סיקור מקיף

יוני 2017

מקור: pixabay.

תופעות לוואי סמויות: מחקרים רפואיים משמיטים לעתים קרובות תוצאות שליליות

  • אין תגובות
נוף עירוני עם עצים. עדיף להתמקד בצמחייה נמוכה יותר. תצלום: vladimir kudinov.

השיח הנדיב

  • 5 תגובות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות.

עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי המלכים דוד ושלמה

  • אין תגובות
הדמייה של בסיס מאויש על מאדים. מקור: NASA.

מי יבנה בית במאדים?

  • 5 תגובות
פורמיניפרים. מקור: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.

בעלי חיים יוצרי שלד גריני מסוגלים לגדול בטמפ’ קיצוניות

  • 2 תגובות
חוקרים בתחום הרובוטיקה החלו ללמד מכונות בעלות יכולות גולמיות בהבנת שפה ובבינה מלאכותית להבחין באילו נסיבות עליהן להגיד "לא" לבני אדם. איור: pixabay.

למה רובוטים צריכים ללמוד להגיד לנו “לא”

  • 21 תגובות
הדמייה של חור שחור סופר-מאסיבי בולע אל תוכו גז וחומר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech.

החורים השחורים הנעלמים

  • 4 תגובות
צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת שמאפשרת התאמה אישית ומהירה של התרופה האנטיביוטית למטופל

  • 3 תגובות
בין אם אתם משקיעים שעות בחדר הכושר ובין אם אתם בוהים באותן שעות בטלוויזיה, צריכת הקלוריות הכוללת שלכם זהה. אילוסטרציה: pixabay.

פרדוקס הפעילות הגופנית

  • 7 תגובות
בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collection project.

העוקץ האוסטרלי

  • 3 תגובות
השיגור הראשון ברצץף השיגורים הצמודים שערכה ספייס אקס, שנערך ביום שישי. מקור: SpaceX.

ספייס אקס שיגרה שתי רקטות בתוך שלושה ימים

  • 6 תגובות
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

שירות חדש לחולי סרטן יקשר ביניהם לבין חוקרים ומחקרים עדכניים

  • 10 תגובות
ממברנה לטיהור מים. כדאיות כלכלית גבוהה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

למחזר ממברנה

  • תגובה אחת
בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

  • תגובה אחת
מקור: DARPA.

דרפ”א מממנת פיתוח של מעבד מסוג חדש – מעבד ניתוח גרפים

  • 5 תגובות
"המכונות הולכות והופכות חכמות, ויותר ויותר יודעות לעשות עבודות שכיום עושים אותן בני אדם. לכן, נשאלת השאלה: מה עלינו, בני המין האנושי?". אילוסטרציה: pixabay.

“הרובוטים לא רק לוקחים מקצועות אלא מאפשרים כניסה קלה יותר למקצועות טכנולוגיים חדשים”

  • אין תגובות
ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

  • אין תגובות
תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

  • תגובה אחת
לצד התבססות ענף הדיג התפתחה בישראל הקדומה מלאכת/תעשיית שימורי דגים. איור: Lea von Littrow, c. 1914.

יהודי אוהב דגים? – פרק רביעי – שימורי דגים

  • תגובה אחת
רבוטים בגלולה: חוקרים מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בנו אבטיפוס של רובוט המסוגל לבצע הליכים פשוטים בתוך הקיבה ללא חתכים כלל וללא צורך בחיבור לציוד חיצוני: המטופל פשוט בולע את הרובוט. מקור: Melanie Gonick/MIT.

עוד רעיונות שישנו את העולם: מרובוטים בגלולה ועד לווייני תקשורת קוואנטיים

  • אין תגובות
השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

  • 3 תגובות

מחקר: שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית

  • אין תגובות
חוקרים מדגימים בועה המופקת מאור ומשמשת לדחיפה של מיקרו-חלקיקים. לוח (a) מציג את החלקיק העגול, בקוטר של 42 מיקרומטר, ואת קרן הלייזר, בגודל של 405 ננומטר, בתור העיגול הכהה והבהיר, בהתאמה. בלוח (b), 40 אלפיות שנייה לאחר מכן, המיקרו-עיגול עבר מרחק הגדול ממנו פי עשרה. מקור: אוניברסיטת בן גוריון.

חוקרים פיתחו טכניקה להנעת מיקרו-חלקיקים בעזרת אור ובועות זעירות

  • אין תגובות
הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

  • 27 תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש