ידענים: עתידנות טכנולוגית | תבונה מלאכותית

מאת 19 בדצמבר 2012 5 תגובות

לדברי עודד כהן, מנהל מעבדת יבמ בחיפה, בחמש השנים הקרובות, יוכלו מחשבים לחקות ולשלב את אופן הפעולה של החושים ויהפכו אותנו מודעים יותר לסביבה ופוריים יותר בעבודתנו
Five Innovations That Will Change Our Lives within Five Years

יבמ מציגה את התחזית הטכנולוגית המעודכנת שלה ל- 2013, ומצביעה על חמש טכנולוגיות העתידות – על פי הערכתה – למלא מקום מרכזי בחיינו בחמש השנים הקרובות. התחזית הטכנולוגית של יבמ נשענת על הערכות של אלפי ביולוגים, מהנדסים, מתמטיקאים ורופאים המועסקים במעבדות המחקר של החברה: יבמ מפעילה כיום את גוף המחקר התעשייתי הגדול ביותר בעולם.

בחמש השנים הקרובות, יוכלו מחשבים לחקות ולשלב את אופן הפעולה של החושים האנושיים – יהפכו אותנו מודעים יותר לסביבה ופוריים יותר בעבודתנו. מכונות ראשונות בעלות כושר חישה עצמאי כבר פועלות בתחומים שונים – דוגמת יכולות חניה אוטומטית עצמאית המשולבות כבר במכוניות פאר. חברת הטכנולוגיה שבנתה, בין השאר, את "ווטסון", מחשב בעל כושר לימוד עצמי של מידע בלתי מובנה, המתקשר עם סביבתו באמצעות דיבור – מציגה עתה תחזיות מפורטות המתמקדות בעולם החושים האנושי.

מגע ומישוש: הטלפון הנייד יאפשר לגעת ולמשש חפצים מרוחקים. מדענים ביבמ מביאים את חוש המישוש אל עולם הקניות ממכשירים ניידים: הם מפתחים יישומים לקניות מהטלפון החכם, המאפשרים לקונים לחוש טקסטורה ומארג של בגדים, למשל, באמצעות העברת אצבע על גבי תמונת הפריט בו הם מתעניינים – כפי שהיא מוצגת על מסך הטלפון.

ראייה: פיקסל אחד שווה אלף מילים. על פי התחזית של מדעני יבמ, בתוך חמש השנים הקרובות יוכלו מערכות ממוחשבות להתבונן ולזהות מידע חזותי, דוגמת תמונות המוצגות ברשת, תמונות הדמיה רפואית, או וידיאו ממצלמות בקרת תנועה – ולתרגם את הפיקסלים למשמעות, באופן דומה לתהליך הראייה האנושית. כך, למשל, תדע המצלמה להבחין ולהגדיר עומס תנועה, או כתם חשוד בצילום רנטגן – בדומה לאיש מוקד תנועה או לרופא המתבוננים בתמונות האלה כיום.

שמיעה: מחשבים ישמעו את הדברים החשובים באמת. צלילים, קולות, צפיפות צליל ותנועת אוויר היוצרת את הקולות האלה – במגוון רחב של תדרים, שאינם חשופים כלל לאוזן האנושית – ייקלטו על ידי מחשבים ויזוהו על ידם. כך, ניתן יהיה לחזות, למשל, קריסה של עצים, או להתריע מפני מפולות עפר ובוץ. המכונות האלקטרוניות העתידיות יהיו מסוגלות גם להבין את התוכן שמאחורי מלמול של תינוקות – ולהסביר להורים האם הבכי של התינוק מעיד על רעב, עייפות או כאב.

טעם: חיישנים יסייעו לך לאכול חכם יותר. השילוב שנחשב בלתי מושג, בין "טעים" ובין "בריא" – אפשרי בעזרת סוג חדש של מערכות מחשוב המתוכננות על מנת לקדם את החדשנות בתחום המזון והטעם. מכונה המסוגלת לחוות ולנתח טעמים, תקבע את המבנה הכימי המדויק של מזונות שונים, ותסביר מדוע אנשים אוהבים אותם. כך, אפשר יהיה להציע מזונות בריאים יותר – מבלי להקריב את הטעם – ולהפתיע את אניני החיך בשילובים של מזונות ומרכיבים שונים המעצימים את חוויית הטעם.

ריח: המחשבים יוכלו לחוש ולפרש ריחות. הטלפון הנייד שלך יוכל לזהות צינון או מחלה ההולכים ומתפתחים – באמצעות חישה וניתוח של מיליוני מולקולות הנפלטות ממערכת הנשימה שלך. מחשבים "יריחו" כימיקלים בסביבה עירונית, על מנת לנטר זיהום אוויר או לנתח את מצב הקרקע המשמשת לגידולים חקלאיים. מערכות מדידה פשוטות וזולות יספקו חיווי עד לרמת המולקולה הבודדת.

ביבמ מסבירים כי יכולות החישה המשופרות יסייעו לנו להיות מודעים יותר לעולם הסובב אותנו, ליהנות מפריון עבודה משופר, ולחשוב – אך לא יחשבו במקומנו. מערכות מחשוב בעלות כושר מודעות והכרה יאפשרו מבט טוב יותר אל בעיות מורכבות, יבטיחו התמודדות מוצלחת עם זרימה מהירה של כמויות עצומות של מידע, יובילו לקבלת החלטות מושכלות יותר, ישפרו את הבריאות ואיכות החיים, יעשירו את חיינו ויפרצו מחסומים דוגמת מרחק גיאוגרפי, שפה, עלויות או בעיות הנגשה של שירותים וטכנולוגיות.

לדברי עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של יבמ בישראל, "ממש כשם שהמוח האנושי נשען על אינטראקציה עם העולם באמצעות מגוון של חושים, כך יוכלו מערכות קוגניטיביות מתקדמות, להציע ערך למשתמשים, להציג תובנות ולסייע לפתור כמה מהאתגרים המורכבים ביותר הניצבים בפני המין האנושי".

5 תגובות ל “התחזית של יבמ לחמש השנים הקרובות: חמשת החושים – בגרסה הממוחשבת”

  1. שקד לאונר-וקס

    נשאלת השאלה ההפוכה- האם המחשב יוכל לתקשר איתנו דרך חוש אחר מלבד ראייה? כיום רוב רובו של המידע עובר בצורה חזותית, ומקצתו בשמיעה. האם נוכל לפתוח ערוצי תקשורת חדשים וליצור שפות חדשות, מבוססות… ריח?
    האם לאימייל חדש יהיה ריח משלו (אני מנחש, לחמנייה טרייה)
    או לשגיאת כתיב במעבד תמלילים תהיה ריח של נייר שרוף?

    ומה עם טעם? האם נוכל להתחבר למחשב עם קשית על לשוננו, ונבחר לגלוש לבלוג שיותר "לטעמנו"?

  2. נטע

    הכל נשמע לי אפשרי ב5 שנים מלבד עניין המודעות. לא יודעים בכלל מה זה אצל אנשים אז איך יעשו את זה אצל מכונות?

    יוכלו אולי לעבור את מבחן טיורינג ואז נשאלת השאלה: האם יש משמעות להבדל בלתי ניתן להבחנה בין "מודע" ל"חיקוי טוב של מודע"

הוספת תגובה

  • (will not be published)