינויים שהוכנסו בהם גרמו באופן מכוון להתפתחות של קרדיומיוציטים (תאי שריר הלב) או תאי עצב. מחקרים אחרים הראו שאפשר לעשות באותה קלות גם שינויים בחיידקים ובתאי רבייה.
אך כמו בכל התקדמות טכנולוגית, יש בזה גם היבט שלילי. ואכן בינואר 2015 התקבצה קבוצה של מדענים ודנה בהשלכות המדעיות, הרפואיות, המשפטיות והאתיות של הטכנולוגיה החדשה בהנדסת הגנום. מטרת המפגש הייתה לזהות את התחומים שבהם יש צורך להבטיח שהשימוש בטכנולוגיה החדשה יהיה בטוח ואתי. המשתתפים בדיון שנערך, ובהם מי שהשתתפו בשעתו בדיון הראשון שנערך ב- 1970 באסילומר על בקרת המחקר בדנ”א רקומביננטי, התמקדו בעיקר בשינויים שאפשר לבצע בתאי רבייה בעזרת שיטת קריספר. הדאגה העיקרית שהועלתה היא שהשימוש החופשי בטכנולוגיה הזאת יהיה מדרון חלקלק שבו מדענים לא יסתפקו רק בתיקון של מחלות גנטיות אלא שיהיו כאלה שיהיו מוכנים גם לשנות תכונות כמו מין העובר, צבע עיניים, שיער וכדומה.
הדילמה שעמדה לפני המדענים שהתכנסו בעמק נאפה בקליפורניה, הייתה אם אין סכנה בטכנולוגיה הזאת. אין ספק שביכולתה יהיה לתרום הרבה לקידום המחקר אבל מתי יהיה נכון להשתמש בה? מתי נכון להחליף גן הפגום בעותק תקין? האם אנחנו יודעים ומכירים את כל התהליכים המעורבים בהופעת המחלה הגנטית ובריפויה הגנטי? באילו תהליכים יהיה אפשר להתערב ובאילו לא?
ב-1999 חוקק במדינת ישראל חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה): “מטרתו של חוק זה היא למנוע שיבוט לצורכי רבייה בבני אדם על מנת שלא יתבצעו סוגים של התערבות גנטית בבני אדם וזאת לאור ההיבטים המוסריים, המשפטיים, החברתיים והמדעיים של סוגי ההתערבות האסורים והשלכותיהם על כבוד האדם, ולשם בחינת מדיניות בנוגע לסוגי ההתערבות האמורים לאור היבטים אלה, תוך התחשבות בחופש המחקר המדעי לצורך קידום הרפואה.” לכאורה נראה שהחוק מכסה גם שינוי בתאי רבייה בשיטת קריספר, אף שביסודו החוק עוסק בטכנולוגיית השיבוט. לפיכך יש צורך להתחיל גם בארץ את הדיון בשיטת קריספר ובהשלכותיה העתידיות.
על המחברת
פרופסור ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.
עוד בנושא
- מנורת קסמים לתיקון גנים, מאת מרגרט נוקס, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל-מאי 2015, עמודים 16-20.
- האתיקה צריכה להדביק את קצב השינוי הטכנולוגי, בפרט בביולוגיה
- A prudent path forward for genomic engineering and germline gene modification, Baltimore et al. Science, vol 348, pages 36-37.
7 תגובות
אחת הטעויות הבולטות שאנשים עושים כאשר הם באים ומתיימרים לנבא את העתיד היא טעות הלינאריות. שימו לב! הגישה הזאת (קרי: מה שיש היום רק ילך ויתעצם; בעוד 100 שנה אנחנו נהיה ……. פי מאה מעכשיו) הולידה את הנבואות המגוחכות ביותר (דוגמאות: לונדון תכוסה בגללי סוסים בגובה מטר, בכל העולם יש צורך ב 3 -4 מחשבים לכל היותר, האישה האמריקנית עסוקה מדי במטבח, לא יהיה לה זמן לשבת ולהתבונן במכשיר הטלוויזיה, וכיום : ערי החוף ישקעו במים בגלל איזו התחממות……)התפיסה הזאת הניבה גם ספרי מד”ב מביכים ובקיצור – העולם הוא מקום מאד (אבל מאד!!) דינמי, שום סבון אוניברסיטה מיונזי שלא מבין אפילו את המציאות הנוכחית, ודאי שלא יוכל לצפות את העתיד. ולסיכום : לינאריות טובה לשולחן השרטוטים, למתימטיקה, לפיזיקה תיאורטית – עולם המציאות ככלל ועולם האנושות בפרט : כ א ו ט י י ם.
שום חוק לא יצליח לעצור את התקדמות המדע. אולי יצליחו לעכב במדינות מסויימות. לטכנולוגיה הזו יש המון פוטנציאל לשימוש חיובי ששום אדם הגיוני לא ישלול, החל מתיקון פגמים גנטיים שגורמים למחלות קשות ע”י תיקון הגנום אצל החולה אחרי שחלה ועד לתיקון הגנום אצל הורה נשא. אז אי אפשר יהיה לעצור שימושים אחרים.
קשה מאד לראות איך יוכלו לעצור את התחרות הגנטית ברגע שהיא תתחיל זה יכול לעשות שינוים עצומים במין האנושי, וגם אין פה כרגע התיחסות מוסרית אלה רק מה כנראה יתממש ברגע שזה יהיה אפשרי,
זה יכול להיות עוד יותר קיצוני שאדם יתבע את הוריו ואת המדינה שלא ביצעו בו שינוי גנטי בהתחלה וכך דנו אותו
לחיים נחותים שבו הוא לא יכול להשתלב כחלק משום קבוצה אנושית כי האינטלגנציה שלו תהיה נמוכה יותר מהממוצע החברתי העתידי בו הוא אמור להשתלב בעתיד
כי רמת האינטלגנציה שלו תהיה שוות ערך לממוצע שכיום,
מה שיהיה פיגור רציני בעתיד, תארו לכם חברה אנושית שמנימום האינטלגנציה הוא אינשטיין ומעלה,
אתה לא יכול להתקבל לאוניברסיטה לא יכול להשתלב בכיתה הקצב והבנה של האנשים מסביבך משאירים אותך רחוק רחוק מאחור אתה נידון לבדידות קשה לעוני לעבודות חסרות אתגר וחסרות הכנסה נאותה אתה מנודה,
כמובן שכל שינוי שיעבור יועבר בהורשה
כך שאם הוא ימצא פרטנר\ית להולדה ילדיו הם כבר לא יסבלו מנידוי כי בהם כן יבוצע שינוי גנטי,
הגרוטסקיות תתחיל לא רק במראה חיצוני אלה גם ביכולת שיכלית שתהיה אולי על חשבון היכולת הפיזית לנוע בחוץ בלחצים פיזיולוגים בתנאי אקלים שונים וצרכי תנועה שונים, זה יהיה אדם שמסוגל לפעול רק בתנאים ממוזגים ותחת לחצים פיזים מינורים, יתכן וכבר לא יהיה ניתן להוליד בדרך הטיבעית אלה רק בניתוח קיסרי,
האדם כיום הוא סוג של איזון בין אותם צרכים,
זה יכול גם להביא לשינוים במראה אתני של קבוצות אוכלוסיה שיעדיפו משהו של קבוצה אחרת,
לדוגמא אצל קבוצות אוכלוסיה שתופסות את עצמם כחלשות במדרג החברתי יש העדפה גם בתוך קבוצתם להחלשת התכונה שמקבעת אותם לתוך אותו קבוצת האוכלוסיה שלהם,
זאת אומרת שתוך כמה דורות אנו יכולים לאבד תכונות מסוימות במין האנושי עבור הרצון לממש סיכוי הצלחה
גדולים לילדיהם לפי תפיסת הוריהם עד למצב של שבו אותם תכונות יחודיות שלהם יעלמו לגמרה
והמראה שלהם יהיה זהה לאותה קבוצת אוכלוסיה שנתפסת במיקום הגבוהה של המדרג החברתי,
וכמו שנכתב פה כבר בתגובה אחרת משלא ירצה לשחק את המשחק ימצא את עצמו מהר מאד מאחור,
אם זה פריטים באוכלוסיה ואם זה מדינות התוצאה שהם יפגרו הרחק מאחור,
כל פיתוח כל המצאה תבוא מאותם מדינות שאיפשרו את השינוים האלו כך שיהיה לזה השפעה כלכלית מוחצת
אלו שימציאו וייצרו ואלו שרק ייבאו ויתשרכו הרחק מאחור.
ההבדל בין שינוי צבע עיניים להוספת סוג נוסף של תאי ראיה לעין ועיניים דומות לשל נשר לצורך העיניין זה כבר עיניין כמותי, טכנולוגית ברגע שעושים מניפולציה גנטית של עובר, ואתה יודע מה הרצ שישנה את העין ואין לשים אותו, זה כבר עניין מוסרי, לא מהותי..
די כבר עם הבולשיט המוסרי, כל עוד יתבצעו שינויים בתכונות אנושיות (צבע שער,עיניים,גובה..) אין שום בעיה.
כמובן אסור לבצע מוטציות כמו להוסיף כנפיים או קרניים לבני אדם (אלה אם כן הוא כבר בוגר ומחליט בעצמו כמו ניתוחים לשינוי מין כיום).
אי אפשר לעצור את הקדמה. בהתחלה אולי ישנו רק את מין התינוק אבל מהר מאד גם תכונות אחרות כמו אינטליגנציה. אנחנו בדרך לקפיצה אבולוציונית מואצת של המין האנושי ואם אירופה וארה”ב לא רוצות לשחק במשחק הם ימצאו את עצמן מהר מאד מאחור.